הקנטוניסטים החדשים

בימים אלו, התבוננתי על בחורי חמד, תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם עץ הדעת, העושים דרכם לראשונה, או חוזרים, לבית תלמודם ואסוציאציה נוגה חלפה במוחי.

קנטוניסטים.

לוקחים נערים צעירים, בשיא אונם ופריחתם, כולאים אותם ביני עמודי מעלות השחר עד חצות הליל, מרחיקים אותם מבית הוריהם, מונעים מהם משובות נעורים, אין מאפשרים להם אפילו ללמוד במקום שליבם חפץ, אין מספקים בידיהם כלים מינימליים שיוכלו לכלכל עצמם ומשפחתם, (בניגוד גמור להמלצת חז"ל) חוסמים אותם מכל גישה למקורות ידע חלופיים ואלטרנטיביים, כל זאת כדי לעצב את אישיותם.

הגזרה הנוראה הזו, חלה על כל בני הנעורים ללא הבדלי מעמד וללא יוצא מן הכלל.

השיטה (שיש בה בהחלט מן החיוב והיופי למתאימים) הומצאה לפני כמה מאות שנים ובתחילתה הייתה מיועדת באמת למי שלבו חפץ וביכולתו הפיזית הנפשית והאינטלקטואלית לעמוד בזה. משם, כמו כל מגפה ממארת, התפשטה והפכה לכרטיס ההישארות היחידי האפשרי, בחברה החרדית.

ואני מוצא את עצמי, מחמת פחד וחוסר אונים, מוסר את בני היקרים לקסרקטין הקנטוניסטים החדשים.

אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו.

כל הכופר בעיקר אינו כופר בטפל [אנוס על פי הטפילים]

תענה שכבר התפללת ותפילה עושה מחצה

רחמנא ליבא בעי וייתכן ליבה בעי,

יש צורך לחקור באמת את כל צדדי אי קבל ת הליבה ,
מהן מספר השעות המתבקשות ,
מה החשש ? האם באמת יש כאן איזשהו חשיפה יתרה לעולם יותר ממה שכתוב ביתד ,לדעתי לא , [אולי שיעורי היסטוריה ציונית יתרה?]
מנסיוני גם אין חשש ביטול תורה בגדלותו של הקטן ,ואדרבה,
לפחות בציבור החסידי שאינה דוגלת באופן קיצוני המשך לימוד בכולל יש פליאה יתרה,
האם יש כאן את בעיית ,,אתם לא תקבעו לנו איך לחנך,,?
מעניין לציין שורה בדף הנלמד כעת בדף היומי ,
לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת של גדולי הדור ,פירוש רשי .אנשי מעשה וצדיקים 

ייתכן,
ההשוואה הזו מוגזמת.
אני כותב ממבט של אדם מאמין, דתי, שהתורה חשובה בעיניו.
אכן, אי אפשר להתעלם מן הבעיה שבחוסר ההכנה הכלכלי אל החיים שמחוץ לישיבה, ויש גם בעיות נוספות. אבל השוואה כמו זו שעשית מלאה בוז אל התורה. יש בה ראיה של לימוד התורה כסבל, כעונש, כגזירה.
אני רואה את הדברים בצורה שונה.
לימוד התורה הוא דבר נפלא. אשרי הנער שהוריו שולחים אותו לישיבה והוא עתיד להגות בתורה ולהפנים את דרכיה. יש מה לתקן וצריך לתקן. על ההורים מוטל להכין את בנם לחיים בעוד תחומים מלבד התחום התורני. אבל אין כאן שליחה לארץ גזירה ובודאי לא למחנה עבודה. יש כאן זכות גדולה ואושר גדול והרבה סיפוק והמון ערכים חיוביים, ולצד זה יש כאן גם מקום לשיפור.

חזק,

איפה מצאתי בדברי "בוז אל התורה וראיה של לימוד התורה כסבל, כעונש, כגזירה".

מה לחשיבות התורה ולהפיכתה לעיסוקו היחיד של האדם בעולמו?

מי המציא את זה בכלל.

וכאשר לוקחים נערים צעירים וסוגרים אותם בקסרקטין,  (אפילו לשיטתך, ללא טיפת התחשבות בשאיפותיהם הרוחניות ובסוג הלימוד המתאים לאפיים ורמתם) וגוזלים את נעוריהם ועתידם כדי להפכם לחיילים בצבא החרדיות, זה מעורר אסוציאציות קרובות מאד לקנטוניסטים.

ובפרט שאין לזה שום שורש לא בהלכה לא באגדה.

ייתכן,
תסלח לי, אבל תתמודד עם מה שכתבת ביושר.

מצד אחד עומד עיסוק בדבר נפלא, מקסים, מעורר השראה ומלא תוכן - התורה. ויש לך (וגם לי) ביקורת על שהופכים את זה לעיסוק היחיד ולא מאפשרים התפתחות בתחומים נוספים.
מצד שני עומד גיוס לצבא רוסי, עבודת פרך במשך 25 שנה, כשחייך אינם חיים ונתונים למרמס ולשגיונותיו של כל מפקד זוטר.
ומי שמשווה בין שני המקרים, מותיר רושם של בוז אל התורה וראייתה כסבל וכעונש מר. (או לחילופין, שהוא מסתכל על הצבא של הצאר הרוסי כמקום מדהים ומקסים, רק שהגזימו בו קצת שכל מיני דברים - טובים כשלעצמם - ולא איפשרו התפתחות בתחומים נוספים).

תוקן על ידי חזקואמץ ב- 09/08/2013 00:15:53