מה אתה היית עושה לוא...?!

השאלה האם אין עליך חובה להזהיר את הסביבה, שכן לא בטוח שהוא יילך לטיפול. לפחות לבדוק האם הוא אכן הולך.

ראשית לשלוח את הילד לבדיקה מקצועית (פסיכולוג מוסמך) בשביל לדעת עד היכן הגיעו המעשים - זה חשוב גם בשביל בריאותו של הילד וגם בשביל העתיד, ילדים שנפגעים מאלימות מינית ולא מטופלים עלולים לפגוע בבגרותם.
במידה והיו מעשים פליליים אני חושב שצריך לפנות למשטרה כדי לוודא שהוא לא יפגע בילדים נוספים.
אם זה לא הגיע לזה לעשות הכל שיקבל טיפול.

[אחרחוק,

איני רוצה להביע דעה ביחס ל"מה לעשות", כיוון שאיני מכירה את המקרה וגם לא לגמרי הבנתי את פרטיו ממה שסיפרת. ברשותך, אני מבקשת להאיר כמה נקודות בדבריך, שראוי להבנתי לבחון אותן ביתר דיוק.

א. מה זה "ילד"? בן כמה הוא? מה פער הגילאים בינו ובין הבחור הבוגר יותר?
שאלות אלה חשובות, בעיקר כדי להגדיר את מהות הבעיה. אם הילד צעיר מאוד (לפי גיל ההתפתחות המינית), הרי שהתייחסות מינית אליו (גם אם מרומזת) היא אכן ביטוי לבעיה נפשית (על הסקאלה של הפדופיליה). אם הוא נער בוגר יותר, הרי שאין כאן פדופיליה (פדופילים נמשכים רק לילדים שטרם נגלו בהם סימני מין). פדופיליה, אגב, היא עבירה על החוק והימנעות מדיווח למשטרה על מעשים פדופיליים גם היא בגדר עבירה על החוק.

ב. אם לא מדובר בילד צעיר, בהחלט ייתכן שהבחור הבוגר אינו סובל מהפרעה נפשית כלשהי אלא מבעיה בתחום התקשורת החברתית - חוסר הבנה של קודים חברתיים (בפשטנות - למשל, הוא חושב שלהושיב את הנער על ברכיו וללטף אותו זה נורמלי), חוסר רגישות והבנה לרגשות העומד מולו, כמו סוג מסוים של "אוטיזם" - במרכאות, כיוון שאיני מדברת דווקא על תופעה נוירולוגית (בפשטנות - למשל, כשהנער מביע אי-נוחות בהבעות פנים או אפילו במילים, הבחור אינו מבין את המסר), וכו'. 
לא הבנתי בדיוק מה ניסית לומר כשדיברת על השתקעותו ב"תחום גברי", אבל נראה לי הגיוני שמי ששקוע בעולם "צר" מבחינה חברתית ורגשית (כלומר, לא מגוון, שאין בו מפגש אמיתי עם אנשים מסוגים שונים וממינים שונים וכו'), עלול לפתח חוסר רגישות סביבתית כמו שהזכרתי לעיל.

ג. חשוב לומר שכל אי-רגישות (בלשון המעטה מעודנת במיוחד) לרגשותיו של האחר - במיוחד בהקשר של מגע פיזי ומיניות - היא בעייתית ודורשת טיפול (ברמה כזו או אחרת, ולפעמים חינוך נכון בלבד יכול לעזור). חשוב גם להדגיש, שהדברים נכונים הן להומואים הן להטרוסקסואלים. לאף אחת מן הקבוצות הללו אין בעלות על רגישות או על אי-רגישות.

איני מבקשת שתתן תשובות לשאלות אלה כאן, אבל אני חושבת שהחברותא שלך צריך לחשוב עליהן לפני שהוא עושה מעשה כלשהו.]

מצטרף לאמשלום.

מן הסיפור התמציתי לא היה ברור בדיוק מה קרה. ויש כאן כמה אפשרויות (אני חוזר על מה שנאמר):

א. לא היה כלום. התיאורים של הילד לא הובנו, או שהוא המציא.

ב. כפי שכתבה אמשלום, זה היה מגע של חיבה.

ג. כפי שגם כתבה וכתבו אחרים, המבוגר יותר אינו מודע למה שהוא עושה. עם זאת, יתכן שהוא כן סובל מבעיה כלשהי, הלכתית ופסיכולוגית.

ד. המבוגר יודע יפה מאד מה הוא עושה.

איך אפשר לדעת איזה מן ההסברים מתאים למה שקרה כאן?

אם מתברר שסעיף ד הוא הנכון, אז יש לבדוק אם זה קורה בפעם הראשונה. אם לא, האם ידעו מזה? אם כן, כמדומה שהמסקנה היא לפנות לרשויות החוק. רחמים על האיש הם אכזריות לנפגע הבא.

כל זה אם וכאשר.

אם מדובר במקרה ראשון, או שמדובר בסעיף ג', יש לטפל, אבל זו בעיה בסדר גודל אחר.

יש לבדוק מה הן האפשרויות לטיפול העומדות בפני האדם, היודעים מן הסיפור, הקהילה. יתכן שבסופו של דבר זה יגיע לחשבון של נזק גדול, יותר ממה שמגיע (?) לנטפל, אבל זה עדיין יהיה מוצדק לעומת הצלת אחרים מנזקיו.

כל מה שכתבתי הוא כללי מאד, והבעיה כפי שהוצגה כאן מחייבת התמודדות וייעוץ עם אנשי מקצוע.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

[אחרחוק,

ממה שאתה מתאר כעת, זה בהחלט נראה לי על גבול הפדופיליה. אני הייתי מתלוננת במשטרה. לרוב, מעשים כגון אלה אינם חולפים מעצמם (במיוחד אם אכן מדובר במשהו שבתחומי הפדופיליה), גם לא אם מעבירים לעיר אחרת, ואפילו לא אם מרביצים ממש חזק (ולכן - לא לפנות ל"טיפול" בתוך הקהילה!!). 
במקביל, נראה לי נכון לשלוח את הילד לשיחה עם מטפל מקצועי שמתמחה בעניין. אני חושבת ששיחה עם מישהו אחר (גם אמא, או רב) עלולה להזיק - "להדביק" אותו בפחדים וחששות שלא היו שם קודם, או לחילופין "לכסות" על אלה שיש לו.]