דרכו ההלכתית של רבי שמואל סלנט

מם80 הינו מ80 הוא מ.

אחריות של כל אחד לחוד בפשיעה אבל לא משותפת

כמובן, זו היתה כוונתי. כלומר, או שהנזק חל השולח, או שהנזק חל על המקבל, או שהנזק חל על השולח ועל המקבל.

על השולח ועל המקבל הייתכן ?הכול תלוי בקנין אם נעשתה או על מי שקיבל עליו אחריות אף באונסין,

בסדר. איננו יודעים אם השולח או המקבל קיבלו על עצמם אחריות אף באונסין (אם כי סביר להניח שאז לא היתה שאלה) ואיננו יודעים מה דרכי הקניין המוסכמות ביניהם על סחורה הנשלחת (אם כי סביר לומר כי אלה דרכי הקניין המקובלות). לפיכך, האם נכון לומר שהאחריות סתם הינה של השולח?

תוקן על ידי מם80 ב- 09/08/2013 18:27:20

שאלה טובה בהחלט ,תלוי מה סוכם ומה הם דרכי האחריות בעולם בין השולח למקבל,נדון בע"ה

משנה ב"מ צח: -
השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור אמר לו השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ואמר לו השואל שלח ושלחה ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה:
רש"י-או ביד בנו ביד עבדו או ביד שלוחו של שואל ומתה פטור - אם מתה בדרך פליגי בה רבה ורב חסדא בהגוזל קמא (בבא קמא ק, א), רב חסדא מתרץ לה להאי דשואל דמתניתין בשכירו ולקיטו שדר בביתו, אבל אין עדים שהוא שלוחו, דאי איכא עדים הוי שליח וחייב השואל באונסין, משמסרו לו, רבה אומר אפילו עשאו שליח בעדים לאו שליח הוא, להתחייב על ידו באונסין, דהכי קאמר ליה איניש מהימנא הוא, אי בעית לשדורי בידיה שדר
כדאי להסתכל בגמ' לגבי עבד

דוגמה פשוטה,
אחד עושה הזמנה של ארגז יין ,
לספק יש שירות משלוחים עד לבית ,ברור שהינו אחראי עד שהמוצר יגיע לבית הקונה,

מאחר ומדובר בסחורה הנשלחת בין מדינות, אזי השאלה האם השולח מוכן לשלוח את הסחורה רק עד למכס, שהרי אין לו שום יכולת השפעה על מה שנעשה במכס של מדינה זרה, והאם המקבל מוכן לקחת אחריות על מה שנעשה במכס כי זו מדינתו או שמא איננו מוכן לקבל את המשלוח אלא אחרי המכס, או שמא שניהם סבורים שהיזק במכס איננו מצוי ועל-כן מסכימים שהסחורה נשלחת עד ביתו של המקבל. בהנחה שהשולח אחראי למשלוח עד ביתו של המקבל, מה ההלכה בסוגיה הנ"ל?

תלוי אם יש שירותי משלוח לחו"ל לאותה חברת יין ,
אם מדובר בטובה גרידא לרב חשוב בחול שמוכנים לטרוח ולספק לו יין לאחר מתן מעות עד מעבר לים ייתכן שהאחריות הוא כבר על המקבל,

מהדיון שהתפתח עד כה אפשר להבין מדוע הרבנים התווכחו ודנו בסוגיה זמן רב. כשהגיעה הסוגיה לרבי שמואל סלנט, פתח את הגמרא ואמר מיד מה הדין. לומר לכם את פסק הדין של רבי שמואל סלנט או שמא רצונכם להמשיך להתפלפל בסוגיה?

תוקן על ידי מם80 ב- 10/08/2013 23:47:58

שווט

רבי שמואל סלנט פתח מיד את הגמרא במסכת גיטין דף נ"ב וקרא את המשנה: המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור, במזיד - חייב. ופסק: השולח פטור. והוסיף ואמר כי המנסך בידים, אם זה בשוגג הוא פטור.

לא מובן ,מה עם אחריות השולח ,הרי כבר דנו לעיל ולאורך האשכול על דיני אונס כמו על קנינים ושירותי משלוח,
הפטור יכול להיות בין מפקח המכס לשולח אבל לא פטור מהמקבל,