עודד, למען האמת אין לי מה לומר לך. זה נכון שרוב הציבור בוחר לברוח מהחירות, וכבר פתחתי אשכול בנושא סביבות חג הפסח והובא שם השיר הנאה 'את חירותי'. אינני בטוח שמשמעת לחכמים גרועה ממשמעת לסמים, לבוס, לאישה וכו' וכו'. פשוט לא צריך כ"כ הרבה משמעת, אבל זה לא אומר שלא צריך משמעת בכלל וכאן השאלה היא למי? כשאני מדבר על חכמים אני בוחר בכל האופציות הקיימות, גם אני חושב שהמגזריות שמריח הלימוד הליטאי מסריחה, אבל זה לא מעניינינו.
בעניין האבחונים אינני ראוי להשיב בנושאים שאני לא ראוי להם, רק שנראה לי שכת"ר לא יודע כ"כ מתחומים שתורות כאלו חשובות להם. צר לי. בכל מקרה הדוגמאות של הטיפוסים באו לרבות ולא למעט, ולכן רק תחזק את טענתי.
נשלח ב-8/7/2013 00:28
ראשית אינני מסיונר של הרציונליזם היהודי, אך בנוגע לקבלה כבר האריך רבי יהודה אריה ממודינא בספר ארי נוהם(ספר חובה), שאין צידוק לקרוא לקבלה לא חכמה ולא קבלה, הוא מציין שבדרך כלל הטיפשים נמשכים אליה מפני שבה הם מוצאים מרחב פורה ליצירה, בעניין זה הוא מביא את דמיונותיהם (חכמת הפרצוף וכו') - כך שאני סקפטי לגבי התרומה של המכונה קבלה. אך בכל מקרה אני רק העלתי ביקורת על הדרך שבה יתייחסו לכופרים בקבלה.
פשוטו של מקרא - באופן כללי, אני חושב שלימוד פירושי ראשונים הנל למקרא יש בו להקנות א. תוכן הגיוני יותר מהדרש המלא בסיפורים ומסרים קשים יותר לעיכול (אולי בכלל), בדור זה שהמידע זמין צריך למצוא תוכן חזק והגיוני אשר יחבר את האדם (החושב) לתורה. ב. ככל שאדם יעשיר את ידיעתו בגישות שונות, הוא יהיה מודע יותר למרחב הפרשנות לדת, דרך עיסוק וניתוח המקרא הוא ירכוש כלים נכונים להרחבת ההסתכלות התורנית (בעולמנו המודרני) כך הוא יהיה בעל ערכים נכונים יותר וביניהם פלורליסטיות נכונה לתלמיד חכם.
נשלח ב-8/7/2013 09:45
כמדומני שטענתך היא היפך המציאות. אתה טוען שעיסוק בפשט הגיוני יותר ולכן יחבר יותר את האדם לתורה וכו', המציאות הראתה לא כך. החלק הנכון בדבריך הוא שעיסוק בגישות שונות מביא לפלורליסטיות, וזו הנקודה, בעיניך הפלורליסטיות הזו רצויה כדרך לימוד להמון, ובעיני הציבור החרדי לא. ז"א שאתה ממליץ על הדרך הדתית לאומית. שזה כמובן נחמד מאד, אבל כבר יש כזה.
נשלח ב-8/7/2013 10:00
אם הוזכר הספר "ארי נוהם" אשיחה וירווח לי, שבעבר הלכתי לספריה הלאומית שבירושלים לראות את הספר הלז ויבוקש הדבר ולא ימצא. מסתבר שבשונה משאר ספרי הרי"א ממודינא דאגו בעלי הקונצנזוס הקבלי לכלות את הספר הלז [למבקשים, הוא נמצא באוצר החכמה]. זה כמובן מראה כמה פלורליזם יש בסקטורים לימודיים מסויימים. בשונה מדרל"צ אינני מבין מה זה אומר שלימוד לא אמור להיות פלורליסטי [לפחות לציבורים מסויימים לא חשוב שהוא יהיה כזה]. לימוד [=ידיעת דברים שלא היו ידועים לי קודם] הוא בהגדרתו פלורליסטי. (בנושא שיש חילוק בין הציבור החרדי לד"לי בנושא זה אינני בטוח כ"כ)
נשלח ב-8/7/2013 10:17
מטפחת ספרים נמצא בספריה?
נשלח ב-8/7/2013 10:21
לא טענתי שלימוד לא אמור להיות פלורליסטי, אלא שיש גישות שונות, הגישה החרדית היא לא פלורליסטית, והדלית כן, בידך לבחור. מוזר מאד שאיננו בספריה, הרי יש שם ספרים 'קצת' יותר גרועים
נשלח ב-8/7/2013 12:22
דרלצ תלמד את פשוטו של מקרא תראה את התורה יותר ברורה ונהירה, את דבר השם כשווה מחשבה רצינית, כבעל מסר רציני לא עוד מעורפל המאפיין את ידע הלומד רק מדרש (כאשר המצויינים עושים בו ווערטלאך בדרך כלל מגוכחים ולא מחייבים)
אני רואה שאתה מייחס לתופעת העצלנוחרדי או החרדופוביה תובנה מהנסיון, אני חולק על האנלוגיה, לא כל בעל גון שונה הוא דלי או מקורי כמו שלא כל חרדי אוהב סופר דרינק או שקדי מרק של ברכל.
נשלח ב-8/7/2013 13:13
אני לא מתווכח על החשיבות העצומה של פשוטו של מקרא, החביב עלי כמובן. אני רק התווכחתי עם טענתך שזה מה שמביא את הציבור הרחב לקיום מצוות טוב יותר. אני גם לא אומר שאם תפתח ציבור חדש הוא בהכרח יהיה או חרדי או דל"י על כל פרטיו ודקדוקיו, והרי גם באלו יש גוונים רבים. אני רק אומר שלא יהיה הבדל מהותי, אם כל מה שאתה מציע הוא לנסות פלורליזם מסויים, זה פחות או יותר הציבור הדל"י. יהיו הבדלים בענני סופרדרינק ושקדי מרק. אבל הכיוון הזה קיים, ואין כאן שום הצעה חדשה. מי שהולך ומציע לחרדים להיות דלי"ם או להיפך, הוא כמו הציפור שמנסה להחליף את הים ביבשה, יש ים ויש יבשה, מה יוצא לך מלהחליף גרגרים ביניהם?
נשלח ב-8/7/2013 13:55
תראה, לדעתי תופעת הנשירה הדלית אין מקורה בלימוד המחשבה היהודית או מקרא בדרך פלורליסטית דתית, (אגב חלקם מלמדים את הנער להיות שופט ותליין של אישי התנך ומפרשיו - גובל בין טמטום לחוצפה) הבעיה העיקרית אצלם (לא כולם...)היא חוסר ההבדלה בין קודש וטהור לחול וטמא. לדוגמא, אפילו אברכי משי ות"ח שבהם מדברים על הליכתם להיות פקוד של גלוח ראש כערך עליון, הם מקדשים בהרבה מובנים את ההתחברות לרשעים ללא מודעות לסכנות, הם כנראה לא הפנימו את ה'עיקר' החרדי - דברי רמבם דעות פרק ו. אה, כדוגמא לעיוותם יש להביא את הבדיחה החרדית הזקנה, הם שכחו שישראל אף על פי שלא חטא ישראל... אחי אתה מוזמן להגיב! ...
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 08/07/2013 14:01:49
נשלח ב-8/7/2013 14:07
הדעה שלי לגבי הד"ל יותר חיובית כנראה משלך אבל כל הדברים שאתה מתאר יכולים להיות השלכות של הגישה העקרונית שחשקת בה ולא סתם סרח עודף שבמקרה בא. תסתכל קדימה. לא רק על התוצאה המיידית.
נשלח ב-8/7/2013 14:25
אשמח לשמוע פירוט מה
נשלח ב-8/7/2013 14:38
לא התכוונתי שהספר הועלם מהספריה, אם זכרוני מדייק היתה שם אפשרות לקרוא את הספר מתוך מעין שיקופיות [די מוכר לחובשי הספריה], מה שאומר שאין מספיק עותקים בספריה בשביל לתת את המקור בהשאלה, וזה הוכיח לי שהספר לא כ"כ ניתן להשגה, אפילו להם. {אני מניח של"מטפחת ספרים" יש מזל טוב יותר..}
אני משער שגישה היא בלתי פלורליסטית בהגדרתה, בדיוק כמו שלימוד הוא בהכרח פלורליסטי כנ"ל. השאלה היא באנשים, אם הלומד או המלמד פלורליסטים. זה נכון שבגדול הציבור הד"לי יותר פלורליסט [למרות שלמעשה כ"א פנאטיסט בדעותיו, הם מכבדים דעה נוספת. קראתי פעם שהרב מרדכי אליהו, שהיה נגד כניסה כללית להר הבית, כשנתבקש להעמיד להכניס נציג מצידו לועדה שתחליט על גורל ההר, הוא הביא את הרב ליאור, שידוע כבר אז כתומך של הכניסה הכללית להר - זו דוגמה לפלורליזם; עקשנות בדעות, כבוד לכל בעל דעה והכנסת מועמדים לכל מקום לפי התאמתם ולא לפי מסקנותיהם], אבל א) גם אצלם יש ציביליזציה מסויימת ב) יש עשקנויות מסויימות [מרכז-הר המור וכדו']
ראוי לי להוסיף, שלפי דבריי הלימוד החרדי כמובן לא עונה להגדרת המושג 'לימוד' וזה נכון בעיניי, אולי הם גם לא מתביישים בזה. אולי
תוקן על ידי אחרחוק ב- 08/07/2013 14:40:45
נשלח ב-8/7/2013 14:56
אלקטרה,
אין לי מה לומר לך מעבר לזה שאינני בטוח שאתה יודע על מה אתה מדבר. (חבל שלא כתבתי את זה לעודד:) תמיד תוכל ללכת אחר גלוחי ראש עם זקן וזונגאלא'ך או גלוחי ראש בלי המסתעף, ישנו רעיון מעניין יותר, ללכת אחרי מי שאין לו גוף ולא דמות הגוף - לפעמים זה מתאים לשיטה של בעלי הזקנים ולפעמים לשיטת בעלי הקוקואים; מה שבטוח, פחות פולחן אישיות יותר פולחן אלוהות [ההבדל בין היהדות לבודאיזם? שמעתי בשם הדלאי למה הי"ו שכל יסודותיו נמצאים ביהדות, אולי הוא התכוון לחרדים..].
זה גם הרעיון עם מדינת ישראל, כמ"ש בהקדמת שו"ת ישכיל עבדי ה, שלאחר שקמה מדינה יהודית בא"י אנו מודים על מה שיש ומבינים שזהו רצון ד' ויש בו טובה גדולה. אבל זה גם הרעיון במה שקראת 'התחברות לרשעים', תחשוב ע"ז. [אתן לך דוגמה נפוצה, תלמיד ישיבה שמצא את ראש הישיבה שלו עושה מעשה לא ראוי, מה יחשוב החרדי ומה יחשוב הד"לי? למה נראה לך שראש ישיבה שאינו הגון יותר כשר מהרשועים הנוירואים שהקימו את המדינה? שניהם לא עובדים את ד' כראוי!].
בכלל הבחירה היותר חופשית (יחסית) כלולה האפשרות להכיר בביקורת המקרא וגם בשטויות, לפעמים יוצא מזה טוב ולפעמים לא. אבל תחשוב מה קורה למי שהיה משתכנע מביקרות כזאת [כמו הד"לי שלך, שאני לא מכירו כ"כ] ולא קרא אותה, אתה באמת חושב שבמצבו הנוכחי הוא מאמין אמיתי???
תוקן על ידי אחרחוק ב- 08/07/2013 14:56:06
נשלח ב-8/7/2013 15:10
אחי היקר, אני לא נותן ציונים לציונים בוודאי לא על פני החרדתיים אני התייחסתי לטענה הקלאסית החרדתית שאם נלמד רציני והגיוני, ואם תהיה סובלנות והגינות, אם ח"ו נתפלל על רב פלונ,י אם לא תהיה משמעת טוטאלית לעסקנים (אית דגרסי רבנים), יפרצו החומות, או יהיה חור בספינה, כשעל הדרך העסקנים בניצול ציני עושים חינגות באיצטלה של רוחניעת, איי, הזהרו מן הצבועין! צריך את הדעת גם, איזה מחיר ערכי יש לתת למען המטרה (אם בכלל) הנעלה: שלא יברח לאלוהים שום דוס?
נשלח ב-8/7/2013 15:15
בעיקרון קיבלת את התשובה
(למעשה גם אני בעד לשמור את הדוסים לאלוקים, אבל הם איכשהו תמיד חוזרים לרבנים. או לרבי נחמן או לנרוון של קבלה ושאר מרע"ב)