|
|
| נשלח ב-13/7/2013 23:34 |
 |
| |
מסכים איתך שזה לא אומר שבנות משועממות יותר. להיפך דוקא בנות עובדות בדר"כ משועממות פחות מבחורי ישיבות מבוגרים, אבל עדין מקובל לחשוב שהבחורים בישיבות מסודרים ולא אכפת להם מהשידוכים, וזה לא נכון. זה מה שבאתי להגיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 13:14 |
|
| |
נמאס לך - מובן...
נמאס לך - מורגש..
נמאס לך - לגטימי..
נמאס לך - מוצדק..
אבל!
אחרי כל ההבנה.. ההיגיון בכך.. אחרי זה שזה באמת קשה.. לא נעים.. מתסכל.. הרגשת "הלבד".. ובכלל התחושה שאת רוצה כבר להיות אחרי.. להרגיש שאת כמו כולם.. בלי להיות במתח הזה.. כן, לא.. מתי, איך מי, וכו'.. אחרי, אחרי הכל... אחרי כל הרגעים הקשים האילו.. הגלים שמאיימים וממלאים את הלב ביאוש וחידלון..
יש קרן של אור.. קרן שיכולה למלאות את הלב שלך.. להפריח את השממה הרגעית.. ולגרום לך לרקוד גם כשעינייך דומעות...
והקרן הזאת קוראים לה - את....
כן, כן - את..!!
למה?
פשוט - אחד הסיבות העיקריות לכל אותם תחושות.. נובעות פשוט מהתחושה הזאת ששמה המטרה.. שמה הקץ לכל הייסורים.. שמה יהיה גן עדן של וורדים.. איתו אני חייה.. עם בעל אני נושמת.. עם בן זוג אני מאושרת.. ועם האחד שלי אני יהיה מושלמת... אבל האמת היא, שאת שווה בגלל מעשייך.. את מיוחדת בגלל מלחמותייך.. את מושלמת כי את ממצה את עצמך..וכשתסבי את המטרה שלך - ל-להיות מי שאת.. למצות את עצמך.. לקחת את הקושי הזה למקומות של חיזוק ואמונה.. נתינה ורווחה.. אז את תהני מהעצם הדרך.. את פשוט תרקדי גם כשזה קשה.. כואב.. מציק.. והריקוד הזה שלך, יהפוך את הדרך למשהו יפה.. מלבלב.. שמימי..
תזכרי!
האושר אין זה הגעה לתחנה - של - סוף, אלא ההנאה מדרך נסיעה ונוף...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 13:45 |
|
| |
בס"ד
יפה אהבתי...למרות שזה קשה ליישום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 13:57 |
|
| |
| נקודהלמחשב כתב: |  | נמאס לך - מובן...
נמאס לך - מורגש..
נמאס לך - לגטימי..
נמאס לך - מוצדק..
אבל!
אחרי כל ההבנה.. ההיגיון בכך.. אחרי זה שזה באמת קשה.. לא נעים.. מתסכל.. הרגשת "הלבד".. ובכלל התחושה שאת רוצה כבר להיות אחרי.. להרגיש שאת כמו כולם.. בלי להיות במתח הזה.. כן, לא.. מתי, איך מי, וכו'.. אחרי, אחרי הכל... אחרי כל הרגעים הקשים האילו.. הגלים שמאיימים וממלאים את הלב ביאוש וחידלון..
יש קרן של אור.. קרן שיכולה למלאות את הלב שלך.. להפריח את השממה הרגעית.. ולגרום לך לרקוד גם כשעינייך דומעות...
והקרן הזאת קוראים לה - את....
כן, כן - את..!!
למה?
פשוט - אחד הסיבות העיקריות לכל אותם תחושות.. נובעות פשוט מהתחושה הזאת ששמה המטרה.. שמה הקץ לכל הייסורים.. שמה יהיה גן עדן של וורדים.. איתו אני חייה.. עם בעל אני נושמת.. עם בן זוג אני מאושרת.. ועם האחד שלי אני יהיה מושלמת... אבל האמת היא, שאת שווה בגלל מעשייך.. את מיוחדת בגלל מלחמותייך.. את מושלמת כי את ממצה את עצמך..וכשתסבי את המטרה שלך - ל-להיות מי שאת.. למצות את עצמך.. לקחת את הקושי הזה למקומות של חיזוק ואמונה.. נתינה ורווחה.. אז את תהני מהעצם הדרך.. את פשוט תרקדי גם כשזה קשה.. כואב.. מציק.. והריקוד הזה שלך, יהפוך את הדרך למשהו יפה.. מלבלב.. שמימי..
תזכרי!
האושר אין זה הגעה לתחנה - של - סוף, אלא ההנאה מדרך נסיעה ונוף... |
|
הבעיה נעוצה בחינוך.
מחנכים מגיל 8 שתכלית העניין ושורש המטרה זה בעל שילמד בערבי חורף קרים בסטנדר בסלון, והיא תגיש לו כוס תה מהביל (או מבהיל).
כשמגיעים לגיל 20 ואין חתן, יש דיסוננס בין החינוך לבין מה שקורה בפועל וכו'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:05 |
|
| |
בס"ד
 כוס תה?אם כבר שיגיש לי...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:06 |
|
| |
ואת תשבי ללמוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:09 |
|
| |
בס"ד
לקרוא ספר דרמה לא נחשב?מה אני בהריון.... (בעז"ה יהיה)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:09 |
|
| |
בס"ד
יודעת מה?מוכנה ללמוד גם תורה העיקר לקבל כוס תה ושירות ספיישל
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:12 |
|
| |
אבל זה לא התפקיד שלך,
תאמיני לי,שכשהוא ישב ללמוד בסלון וינגן את מתיקות הגמרא,את תשמחי לשרת אותו(אני נשמעת בערך כמו המורה שלי עכשיו,אבל תחשבי עלזה...זה נכון!)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:15 |
|
| |
בס"ד
אמממ א.אני לא משרתת אף אחד...אולי רק מפנקת כשמתחשק לי וכשזה הדדי.
ב.זה ישמח אותי שילמד בסלון אבל זה לא קשור לשירות שלי,הוא לא נכה ולא יקרה כלום אם יכין לעצמו
תה... אם אני ירצה לפנק?זכותי-אבל לא חובתי.
ג.ארצה ללמוד איתו ביחד
ד.אם הלימוד שלו יבוא ע"ח העזרה בבית/האחריות לפרנס לא אעריך אותו.נקודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:21 |
|
| |
את נתפסת ממש לקטנות.
לא אמרתי שזה חובה שלך,ברור שהוא יכול לקום ולהכין לעצמו,וגם להכין לך.
אבל אם באמת יש לך ערך לתורה שלו,את תרצי לעשות אתזה!את תהני מזה! לא תרגישי פרייאירית שלו,משרתת,או לא יודעת מה..את תשמחי מזה שהוא יושב ללמוד ויש לך את הזכות להגיש לו ולקחת ככה חלק בתורה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:23 |
|
| |
| ליטאי613 כתב: | | | הבעיה נעוצה בחינוך.מחנכים מגיל 8 שתכלית העניין ושורש המטרה זה בעל שילמד בערבי חורף קרים בסטנדר בסלון, והיא תגיש לו כוס תה מהביל (או מבהיל).כשמגיעים לגיל 20 ואין חתן, יש דיסוננס בין החינוך לבין מה שקורה בפועל וכו'. |
|
ובחינוך אחר...
בחורות לא אומרות שנמאס להם.....
הם הכי אוהבות להיות לבד..
.לא מחפשות.....
אין, מושלם...
טוב להם....
צריך לאמץ את החינוך שלהם.....
תוקן על ידי גוגלית ב- 15/07/2013 14:23:09
תוקן על ידי גוגלית ב- 15/07/2013 14:23:35
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:27 |
|
| |
בס"ד
אמממ אצל הליטאים מדגישים את העניין הזה שזה זכות קיום האישה בעולם...רק בזכות שירות הבעל כדי שילמד תורה.
בחב"ד האישה היא אישיות בפני עצמה ללא קשר הבעל,יש לה את הקידום הרוחני שלה...
יש את העניין של שליחות-שיותר מודגש אצלנו.וכמובן שחשוב ללמוד תורה אך אצלנו יותר מדברים על קביעת עיתים לתורה,ולא כ"כ מדגישים את השירות שלנו בתוך התמונה....(חוץ מהעניין שאומרים לנו לאפשר לגבר לקבוע עיתים וללכת להתוועדות...)
כך שהחשיבה שלי שונה משלך.
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 15/07/2013 14:34:57
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 14:31 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2013 15:56 |
|
| |
| מבריקה כתב: | | |
אבל זה לא התפקיד שלך,
תאמיני לי,שכשהוא ישב ללמוד בסלון וינגן את מתיקות הגמרא,את תשמחי לשרת אותו(אני נשמעת בערך כמו המורה שלי עכשיו,אבל תחשבי עלזה...זה נכון!)
|
|
צדיקה :)
|
|
|
|
|
