|
|
| נשלח ב-26/8/2013 17:04 |
 |
| |
מ
נראה שלהלכה כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 19:27 |
|
| |
בעלבעמיו,
אם מגילה מכלל כתבי הקדש שגזרו חכמים, אזי מטמאה את הידים. ואם נאמרה לקרוא ולא נאמרה ליכתב, אזי אינה מטמאה את הידים. מכל מקום, הכל מסכימים שמגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 19:57 |
|
| |
הכל מסכימים על מגילת אסתר? האם לא על הכנסתו לכתבי הקודש ישבו בתענית?
האם זה לא הספר היחיד מתוך הכד שלא נמצא במערות קומראן?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 21:32 |
|
| |
מ
והמשנה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 23:06 |
|
| |
ההלכה המקוימת במשנה, בין שתהא דברי יחיד בין שתהא דברי רבים, למדו מפי משה רבינו ומשה מפי הגבורה (מבוא לתלמוד מאת רבי שמואל הנגיד).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2013 06:40 |
|
| |
?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2013 08:22 |
|
| |
מ
הסברא שהמשנה היא דעת רבי והגמ' דרשתה לדעת החולקים תמוהה
מדוע רבי "השתלט" על הטקסט הקובע? ואת"ל שהוא כתב את דעתו ללא מחשבות על שקסט קובע מדוע הגמ' ייחסה חשיבות לפנקסו של רבי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2013 09:05 |
|
| |
ת"ט
לכבוד אלול אני עושה תשובה (זמנית) ומסכים אתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2013 17:04 |
|
| |
תלמיד,
רבי וחכמי דורו ביררו והסכימו מה ההלכה, וכמעט כל ההלכות השנויות במשנה אלה שמועות שקיבלו מרבותיהם.
בתקופת האמוראים נתמעטו הלבבות ונולדו ספקות. כאשר לא הצליחו ליישב בפשטות קושי בלשון המשנה, אזי או שהודיעו שחסרות מלים במשנה (ביחס להבנתם של האמוראים, כי רבי שנה את המשנה בלשון קצרה. כתב רב שרירא גאון שאפילו מלה אחת במשנה יכולה להיות מקור לטעמים גדולים ונפלאים ותילי תילין של הלכות) או שתירצו אותה בצורה שלכאורה איננה כפשוטה או שביררו אותה בעזרת ברייתא
תוקן על ידי מם80 ב- 27/08/2013 17:25:02
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 08:09 |
|
| |
מ הנושא די נדוש אבל כדי לא להשאיר עות חמורה על מקומה אענה בקצרה שכל ישר אינו יכול לקבל את שני ההנחות הבאות יחד. 1. שפשטי הגמ' במשנה הם כוונת כותב המשנה. 2. כותב המשנה ידע לכתוב ברמה מינימלית. התירוץ של נתמעטו הלבבות תמוה מכמה אנפין ובכלל איך אפשר לומר שכולנו שוטים. מי שאינו שוטה אינו יכול להוציא מהמשנה חלק גדול מתירוצי הגמ' ואוקימתותיה. (ואגב אף אם לו יהי שרבי התכוין כך הרי שפספס בגדול. תוך כמה דורות ולמשנתו הצחה היו לפעמים 4 פירושים סותרים).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 13:02 |
|
| |
תלמיד,
לרש"י ולרמב"ם היה שכל ישר והם בד"כ מפרשים את פשט המשנה כגמרא. אם ראשונים כמלאכים הרי אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם הרי אנו כחמורים. אם אנו יודעים שראשונים כמלאכים, הרי אנו בני אדם. אולם אם אנו סוברים שראשונים כבני אדם, הרי אנו כחמורים.
נ.ב. מה שכתבתי בתגובה הקודמת על חיבור המשנה ופירושי האמוראים נאמר ומוסבר באגרת רב שרירא גאון.
תוקן על ידי מם80 ב- 28/08/2013 13:04:53
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 13:23 |
|
| |
מ
פתחת בפשט וסיימת בדרש.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 28/08/2013 13:25:15
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 13:49 |
|
| |
בעלבעמיו,
כתב המהר"ל מפראג:
"כל איש חכם ונבון יתפלא על הקירוב שיש לדבריהם אל הפשט עם עומק מופלא מאד מאד, ואיש אשר הוא זר מדברי חכמה יתפלא על הריחוק מן פירוש הכתוב, וגם דבריהם אינם נראים לו. ואין זה דבר חדש, כי גם בתורה ובכל המקרא הוא כך, כי האדם אשר הוא זר מדברי חכמה נראים לו בתורה קצת דברים רחוקים, אך האיש המשכיל יאמר, כי לא דבר ריק הוא, ואם ריק הוא - ממנו. וכן כל דברי הדרשות אשר הם בתלמוד ובשאר מדרשים, כולם, אין אחד מהם, הן גדול הן קטן, שאין הדברים עומק הכתוב על פי אמיתתו, כאשר הוא מעמיק בפירוש הכתוב ימצא אותו, שלכך נקראת דרשה, כי היא דרישת הכתוב בחקירה ובדרישה מאד מאד עד עומק הכתוב. ואף כי לפעמים ימצא זה דורש בענין זה וזה בענין אחר, דבר זה אינו קושיא, כי בודאי הפשט הוא אחד, אבל הדברים העמוקים היוצאים ממנו הם הרבה מאד, וכן כל דבר ודבר ושנמצא בעולם הוא אחד בעצמו כאשר הוא נגלה לעין כל, וכאשר יבחן כל דבר על אמיתת ענינו ומהותו ימצאו בו דברים וענינים הרבה, וכולם הם אמת ברורה."
תוקן על ידי מם80 ב- 28/08/2013 13:52:23
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 13:56 |
|
| |
מ
כלל הטעון פירוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 14:28 |
|
| |
בעלבעמיו,
כדי להבין לעומק את הפרטים, נדרש ללמוד בעיון את התורה שבעל-פה כולה. ראשית-כל, רצוי לדעת להבדיל בין פשט לדרש באמצעות שכל ישר וידיעת כללי דקדוק לשון הקדש, וכשלומדים דרש לחשוב איך הוא יוצא מן הפשט.
|
|
|
|
|
