הסבא מקלם - עם הטלית .

כשהיה רבי חנוך מאלכסנדר מגיע לפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", היה מפסיק ואומר: "השמים שמים לה', שהרי יש להם כבר תכונה שמימית, והארץ נתן לבני אדם, שיעשוה לעצם שמימי".

אפילו הדגים שבים רועדים מה העניין דווקא בדגים בים ? אלא גם אלו שלא נענשו בדור המבול רועדים מאימת יום הדין .

אייזין

עם כל החשיבות של הכנה ליום הדין באלול, קשה מאד למצוא מתווה לדיון בהודעותיך.

יש כאן שני ענינים שאפשר לפתח, אך אם זה לא יקרה, ואם יהיו רק הודעות של ציטוטים ממדרשים, האשכול לצערי יימחק.

הנה מתוים אפשריים:

על מה ראוי להתפלל ולמה ראוי לשאוף, ובמה באמת מושקעת התפילה של ראש השנה והימים הנוראים בכלל, על הענינים הפרטיים או הציבוריים, על דאגות חומריות או על עליה רוחנית, ויש לברר מה טיבה של זו.

השאלה הראשונה על תוכן התפילה בודקת את התכנים של התפילות שתקנו חז"ל ומה שהתווסף עליהם במשך הדורות.

השאלה על מה שראוי לאדם לשאוף מבקשת לברר מהי תכלית האדם.

השאלות על מה אנו חושבים בשעת התפילה עוסקות בבירור המציאות, וזה יכול להעשות, כמדומה, על ידי מחקר אמפירי (=למשל שאלון שיופץ בין מתפללים) ואם אין מקורות לציטוט של מחקרים שעשו כן, מה הטעם לנחש.

שאלה מאד מעניינת, עם זאת, היא למה הועידו חכמים את תפילות ראש השנה, והאם תכני התפילות הם אלו שכתובים בסידור או מה שאדם מוסיף משלו תוך כדי תפילה, או בתפילה פרטית.

למרבה הצער, כל הנושאים שהצעתי אינם כלולים בהודעתך. בעבר המלצתי לך שתשלח אשכולות לאישור לפני הפירסום. בבקשה להקפיד על זאת גם כעת.

***
הודעתך השניה מתייחסת למשפט ידוע המובא בשם ר' ישראל מסלנט. איני יודע אם היה על זה אשכול בפורום, אבל זה נושא מעניין הראוי לפיתוח.

מהיכן לקוח הרעיון של "דגים בים רועדים"? האם ר' ישראל הוא שהמציאו או שזה מופיע קודם?

האם זו מטאפורה (משל) או מציאות?

העלית השערה מעניינת (ואיני יודע אם חשבת עליה, וזה מקורי ומעניין, או שזה כתוב באיזה מקום) שהאמירה של ר' ישראל מתייחסת למאמר חז"ל שדגים לא נענשו במבול (כי היה כולו מים, ובניגוד למה שדרשו שהמים היו רותחים).

זה יכול להיות מעניין לדון בפרשנות זו בתוך הדיון על ההיסטוריה של האמירה אודות הדגים.

***
הכותרת של האשכול אינה מתאימה כלל לתוכנו.

***
מוענקות לך בזה 24 שעות להצדקת קיומו של האשכול. אם לא ברור מה לעשות, כתוב לי באישי, ואני מקוה שאוכל לסייע בכך.

בהצלחה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

בימים אלו של רחמים ודין יש לתהות על מה לשים דגש בתפילה ?

האם על הצרכים הגשמיים שלנו או בעיקר על הדברים הרוחניים ?

מה שניסיתי לומר זה שכיום הגשמי הפך להיות לחלק חשוב ומרכזי ברוחני .

שהרי בזוהר הקדוש מובא טענה על כך שאנשים מבקשים וצווחים ככלב על צרכיהם האישיים ולא מבקשים על צער וגלות השכינה וכבוד שמיים .

אלא שבכדי שלאדם יהיה ראש נקי וזך בשביל הדברים הללו הוא זקוק למנוחה בדברים הגשמיים וכעין מה שאמרו חז''ל שמעתתא בעי צילותא .

ולכן כיום גם בקשתינו על דברים גשמיים הם באמת רוחניות .

יש צורך להבין את דברי הזוהר שזועק על כך שמבקשים על דברים גשמיים .

שהרי כך תיקנו לנו בנוסח המחזור להתפלל על חיים ופרנסה וגזירות טובות ישועות ונחמות .

זכרנו לחיים וכדומה שהכל זה בקשות על גשמיות .

ויש גם עת עניין ההמלכה ותן פחדך אז מוצאים שיש לשלב בין השניים .

בכמה מקומות ר' יצחק עראמה כותב שמה שכתבה התורה שיש שכר גשמי למצוות הרי זה משום שאם יהיה שפע כלכלי יהי קל לעבוד את ה', ואם עוזבים את דרך המצוות הרי  שהקב"ה מפיל עלינו טרדות וממילא מתרחקים יותר וכמאמר הירושלמי אם תעזבני יום - יומיים אעזבך. ולכן מתפללים על הצרכים הגשמיים, דהיינו אנו רוצים שהגשמיות תבוא דרך עבודת ה' ולא בעמל כפיים. ומי שמקבל שפע כלכלי ישירות מאת ה' - זה מראה על קריבתו אליו, כדרך ר' חנינא בן דוסא ושאר הצדיקים במסכת תענית. אמנם יש שחלקו וסברו שמדרגת עבד לפני המלך היא פחותה ממדרגת שר לפני המלך (כמדומני ר' נחמן), אבל בפשוטו נראה שכך סברו חכמינו שתיקנו סדר התפילה, ולכן חיים כחייהם של דור המדבר הם רוחניים יותר משום שכל השפע הגיע ישירות מהקב"ה ללא תיווןך של נדיבים או בבן אדם אחר אשר אין לו תשועה.
ויה"ר שנזכה שנכוון בתפילתנו שהגשמיות תבוא על ידי הקשבת ה' לתפילה ותיקון עצמנו ולא בדרך המקרה כשאר האנשים אשר אין להם השגחה

EGROSSS
העקדה מסתמך על הרמב"ם.
בפשטות, התורה והנביאים מייחסים ערך הרבה יותר גדול לעולם הזה, לא רק כפרוזדור.

ירוחם
מטריאליזם?