סמארטפון טאבלט -בשבת.

"אמר [סח] "שחס ושלום לילך לרופאים ומדמה אותם לרוצחים ממש וכל ההולך אליהם רק מקרב את מיתתו" [והאריך מאוד בדיבורים האלו ובהרבה הזדמנויות דיבר בזה].
א"כ צריך להבין למה כשחלה בשחפת נסע ללמברג ושהה שם תקופה והלך אצל הרופאים וטיפלו בו, וכן כשחלתה אשתו [יט] שלח מאסטרה העגלה שלו עם אנשים לברסלב כדי להביא את אשתו כדי שתקבל רפואות אצל הדוקטור, כי היה לה חולי כבד שמתה בו ובאה אשתו לשם ולא הוטב בעיניה הדוקטור ואמרה שטוב להתרפא בזסלב שיש שם דוקטורים גדולים והוכרח רבינו לנסוע עמה לשם, ולמה הסכים לשלוח אותה לרופאים, אמנם יכולנו לומר גבי שאלה זו שבאמת סבר שמקרבים המוות, אבל כשאדם חולה אזי מחמת מצוקתו חסרון הדעת פועל בו ולכן לא מנע את אשתו ואף הוא הלך ללמברג להתרפא ובזה ג"כ יובן למה בסוף ימיו אמר אפילו אני אצוה אתכם להביא רופא אל תשמעו בקולי, כי יש לומר שחשש שמצוקת החולי תגרום לו לבקש רופא, אמנם תלמידו מסברא דנפשיה אמר תירוץ אחר שהנסיעה שלו ללמברג אע"פ שעסק שם ברפואות והלך אצל רופאים תכלית אחרת היתה בכל זה וסוד גדול בדבר שאין אנו יודעים ענינו ולא הלך בשביל הרפואה כלל וכעין נסיעתו לנאוריטש ועוד מקומות [תקס"ז] שאין שום אדם יודע מה עשה בנסיעה זו כי בנסיעה זו לא קיבל שום ממון כלל, [מכלל זה נבין ששאר נסיעותיו היו לאסוף ממון] אלא שדבריו תמוהים כי מה יאמר על מה שאמר שוב בסוף ימיו "אפילו אני אבקש רופא אל תשמעו לי" אם יש סוד בדבר למה אמר שלא ישמעו לו, ואם אין סוד בדבר למה יבקש, שמא תאמר לשון גוזמא קאמר אפילו אני אבקש, אע"פ שאינו באפשר שיבקש הוא, הרי מצינו שבימיו האחרונים בא אצלו רופא וטיפל בו וכתב ר' נתן שודאי הרופא קירב מיתתו, עכ"פ שמעינן שהביאו רופא וקיבלו.
אבל בכל הקושי הזה יכולנו להתישב אך מה נאמר על מש"כ [שפ] אמר "שהיה לו בספר הא' ב' שחיבר באות ר' על רפואה כתב שם כל הרפואות לכל המחלות, ולא היה מחלה בעולם שלא כתב שם את רפואתה אך לבסוף לא רצה להעתיקו ושרפו". א"כ נמצא שידע רפואת כל מחלה בעולם א"כ למה לא נתרפה הוא ואשתו וביתו ובנו האהוב כ"כ באותן הרפואות הידועות אצלו, שמא תאמר לא ניתנה לו רשות לעשות בהם שימוש הרי שסבר שגם לילך לרופאים אין רשות ובכל זאת הלך."

כנראה כשהבן אדם חולה הוא שוכח מדברי רבתינו, ופעמים אף מדברי עצמו..