סליחה על השאלה הפשטנית, אבל לרגל החופש כולם חופרים פה עם שטויות והקפצות. אזי שאלתי נחשבת יחסית לרצינית ביותר: צפר-דע פירושו בארמית "יודע בוקר", שם זה היה מתאים מאד לתרנגול, שפעם היה קורא בבוקר כאמור "נותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". אולי השם צפרדע היה בעבר כינויו של התרנגול? סתם זה לא הגיוני, אז אולי הצפרדע פעם היתה קוראת ומקרקרת רק בלילה? אשמח לתשובתכם.
חוץ מפרשנות לברכה -נותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה".- פרשנות המילה- שכוי -בטעות יסודה.
המילה שכוי- בקן הנשרים- קראו לתרנגול כך, אבל לא בכל הארץ.
בכל מקרה לעניננו- אכן הצפרדע מקרקת בעיקר בלילה. כל מי שחובב טבע ומבלה בה בלילות ליד אגמים מרבץ הצפרדעים קרקורם נשמע ממש חזק מאד עד כדי מטרד, הם מקרקרים אמנם גם ביום- אבל הרבה פחות אבל גם התרנגולים קוראים ביום לכן בהחלט יכול להיות שצודק אתה בהשערתך.
נשלח ב-26/7/2013 08:11
ישיבישעאר כתב:
סליחה על השאלה הפשטנית, אבל לרגל החופש כולם חופרים פה עם שטויות והקפצות. אזי שאלתי נחשבת יחסית לרצינית ביותר: צפר-דע פירושו בארמית "יודע בוקר", שם זה היה מתאים מאד לתרנגול, שפעם היה קורא בבוקר כאמור "נותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". אולי השם צפרדע היה בעבר כינויו של התרנגול? סתם זה לא הגיוני, אז אולי הצפרדע פעם היתה קוראת ומקרקרת רק בלילה? אשמח לתשובתכם.
הממממ
בארמית, היא נקראת אורדע. איך זה מסתדר עם הדרשה שהבאת לגבי שמה?
נשלח ב-26/7/2013 08:50
יש אור במובן לילה כידוע, וכמובן שאור יכול להיות גם בוקר
נשלח ב-26/7/2013 09:11
ישיבישעאר כתב:
יש אור במובן לילה כידוע, וכמובן שאור יכול להיות גם בוקר
ישיבישער, ממה נפשך?
בעברית, היא צפרדע, בארמית אורדע (או עורדע), ובערבית צ'פדע.
בעברית אין היא נקראת "יודע שחר" או משהו בסגנון. "צפר" אינה מלה עברית, אלא ארמית.
אבל בארמית, היא אינה נקראת צפרדע, אלא אורדע, או - כפי שאנו רואים בתרגום אונקלוס - עורדע.
אם בארמית היתה נקראת "צפרדע", יכולת לדרוש כך את שמה. אבל מקובלנו שאין בכל חמשת חומשי התורה אלא יגר שהדותא בארמית, ודוקא בעברית היא נקראת צפרדע.
נשלח ב-26/7/2013 11:00
יש מחלוקת תנאים בסנהדרין על עודות- ותעל הצפרדע- רבי אלעזר- אמר שצפרדע אחת גדולה עלתה. היכו אותה ויצאו ממנה הרבה צפרדעים. רבי אליעזר בן עזריה אמר צפרדע אחת עלתה שרקה להם. והתקבצו כל הצפרעים. (מחלוקות זו מבוסת על השאלה הלכורא למה נכתב צפרדע בלשון יחיד? אם היו יודעים עברית השאלה לא היתה נשאלת)
יש להניח כי לא הי שם קודם לצפרדע לפני מכת הצפרדעים, וכפי שהמדרש אומר- עוף חכם היה וקרא והתאספו כל הצפרדעים. ומכאן שמה- צפר +דעה. - ציפור עם דעה-
הבאתי את הדברים למידע בלבד. למרות שאין דעתי כך.
נשלח ב-26/7/2013 11:01
מילה ארמית ביום (מהפייס) כותב:
אליעזר בן יהודה: "השם צְפַרְדֵּע הוא לפי דעת כמעט כל חוקרי הלשון הרכבה, לפי דעת הקדמונים מן צפר ומן דע, ולפי דעת חכמי הלשון החדשים מן צפר במשמעת צרח או רקד, ומן רדע במשמעת בִּצָּה."
מילון בן יהודה: "לא נתברר מקורו. בער' צ'פדע וגם בזו הלשון לא נתברר מקורו. בארמ' אורדעא. ההשערות בדבר הרכבת המלה מן צפר-דע או צפר-רדע, וכיוצא בזה אינן מיוסדות". הוספת טור-סיני שם: "הצורה הערבית צ'פדע (מן צ'פצ'ע) מורה על כך שהמלה נולדה בהכפלה מן צ'פע, בעבר' צפע, ונוספה ריש אך בעבר' ובארמ'. ולפי זה אין צפרדע בעקר אלא צורת מכפלת של המלים צפע, צפעוניף המורות גם הן על חיות זוחלות קטנות אלא שנתיחדו לנחשים"
נשלח ב-26/7/2013 14:35
מואדיב כתב:
strong>.
אם בארמית היתה נקראת "צפרדע", יכולת לדרוש כך את שמה. אבל מקובלנו שאין בכל חמשת חומשי התורה אלא יגר שהדותא בארמית, ודוקא בעברית היא נקראת צפרדע.
איני יודע מהיכן קיבלת כן, בגמרא מובא הדבר לדוגמא, אבל לא בהכרח דוגמא יחידה, והלא נאמר "ואתה מרבבות קדש", ובפרט בשמות עצמים ומקומות, והרי השם 'ארם' עצמו הוא ארמי, אין שום סיבה לחשוב שצפרדע אינו בארמית, ובפרט שבימי קדם לא היה גבול ברור בין ארמית ועברית ומוצא כל הלשונות השמיות ממקום אחד. השערתו של טור סיני טפשית לדעתי, בהתאם לכל דבריו והשערותיו המוזרות. הערבים פשוט השמיטו את הר' כמנהגם להתבלבל ולהפוך כשם שכינו לנחש חנש.
נשלח ב-26/7/2013 15:08
אכן מוצא כל הלשונות השמיות אחד - לשון הקדש.
המהרי"ל כתב מרבו שבלילה הצפרדע מכרכר וביום שותק ולכן נקרא צפור-דע שיודע מתי הוא צפרא. פירושו לא נראה לי נכון כי מבלבל בין לשון הקדש לארמית.
במדרש פרק שירה נזדמנה לדוד צפרדע ואמרה לו: אל תזוח דעתך עליך ואני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך ולא עוד אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת עליה שלשת אלפים משלים. לפיכך, צפרדע פירושו צפור דעה. כלומר, בריה היודעת לשיר.
נשלח ב-26/7/2013 16:56
מ80 כתב:
אכן מוצא כל הלשונות השמיות אחד - לשון הקדש.
...
"... ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון, בלשון ארמי סיפר"
(סנהדרין)
נשלח ב-26/7/2013 18:28
מואדיב כתב:
אכן מוצא כל הלשונות השמיות אחד - לשון הקדש.
...
"... ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון, בלשון ארמי סיפר"
(סנהדרין)
אחרי חטאו דיבר דברי חול בלשון ארמי שהינו לשון הקדש משובש.
נשלח ב-26/7/2013 18:34
מאיפה אתה יודע? מי לימד אותו ארמית לאחר שגורש מגן העדן? למה היה צריך להמשיך לדבר בלשון אחרת? מה היה רע בלשון הקודש? איך דיברו האבות?
נשלח ב-26/7/2013 18:51
ירוחם,
לדעת משנה הלכות אדם הראשון שיבש בכוונה את לשון הקדש כדי לדבר דברי חול בלשון שאיננה לשון הקודש וזה לשון ארמי. אכן לא היה צריך להמשיך לדבר בלשון אחרת, אלא שאדם הראשון מין היה. אברהם אבינו דיבר בלשון הקדש עם הקב"ה ועם ביתו ועבדיו ובלשון ארמי עם העולם.
נשלח ב-26/7/2013 19:16
איני מבין. אדם הראשון- מין היה? מה פרוש מין? האמין בנוצרי? שם בהמשך כתוב גם שמושך בעורלתו היה? איך משך בעורלתו? מי מל אותו- האפשרות היחידה שזה היה ה'. נו וה' לא הכיר את ההלכה שצריכים לפרוע? לא אברהם היה זה שהיה הנימול הראשון? בתורה כתוב- והיה כל הארץ שפה אחת- איזו שפה ארמית או לשון הקודש?
מ אני מכיר אותך כבר אוריין גדול. אני בטוח שאתה יודע כי -הבל- יוצא מהפה, ואין צורך לבלוע הבלים של אחרים.
נשלח ב-27/7/2013 22:08
ירוחם,
אפרופו הבלים, מי זו הצפרדע מזמרת האגמים שנהפכה לחזן נותן זמירות בארץ פולין?
