ברשותך אחלק את תשובתי לשניים - את והעולם.
העולם - בעצם מתוך הניסיון האישי שלך, את באה ושואלת האם מה שמקובל בעולם, האם המילים היפות שהעולם משחרר לאוויר הבריאה, האם כל הלבבות הפורחים והלבבות הוורודים, הניצוצות בעיניים, ההתמסרות שהובטחה, האם הכל הבל ורעות רוח.. או ששמא יש בכך אמת רק שמשהו אצלך התפקשש.. ?!
בין אם הבנתי נכונה את שאלתך בין אם לא, אני חושב שהשאלה הזאת בעצם מטרידה את כולם במידה כזו או אחרת.. אצל כל אחד קיים החשש מי אמר שאני אמצא את אשר נפשי חפצה? מי אמר שבאמת זה ישרוד לעד.. ? ומי אמר שבאמת בכלל נצליח לחיות באהבה ואחווה שלום ורעות..?
אז לדעתי התשובה היא כזאת: ראשית, אם הקב"ה יצר את הרגש ששמו "אהבה" אם הקב"ה ציווה על מצוות נישואין.. אם הקב"ה ברא בנו את הצורך הנפשי לכך, בהכרח שזה קיים, בהכרח שזה אפשרי, בהכרח שאין דבר טוב מזה.. השאלה רק היא מהי "אהבה".. ומהי מטרת הנישואין. אם נבין טוב מהי אהבה תוכלי לדעת האם היא קיימת.. ובעיקר איך יוצרים ובונים אותה כמו שצריך.
אז כמו שכתב ה-"ראשית חכמה" אהבה זה: "להרגיש את השני כמו שאני מרגיש את עצמי".. או כלשון החזו"א: יד ימין ויד שמאל.. ובמילים הפשוטות שלנו - נשמה אחת בגוף אחד.. כשאדם מגיע למצב כזה, שהוא מרגיש את אהובתו כמו שהוא מרגיש את עצמו.. שכאבה זה כאבו.. שמחתה זה שמחתו.. מה שמפריע לה זה מה שמפריע לו.. שרצונותיה זה הרצונות שלו.. אז הוא הגיע למצב של אהבה אמתית.. אהבה עמוקה וחזקה.. כל המילים היפות של לפני.. כל התחושות והרגשות, הפרפרים, ההתרגשויות.. יכול להיות שיש להם בסיס.. יכול להיות שיש בהם משהו ממן האמת.. אבל אהבה? ממש לא!! אולי אפשר לקרוא לזה כלשון העם - התאהבות.. אבל לא יותר מכך!!
כשתגיעי למצב, שהוא יקריב בשבילך.. שהוא יכיל אותך.. שהוא ינשום אותך.. יחווה אותך.. ירגיש אותך.. שהוא ישים אותך לפני שהוא שם את עצמו.. אז תביני שהגעת למצב של אהבה - חיבור...!
כמובן, שהדרך לטוב רצופה במכשולים.. ואין דבר טוב שנהיה ברגע.. ולכן צריך אין סוף של השקעה.. נתינה.. הענקה. ויתור.. הקרבה.. (לא אוהב את המילים האילו אבל...) פשוט אין סוף... והאחרי האין סוף הזה.. מגיע רגע האמת.. וכמובן שגם הדרך עצמה היא, היא חלק מאהבה..
ומכאן אלייך - איני יודע מה קרה אצלך בדיוק מלבד מה שכתבת - שפשוט התגלה שזה לא אותה בן אדם שחשבת שקבלת.. ואם עשית את ההחלטה שעשית, בטוחני שעשית אותה מתוך שיקול הדעת, מתוך הבנה שאין סיכוי שתוכלי ליצור מערכת של - ביחד.. ולכן, אני אישית במקומך.. במקום לנסות ולבדוק איך קרה הכשל הזה.. האם היה אפשר למנוע את זה.. האם זה הוכחה שמילים אין להם משמעות.. ושאהבה היא דבר שיש לפקפק בו.. הייתי מסיק את המסקנה הפשוטה - הרי לעשות את כל מה שצריך עשית.. ואם כך, למנוע את הכשל הזה, זה לא היה בידך ובשליטתך, ואין זה אלא מעשה שמיים, החלטה ביד הבורא שהחליט להעביר אותך דרך חתחתים מסוימת.. ועל כך, אישית הייתי מחפש מה המסר שהקב"ה בא להבהיר לך.. בא ללמד אותך.. איך את יכולה לגדול ולהתעלות מכך.. איך את יכולה להשתלם ולהיבנות מכך.. וכשתמצאי את הדרך.. את המטרה.. תהיי בטוחה שבזכות זה את תקבלי משהו הרבה, הרבה יותר טוב.. את בע"ה תיבני בית מיוחד לאין סוף - אהבה שהיא הרמוניה של שלמות...!!
בהצלחה!
נ.ב: אל תתרגשי מכל ההודעות בפרטי, אנשים נמשכים לסיפורי מסכנות.. אבל מי כמוך יודעת, שלא רק שאת לא מסכנה, אלא ההפך - זה מוכיח על גדלות!
 |
|
|
אהבתי
