|
|
| נשלח ב-5/8/2013 18:22 |
 |
| |
אני חושב שדווקא הקב"ה נגד ריבוי מקומות פולחן כמו שקראנו לא מזמן "לא תעשון כן לה' אלקיכם" (לעשות פולחן על כל גבעה ותחת כל עץ רענן)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 18:38 |
|
| |
רציוס'
תודה על השאלה. אכן פשטות הפסוקים מורה שמדובר במקום אחד בלבד.
ובכל זאת, הבה ונקרא ביחד את הפסוקים ברצף, ונזכור את הרקע. עם ישראל נכנס לארץ ומתיישב שבטים שבטים. מרחק המעבר בין שבט לשבט מחייב כמה ימי נסיעה, הלא כן?
פרשת ראה (ב) אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת־כָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ־שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת־אֱלֹהֵיהֶם עַל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל־הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן: (ג) וְנִתַּצְתֶּם אֶת־מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת־מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת־שְׁמָם מִן־ הַמָּקוֹם הַהוּא: (ד) לֹא־תַעֲשׂוּן כֵּן לַידֹוָד אֱלֹהֵיכֶם: (ה) כִּי אִם־אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת־שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: (ו) וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם: (ז) וַאֲכַלְתֶּם־שָׁם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ: (ח) לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל־הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: (ט) כִּי לֹא־בָאתֶם עַד־עָתָּה אֶל־הַמְּנוּחָה וְאֶל־הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר־יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: (י) וַעֲבַרְתֶּם אֶת־הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם־בֶּטַח: (יא) וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַידֹוָד: (יג) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
(יד) כִּי אִם־בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְדֹוָד בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ:
ב-ד יש לאבד את המקומות שבהם הגויים עבדו עבודה זרה ולא לעבוד בהם את ה' (זו המשמעות הפשוטה של "לא תעשון").
ה יש ללכת אל המקום שבו יבחר ה'. ומתבקש לשאול: איך יודעים מה המקום הזה?
ו-ז מה ייעשה שם: הקרבה ושמחה בעבודת הקרבנות.
ח-י יש היום (כלומר בזמן אמירת הדברים) מצב שונה, כי עם ישראל בדרך ובסכנה. ממילא יש להבין שגם בארץ ישראל, במצב סכנה, לא ניתן יהיה לקיים את הדרישה הזו (וכן היה באמת, וכן דרשו בגמרא).
יא-יב חזרה על הנאמר בפסוקים ו-ז
יג איסור על העלאת עולות.
יד חזרה על הנאמר בפסוק ה תוך הדגשה שזה מקום אחד.
פסוק יד מאשר לפי הפשטות את מה שכתבת: יהיה רק מקדש אחד לכל השבטים.
ועם זאת הרשה לי להצביע על כמה נקודות.
איך עלינו לקרוא את פסוק יג ומה התוספת שלו? האם הוא בא להוסיף איסור על מצות עשה? האם הוא בא למעט ולומר שרק עולות אסורות בהקרבה באופן זה?
ויש גם שאלות טכניות. כאשר עם ישראל שומעים את ההוראות האלו עם כניסתם לארץ, הם עשויים להתפעל ולחשוב שהכל זמין להם בקלות. צ'יק צ'ק יושלמו שנות הכיבוש, החלוקה, ההתיישבות, והכל יהיה בסדר.
בפועל זה לקח עשרות שנים, אולי מאות שנים, עד שהעם המגיע לארץ ישראל הפך אותה לארץ ישראל.
לפיכך, אין לנו מנוס מחיפוש הוראות בפסוקים לגבי מקרים שאינם נאמרים במפורש.
יש להאריך עוד: מדוע זה חשוב שיהיה מקום מקדש אחד ויחיד? איך יקבלו על עצמם כל השבטים את הבחירה של מקום אחד מסויים? האם מדובר בעתיד קרוב או בחזון רחוק מעין דברי ישעיהו שטרם התגשמו על "ביום ההוא נישא יהיה בית ה' בראש כל ההרים" (מצוטט מהזכרון לא במדוייק)?
למעשה, קביעת מקום פולחן אחד ומניעת הקרבה במקומות אחרים מעולם לא היתה בעם ישראל עד ימי בית שני. זה הושג לתקופה קצרה בימי יאשיהו, לפי המקורות שלנו (ובהתעלם ממבקרי המקרא).
רק לאחר החורבן, ולאחר השיבה, לא נעשו נסיונות, עד כמה שידוע לנו, לחדש את הקרבנות אלא באמצעות מקדש מרכזי.
וגם כאן, יש לשים לב, לאחר החורבן של בית שני נעשה נסיון להקים מקדש חלופי במצרים.
מנקודת ראות של פסק ההלכה, המקדש של חוניו במצרים היה עבירה. אבל איך ראו אותו מקימיו? האם לא היו להם דרשות ופרשנות?
לא כל דרשה ולא כל פרשנות היא המצאה כפויה ומלאכותית. יש מצבים שמצריכים פרשנות של פסוקים כדי לדעת מה לעשות בהם, ואני משער שהיו עיונים בפסוקים כדי למצוא תשובות והיו גם החלטות של אותו זמן ומקום שנראו על פי סברה.
זו כמובן השערתי שלי על סמך האופן שבו הלכות יכולות להיות מובנות מתוך המקרא.
***
סיכום הדברים
הפסוקים בפרשת ראה מייצגים לפנינו מצב אידיאלי שבו כל השבטים יבחרו מקום אחד לפולחן ושם ורק שם יהיה המקדש. תהיה חובה להביא לשם קרבנות ולשמוח רק שם, ודווקא ב"אחד השבטים". לא נאמר כיצד יש לבחור את המקום הזה, אך משמע שהמקום טרם ידוע.
מה קורה עד שהזמן הנפלא הזה יגיע? ומה קורה כאשר אין בטחון לעולים לרגל, בניגוד למצב המתואר בפסוק?
אנו גם יודעים מה קרה עד שדוד בנה את המקדש, וגם אחר כך.
המצבים האלו אינם מכוסים בפשטות הפסוקים. לכן צריך להכריע לגביהם. זה יתכן מסברה או מתוך לימוד הפסוקים ושימוש בכלי חשיבה.
לפיכך:
היה מקום להבין, כלומר לפרש, שיתכן שכל שבט זכאי למקום פולחן משלו. וכן קרה בפועל לאחר פרישת ממלכת ישראל. בשלב ראשון של הפרישה האם לא שימשו המקדשים החדשים לעבודת ה'?
אבל בדבר אחד עלי להודות לרציוסקפטי: המשמעות הפשוטה של הפסוקים היא שיש רק מקום פולחן אחד ולא כפי שכתבתי שייתכנו כמה מקומות נפרדים ו"מקום" דהיינו לכל שבט ושבט. אדרבה, מפסוק יד משמע שחייב להיות רק מקום אחד.
(ושוב, האם לא ניתן היה להבין, במצבים היסטוריים מסויימים, שפסוק יד מדבר על העתיד לבוא, מעין ימות המשיח שלנו, ופסוקים ה וכן יא מדברים על מצב בינים שבו יתכנו כמה מרכזים כאלו, אחד לכל שבט?)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 18:50 |
|
| |
אתה כורה לעצמך את הבור. אם ההבנה שיש כמה מקומות היא לגיטימית, הרי שמכאן מודעא רבא לאורייתא שאלוהים מפרק את הצורה למי שהבין אחרת ממה שהוא התכוון בצופן, גם אם יש לו נימוקים טובים (בלשון הטקסט או ברוח ההלכה). ואני רק מזכיר שהיהודים הרבניים עברו הכחדה המונית בשנות ה 40, בסוד הא דאמרו רז"ל מאריך אף וגבי דיליה, וד"ל ואכמ"ל.
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 05/08/2013 18:56:09
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 20:22 |
|
| |
הרב מימוני
במחילה אבל מקדש חוני היה במצריים כ200 שנה לפני החורבן- מקדש לגיטימי בעיני חז"ל
אליהו הנביא הקריב בהר הכרמל! חזל מתרצים מה שמתרצים אבל העובדה היתה.
בן בנו של משה רבנו היה כהן במקדש שהקימו חלק שבט דן .
ירבעם בן נבט קבע את המקדש בשכם. ולא עלו עליה לרגל פחות אנשים מאשר לירושליים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 22:11 |
|
| |
ומלכי צדק מלך שלם,אף לדעת חוקרי המקרא י"ש
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 22:23 |
|
| |
בליצר אתה יכול בבקשה לתת שמות של החוקרים הללו?
רשב"ם בראשית פרק לג
(יח) ויבא יעקב שלם - אל עיר ששמה שלם. כמו ותבאנה בית לחם:
עיר שכם - עירו של שכם, כמו כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא, כדכת' וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ. והמפרש שכם שם העיר, טועה הוא שלא מצינו בכל מקום עיר ציון, עיר ירושלים, אלא העיר נזכרת אחרי השם. ואפילו אם זאת היא שכם, שמא לזכרון גבורת בני יעקב שמו את שמה שכם,
בכל מקרה זה לא רלונטי .הבעיה היא בספר דברים כשכתוב אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 22:30 |
|
| |
אכן כך הרשבם ,
שאר ראשונים ולהבדיל חוקרי המקרא טוענים על אותיות ירו- שלם =ירו פירושו יסוד והוא מתחבר לשלם ,
כלומר , את העיר ייסד הא-ל שלם
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 22:50 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | | ומלכי צדק מלך שלם,אף לדעת חוקרי המקרא י"ש |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2013 08:47 |
|
| |
מימוני
לגבי אחדות המקום - חלק ממבקרי המקרא הסבירו את הבטויים "פני האדון ה'" ו"בית ה'" שבמשפטים כמי שאינם דורשים מקום אחד דווקא, אבל את פסוקי פר' ראה כדורשים מקום אחד. כל אחד מבין כי החילוק רחוק מלהיוהת מוכרח
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2018 09:50 |
|
| |
אברם_העברי
| ישיבישעאר כתב: | | | לפני שהיתה יבוסית היתה שמית ושמה היה ירושלים / אורושלים, וי"א שגם 'שלם', ורק כשכיבוש הארץ התעצם עד שמובלעת יבוסית היתה סיפור סיפור קראו לה 'יבוס' |
|
מוקפץ לרגל המועד בתוספת שני הזוזים שלי: שָׁלֵם – עיר הבירה העברית
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2018 10:54 |
|
| |
זה מה שאמרת אתמול בהרצאה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2018 11:28 |
|
| |
מדוע לא הוזכרה ארץ ישראל בתורה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2018 11:48 |
|
| |
אברם_העברי
| יש3 כתב: | | | זה מה שאמרת אתמול בהרצאה? |
|
אני מבין שאתה מתמחה במדעי הרוח, אבל לא ידעתי שזה כולל גם רוח הקודש! אבל אכן הצלחתי לדחוס את כל הנ"ל ועוד להרצאה אחת בפני סלתה ושמנה של המזרוחניקיות האלקנאית, והיו הדברים שמחים כנתינתם מסיני (בהנחה שהיה סיני וכו')
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2018 11:50 |
|
| |
אברם_העברי
| ירוחםשמ כתב: | | | מדוע לא הוזכרה ארץ ישראל בתורה?
|
|
כי היא עדיין לא היתה של ישראל עד כיבוש יהושע, לא? לעומת זאת, מופיע הביטוי "ארץ העברים" שמעיד שהארץ היתה בידי העברים, כנודע מסדרת פוסטיי בנושא, המבוססים על כתבי משיח בן גוריון.
|
|
|
|
|
