בין היהדות ההלכתית והתרבותית

ירוחם

כאמור מדובר במלאכה שחייבים עליה סקילה,
לגבי עין תחת עין וקצותה את כפה ושאר דוגמאות שהינך רוצה לקרוא להם רפורמת חזל ,
א ,מהפסוק לא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות הינך למד שבכל שאר הדינים יש אופציה של ממון,
ב יש לנו יג מידות שהתורה נדרשת בהן,

שלום לוי 
שלום לך וברוך בואך ,
נראה מכתיבתך שהינך בא לכאן ברצינות בכדי לדון על הדרך שיבור לו האדם ואכן כתבת כאן דברים יפים,
לגבי הרוב והמיעוט שבהן הינך מכריע את היהדות אינני בטוח שיש כאן הסכמה ,
הנצרות כידוע התחילה מהיהדות והוא הרוב ,
כמדומני שיש גם יותר קונסרבטיביים מאורתודוקסיים וכו,


ברשותכם אשמח שהדיון יחזור לנושא המרכזי של האשכול ולא השולי,

תוקן על ידי ביליצר ב- 12/07/2013 01:06:37

זה לא היה אליך אישי ולכן כתבתי בלשון רבים ,
אין לי בעיה שידונו על הדברים השוליים אם הנושא המרכזי בא לידי ביטוי,
ובכלל אינני כאן בעל הבית ורק בקשה שאלתי,

שלום לוי 

אתייחס לדבריך לגבי הנצרות שהערתיך לעיל ,
הפסוק לא מרובכם בעצם שומטת לך איזשהו קרקע שהינך רוצה להתגדר בה =הכת הפרושית שהוא כעת הרוב ,
יש שומרונים ויש עדיין קראים ואף יש רוב קונסרבטיבי,
השם שנקראת יהדות איננה מופיעה בכלל בתורה בכדי שתוכל להגדיר בו את רצון השם על ידי שייריו ,
אם כבר אפשר לדון על השם ,,בני ישראל,, שהוא שמו של העם שהשם בחר בו להתאחד נגד ההר ,
שאלת הנוצרים שגרעינו העיקרי היתה יהודית היא האם היתה ברית חדשה ואיתה הינך צריך להתמודד,

אתה רוצה הוכחות מקראיות לזרם הנוצרי - דת אוניברסלית שמתרכזת בלב, בהכרת האל ואהבתו, תוך שמירה על חברה מתוקנת, ולא בריטואלים פולחניים?

צא לרגע מאיצטגנינות שלך, ומהאפולוגטיקות שמכרו לך,  וקרא את דבר האל בטקסטים הבאים:

ישעיהו ב א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.  ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְ-הוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְ-הוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְ-הוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
בפירוש מדובר על דת אוניברסלית. 

ישעיהו יא א וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְ-הוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה. ג וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְ-הוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו.  (איך ישוע שם לב לצביעות של הפרושים והצדוקים...) ו וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. (ראויים היו אלא שגרם החטא...) ט לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְ-הוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים (רוב העולם, עובדי האלילים לשעבר, מכירים באלוהי ישראל!)
י וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד.


ירמיהו לא ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְ-הוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה.  לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-יְ-הוָה.  לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְ-הוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם.  לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְ-הוָה:  כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְ-הוָה--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד.
מדובר בבירור על ברית חדשה, שונה מהותית מברית יציאת מצרים, שתתרכז בלב ותכלול סליחה אוטומטית לעוונות. 

מגרונך מדברת התיאולוגיה הפרושית, שנועדה בדיוק לשלול מהפכות מסוג זה על ידי הקביעה ""אלה המצוות" - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה" (ולכן הפתרון שהם מצאו להחלפת ברית הריטואלים הפולחניים של התורה שבכתב בברית החדשה של תורה, תפילה וריטואלים אישיים הוא לטעון שהיא imposed בתוך התורה שבכתב, לטעון שהיא (התושב"ע) הייתה קיימת ונהוגה מאז ומעולם, או לפחות  'לא בשמים היא' - בני האדם קובעים מה להבריג בתוך התורה שבכתב, ולאל אין זכות דיבור בנושא! (מדהים שאנשים קנו את האקסיומה ההזויה הזו)). במקרא, דבר האל מועבר בכל דור על ידי נביאים, ואין שום מניעה שהאל יעביר את דברו בתקופה מסוימת שעכשיו יש לשים דגש שונה. זו אינה דת חדשה - הרעיונות היהודיים נשארו (זה מצריך התגלות המונית חדשה בדיוק באותה מידה שהברית החדשה של הפרושים מצריכה התגלות המונית חדשה). מסכים שהתגשמות הנבואות בפרשנות הנוצרית אינה מושלמת, אך גם ביהדות הרבנית לא... לכל אחת מהן יש קייס.
גם הוגים יהודיים-רבניים שונים, ובראשם הרמב"ם, חתרו לשם - לטענה שמהות הדת היא הכרת האל והריטואלים הפולחניים הם רק סרח עודף, כדבר האל ביד ירמיהו: ז כא כֹּה אָמַר יְ-הוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל-זִבְחֵיכֶם, וְאִכְלוּ בָשָׂר.  כב כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוציא (הוֹצִיאִי) אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה, וָזָבַח.  כג כִּי אִם-אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי--וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם; וַהֲלַכְתֶּם, בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן, יִיטַב לָכֶם.  
מנהיגי הנצרות פשוט לקחו את זה למעשה (באותה המידה כמובן יכולים הקראים לטעון שהרפורמות הפרושיות נראות מתבקשות אבל אין לשנות את התורה ללא התגלות חדשה... הכל תלוי בכמה העזה יש לך).

תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 12/07/2013 17:34:50