כבר מזמן רציתי ואולי אף פתחתי בעבר אשכול שדאגו למחוק לי בענייני מופתים כראיה לכוחות מטאפיזיים ונעלים, הנושא הזה מרתק וכדי לשפוט צריכים להיות קרובים לצלחת מכל הבחינות , תופעות מדהימות פרטיות [השגחה פרטית למי שרוצה] יש לכל אחד ואחד לספר ,[לטרמפיסטים בפרט (-: ] ולרובם אף סיפורי מופתים או אותות על ידי רב כזה או אחר , אני ממליץ לקרוא את הכתבות על רבנים לאורך הדורות ממקור ראשון בעיתון המודיע התורני המופיע בשבתות למשך תקופה כדי לשקול עוד אינדיקציות בנושא , הבדיקות הטעונות הן כדלהלן ,
א ,סטטיסטיקה
ב סתם ברכה אינו מצביע בד,כ על מופת
ג אחוזי ההצלחה מול כישלון גם ללא הבטחה
ד אם נניח שמתוך מאה ה ב ט ח ו ת של הרב או להבדיל הכומר יש אפילו שלושים אחוז הצלחה , היכן כל שבעים אחוז מספרי הכשלונות?או שנניח שכישלונות אנשים לא מרכלים
ה נוסחו המדויק של הרב ,
ו בדיקת הסברים ספונטניים בפעולות מפליאות שיכלו להיות מול הרב עצמו אלא נעדרו מחמת הבושה ויראת הכבוד בכדי לשאול ישירות,
ז השפעות פסיכולוגיות על המתברך המאמין להצלחת הנדרש
ועם כל זה יש לכל אחד סיפורים ממקור ראשון שאין עליהם הסבר,,,
תוקן על ידי ביליצר ב- 02/08/2013 18:03:40
נשלח ב-2/8/2013 18:11
בליצר אם תעשה מעקב אחר ברכותיך או של מכירך. תגלה כי סאטיסטית קיומן לא נופלים מאלו של כל בבא או רבי.
הרב כהנאמן מיסדו של ישיבת פונוביץ, היה מרב בנסיעות לגיוס כספים לטובת הישיבה, היה עובר מגביר לגביר ומעשיר לעשיר וכך גייס את הכספים הנחוצים יום אחד הוא נכנס לביתו של גביר אמריקאי ולמרות בקשתו והפעלת כל כוחות השכנוע הגדולים שהיו לו. העשיר סירב לתת כסף. כשראה הרב כי כלו כל הקיצין. והעשיר לא יתן לו סנט. פנה אליו ואמר לו. -אם אתה לא נותן כסף\ לפחות ברכני! נרעש העשור ואמר- שאני אברך את הרב. אני? ברכה? השיב לו הרב כהנאמן- ראה לכל יהודי יש את היכולת ואת הכוח לברך. והברכה מתקיימת. טוב התרצה העשיר, בקורטוב של גאווה. במה לברך אותך כבוד הרב? -ברכני שלא אתקל שוב ביהודים כמוך!
נשלח ב-2/8/2013 18:17
קוד הקסם של ביליצר הוא כלשונו:
צריכים להיות קרובים לצלחת מכל הבחינות
זה בדיוק סימן האשליה
עודד
נשלח ב-2/8/2013 18:24
רציו יקירי סיפורי אלף לילה ולילה שאתה מביא על היהודאים שהשתלטו על הישראלים ושאר סיפורי פנטזיה. וכל הסברי האבולוציה המגוחכים לא הרבה יותר טובים מסיפורי המקרא שאתה כל כך נהנה להתעלל בהם.
נשלח ב-2/8/2013 18:27
ירוחם ,
א ברכה איז נישט קיין ראיה,די ראיות דארפן זיך אהנהייבן ביי די הבטחות, סיפור יפה
עודד
תוכל להסביר?
נשלח ב-4/8/2013 11:21
ירוחםשמ כתב:
אחי
הם לא מופיעים יחד רק כאן- או אות או מופת למה הפעם מופעים יחד, או זה או זה.
מצדי זה היה משחק לשון, בדרך כלל עושי המופתים, לא יודעים אות כלומר ללמוד. ובדרך כלל הלמדנים לא יודעים לעשות מופתים.
דברים פרק יג (ב) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:
בעל הטורים (ב) כי יקום בקרבך. בקרבך בגימטריא זו האשה
החשבון נכון- אבל מה רצה בעל הטורים להגיד בפרושו? סתם חיפש גימטריא? מה הרעיון?
בספרו של בעל הטורים הוא כותב כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא - בגימטריא זו האשה ובנה. הכונה כמובן למריים וישו.
אבל הצנזור מחק את ובנה. ולכן המשיכו להדפיס חסר.
שבת שלום:
חן חן, זכיתי להתענג השבת בזכותך.
בכל מקרה חשוב על הרעיון שהבנתי, שלא תמיד ה'מופת' הוא 'אות'.
מה שאני חושב זה שבאמת התורה שוללת את רעיון המופתים ברמה העקרונית, אבל מכיון שהיא רואה את עצמה כאמת יחידה מרשה 'אותות', כי מה אכפת לה איזה 'סימן משמים' תקבל אם אינך נמשך אחרי סימנים בלבד ועי"ז תעבוד את בוראך? והעונש לנביא או חולם הנ"ל הוא על "וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנעבדם". כלומר, האות אינו ראיה לדת בכל מקרה, אם אתה רוצה סימן משמים, קח כמה שאתה רוצה! אבל אם הפרשנות שלך ללכת לע"ז אז תקבל עונש על הרצון. כלומר, האמונה בבסיסה אמורה להיות יותר חזקה ממופתים [ויש להאריך בזה באשכול 'אמונה שיש אחריה הרהור' הסמוך], ולכן היא טובה כסימן, ופרשנות הפוכה שווה לעבודה זרה ממש!
שוב, אליהו בהר הכרמל לא מסתדר לי מספיק טוב.
אודה לך אם תתן דעתך על הדברים.
נשלח ב-4/8/2013 14:38
ארחוק,
לגבי המופתים של בבבות למיניהם, לא נראה לי שאפשר להביא מזה ראיה לצד כל שהוא וזאת מכיון שזה שאין לנו הסבר הגיוני לתופעה לא אומר שזה דבר 'על טבעי'.
מדען מלפני 500 שנה 'שינחת' לעולמנו לא יבין הרבה דברים ממה שסביבו ומבחינתו זה יהיה על טבעי.
ברשותך כיון שנתת רשות לחברי הפורום לדון מכיונים שונים לי מפריעה דבר אחר בנושא.
הרמבם המפורסם ביד החזקה הלכות יסודי התורה פרק ח' כותב "משה רבינו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות - יש בלבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף. אלא, כל האותות שעשה משה במדבר, לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה. היה צריך להשקיע את המצריים - קרע את הים והצלילן בתוכו, צָרַכְנוּ לְמָזוֹן - הוריד לנו את המן, צָמְאוּ - בקע להן את האבן, כפרו בו עדת קרח - בלעה אותן הארץ. וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו ? - במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו ולא אחר, האש והקולות והלפידים, והוא נגש אל הערפל, והקול מדבר אליו, ואנו שומעים: "משה, משה, לך אמור להן כך וכך".
מאידך בנ"ך יש הרבה סיפורים של מופתים שבגללם האמינו בני ישראל, את חלקם אתה כתב למעלה, ואף ביציאת מצרים כתוב "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וכו' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" הנה לנו פסוק מפורש שבגלל מופת האמינו בה' הרבה לפני מעמד הר סיני.
נשלח ב-4/8/2013 15:59
תוהההה, על הנקודה שעוררת רציתי להשיב בהודעתי הקודמת, שהמופתים בתנ"ך הם כמו שאנו קוראים 'סימן משמים' [ניחוש?], ולא בסיס חזק לאמונה. אבל גם אני סבור שהקושיה שלך יותר טובה מהתשובה שלי
נשלח ב-4/8/2013 18:51
אחי
נראה לי כי- אות מסמן פעולה מופלאה- שמטרתה היא לימוד וחינוך. והיא פונה בעיקר אל השכל. מופת- זו היא תופעה גדולה מאד ושינוי חוקי הטבע בצורה יוצאת דופן.הפונה אל הרגש והיצר. בני ישראל ראו את הנס הגדול נגד כל חוקי הטבע- של קריעת ים סוף ומעברם ביבשה, ולאחר מכן הטבעת המצריים בים ההשפעה היתה ענקית- כי כולם האמינו בה'- ובמשה שהוא עבדו של ה', יופי יופי. אבל היות והמופת כאמור מדבר אל הרגש ולא אל השכל, האמונה הגדולה. לא החזיקה מעמד מספר ימים, כך המופע האור קולי של מתן תורה. מדהים העם ראו את הקולות ושמעו את ה' בכבודו ובעצמו מדבר אליהם, ושוב זה דיבר אל הרגש. אז זה לקח ארבעים יום להיות תחת הרושם של הפלא הזה.
ונחזור לאות ומופת ולבעל הטורים שזיהה בפסוק את ישו.-- בדיוק מתאים. ישו עשה גם אותות- כתב ודיבר על מוסר ומצוות ותורה. קירב את העם עם השכל. ועשה מופתים רבים מאד. שאיתם הוא קירב את העם עם הרגש, ועל כך רמז הכתוב שצירף את האות והמופת.