| נשלח ב-11/7/2013 00:14 |
|
| |
בין היהדות ההלכתית והתרבותית
צריך להבדיל בין הרצוי למצוי
א אצל החרדי המצוי ש לנו כעת מערכת הלכתית חתומה ,
ב יש זרם בעם היהודי שעשתה רפורמה על דעת עצמה ללא הקריטריונים הדרושים , דוגמה קלאסית לכך ,לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת בסקילה נמחקה כליל , הפכה את התורה שבמתכונתה היא הלכתית חוקתית דתית מחייבת ולא עצה טובה קמ"ל ,לעניין תרבותי ומסורתי בלתי מחייבת בעליל,
ג יש עוד זרם שיותר קרובה לכותרת ,,זרם בדת היהודית,, שעשתה רפורמה חוקתית והלכתית שבנויה על רעיון השויון ,=קונסרבטיבית,
ד יש עוד זרם שהיא מסתובבת כאן בפורום ששיכת לזרם החרדי דתי ומסובכת בתוך עצמה,ויש בהם כמה קבוצות
א,מסתפקים על הנטיעות עצמם,
ב רוצים שינויים הלכתיים
ג רוצים חופש מהמוסכמות החברתיות
ד הקבוצה שכוללת את כל הקבוצות
הדורש שינויים הלכתיים הוא בעצם בבעיה , יש כמה קטגוריות , דאורייתא ודרבנן , יש מאירי מפורסם שעליה מנסים להפוך הרבה קערות על פיה , המאירי אינו מהפכני כלל ואינו חורג בכי הוא זה מהמערכת החתומה וכ"ש שלא התיר דאורייתא יש מערכת הלכתית שלמה לגבי דיני נשים ,צניעותה ,לבושה ,ימי יציאתה לאביה ואימא שבהם באופן אבולוציוני חלו שינויים עצמיים , נשים יוצאות ,עובדות ,מתלבשות אחרת ואף מתחילות להיות יותר מעורבות בשיח הציבורי, מאידך רוצים להפוך את הטאבו האסור למותר ,עדות אשה ,דיינות ,רבניות ונביאות, בכל אלו יש בעיה דאורייתא , אם מדובר על יג מידות יש לנו לכאורה בעיה לכל הפחות עם שינוי על ידי סנהדרין ,איני רואה אופציה אחרת באופן אוטומטי ואבולוציוני, האם יש אופציה להוריד דאורייתא באופו ספונטני ללא הקריטריונים המבוקשים? צריך גם לדעת שהרמבם פוסל אותן מהכתוב עצמו ולא מן הדרשה , לגבי האם בכלל תהיה הסכמה לדבר ,צריך שוב לחקור האם אכן נשים ראויות בכלל , ברור שעדות מחייבת לחצים של דרישות וחקירות ומדובר יותר בחסרון ולא בתיקון , נשים דעתן קלות גם בסיפור שמתרחש ואינטואיציית הצדק במקרה הטוב יכולה להוסיף הרבה דמיון ופלפל להרחבת סיפור,[איזה דיין ימחק מלים אלו ?] שקרי נשים בגירושין ושיתופי פעולה על ידי עורכי דין ואפילו נקמות יומיומיות בהאשמות של הטרדות והרחקות תעיד שהן מסוגלות לכך אולי יותר מגברים במקרה הפחות טוב, באופן מעשי מדובר על דמיון ואם כבר לדמיין בואו נתחיל לדמיין איזה רב יצטרף לאותה חגיגה , אין ספק שיש פחד משינויים גם על ידי רבנים שמא יסקלוהו ואפילו רב שלמה זלמן העיד על עצמו בפסיקות הלכתיות מסויימות שהפחד הוא המניע לא להניע, רחיצה ביום טוב שתהיה מותרת באופן גורף עדיין לא ראיתי , רחיצה רגילה כידוע אסורה מטעם דאינו שוה לכל נפש רק למפנקי ,האם בימינו כשיש מקלחת ואף אמבטיה בכל בית ואנשים מתקלחים בכל יום מדוהר על אינו שוה לכל נפש ורק למפנקי?בואו נתחיל שם , האם רב שלמה פישר הפחות פחדן הוא אופציה בכדי להתחיל חגיגה זו ?
לגבי המסתפקים בנטיעות יש גם קבוצות , אחוזי הספקות ואחוזי האומץ , באשכול אחר מישהו אף טען שגם הר סיני במציאותו לאו דוקא מחייבת ? זאת לא אופציה למי שיאמין בשכר ועונש ,
אבל האמת חייבת להאמר,היהדות ברובה הקיים היא תרבות מחייבת על בסיס מרכיב עיקרי שהיא חברתית , שים כל יחיד על אי בודד ונראה מה יהיו מצוותיו,,
תוקן על ידי ביליצר ב- 11/07/2013 00:16:01
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 00:33 |
|
| |
בילי בשביל ההתחלה נעשה סדר- אתה כותב- דוגמה קלאסית לכך ,כליל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת בסקילה נמחקה
א. על הדלקת אש העונש מלקות ולא סקילה. ב. את הרפורמה הראשונה במצווה זו עשו הפרושים- רבותנו חז"ל- כשקבעו שזה לא כפשוטו ומותר שיהיה אש בבית אם הודלק ביום שישי- לא כפשוטו של הפסוק, עד כדי כך היתה להיטותם להנציח את הרפורמה הזו- עד שקבעו מי שלא אוכל חמין בשבת יש לבדוק אחריו. גם אצל החרדים אין קים מצוות קמקשה אחת, אני חושב שלא צריך לפרט לך. יש מצוות מסוימות שמקפידים על קיומם יותר מאשר מצוות אחרות, וביניהם יש מצווה גדולה שחלקים בציבור הלא מקובלים עליך מקפידים לקיים בהידור- מצוות וחי בהם
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 01:12 |
|
| |
ירוחם הערות טכניות -
* להלכה, על הדלקת אש העונש הוא סקילה * דווקא בעניין לא תבערו אש אני מסכים עם היהדות הרבנית, לא תבערו משמע באופן אקטיבי, ולא 'לא תימצא בביתכם אש' (וצריך עיון על הקראים. ושמא מסורת שבעל פה בידם הייתה, או שראו בכך זילות השבת והבריגו לו איסור, כמו חשמל במאה ה20. וצ"ע)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 01:36 |
|
| |
רציו אתה גם סבור שלקראים מסורת הכל התחיל מענן האומר חפישו באוריתא טובא ואל תשענו על דעתי (הפירוש דלא תבערו בער בו ענן בזמן ענן וכן צדוקים (ובמאור שבת טז: מהריף לעניין שתקנת חכמים לאכול חמין להוציא מליבן - בסוף הכל מוליך לבבלי הבלול בכל)
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 11/07/2013 01:59:42
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 01:48 |
|
| |
| אלקרטאווי כתב: |  | | רציו אתה גם סבור שלקראים מסורת הכל התחיל מענן האומר חפישו באוריתא טובא ואל תשענו על דעתי (הפירוש דלא תבערו בערו בו בוערים בזמן ענן כידוע ומקורו נדמה לי בתלמוד לעניין שצריך לאכול חמין להוציא מליבן - בסוף הכל מוליך לבבלי הבלול בכל) |
|
מכיר את הקטע שאתה נותן אמירה צינית מושחזת לעילא אבל בני השיח שלך לא קולטים אותה וחושבים שאתה הטיפש פה? אז התגובה הקודמת שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 02:04 |
|
| |
א. אני זה לא כולם
ב. דבריך תמיד מושחזים, אך יש חוקרים כמדומני ובוודאי רבנים שטוענים שצדוקים תמיד היו אלא שענן החייה אותה, וחשבתי שעניין המסורת 'בעל פה' הוא חידוד בעלמא (הדבר ידוע לגבי להתירם בקהל)
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 11/07/2013 02:30:37
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 02:13 |
|
| |
ועכשיו מצאתי באתר הקדוש ויקיפדיה ערך היהדות הקראית הפנייה בהערה 9 לדעה זו ולית מאן דפליג עלה, אך יצאתי טיפש..:-(
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 02:56 |
|
| |
התכוונתי בעיקר לקטע של החשמל בשבת - להראות איך הרעיון של 'דרש' ו'הברגה' כמקור לאיסור חשמל בשבת שמעורר פה התלהבות כה גדולה היה יכול להוביל באותה המידה לאיסור על השארת אש בשבת, ואיך השיפוט נעשה איפה ואיפה - חכמת הפרושים שקבעו שלאכול אוכל חם (עלאק) זה כבוד שבת, וחכמת הרבנים שקבעו שלהדליק מאוורר זה זילות השבת.
ולא הבנתי מה רצית לומר. שאלתי שאלה פשוטה - מהיכן לקחו הצדוקים או הקראים שלא תבערו משמע לא להשאיר אש בוערת? הרי כאן משמעות הכתוב כדברי הפרושים. אני יכול להעלות השערה, והפעם שלא בציניות, שבתקופות קדומות אכן הבינו כך את דברי הכתוב, ובאופן פרדוקסלי משהו, והפרושים שברו את המסורת עם הצמדות לפשט המקרא...כמובן יש לתמוך השערה זו (למשל הכלל הידוע שפיקוח נפש דוחה שבת נראה מספר מקבים שלא היה מקובל בזמנו)
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 11/07/2013 03:24:22
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 03:46 |
|
| |
זה מעניין אולי על פי השערה זו ניתן להסביר גם תעובדה שגם השומרונים ואם אפשר אז גם ביתא ישראל מפרשים כקראים
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 09:07 |
|
| |
אולי הקראים התייחסו למציאות שאש בוערת תמיד צריכה חיתוי ועידוד
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 17:47 |
|
| |
רציו
בית הבחירה למאירי מסכת יבמות דף ו עמוד ב
הבערה בשבת אב מלאכה היא ודינה כשאר מלאכות להיות זדונה בסקילה בהתראה ובכרת בלא התראה ושגגתן בחטאת אם כן זה שיצאה מן הכלל ר"ל מכלל לא תעשה כל מלאכה ונתפרשה בפרט ר"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם לא ללאו יצאה ר"ל ללמד בה שאינה בסקילה וכרת אלא למלקות כשאר הלאוין אלא לחלק יצאת לומר שאם עשה הרבה מלאכות בהעלם אחד חייב קרבן על כל אחת ואחת בין באבות בין בתולדות אלא שעל אב ותולדה שלו אינו חייב אלא אחת כמו שביארנו במקומו:
לא תבערו אש מעשה אקטיבי? מי אמר לך שזה לא פאסיבי? ושאסור לגרום לאש לבעור בשבת כדברי הקראים. הקראים בשמם החל אמנם מענן בן דוד לאחר שלא נבחר להיות ראש הישיבה בבל. אבל לא הוא בנה את תורת הקראות קראות מלשון מקרא. התורה הזו היתה ושלטה בעם ישראל עד להופעתם של הפרושים הרפורמיסטים הגדולים ביותר שקמו אי פעם לעם ישראל והחלו בתורה שבעל פה. מנגד עמדו הבייתוסים והצדוקים שדבקו בכל מאודם- בקרא- בתורה הכתובה. אגב הקראים של היום קוראים לצדוק צדיק- והם מכנים עצמם הצדיקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 18:11 |
|
| |
ירוחם הצדיק זה עניין הבנת המקרא
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 19:41 |
|
| |
ירוחם
מדברי המאירי אכן משתמע שהבערה ב(דין שלעולם לא יתבצע (כי עונשי קיצון כמו סקילה שומרים למי שהחזיק אייפון בניגוד להוראת הגדויילים 2013, סליחה, למי שרכב על סוס בשבת בניגוד להמצאות החדשות של הגדויילים 0100', ולא לאותן שטויות שבורא העולם הפרימיטיבי ציווה לסקול, כמו רצח וגילוי עריות, מזה אפשר להתחמק בקלות על ידי הטלת מגבלות משפטיות שהופכות את הענישה לבלתי אפשרית; אחחחח, כמה חכמים, מתונים, קשובים ומאממים היו חז"לנו, כל כך הרבה זמן עבר מאז אז הם בטח היו חכמיםםםםםםםםםםם!!!) אך מצווה לפלפל בו)סקילה. ידוע לי שזו מחלוקת בגמרא (נו, חכמי המכון הרם, מה הקב"ה רצה לומר לנו בכך שהבערה אינה בסקילה, לפי אותה הדעה? שזה יותר קליל מתפירה?), התייחסתי למה שנפסק להלכה המקובלת.
אל קטראווי
דימיתי שאתה ציני, אבל מהרשת עולה שהקבוצות שהזכרת אכן נמנעו מהחזקת באש בשבת (מקרה דומה הוא מקרה הנידה, בו הקראים והשומרונים ממשיכים את רוח המקרא שהאשה במחזור היא 'נידה'=מורחקת (או מודרת), 'דווה בנידתה', והפרושים הפכו את זה לעניין טכני [יחסית, יחסית, אמשלום])
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 11/07/2013 19:48:49
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 19:53 |
|
| |
| אלקרטאווי כתב: |  | | ירוחם הצדיק זה עניין הבנת המקרא |
|
ירוחם לא צדיק- אדם המלמד אלגברה- אינו בהכרח משולש!
אני אוכל בשבת צ'ולנט.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 21:44 |
|
| |
ירוחם. כל לימוד דתי מאור שבו לוקחו למוטב וודאי לרכוש את התואר צדיק שאפילו היה רשע גמור מקודשת. אכילת טשולנט לא נאסרה וגם אם את"ל נאסרה כבר מקובלנו שאמר אריסטו הקרוב לדרגת נביא כשאני אוכל איני אני.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 23:04 |
|
| |
שלום לך "ירוחםשמ". ברשותך אתייחס לדבריך. כתבת:
| ירוחםשמ כתב: |  | | לא תבערו אש מעשה אקטיבי? מי אמר לך שזה לא פאסיבי? ושאסור לגרום לאש לבעור בשבת כדברי הקראים. |
|
כך משמע מהפסוק: "לא תבערו אש" - כשאני אומר לאדם כלשהו לא לבער אש ביום השבת, האם משמע מדבריי גם לא לבער אש ביום שישי לפני השבת? אם הקדוש ברוך הוא רוצה לאסור על עצם נוכחות אש ביום השבת, עליו להיות הרבה יותר ברור ומדויק, ועל אחת כמה וכמה כשאנו עוסקים כאן בדיני נפשות (לפחות לפי דעת רבי נתן שהבערה לחלק יצאת - שעל פיו גם נפסקה ההלכה בפועל).
עוד כתבת: "הקראים בשמם החל אמנם מענן בן דוד לאחר שלא נבחר להיות ראש הישיבה בבל. אבל לא הוא בנה את תורת הקראות קראות מלשון מקרא. התורה הזו היתה ושלטה בעם ישראל עד להופעתם של הפרושים הרפורמיסטים הגדולים ביותר שקמו אי פעם לעם ישראל והחלו בתורה שבעל פה. מנגד עמדו הבייתוסים והצדוקים שדבקו בכל מאודם- בקרא- בתורה הכתובה. אגב הקראים של היום קוראים לצדוק צדיק- והם מכנים עצמם הצדיקים". הרעיון שאתה מציג פה הוא הגיוני אך לא מדויק. ובמה הוא לא מדויק? ראשית לגבי הקראות - אין על מה להרבות במילים. מדובר בזרם שנוסד בימי גאוני בבל, שחז"ל כלל לא הכירום. גם יסודות אמונתם הם ענפים מתוך היהדות הרבנית - הם מאמינים בדיוק בתנ"ך בקאנוניזציה של חז"ל, ובאמונות העממיות שבהם הפרושים דגלו ואילו הצדוקים הכחישו (תחיית המתים, ביאת המשיח, עולם הבא, שכר ועונש וכו'). לכן, אולי הרעיון של הליכה על פי הכתוב בלבד מתיימר להיות זהה ליהדות המקראית, אך בפועל אין זו המציאות (דבר שאפשר לאמת גם אם בוחנים את הלכותיהם ומשווים אותם לפסוקי התורה).
הנושא השני שעליו יש להרחיב הוא מחלוקת הבייתוסים (אולי האיסיים) - צדוקים - פרושים. כשאנחנו באים להרחיב על נושא זה עלינו להחליט באילו עיניים אנחנו הולכים לבחון את העניין. האם בעיניים מאמינות - שבורא עולם מעניש את עוזבי בריתו ומתגמל את עושי רצונו, או בעיניים ראציונליות לחלוטין, ללא התערבות חיצונית. אם בעיניים מאמינות - הרי שהקדוש ברוך הוא כבר הכריע שרצונו היא כדעת הפרושים, שהרי הוא השמיד את כל הכתות והזרמים שהיו קיימים בשלהי ימי הבית השני, שכל דבריהם ופועליהם נשארו רק בספרי ההסטוריה, מלבד הזרם הפרושי שניצל, והקים מוסדות ברחבי הארץ והעולם שקיימו את התורה בפועל. מנקודת מבט זו, עלינו לדבוק בהלכה היהודית קלה כבחמורה, מפני שהקדוש ברוך הוא הכריע מקדמת דנא שכך עלינו לנהוג. אולם אם נסתכל בעיניים ראציונליות-הסטוריות, כאן מתפתח נושא מעניין ומרתק על ראשית תקופת החשמונאים - הזמן שבו החלו המחלוקות ההלכתיות בין הכתות השונות, עקב גזירות אנטיוכוס שניסה להשכיח ממנו את התורה. אך מנקודת מבט זו העניין הוא לא כזה פשוט כפי שכביכול ניסית להציג אותו כמובן מאליו. מאחר שמצד אחד דבריך כאן הם בעצם ההגיון הפשוט - הצדוקים נהגו על פי התורה הכתובה ללא פרשנויות מאוחרות בעל פה. אם כתוב "עין תחת עין" או "וקצותה את כפה", אל לנו לפרש - "ממון", אלא לנהוג ככתוב בתורת משה בדיוק. אך מצד שני אם נבחן את היהדות מהתקופה ההיא על פי הממצאים ההסטוריים שקיימים בידנו, נגלה שהיהדות הפרושית היוותה רוב מוחץ וגדול של עם ישראל ושל חכמי ישראל ששלט על סדרי העבודה במקדש, והנהיג בעצם את הממסד הדתי במדינה החשמונאית (בראשיתה). ולא סביר שכת קטנה כזאת תגיע למעמד שהגיע מבלי שיש לה יסודות קדומים ונרחבים בהרבה. לא כן לגבי הצדוקים והבייתוסים - שהיוו כתות קטנות וזעירות, שהגיעו למעמדם בשל עושרם הכלכלי. לא סביר שהיהדות המקורית והיחידה עד לבוא הפרושים תתקיים רק אצל המעמד של "העשירון העליון", שמהווה מספר זניח ביחס להמון העם. לכן, העניין שהצגת אותו כמובן מאליו, הוא לא כזה פשוט, ויש על מה לדון בו.
תוקן על ידי שלוםלוי ב- 11/07/2013 23:08:00
|
|
|
|
|