|
|
| נשלח ב-4/7/2013 22:58 |
|
| |
את הוארט הזה הרי אפשר ללמוד מהמשנה הראשונה באבות משה קיבל תורה מסיני- אצל היתר לא קתוב קיבל הגמרא בעירובין יש גרסא אחרת באותו נושא של מסירת התורה של דרך הלימוד
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 14:08 |
|
| |
דרלץ יקר,
אני מודה לך על היחס, גם אם קצת נראה שלא התבוננת מספיק בתוכן.
א.זה נכון שכתוב בתורה שעל חטאים מקבלים עונש, אבל מכאן ועד להכיל את המאמר על חוטא ועונש מסויים הדרך ארוכה קצת.. [טענת ר' וסרמן היתה נגד החילוניות הציונית. למה לא נגד חוסר כוונה בתפילת שחרית של גדול הדור?]
ב. אין לי מושג כיצד ניתן להבין את דבריו של ר' קנייבסקי: קמץ קטן וגדול שווים במבטא האשכנזי בדיוק כמו קמץ ופתח בספרדי, כמו"כ יש שוויון בחולם וכו'. כך שאינני יודע מניין שצריך שיהיו שבע תנועות [עושה רושם שאינך מכיר לעומק את המבטא התימני], אבל אם זה המדד תהיינה שאלות אחרות..
ג. למען האמת אני מתקשה יותר על ר' גורן, שלא ציין מקורות פשוטים לדין חזקה שאין עמה טענה במה שאינו חזקת ראיה דג"ש. כנראה שהוא ידע שלמצוא בדיוק על גירות זה קצת מסובך, ולכן הוא הביא את הירושלמי לרווחא דמילתא. וע"ז הגיע ר' ז'ולטי וכתב מה שכתב, שמבחינתי לא כ"כ ליגיטימי.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 05/07/2013 14:07:43
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 15:29 |
|
| |
א. התורה והנביאים השתמשו בכך באופן שיטתי והסבירו כל אירוע בחטאים, ייתכן שלטענתך צריכים 'רוח הקדש' בשביל זה, אפשר להתווכח עם הפרשנות של רא"ו, אבל אי אפשר להפוך אתד ברי למגוחכים רק בגלל שהחיל את ההשקפה המסורתית שכשחלקים בעם חוטאים יש פורענות, זה הרי לא משהו דק שבדק או מסובך להבין, זה בדיוק מה שאמרו הנביאים. ב קמץ גדול וקמץ קטן הם לא שתי תנועות, האשכנזים אכן לא מבדילים ביניהם, אך גם הספרדים לא, יש הרבה ניואנסים שאבדו לנו, אבל לשתי תנועות חייבים להיות היגויים שונים, אי אפשר לקחת את הטעות והשכחה ולעשות ממנה דגל. לא "צריך" שבע תנועות, אלא שבע תנועות היו במסורת והן מוסכמות גם על הספרדים, האם הם מכחישים שיש קמץ ופתח? (ראה כסף משנה על אמן חטופה, שהכוונה שאמרה בפתח ולא בקמץ), לא צריך להיות בקי גדול במנהגי תימנים, כדי לדעת שהם מבדילים בין פתח לקמץ, כמו האשכנזים, וכדי להתווכח אתם צריך להציע הבדל אחר ולטעון שהוא נכון, אבל לא להציע שאין שום הבדל, כנ"ל צירה וסגול. ג. אתה שוב יורד על הנקודה של חזקה שאין עמה טענה, לדעתי היא טעות גמורה, אבל לא זה הנושא, הבאת הירושלמי היא שערוריה מבחינה הלכתית, כשפוסק סימן מטרה מראש, קיבל משרת רבנות תוך הבטחה לאישים מדיניים שהוא יתיר את הממזרים הללו, ולאחר מכן כשניסה לגבש את הפסק השתמש בטכניקה של "בירושלמי כתוב שמותר לדמות מה שלא דומה", כך אין משמעות למונח "ממזר" או "איסור חמור", הכל משחקי מלים.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 15:46 |
|
| |
א. עונש בא על חטאים, אבל באותה מידה יש גם 'צדיק ורע לו', והאריך בזה בעל חובת הלבבות - כך שאינני יודע מי אנו שנחליט לתת הסברים לגזירות שמים, ובפרט כשהמסקנא לא קשורה אלינו [אם היית אומר "בשלי הסער הגדול הזה", אפילו אם אינך צודק, ודאי אתה מתחבר לרעיון נכון וראוי, אבל כשזה קשור לאחרים גם ההסתכלות האובייקטיבית שונה קצת]. אינני יודע איך אינך מבין שסתירה מביכה במסרים במאמר אחד אינה מעלה גיחוך.
ב. אם היית בקי בהגייה התימנית היית מבין הכל: התנועות מתחלקות לחטיפת התיבה ולהרחבת התיבה [זה למשל ההבדל בין פתח לסגול אצל השרעבים, או בין חולם לקמץ אצל הבלדים]. בנושאים מסויימים הם בודאי צודקים, וכפי שציין ידידינו האלקטרי בשם היעב"ץ. בכל מקרה אם זו ההסתכלות אז במישור העקרוני הנוסח הספרדי שווה לנוסח התימני [חוץ מהניואסנים], ואין בו אוי אֵי וסיפורים. ולכן שוב אינני רואה מה עניין מסורת השבע תנועות [אולי התבלבל כבודו בין אשכול זה לאשכול 'מספר שבע כמוטיב חוזר'?], גם כאמור יש עוד הבדלים בין הניקודים חוץ מההגייה.
ג. תאמין לי שיש לי מספיק מה ללמוד מאנשים חכמים ונבונים, גדולי תורה ויראי שמים, לפני שאכנס לקישקעס שלהם ואם הם משווים עצמם לתנאים וכדו'. כשאהיה גדול כאחד מאחד עשרה מחכמת הגאון הרב גורן, שכל חכמי ישראל היו דומים בעיניו כקליפת השום (כפשוטו!) אדע כיצד אני אמור להעריך את עצמי.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 05/07/2013 15:45:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 16:42 |
|
| |
א. אפשר כמובן להתפלפל על כל נושא, אבל הגישה הנורמלית של כל יהודי מאמין היא כרא"ו, שהצרה באה על חטאינו, אני בטוח שאתה מכיר את דברי הרמב"ם שמי שבאה צרה והוא לא תולה אותה בחטאיו הרי זה רשע, וכך אמרו חכמים בהרבה מקומות. אם בעיניך מגוחך להאמין בנבואה, כמובן שגם זה מגוחך. אם לא, זה מחוייב. ואין שום סתירה פנימית, ההנחה היא שחטא מביא צרות, זה לא אומר שלא יתכנו גורמים אחרים לצרות. אותה סתירה מגוחכת כביכול יש גם בדברי הנביאים והרמב"ם, שהרי יש גם בנביאים סיפורים על צדיקים שסבלו. ומה שהבאת מצדיק ורע לו לא נוגע לענין, ששם מדובר בחשבונות אישיים, אבל לגבי העם בכללו אין עיקרון של עם צדיק ורע לו. כמובן שעדיין אפשר לדון על הכל, אבל הטיעון שלך, שדברי רא"ו מגוחכים, ומכאן שרבנים מדברים שטויות, ולכן רק אם נשלב גם רבנים דל"ים בשיח תיפתר הבעיה הזו וכל שאר הצרות. בא נאמר, לא משכנע. ב. אסביר לך שוב בעברית, כל העדות מסכימות שיש שבע תנועות, יש להם ציור שונה, וזו חלוקה קדומה (שיש ויכוח גדול על מוצאה). התימנים והאשכנזים מבדילים בין קמץ לפתח, והספרדים לא מבדילים. ומכאן שהספרדים שוגים וחסר להם משהו שהיה פעם במסורת. אם אותו הבדל הוא כמו האשכנזים או התימנים או הבדל אחר, זה לא משנה לענינינו, העיקר שאצלם אין שום הבדל. הספרדי ממש לא שוה לתימני, התימני אומר "בורא פרי הג'וֹפַן" והספרדי "הגַפֶן". יש כל מיני הבדלים, אבל לא התייחסת לטענה העיקרית, הדבר היחידי המוסכם בענין הניקוד, שיש שבע תנועות, מי שלא מציג שבע תנועות, צריך להודות שעכ"פ השתיים החסרות לו, צריכות השלמה. ואם הוא מתעקש לדבר כך, אין להתפלא שיש מי שיאמר שהוא בחזקת משבש. ג. זכותך לחשוב כרצונך בענין מי הוא גדול וירא שמים ומי הוא זה שדבריו מגוחכים, אבל אינך מתייחס לגוף הענין. הבעיה עם טיעון הירושלמי של הרב גורן היא שהוא חריג במהותו, והוא סוג של עקיפת כל כללי ההלכה. השווה להתייחסות הפוסקים בכל הדורות לענינים חמורים כמו התרת עגונה, וקל וחומר טיהור ממזרים. באימה ביראה ברתת ובזיע, כך מתייחס מי שיש בו יראת שמים. כל עוד ידוע ומונצח בכתובים שהרב גורן סיכם עם הגוף הבוחר שיבחרו בו כרב ולאחר מכן הוא כבר ידאג להתיר, עליך לחפש דוגמא אחרת למה מה שהרבנים החרדים אומרים זה נורא נורא מגוחך, ורק מה שהרב גורן אומר זה תכלית היושר והחכמה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 17:57 |
|
| |
רק כמה הערות (לתשובות עוד חזון למועד אי"ה) 1. אני מוחה בתוקף על האמירה שחכמים דיברו שטויות. זה לא מכבודם ובנידונינו זה גם לא נכון [בעיניי מדובר בשיקול דעת מוטעה או מעוות, אבל ח"ו לקרוא לת"ח דוברי שטויות]. 2. אין לי התחלה של הבנה איך הגיעו לכאן הרבנים הד"לים. אם תקרא שוב את הפתיחה תבין שכוונתי היא שצריך לראות כיצד לשמוע לאותם רבנים שהבאתי. 3. אין דבר יותר חמור בעולם מעיוות ההלכה וסילופה. זה הרבה הרבה הרבה הכרבה יותר גרוע מדמוי עצמי של רבנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 18:08 |
|
| |
מכיון שאני מסכים לדבריך אלו באופן כללי, לא נותר לך אלא להיענות לקריאת החברים כאן, ולהסביר מה בדיוק התכוונת ואיזו קריאה הוצאת לציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 18:39 |
|
| |
דרלצ שלום!
כדוקטור כזה הייתי מצפה ממך לעמוד על האלמנטים הלייצניים שבדברי מרן הסטייפלר (כפי איך שפירשת את דבריו) : טענות על מסורת בנושאי דקדוק אמורות לבא מאנשים אשר מגלים הבנה ומודעות לנושאי מחקר מול מסורת בכלל ולדקדוק בפרט, ולא מאנשים אשר בדרך כלל, יכולים לשמש מודל לעילגות, קרי, יהודי הגטו המזרח אירופאי, (ודאי אלא מסטייפלא וגלילותיה) למעשה במחוזות אלו לא חינכו לידעת המקרא והדקדוק, ולכן גם אין שם הבדל בין כ ל-ק, בין ה ל-א, בין זכר לנקבה וכו'. למעשה אם באים לדון ברצינות על מסורות יש לבדוק את הקדומות, קרי מסורת אשכנז, ספרד והמזרח, וכבר הבאתי ראיות שגם במסורת אשכנז - ואת הניקוד הארצישראלי הקדום שבהם לא ביטאו הבדל בין השניים, כמובן ללא תגובה.
אכן לדעתי, האיש לא מתוך ראייה דקדוקית בא, אלא כטענה הלכתית, בכך הוא נהג בחוסר צדק, - מתוך אי הכרה או יותר נכון, אי רצון להכיר- את המסורת הספרדית. כי אם האיש היה יודע שגדולי עולם ראשונים ואחרונים מספרד ואשכנז היו מבטאים כך, ודאי לא היה מעז לבקר אותם.
לפיכך, דבריו יכולים לשמש דוגמא למופת, לרבנים המקשקשים מתוך בורות וחוסר בדיקה וזהירות נדרשת.
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 05/07/2013 18:42:54
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 19:04 |
|
| |
פתחת בית חרשות להכללות ולסטריאוטיפים? הסטייפלר איש הגטו, היה חייל בצבא הרוסי וגם צלף טוב, ולא בחור ישיבה משועמם כמוך (אולי, וסליחה אם אתה חייל משועמם), הוא ראה הרבה בחיים. ומגוחך לייחס ליצנות לגופו של מגדר, במקום להתייחס למה שהאדם אמר. בגיטו היו המון בעיות, וגם חוסר דקדוק, מה זה נוגע לעיקר הטענה, שיש שיבוש בולט בהיגוי הספרדי. אני באופן אישי חושב שגם אם יש שיבוש, אין בכך שום פסול, כי לא כל שינוי מוגדר כשיבוש, ואין ענין להתפלל בניב המקורי בו התפלל משה רבינו, אם בכלל היה ניב אחיד גם בזמנו. אני מניח שלמשה היה מבטא מצרי או מדייני, ושלכל שבט היה היגוי מקומי. אבל דעתי העניה לא הופכת את הסטייפלר לליצן, כשהוא מעלה טיעון רציני. טענה לא צריכה לבא מפי חוקר או דוקטור או מישהו מגולח עם אפטר שייב דייקא. עד כמה שאני הבנתי הסטיפלר לא ביטל כל מסורת שאינה אשכנזית, כגון התימנית, או הספרדית הקדומה, אלא את המצב הנוכחי בו חסרות להם שתי תנועות, שיש להניח שבעבר היו ביניהן הבדלים. לטענתו כל עוד אין הבדל בין שתי התנועות הרי הדברים נחשבים כשיבוש, כאשר שם ה' נשמע בדיוק כמו מלה אחרת. אדוני בקמץ כמו אדוני בפתח. ואין הדברים משוללי הגיון. אם בצד כל ההנחות המפוארות והמלוטשות שלך למי מותר להביע דעה בנושאי דקדוק ומסורת ולמי לא, היו לך גם אי אלו הנחות למי מותר להביע דעה בעניני תלמידי חכמים וכיצד, ואימתי להגדירם כקשקשנים וליצנים, ייתכן שהיית צריך להתקיף את עצמך. כנראה שבעיניך כל האמצעים כשרים למען המטרה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 19:28 |
|
| |
א. אתה שוב מתעלם מלב העניין, כנראה מתוך חרשות: טענות על מסורת ללא ידיעת מי שייך לאותה המסורת (דבר חשוב מאוד במונחים השמרניים) היא בורות שמאפיינת לא פעם רבנים וזו דוגמא מרתקת לנושא האשכול. ב. אני לא חושב שלרבי יצחק אייזיק הלוי המזוקן למשל אסור להביע דעות במחקר, אני גם לא אוסר על אף אדם להביע. על אני רק מגכח על הנסיון העלוב שלך להסביר את דברי הסטייפלער על פי הדקדוק בעוד, ששוב ללא תגובה, האפולוגטיקה הזאת רחוקה מלהיות רצינית. ג. הסטייפלר לא היה ליצן, אך העיסוק בדבריו למשל עם אנשים כמוך, יכול לספק חומר לליצוס. ד. אני משאיר לקהל הפורום את ההתקפה האישית נגדי כחומר למחשבה.
שבת שלום לכ-ו-ל-ם!
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 05/07/2013 19:36:47
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 05/07/2013 19:39:22
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 05/07/2013 19:45:02
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2013 21:03 |
|
| |
כמה זמן הקדשת לשאלה האם הסטייפלר היה מודע מה מקורות המסורת הספרדית? (או שגם אתה מקבל את דת הגטו האקדמי שמן הסתם לא ידע מה הוא מדבר) לא מדובר בהסבר שלי אלא במה שהסטייפלר עצמו כותב, שהיכן שמשתנית המשמעות השיבוש הוא מעכב, זו הלכה בהלכות קריאת התורה, ויש הגיון להחילה גם על אמירת השם בתפילה. מה הבעיה להתייחס ישירות לטיעון הלכתי? ואיך הטענה החדשה שהסטייפלר לא היה ליצן ורק בגללי הוא נראה כמו ליצן, פותרת את הבעיה, או ההגדרה שהבורות מאפיינת לא פעם רבנים, (אך לעולם לא ניקים בעצכח). או שלדעתך המחקר בחרוזים של שירים הוא שיקבע כאן את ההלכה? (אתרום אף אני גרוש ל'מחקר' השירים והפתגמים, שלמה מולכו משתמש בפתגם 'הכעס מבטל הדעת', ומכאן שדיבר בהברה אשכנזית). מעניין שאותם סופרים מזרח אירופאים שתיעבו את הגיטו, והאריכו למעניתם להסביר איך שהחסידים משבשים ומשתנית המשמעות בדבריהם כגון "תנו עֵז לאלהים", או שכשאומרים ה' הוא האלהים, אין הבדל רחמנא ליצלן בין "היא האלהים". שכחו את הכל ברגע שגילו את ההברה הספרדית שגם בה יש הברות שוות, והפכו אותה להברה נכונה מדעית..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2013 21:13 |
|
| |
ביקורת וכבוד.
למעשה אני מודה שמן הראוי היה לרכך את הביקורת ולהשתמש בביטויים עדינים ההולמים את כבודם. הסטייפלער היה ת"ח ומנהיג מורם מעם כידוע,
אך אין זה פוטר אותנו וכפי שהציע אחי, מלבחון את דברי גדולינו בביקורת ראויה. רבנים גדולים לא יכולים להיות שותפים לשיח סטריאוטיפי?! (יש לדון בזה עוד על האגרות על עובדיה, על שליחת בני ע"מ לישיבות). לא יכול להיות שיחסר להם לעיתים מידע חיוני?! נכון, דומים הם למלאכי השרת, אך התורה לא ניתנה למלאכי השרת, שבת פח, הלא נצטווינו לא לאגור דברינו מפני איש, וגם גדולים בני אדם הם, ויכול שיתפסו לטעויות תלוייות תרבות (כמינוח רב מיכי) כאלה. התנ"ך וחזל מלאים ביקורת על אבות העולם, וגם על הסנהדרין נצטווינו יכול יאמרו לך על ימין שהוא שמאל?!.. (ראה רמבן על אתר) את מא' חזל זה והדומה לו, דואגים בחינוך ה'מלומדה' דזמננו להסתיר, לכך מודה אני לרב אחי שהעלה את העניין לדיון.
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 06/07/2013 21:30:13
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2013 22:25 |
|
| |
כמה הערות. אינני אוהב שיטות טכנוקרטיות לחלק בני אדם לפי סוגים. זה ביטוי של רדידות וריקנות תרבותית. [מתאים לחברה האמריקנית]. גם אנשים 'גדולים' וחכמים אוחזים הרבה בדברי הבל. אין בכך חידוש. טוב שהכותב עומד על כך, רבים אחרים עוצמים עיניהם מראות וחיים באשליה. ציות לאחרים, פסול ומגונה. אני רואה בו חטא חמור מאד כלפי שמים. אינך נתין אלא אדם חופשי, אזרח. לבקש לשמוע דעה זה דבר נבון וראוי מאד, אבל בעל הדעה צריך להסביר ולנמק דעתו, והמבקש חייב להפעיל את מחשבתו שלו, לבדוק ולשקול בעצמו. בכל מקרה אדם, כל אדם, נושא באחריות למחשבותיו ולמעשיו ונותן עליהם את הדין. על ידי הציות האדם מבקש לפטור עצמו מחשיבה ומאחריות, להפוך עצמו לנתין, עבד. זה חטא כלפי שמים. ועוד, שהזמנים השתנו. בעבר מקובל היה שרוב הציבור היה עדר נשלט בידי מנהיג. אנשים נלחמו, השתחררו והפכו חופשיים, אזרחים – מושג שאינו קיים במחשבה היהודית, והדבר נזקף לגנותה. [לדאבוני נראה כי חברת ההמונים חוזרת להיות עדרית]. תקיעת שופר היא עדות לתפיסה רומנטית של המציאות, תפיסה שאינה ראלית. במקרה הטוב תקבל בעיטה הגונה באחוריים שתגרום זעזוע מח חריף שיחזיר אותך למציאות. בדרך כלל יערפו לך את הראש אחר הבעיטה. אולי יכתבו עליך קינות. היהודים מומחים לקינות, יש להם אוסף גדול מהסוג הזה, מה שמעיד עליהם שהבעיטות שקיבלו לא הועילו.
עצכ'ח? - לא. עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2013 22:37 |
|
| |
ידידי, וכי יש כאן למישהו ספק שזכותינו וחובתינו לדון בנכונות דברי חכמים? הבעיה שלי עם דבריך היתה שכינית את דברי הסטייפלר 'ליצניים' בלי סיבה מספיקה. והבעיה שלי עם דברי אחינו היקר, שהיה קצת קשה להבין מה הוא בדיוק רוצה, הוא הביא שלש דוגמאות של רבנים חרדים שנראה שהובאו כדוגמאות מייצגות של רבנים שמדברים שטויות ודבריו מגוחכים וכו', ועל זה הערתי, ששלשת הדוגמאות הן טריוויאליות בהחלט. (ואוסיף עוד לענין פסק הרב גורן, כי גם אם נניח שלהטוט הירושלמי הוא קביל הלכתית, הרי שבנושאים חמורים כאלו תמיד הכריעו על פי הרבים ולא על פי היחיד. וכל חכמי ישראל תמיד הוסיפו "אם יסכימו עמי עוד שניים מגדולי הדור", אבל במקרה שלנו נעשה בדיוק להיפך, כל חכמי הדור כולל היושבים בבית הדין הרבני לא הסכימו עמו, לא ידוע שהוא גיבש הסכמה של עוד אישיות רבנית מלבדו, והעביר את ההחלטה במחטף לילי מבלי לפרסם אף את שמות שני אלו שהיו אתו. מהלך כזה היה מעורר זעם בכל מערכת משפטית שהיא).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2013 22:42 |
|
| |
עודד אין לי מושג איך הגעת לציות, הנושא כאן הוא היררכיה, ההלכה היא תחום משפטי, ובתחום כזה אי אפשר שכל אחד יעשה מה שבא לו, חייבים להיות כללים, ומערכת משפטית שפוסקת. הציות הוא לה', והפרשנות של דבריו וחוקיו נמסרו להיררכיה כל שהיא בעל כרחנו. יש גבול עד כמה ההדיוט יכול לשפוט את שופטיו, ולכן יש גבול עד כמה לעודד את ההמון הבור לעסוק בשפיטת שופטים, יש להתאים את הציפיות מהציבור בהתאם לפוטנציאל שלו. כתבת "בעבר מקובל היה שרוב הציבור היה עדר נשלט בידי מנהיג", כיום מקובל שרוב הציבור הוא עדר נשלט בידי תועמלנים, המחאה החברתית כמשל. חברת ההמונים לא "חוזרת" להיות עדרית, אלא היתה מאז ומעולם, ואף תהיה תמיד עדרית. ההקשבה לדברי חכמים, גם אם אי אפשר להסבירם לכל הדיוט, הם חלק בסיסי מהשפיות שלנו בכל תחום כחברה. ואם אני לא טועה אתה הוא זה שחוזר על דברי ליבוביץ ככתבם וכלשונם בכל הזדמנות, ומה לך כי תלין על תלמידים של חכמים אחרים. יחיד היה ליבוביץ שהצליח לבנות תורה כה פרדוקסלית, המקבלת את היהדות כהלכה אמפירית בלבד, ובו בזמן לשפוט את ההלכה ה'אמפירית' כביכול ולבטל את ההיררכיה שלה. אין לך סתירה פנימית גדולה מזו, לבטל את עולם הרוח של היהדות בכל הדורות, אך לדבוק בתוצאות הישירות שלו בקנאות.
 |
|
|
|
|
|