קיצור תולדות החרדיות

ייתכן,
לא בכדי הכנסתי את דברי התוס', וחיכיתי לראות מי ישים לב. אז אתה זכית בצל"ש. כעת אסביר.
כבר מימי אריסטו היה מקובל שניתן לגזור עובדות באמצעים אפריוריים. אצלו זה נעשה מסברא, ובהקשר התורני: מפסוקים ופרשנותם. לכן אין פלא שבעלי התוס', שחיו עמוק בימי הביניים, נהגו כך. ההתעלמות מהתצפית היתה חלק מתרבות העולם העתיק והביניימי, ולכן אין לי שום ביקורת עליהם.
הביקורת שלי היא על אלו שחיים היום, ובכל זאת תקועים שם. אלו שמאמצים מתודות וצורות חשיבה של בעלי התוס', כאשר חלפו אלפי גלוני מים בירקון, ונהרות שטפוה. זוהי, לענייננו, חרדיות (או מחשבה דתית שמרנית). העולם נע ומתקדם, ואנחנו נשרכים אחריו ונותנים פירושים, או ביקורת. לא פועלים בעולם או צופים בו, אלא חיים בדיבורים, כוונות, פרשנויות. חיים בסרט, או בבועה, כשאחרים פועלים.
לכן לא נכון מה שאמרת שחוליי החרדיות נולדו בסיני. אז לא היו אלה חוליים אלא תפיסות פרימיטיביות שאפיינו את העולם כולו. החרדיות היא לשמר את הפרימיטיביות הזאת כיום, כשהעולם כבר הבין את הבעייתיות שבה.

ובשולי דבריי, אני לא  מסכים שאין לשנות את ההלכה לאור מידע חדש. אם מתברר לי שההלכה יסודה בתפיסות מדעיות או עובדתיות שגויות אין שום מניעה עקרונית מלשנות אותה, ולדעתי כך יש לעשות. לא  נדרש כאן מניין אחר, ובוודאי לא גדולה בחכמה ומניין. וכתבתי זאת כאן ובמקומות נוספים לא פעם.

.


רק אזכיר, בזהירות, את שפחתו של רבי שהושבה על חבית של יין. שם נעשה ניסוי אמפירי, לא נדרשה דרשה על פסוק.

נו,מה זה אם לא:הקול קול יעקב והידיים ידי עשו?

זהו אכן קיצור תולדות היהדות ולא רק קיצור תולדות החרדיות: אנחנו נמלמל (מה שלא יהיה,תפילות,לימוד תורה) ועשיו יעשה את מה שנחוץ לעולם.

החרדים לא המציאו את זה אלא שהם החליפו את הגויים בחילוניים-שמבחינתם זה אותו דבר. ויותר גרוע:יש חילוניים שהם לא רק עשיו אלא עמלק בכבודו ובעצמו ועל זה צריך למלמל משהו ורצוי גם להתכוון בכל הלב שזה ממש עוזר.

מכיוון שזה קרה גם לאחר ימי הביניים,לפני פרוץ החרדיות ,זה מוכיח את צידקת יתכן שטוען שמצב זה הוא מעבר לזמן ומקום וישאר כך לנצח.(והמתחרדלים יוסיפו לחרדים עוד חיזוק דמוגרפי להשקפה הזאת)

תוקן על ידי אפריםבן ב- 13/08/2013 19:29:19

גם דיבוריו של רבנו מיכי הגדול הם רק להלכה ולא למעשה.

המעשה, תמיד נשאר כשהיה בלא קשר לדיבור, ודת השכונה נשארת על תילה. מקסימום משתמשים בשני קילו אפולוגטיקה.

מיכי מכאן ועד לרפורמה המרחק קטן ממילימטר.
אם יוכח כמו שהרמב"ם טוען שבשר בחלב נאסר כי היה פולחן ע"ז 
אז מה לנו ולאיסור זה בימינו כשכל קשר בין הכוונה המקורית לימינו אנו מקרי בהחלט?
ומה עם קורבנות?
ואיסור השחתת הזקן וכן הלאה וכן הלאה?
אם אתה רציני בנושא אני איתך לחלוטין אבל נראה שאין לך את האומץ לעשות את הקפיצה.

דייר אין קשר בין הדברים.

הקורבנות כותב הרמב"ם שהם שייכים לעולם רגיל בע"ז, אך עדין היום אנו חייבים בזה בגלל שהתורה נצחית, וכן בשר וחלב. (ראה פירושו של הרד"צ בעניין)

אך אם חזל חשבו שכלי זכוכית אינם בולעים לגבי בשר וחלב, ומתברר היום שזה טעות, זה צריך תיקון.

אז מצאת הבדל,
אבל עדיין לא מובן בסברה מה ההבדל בין אם חז"ל טעו, או שצדקו אבל רק לזמנם??
אם אתה מקבל את דברי חז"ל כקדושים ומחייבים לעולם, גם כשבסיס דבריהם כבר אינו רלוונטי, תקבל אותם גם כשהתבססו מלכתחילה על טעות,

[ולו בגלל שמבחינת אפשרויות הבירור שהיו להם אז,הם הגיעו לבירור הכי חזק שהיה שייך אז,וממילא א"א לקרוא לזה טעות, אחר שעשו מה שהיו צריכים,]

תוקן על ידי מצדרביעי ב- 14/08/2013 00:24:23

לא יודע, עד כמה שידוע לי אלו שנקראים חז"ל (ובוודאי אלוהים בכותבו את המקרא) נחשפו לתרבויות מודרניות יותר ובכל זאת בחרו להדבק בערכי היהדות המקראית והחזלית בהתאמה.
או שגם על המטא-ערך "האם לאמץ ערכים זרים" אפשר לומר שגם הערך של לא לאמץ ערכים זרים אינו אלא ערך פרימיטיבי שחזל דבקו בו? ומה עם המטא-מטא-ערך של האם לאמץ את הערך לאמץ ערכים זרים? והמטא מטא מטא ערך?

הוי, לוגיקה ודת...

רציו
מי סיפר לך שחז"ל לא אימצו רעיונות מתרבויות מודרניות יותר?

זהו אחד מהיסודות ביהדות עניין השאל אביך ויגדך וזקניך ויאמרו לך .

העברת הדברים במסורת מדור דור ללא אישור מהמדע או מכל גורם אחר .

איננו זקוקים לאישורים מאיש כי אנו הראשונים והאמיתיים וכל האחרים לומדים מאיתנו .

'איננו זקוקים לאישורים מאיש כי אנו הראשונים והאמיתיים וכל האחרים לומדים מאיתנו' . - אלו דברי אייזין.
גם אדם הדובר ומעיד אמת מעיד אותה לפי יכולתו והשגתו, ולפי מה שאפשר בזמנו. מה קורה בהמשך הזמן? כאן מצויות שתי השקפות. האחת סבורה שמאז ראשיתו האדם הולך ומתדרדר, למשל האגדה על דור הזהב, הכסף, הנחושת והברזל. האחרת סבורה שהאדם הולך ומתקדם, הבנתו ויכולתו מתפתחים ומתגברים. המיצג הגדול של העמדה ההיא הוא הסיפור על פרומתאוס, לפיו היה האדם, מלכתחילה, בריה עלובה, ונתן לו פוטנציאל, בדמות האש, להתפתח, וזאת עשה. 
עניין אחד הוא בחינת שתי ההשקפות האלו במישור המוסרי, במישור של הערכים. עניין אחר הוא בחינתן במישור ההבנה העיונית והמעשית של העולם ויכולת הפעולה בו. במישור הזה ההכרעה נפלה לפני זמן רב, והיא חדה וברורה. מכלול ידע שלם של העולם העתיק, הכולל השגים גדולים וחשובים, אינו רלבנטי כלל. בענינים אלו אנשי ימינו אינם עומדים על כתפי קדמונים כי ברוב הענינים היו ראשונים אלו חסרי כתפיים בכלל.  
עודד   

עודד, נסחפת לגמרי. אני מניח שגם אתה לא מתייחס ברצינות לדברים שכתבת כאן. הרי ברור שאין דבר בעולם שבו אנחנו לא עומדים בצורה כזו או אחרת על כתפי קודמינו, הן בערכים והן בהבנות וידע. ענקים או לא, זו כבר שאלה של השקפה ושל איזה מקודמינו ובאיזה הקשר.

דייר,
ראה חלק מהרצאתו (=הגם שהיא כולה מומלצת) של הרב ברל ויין בעניין אכילת הבשר והחלב במשנתו של הרמב"ם וזאת גם לאור ממצאי הארכיאולוגיה (הקטע מתחיל מ-7 דקות ו-30 שניות): הרמב"ם וספר מורה נבוכים.