''קינות על הגיוס ''

ירוחם, פרנסת ת"ח בספרות ההלכה - ראה כס"מ דרוב הראשונים חלקו על רמבם ואף רמבם כתב שכל גאוני דורו חולקים עליו, וראה בכסמ שכך נהגו מחכמי התלמוד כ"ש בדורנו דפריץ טובא דבעינן בישיבות ובכוללים כאפקט המערות. אגודות אגודות- אדרבא מצווה על כל אחד לשמר מנהגי אבותיו מקומו ובית דינו ראה יבמות טו ופסחים נא. גניבה מהמדינה - השתא גופם התיר בפסחים מט ב ממונם לא כ"ש. ועכשיו ברצינות, חוץ מקומץ הזויים ממא"ש שכנראה מתירים מי מתיר? על מה תמדבר? כמה חרדים גונבים מהמדינה ? אני לא מכיר אף אחד! עודד, באשר לראשית דבריך, אתה צודק אך כל שנטען כאן שבעין תורנית, יש לראות במצב של גיוס עולם התורה במתכונתו לצבא במתכונתו זו גזירה קטסטרופלית לעם התורה.

ראית מה זה אייזין? אשכול מת קם לתחיה. קצת פוליטיקה פנים יהודית-אורתודוקסית, והכיף מתחיל! הפלג האולטרא-אורתודוקסי מאשים את הפלג האורתודוקסי-רגולר בחבירה אל הכופרים בנסיון להעביר אותו על דתו, הפלג האורתודוקסי-רגולר מאשים את הפלג האולטרא-אורתודוקסי בחרחור ריב, בשנאת השונה והזר (בעוד שהיה לו לשנוא כל אולטרא-אורתודוקסי באשר הוא, כמעשה האורתודוקסי-רגולר, הוא שונא רק תת-תת-פלג מסוים של אולטרא-אורתודוקסים) ובפרזיטיות; הצד האחר בוודאי לא ישאר חייב, והכל במתק שפתיים, בחריזה מדהימה, במשקל ובקצב. כיף כיף כיף!

האמת, אחרי הכיף, מעניין לראות מה בכלל הקייס - הרי התלמוד (בבא מציעא קח א: "הכל לאיגלי גפא, ואפילו מיתמי, אבל רבנן לא - מאי טעמא? רבנן לא צריכי נטירותא" - כולם חייבים לשאת בנטל תיקון חומות העיר, ואפילו יתומים, אבל תלמידי חכמים לא, ומדוע? כי תלמידי חכמים אינם צריכים שמירה (רש"י: תורתן משמרתן)), ובעקבותיו שולחן ערוך (יורה דעה רמ"ג), אכן קובעים שעוסקים בתורה פטורים משירות הגנתי סדיר בצבא בזמן שאין מלחמה כוללת (בלי קשר לסיכון רוחני וכיו"ב) ואף ממס. לפני שמואדיב יפתח לי צטטייה על חתן מחופתו, ברור שבכל 'איגלי גפא' יש גם אלמנט של להגן על ישראל מיד צר, ועדיין ההלכה פוטרת אותם - כי להגן על ישראל מיד צר מדובר במקרה כוללני (כמו נניח במלחמה כוללת או בהגנה על יישוב, סטייל ארגון 'השומרים' בארה"ב ומקבילותיו בישראל). אינני מדבר על סברות חוץ הלכתיות, ועד כמה זה פרזיטי, ועד כמה האמירה שתלמידי חכמים לא צריכים שמירה עומדת במבחן המציאות. זה אכן פרזיטי ותלוש מהמציאות והיה כזה גם מצידו של רב יהודה שקבע את הקביעה הנ"ל, אבל עדיין זו ההלכה, יש פה תביעה הלכתית כלשהי או תביעה מהחרדים להתאים לערכים שאינם מאמינים בהם (כמו ניראות בפני חילונים, השתנות ההלכה על ידי קריאה יוצרת, פלפול הלכתי שיצא ממנו שיש למחמיר לחייב כיום עוסקים בתורה לשרת בצבא על מה לסמוך, וכיו"ב)?

תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 15/07/2013 01:18:29

מתיבתא למצטיינים תתן קול יצאוני בני
לחטיבת חי"ר גלו בטלני
וחסידות זמברטוחה תצעק, נשרפו ארמוני
לשלם ארנונה הכריחוני מעני

יצאו להפגנה זועמים המונים
ונתערבו פדרים עם פרשדונים
חרד"קים רדפו ביריקות וחרמים
עיר שיש בה חרדים אין חוששים לכתמים

שרפי מצגר צעקו במרה
זו תורה וזו סחורה
עוטה השלמה המסורה
פוער את פיו בסגנון הג'ורה
מחרף ומגדף על לומדי תורה

יצאה בת קול משמיים
אם תמתחו ביקורת תשלמו פעמיים
אל יעז איש מכם להניע בוהן
כל המלעיג על דברי חכמים נדון בשלום כהן

איפה איפה מאה ושמונים מליוני השקלים
שלקחנו כדי להכשיר גירוש מתנחלים
איך הצלחנו למצוץ הדם והחלב
זה היה בלי ספק ללא חשש מחיר כלב. 
 

תוקן על ידי כ_ס_אגג ב- 15/07/2013 01:35:05

חברים, החומר שלכם ממש יפה, רק יש לכם נפילה קטנה:

ללעוג לרב עובדיה יוסף זה שיא השיאים של החרדיות...

try again

אודה ולא אבוש כי אינני מחובר לתקשורת כל כך,אבל מהקצת שכן נחשפתי היה נראה שהנושא העיקרי שבוער אצל העמי ארצות והתינוקות שנשבו והרשעים זה לשלב אותנו בחברה ולאו דוקא מפריע להם עצם אי גיוסינו.[כפי שכבר כתב עופר שלח יו"ר יש עתיד בספרו "המגש והכסף" שיותר תועלתי לבטל את גיוס החובה ולהפוך את הצבא לצבא מקצועי,ואולי זה יכול גם לעזור בפתרון שאלת "איפה הכסף" ודו"ק]כמדומני שמיותר להצביע על החוסר דמוקרטיות המתגלית בנסיון לכפות על ציבור שלם לחיות נגד צו מצפונו על ידי טיעונים מעין אלו

אייזין
אנו מודים לך על רצונך הכן לתיקון הרוחני של חברי הפורום.
נראה לך שזה מועיל?

רציו, כל עולם ההלכה, וכל מה שדהתפתח עליו, ארעו בתנאי קיום א-נורמליים אשר בהם לא היתה מדינה ולא היה שלטון מעשי אל מול אותה 'רשות' הלכתית, וזו האחרונה לא נאלצה אף פעם להתמודד עם בעיות מדינה, ולא לפתח תאוריה מעשית של המדינה שתבחן במציאות. מלוקסוס כזה נהנו רק יהודים וצוענים. כידוע, המחיר על תנאי 'לוקסוס' גבוה מאד מאד.

גם מציאות החיים של העולם המודרני שונה ללא הכר מן המציאות שבה חיו חכמינו, אותם אנחנו נזכירים בדיונים. חשוב למשל על מכלול התפקידים והשרותים האזרחיים המצויים כיום בידי המדינה. בימיו של רש'י אדם אינו מצפה לשרותי חינוך, בריאות, תעסוקה, פתוח משק, כספים, תחבורה, סעד ועוד.

אתה כותב כי בעל 'השולחן ערוך' פותר עוסקים בתורה משרות הגנתי סדיר. מה הבין יוסף קארו בעסקי צבא? היה לו צורך בכך? האם פגש אי פעם את מטה הצבא במדינתו ללמוד על פעולת הצבא? האם קרא ספרות מתאימנ? התשובה לכך שלילית. הוא יושב אל שולחנו ומפנטז על דבר שאין לו מושג. הרי גם בימיו, גם בימים קדומים הרבה יותר, ודאי וודאי בימינו, צבא אינו אוסף סתמי של אזרחים, אשר פעם בעשר שנים, כאשר הפעמון מצלצל, יוצאים כולם מהבית, עם מקל ביד ויוצאים למלחמה. זה לא צבא, זה אספסוף שדינו שחיטה. הפיכת המון אזרחים לצבא יעיל הוא תורה קשה, מורכבת ומסובכת מאד מאד, המחייבת מחשבה עמוקה, לימודים, מקצועיות והתמחות, ומסגרות אימונים קבועות בהם משתתפים כולם, החל מהטבח ועד המטכ'ל וכל חברי הממשלה. וצבא, בזמן העתיק קו'ח בימינו, הוא עסק יקר מאד. כה יקר עד שהוא עלול למוטט את כלכלת המדינה שלו. אבל קארו לא היה אחרי אי פעם בחייו על כלכלה של מדינה. אז הוא כתב...

על תלמידי חכמים שאינם צריכים שמירה, או מה שמוסיף רציו מרש'י, תורתן משמרתן, - על כך נדמה לי שאין צורך להרחיב את הדיבור, אלא שאני טועה לגמרי בעניין. קשה מאד לנער אנשים מן הפנטזיה שהם חיים בתוכה, או להיגמל מן התרוץ הנח שמצאו לעצמם. רש'י אמור היה לדעת עד כמה שמרה התורה על לומדיה בפרעות תתנ'ו. צבא השם יכול היה להישחט, להתאבד או להתנצר. אבל למה להרחיק בזמן, ב 6.3.2008 רצחו מחבלים שמונה תלמידים בישיבת מרכז הרב בירושלים. המחבלים לא מכירים בהלכה, לא שמעו על רש'י, ו'חיילי השם האמיצים' לא היו אלא בחורים תמימים, חסרי ישע שנרצחו. כיצד אפשר לסמוך על חיילי השם האלו שיגנו על העם, אם אינם מועילים אפילו לעצמם.

לי נראה הדבר פשוט מאד. אין כאן אלא תרוץ עלוב, המאפשר לחבורה שלמה לחיות על דמם ואסונם של אחרים. אלו חיים של שקר ועוולה מוסרית חמורה. אם יש לחלק מן הרעיונות האלו מעמד של הלכה, אין היא תקפה משום כורח החיים, והעוולה המוסרית שהיא יוצרת.

עודד

עודד
ללא תלות בשאלה אם אתה צודק, לא ענית של שאלתו של רציו. אתה מדבר מחוץ למערכת והוא מתוכה.

צד הכותב אינו נחשב. כל הצדדים חיים באותה המציאות והמלחמה אינה מבדילה בינינו.

דרלצ, הלכה אינה תאולוגיה, וכל העניין שלפנינו אינו עוסק כלל בתאולוגיה. דגש דברי להראות כי ההלכה בעניין אינה נשענת על המציאות. מה שאתה מביא מהחזון איש תואם את טענתי. אביא דוגמה אחרת שתבהיר את העמדה. גם הצבור החרדי זקוק לשרותים רפואיים, רופאים, פרמדיקים, חובשים. פרמדיק הוא אדם העובר הכשרה לתת טיפול רפואי ראשוני מתקדם מבלי שיהיה רופא, בעיקר טיפול חירום. בשדה הקרב יש לו תפקיד חיוני של הצלת חיים. הוא עובר קורס ממושך, בין שנה וחצי במד'א, לשלש שנים באוניברסיטה. כעת, כך אתה מניח, אחד כזה יחזור לישיבה ויקראו לו בשעת מלחמה. טעות. פרמדיק מחוייב בעבודה מעשית שבועית ובהשתלמות תקופתית. בלעדי זה הוא מאבד את כושרו המקצועי ואינו רשאי לפעול. גם הצבא כולו חייב להתאמן אחרת הוא מאבד מהר מאד את כושרו המבצעי והופך צבא תאורטי. אבל אדם הרחוק ממקצוע הרפואה ודרישותיו, עלול להוציא הלכה לפיה אותו פרמדיק לא יקרא לשרות אלא בעת מלחמה. וזה פרוש ההלכה בעניין המלחמה. תאור ה'מלחמות' של יהושע והשופטים אינו מתאים אפילו לצבאות של הימים ההם.  זה מה שקורה לכל מערכת חוקים שעה שהיא אינה מחוברת למציאות החיים.

עודד