|
|
| נשלח ב-14/8/2013 14:02 |
 |
| |
דורות הראשונים אמנם לא ראו במו עיניהם הכל אך היתה להם ראיה נקיה וכפי שנאמר צדיק צופה למרחוק ואין הכוונה לראיה פשטנית וסתמית .
הוא רואה את ההשלכות של כל דבר עד לסוף כל הדורות ורק אז מחליט מה להוריש לנו בדרך הנכונה .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 14:31 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | | דורות הראשונים אמנם לא ראו במו עיניהם הכל אך היתה להם ראיה נקיה וכפי שנאמר צדיק צופה למרחוק ואין הכוונה לראיה פשטנית וסתמית .הוא רואה את ההשלכות של כל דבר עד לסוף כל הדורות ורק אז מחליט מה להוריש לנו בדרך הנכונה . |
|
אמור מעתה "דת הסיסמאות"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 14:56 |
|
| |
| אייזין כתב: | |
...
.איננו זקוקים לאישורים מאיש כי אנו הראשונים והאמיתיים וכל האחרים לומדים מאיתנו . |
|
ראה דברי הרמב"ן על הקשת בענן, וחשוב שוב על סוף דבריך שכאן:
ולנוחות הקוראים:
זאת אות הברית אשר אני נותן - המשמע מן האות הזה שלא היה קשת בענן ממעשה בראשית, ועתה ברא ה' חדשה לעשות קשת בשמים ביום ענן. ואמרו בטעם האות הזה, כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאלו מן השמים מורים בו, וישלח חציו ויפיצם בארץ (תהלים יח טו), אבל עשאו בהפך מזה להראות שלא יורו בו מן השמים, וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום למי שכנגדם. ועוד שאין לקשת יתר לכונן חצים עליו:
ואנחנו על כרחנו נאמין לדברי היונים שמלהט השמש באויר הלח יהיה הקשת בתולדה, כי בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת, וכאשר נסתכל עוד בלשון הכתוב נבין כן, כי אמר את קשתי "נתתי" בענן, ולא אמר "אני נותן" בענן, כאשר אמר זאת אות הברית אשר "אני נותן". ומלת קשתי מורה שהיתה לו הקשת תחלה. ולכן נפרש הכתוב, הקשת אשר נתתי בענן מיום הבריאה תהיה מן היום הזה והלאה לאות ברית ביני וביניכם, שכל זמן שאראנה אזכיר כי ברית שלום ביני וביניכם:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 15:55 |
|
| |
מה שיפה אצל הרמב"ם זה היושר.
אגב מהיכן הקטע?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 16:02 |
|
| |
רמב"ן בראשית ט, יב. אכן גם הרמב"ן היה כנה.
דוגמא נוספת לכנות שלו ניתן למצוא בהקדמתו להשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם, היא הלגטימיות לחלוק על ראשונים. הוא רק מגביל אותה בהרבה כבוד לראשונים ובזה הוא קצת מסייג את דברי הרמב"ם שחולק בצורה שונה על ראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 16:03 |
|
| |
עודד, כל ההבנות כולן מבוססות על הקדמונים. העובדה שאיננו נזקקים היום לספרי אוקלידס כדי ללמוד גיאומטריה אינה אומרת שהגיאומטריה שלנו אינה בנויה עליו ועל חכמתו. איננו נזקקים לזה מפני שהידע שלו כבר טמון בספרים מודרניים ומוצלחים יותר שמבוססים עליו. וכך לגבי כל (!) תחומי הידע שלנו היום, עד האחרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 16:31 |
|
| |
הרב מיכי, נזהרת היטב בלשונך וכתבת, "אם מתברר לי שההלכה יסודה בתפיסות מדעיות או עובדתיות שגויות אין שום מניעה עקרונית מלשנות אותה, ולדעתי כך יש לעשות". אך מה עם תפיסת תרבותיות שגויות (לא משנה, אם שלנו הן השגויות ושלהם הנכונות. הנקודה היא התבססות על תפיסות חיצוניות שאינן מסיני) שרווחו בימים ההם והשליכו על ההלכה? אם בזה אתה חרדי ואינך מוכן להתייחס לכך ולו מחמת הספק שמא ההלכה אינה תוצאת התרבות הכללית, מה לך כי תלין על החרדים הסבורים כי כל מה שיצא מחז"ל קדוש ולו מחמת הספק. מצטרף לתהייתו של רציו, אם אכן, זו הייתה התפיסה בימי חז"ל (דיוק מפסוקים כדי לקבוע עובדות והיסטוריה וכו'). במידה ולא כך הדבר, והחרדים בוודאי יטענו כך, אזי הם ממשיכים את דרך חז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 19:25 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | | הרב מיכי, נזהרת היטב בלשונך וכתבת, "אם מתברר לי שההלכה יסודה בתפיסות מדעיות או עובדתיות שגויות אין שום מניעה עקרונית מלשנות אותה, ולדעתי כך יש לעשות". |
|
אחד הפסיקות המעניינות של הגר"ע יוסף שליט"א הוא בעניין היתר הריגת כינה בשבת: במקורות שלו על ההלכה, ברור שהוא יודע שהכינה פרה ורבה ואין בדבר שום ספק, אך בהלכה למעלה הוא פוסק כי מותר להרוג הכינה בשבת, וכותב מפורש שהסיבה להיתר היא משום נוצרת מן הזיעה. כלומר, הוא יודע את המציאות ואע"פ הוא כותב ההפך, ומבאר שהרי ה' דיבר בם (=בחכמים) ומילתו על לשונם. מאוד מעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 22:05 |
|
| |
[quote]דייר,
ראה חלק מהרצאתו (=הגם שהיא כולה מומלצת) של הרב ברל ויין בעניין אכילת הבשר והחלב במשנתו של הרמב"ם וזאת גם לאור ממצאי הארכיאולוגיה (הקטע מתחיל מ-7 דקות ו-30 שניות): הרמב"ם וספר מורה נבוכים. [/quote]
לא הבנתי את הפואנטה בדבריו.
הוא טוען שהתורה שבע"פ נותנת משמעות נצחית למצווה הזאת.
הוא לא מסביר מה המשמעות שלה היום.
כמו כן איך הגענו ממצווה שנועדה לעקירת ע"ז נפוצה לשני כיורים והפסק בן 6 שעות בין בשר לחלב ועוד ועוד.
משהו כאן לא נורמלי לחלוטין ולאף אחד אין את האומץ לעצור את כדור השלג.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 22:40 |
|
| |
ייתכן, יש מקרים שבהם אני מבחין בהשפעה של הזמן ואני כן מוכן לשנות. מאמרי על הגויים הוא דוגמה לכך. אמנם נכון ששם הבסיס שהשתנה הוא עובדתי יותר מאשר ערכי, אבל גם ערכי. כך גם לגבי נשים. היה כאן אשכול על עדות נשים, והדבר נדון שם. כבר דשנו בזה לא מעט.
ולגבי תלונותיי על החרדים, אם אני חושב שתפיסתם לא נכונה גם אם השורה התחתונה היתה זהה (והיא ממש לא), עדיין יש מקום לביקורת. לדוגמה, האם אתה חושב שפציפיסט שמתנגד לשירות בצבא חייב לתמוך בכאלה שלא מתגייסים סתם בגלל השתמטות? השורה התחתונה זהה, ועדיין אין שום בעיה לבקר אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 23:10 |
|
| |
הרב מיכי, אינני מצביע על התוצאה הזהה, אלא על ההתייחסות הזהה. באותו אשכול נשים צמצמת למינימום את מה שהיית מוכן להגדיר כתלוי תרבות. החרדים עבדים לפי עקרון זה, ביחס למה שאתה מכנה תלוי מציאות. בנקודה מהותית זו רב הדמיון ביניכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 23:13 |
|
| |
אם כבר הבאת דוגמה מפציפיסט, הוא אכן אינו יכול לבקר, את מי שמחמת ערך אחר, מתנגד לשירות צבאי. על כל פנים בוודאי שאין מקום שילעג לו, או שיטען כי זו חוצפה להימנע מנשיאה בנטל מחמת ערך שאינו מוסכם על כלל החברה.
תוקן על ידי ייתכן ב- 14/08/2013 23:16:45
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2013 23:58 |
|
| |
לא נכון. הוא בהחלט יכול ללגלג עליו ולבקר אותו על פגיעה בערך האוניברסלי של נשיאה בעול שמוסכם על הכל. הפציפיסט מסכים גם הוא לערך הזה, אלא שיש ערך נגדי שגובר עליו (ואולי הוא באמת יחפש דרך אחרת לתרום לחברה, במקום הגיוס).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2013 00:03 |
|
| |
לא הבנתי.
יש ערך נשיאה בעול.
הפציפיסט סבור כי יש ערך שגובר עליו.
מישהו אחר סבור כי יש ערך אחר הגובר.
האם יכול הפציפיסט לשלול את זכותו של האחר לחשוב כך בעוד הוא עצמו חושב כך על ערך שלו?
במידה והפציפיסט דוגל כי למרות שיש ערך אזי צריך, לדוגמה לעשות שירות לאומי, הוא אכן יכול לצפות זאת גם מבעל ערך אחר. למה זה קשור לדיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2013 02:16 |
|
| |
"ארור האיש שילמד את בנו חכמת יוונית" (חלק מהראשונים מסבירים שהכוונה לשפת ידיים יוונית. כן, בטח.) "מנעו בניכם מן ההיגיון" (המקרא, לפי רש"י. כן, בטח). קל לראות שהם גם קיימו את זה הלכה למעשה, לא היה להם שמץ מושג על ההתפתחויות בחשיבה מחוץ לביצה הבני ברקית (עירו של מרן ר' עקיבא בן יוסף). לא מדבר על אתיקה סוקרטית, אפילו קוסמולוגיה קצת יותר 'מדעית' (בשונה מפילים או אלוהימים שמחזיקים את 'העולם' על עמוד, או שמשות שנכנסות דרך חלונות בשמיים) או גיאומטריה בסיסית.
גם הרמב"ם באחד מסתירותיו הפנימיות המקסימות ביותר אוסר לעיין בספרים שעלולים להוביל למחשבות מינות, ולשם כך כתב בלית ברירה ספר שיחליף את העיון בכתבים המקוריים (ולא נותר אלא לסמוך על 'אובייקטיביות' המצטט). אבל לרמב"ם לא מחויבים, כי הוא היה אחרי התלמוד. רק כאנקדוטה.
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 15/08/2013 02:18:43
|
|
|
|
|
