האם היקום סופי הוא או אינסופי?

האבחנה המיידית שאני יכול לציין היא כי חוצה ביני לבין הדברים הכבירים האלה חוליית מידע ריקה שעלי לפסוח עליה בשביל להתחבר לדברים האלה. אינני יודע מה זה עולם עליון כפי שאיני יודע מה זה עולם הבא; וכמובן אני יכול להאמין בקיום עולם הבא אבל קיימת לכל הדעות חוליית מידע מסויימת שמחברת את המידע שאגרתי מהמציאות שלי עם מידע מסוג אחר- ועלי לפסוח על החוליה הזאת בשביל להתחבר לאמונה זו או אחרת. 

היהדות אומרת לי כי אני יכול למלא את החוליה הריקה הזו במידע אם אצליח לטפס לרמה הרוחנית הנאותה ולהתחבר עם הדברים כהלכתם, כמו האר"י ז"ל למשל... אולם אפילו ברמה הרוחנית הגבוהה מכולן- המידע שהמטפס ממלא בו את החוליה הריקה הינו מידע תיאורטי בלבד, לא מעשי, הוא יבין כי לא קיים מימד הזמן בעולם העליון האינסופי אבל הוא ימשיך לחיות את מימד הזמן כאן בעולמו, והוא ימשיך לחוש את תנועת העצמים ושינויים במרחב- למרות ידיעתו כי הם מתרחשים בהבזק אחד ויחיד, והראיה כי תנועות המתרחשות בעולם התחתון נתפסות בבת אחת בעולם העליון. רוצה להגיד כי המידע "החדש" שישים עליו את היד- יחזק את האמונה שהחזיק בה משכבר ויתמוך אותה במידע תיאורטי של ממש, אך לעולם חוליית המידע המעשית החוצה בינו לבין הדברים הכבירים- תמשיך להיות ריקה מנתונים, כי עדיין חסר לו המידע המציאותי: מדוע אנו חשים בעולמנו את מימד הזמן? מדוע אנו חשים בפועל את תנועת העצמים הנקלטים, בעולם אחר, בהבזק אחד... 

הייתי רוצה להצביע על שני מסלולים פעילים בחיינו: ידיעה ואמונה. אני יודע שנסיעה באוטו של גיר אוטומטי ניתנת גם ללא מצבר חשמלי בהכרח. המצבר דרוש רק להתנעה אבל לאחר ההתנעה- אתה יכול להוציא את הבטריה מהאוטו ולנסוע איתו עד אוסטרליה או עד שייגמר לך הדלק. את זאת אני יודע כי לפני כמה שנים נסעתי עם מישהו באוטו אוטומטי ולא היה לו באוטו בטריה ופשוט ביקש מחבר את הבטריה שלו לרגע בשביל להתניע, וכך התניע ונסע. אני מאמין שגם באוטו של מהלכים אפשר לנסוע ללא בטריה; אני מאמין- כי מעולם לא ראיתי אוטו מהלכים ללא בטריה. 

כלומר ובכל הקשור לצורך בבטריה לנסיעה באוטו מהלכים, ביני לבין אמונתי הכמעט מבוססת באי הצורך בבטריה- חוצה חוליה ריקה של מידע שאילו היתה מלאה הייתי מגיע לרמת הידיעה. היא אותה החוליה הריקה שחוצה בינינו לבין אחד המושגים החשובים בחיינו: מציאות הקב"ה שאין לו גוף ולא דמות הגוף, או מציאות הנשמה שגם היא אינה גוף. וכן חוצה ביני לבין אמונתי במציאות שניהם חוליה ריקה ממידע שאילו היתה מלאה במידע- האמונה שלי היתה הופכת לידיעה שהמרחק שלה מהאמונה הוא כמרחק שמים מהארץ. 

השאלה שנתקלתי בה במהלך חקירתי למציאות היא, אם השם יתברך קיים, היתכן וישאיר חולית מידע ריקה המפרידה בינינו לבין הכרתו? היתכן שיבקשנו להאמין בקיומו ושנפסח במודע על החוליה הריקה? 

התשובה שהגעתי אליה פשוטה: לא יתכן; אחרת קיומו נתון בספק כי יתכן והמידע שבחוליה הריקה יסתור את אפשרות מציאותו. מכאן הגעתי למסקנה הנחרצת כי המבחן למציאות השם יתברך מתחיל מהפסוק הפותח של התורה – כאשר פרושנו הקלאסי לו סותר בהכרח את מציאות השם: 

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" – מה זו אם לא הנחה? ומה אנו, ברואיו, אמורים לעשות עם ההנחה הזאת? והוא הבורא והיוצר יפתח בהנחה ויצפה מברואיו להאמין בה? 

זו בדיוק רמת הכנות העצמית הנדרשת, אותה כיניתי בהודעה הקודמת כיסוד לקריאה בתורה. אתה חייב להגיע לכנות המלאה עם עצמך בשביל לקלוט את המידע של התורה, ואין הדבר תלוי ברמת השכלתך או שיכלך- מספיקה הרמה האנושית הממוצעת; התנאי היחיד הוא כנות של 100%- 99% אינה מספיקה לעיון בתורה, ואילו הייתי מוותר כאן להשם יתברך בכבודו ובעצמו ופוזל לכאורה במצוותו אל עבר האמונה, או אז משמעות הפזילה היתה הכפירה בקיומו והפיכת התורה לספר מן המניין. 

ולאן היגעתי עם רמת הכנות הנדרשת? 

למילוי חולית המידע הריקה שעמדה ביני לבין האמונה והפרידה אותי מההכרה. החוליה הזו נערמה במידע מציאותי שאדם ממוצע יכול להכיל. עיבוד המידע הזה מפיח תוכן פיזיקלי גולמי ומובן במושג "אין לו גוף ולא דמות גוף"- מושג שחצה בין הכרתינו למציאות. אותה המציאות כוללת הן את קיום השם יתברך והן את קיום הנשמה- שאין לה גוף ולא דמות גוף- אותו המונח המעומעם שהתרחקנו ממנו כברת דרך מעודנו ועד היום. 

היגעתי תוך כדי קריאה בתורה למסקנה כי ניתן למלא את החוליה הריקה במידע אנושי הנקלט בכל שכל ישר ומפיח תוכן פיזיקלי תקף במושג "האין לו גוף". ושלא תשכח לרגע שותף: אל תפזול לאמונה- היא הכפירה בהתגלמותה. 

תוקן על ידי ashabot ב- 17/09/2013 20:49:58

1.      אין הפרדה בין עולם הבא לעולם הזה, הכל נמצא וממשיך להימצא באותו העולם.

2.      אין משמעות פיזיקלית למימד הזמן בעולם. הדבר מוסבר באופן פיזיקלי גרידא ע"ג התורה הקדושה.

3.      כל המופעים והתופעות והתנועות והשינויים שאנו חשים בהם- מתרחשים הם בהבזק אחד, כולל המופעים שקרו לדידנו לפני מליארד שנה; הכל קורה בזה הרגע ובהבזק הזה. מהו איפוא מקור תחושותינו בשינוי ובתנועה? התשובה ממש היא בתחום השגתנו, לוגית, פשוטה, מדוייקת, אבל כן ובשביל להשיגה צריך כנות מחשבתית מלאה שנקראת גם יושרה אינטלקטואלית. ואין הדבר בשמים- גם להבין נוסחה כימית צריך יושרה וכנות ורצינות ואמינות.

בניגוד להמלצתך שתקל עלי להשגת העולם העליון, אינני צריך לעצום עיניים בשביל להשיג את ההשגות שבשלושת הנקודות לעיל, אני צריך לפתוח את עיני ולחשוב ביושר. אינני יכול, אגב, להשיג את שלושתם ביחד, יש סדר מסוים שעלי ללכת לפיו:

א.      לעמוד על משמעות התפיסה הסופית והנגזר ממנה.

ב.      לעמוד על משמעות התפיסה האינסופית.

ג.       לעמוד על השינויי בין שתי התפיסות. לשינוי הזה ישנה השלכה פיזיקלית מוגדרת שתדיר שינה בלילות הראשונים מעיני איש-מקצוע פיזיקאי שיעמוד עליה מקרוב.

4.      התורה הקדושה אינה מדברת עם האדם על דרך האלגוריה כי-אם באופן ישיר ומדוייק. הבדיחה היא שהפרוש שלנו לתורה הוא הפרוש האלגורי- אם תרצה האבסורדי. כה התרחקנו מהיושרה האינטלקטואלית עד שהסטיה נהייתה בעינינו לפרוצדורה שדרכה מכוננים תבנית.

5.      השם יתברך, מחבר התורה, לא ביקש ע"ג תורתו שנתקדם לקראת השגתו; הוא עסק לאורך כל התורה לקידום השגת עצמות האדם, שיבין מי הוא, היכן הוא, לאן הוא... השגתו יתברך, לדידינו, היא פועל יוצא מהשגת המציאות.

6.      בעסק הזה של השגת המציאות, האמונה היא נטע זר שמושך לכיוון הנגדי.

תוקן על ידי ashabot ב- 18/09/2013 01:45:07

השאלה איך מגיעים להשגה הזאת... ועל זאת עניתי בפירוט בהודעה האחרונה. 

חג שמח/ אלברט

                                                      -       -       - 

יז  זכור את אשר-עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצרים. יח  אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך, ואתה עיף ויגע; ולא ירא אלהים. יט  והיה בהניח יהוה-אלהיך לך מכל-איביך מסביב, בארץ אשר יהוה-אלהיך נתן לך נחלה לרשתה – תמחה את-זכר עמלק, מתחת השמים; לא, תשכח. (דברים, כ"ה)

אם אלך לפי הסדר הטוב והמקובל, אני צריך לפתוח את המאמר בהסבר כללי אודות המונח "עמלק" ולהגיד לקוראיי- לא לא לא, זה לא מה שאתם חשבתם... עמלק זה לא הענק המאיים עוכר ישראל האנטישמי המיתולוגי – הוא גוליית והמן והיטלר ואחמדינג'אד, אלא, עמלק המופיע בתורה הוא כך וכך וכך! שמעתם פעם את שייקה אופיר במערכון כך וכך וכך? כך נהגתי במערכון הסדרתי "התורה נגד המדע"- סדרה בת 43 פרקים בה הצגתי מונחים מהפכניים כמו המונח "אלהים" שהתיימרתי להציגו כנשמה, תודעה, רוח... המונח "יהוה" המופיע בתורה ביטא על-פי הממצאים שהיגעתי אליהם את הדינמיקה של התנהלות היקום. למה? כך וכך וכך. 

טענתי באותה הסדרה (המערכון) כי שבעת ימי הבריאה הפותחים את הפרק הראשון של התורה, הם ולמעשה שבע תמונות טכניות של מציאות הצופה במרחב היקום, כאשר כל תמונה חושפת עוד פן פיזיקלי בתמונת המציאות הכוללת. ברור איפוא למה המערכון של שייקה מצחיק יותר מהמערכון שלי כי ממתי מציגים מערכון בעגה ספרותית ובנופך מדעי? 

את הסדרה/ מערכון "התורה נגד המדע" פרסמתי בכל ערוץ שבהישג יד. שלחתי אותה באימלים וקיבלתי נזיפות על השגת רשות הפרט; יש אנשים שנוח להם לנסח נזיפות צורבות ונוקבות מאשר ללחוץ בעדינות על לחצן הדליט. פרסמתי את הסדרה בפייסבוק וקיבלתי עונשים מכאיבים ומעליבים ממנהלי הפייסבוק, העומדים על משמרתם ושומרים על הרשת החברתית מפורעי חוק כמוני המפקידים את הודעתם אצל כל החברים ללא יוצא מן הכלל; והרי אפשר, ע"פ אמות המידה של הפייסבוקים, להפיץ דברי-דפוס לחלק מהחברים לא לכווולם – דבר הנחשב לעבירה שמקבלים עליה שבוע על תנאי וחודש בפנים אם מפירים את התנאי. 

פרסמתי את הסדרה באתר הצנוע "אתר הניווט בתנך" כי הרי המדובר בדברי תורה למרות השימוש שעשיתי במונחים משוגעים... האתר הזה הוא מאוד חופשי ופתוח. פעם קראתי בו מאמר שמכיל ציטוט מתוך הברית החדשה, וכשהערתי למחבר ולמנהל כי זה אתר של התורה הישנה לא החדשה- העירו לי כי איני מעיר לעניין. מאידך והאמת תיאמר: זה האתר התקין ביותר לפרסם בו את דברי הדפוס שלך שלא הצלחת להשחילם בשום הוצל"א- נאורה או חשוכה, זאת כי ניתנת לך כאן האפשרות להתייחד כאוות נפשך עם חיבורך ללא הגבלת זמן והמדובר באפשרות העריכה; ניתן לערוך להוסיף לגרוע ולתקן בכלים מקצועיים, וזו מעלה שלא מצאתי באתרים אחרים. 

פרסמתי את הסדרה גם באתר של יואב יצחק  – לא הזמר אלא העיתונאי יואב הלוחם שמתפרנס משיפוד כל המי ומי. הכנסותיו משיפודי-יואב מתחלקים לשניים כאשר החצי הראשון הולך למשפחה והחצי השני לעו"ד שמנהל את מאבקיו המשפטיים ומשלם את קנסותיו על השמצות ולשון הרע. 

הבעיה שלי עם שיפודי-יואב היתה זכות העריכה. לאתר של יואב העונה לשם "חדשות מחלקה ראשונה" כלל ברזל בל יעבור: דבר הדפוס המובא לאתר חייב לערוך עריכה מקיפה וקפדנית של עורכי האתר- עריכה המסתכמת בהוספת אות היוד היכן חסרה, כמו ב- הייתה, שמיים... העורכת המסורה שלהם אפילו ערכה לי את הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלהים את השמיים ואת הארץ" והוסיפה לשמיים עוד יוד צורבת! בסוד ליבה הרהרה כי אלהים טעה טעות בוטה כאשר הסתפק ביוד אחת לשמים כנגד הכללים הברורים של האקדמיה לעברית. וכאמור מבחן העריכה שלNews1  (בלועזית) הסתכם בשמירה קפדנית על כללי היוד הנחרצים: אתה יכול לשים באמצע המאמר "יואב יצחק בן-זונה" והמאמר יעבור את מבחן העריכה ויירד בשלום לדפוס (כי בינינו- גם העורך האחראי לא יקרא אותו) – רק אל תמעד בכללי היודים המאוד ברורים. 

ובעצם, הבעיה שלי עם האתר הזה היתה אחרת... כי בכל פעם והעורכת השתמשה בעטה המחודד להוסיף יוד כאן ושם- היה נופל שיבוש קשה בטקסט וממש נופלים ממנו חלקים, מילים, לפעמים משפטים, וזה היה קורה בשעת העברת המאמר ע"י העורכת משולחנה לשולחן הדפוס. פעם העזתי להתלונן אצל המשפד הראשי וננזפתי קשות על-ידו, ואני "פה-ג'ורה" לא העברתי את הנזיפה, נזפתי בנוזף חזרה ואף הצהרתי חגיגית בפניו ובפני עורכיו כי אפסיק לאלתר לפרסם את הסדרה באתרו המוזר. 

וכאילו דיגדגתי פיל... והפיל דרך עלי בגסות. כאב לי שהסדרה הפסיקה להופיע באתר המהפכני וקוראיו הנועזים הפסיקו לקבל בדריכות את פרקי הסדרה. כאב לי ועשיתי מעשה: חזרתי בי מהצהרתי והפרתי אותה במודע. וכך חזרתי כשפן משופד אל המשפד הראשי והבעתי בפניו אמון מלא ובלתי-מותנה, והוא לא שכח להשביעני כי לא אערער בשנית על פסיקותיו המקצועיות והמיומנות. וכך הסדרה אשר שבקה חיים ברשת חזרה להתנוסס מעל לאתר הנועז של המשפד הראשי של המדינה, גם במחיר של שיבוש אקראי ובלתי מכוון בטקסט בשעת העברתו משולחן העריכה לדפוס. 

בגדול אפשר לומר ולסכם כי אף אחד לא התייחס ל-43 פרקי הסדרה ברצינות, אף אחד לא קרא אותם, למעט דיפדוף קל ואקראי ע"י שניים או שלושה שטרחו לדפדף באחד הפרקים וגם טרחו להודיע ע"ג טופס התגובות עד כמה הם טרחו והתאמצו וכמעט ביקשו על עמלם פיצוי. 

ומאז שאחרון הפרקים עלה לאוויר לא הפסקתי לשאול ולשבור את הראש: למה? איך? מהו מקור האדישות המופגנת, הצורמת, והרי המדובר בתגלית פיזיקלית מרעישה הנוגעת לכל אחד ממשפחת האדם ובכוחה לשנות סדרי עולם. המדובר בעובדה פיזיקלית העשויה לשנות את תפיסת המציאות בעיני האדם ובעקבות זאת כל סדר עולם האדם ישתנה מכף רגל ועד ראש. 

בתוכי, כגילוי נאות, ידעתי את התשובה. מישהו איתר את מקור האדישות הצורמנית הזו וכתב את אבחנתו המדויקת לפני כ- 3500 שנה, ואני מדבר על ספר התורה ומחברו עסק בשאלה הספציפית הזו: מדוע האדם לדורותיו סירב להכיר בעובדה הפיזיקלית הזו! מדוע התכחש למימדי היקום האינסופי והחליפם ביודעין במימדים סופיים ומוחלטים. למעשה הוא חילק את אבחנתו לשני מישורים: במישור הראשון בחן את האקט עצמו של ההתכחשות בחינה מקצועית מדוקדקת, מהו מקור ההתכחשות, מה המניעים העומדים מאחוריה ותומכים בה, מה עוצמת המניעים הללו. את האבחנה המקצועית הזו ניסח באופן מפורט על-גב שלושת הפסוקים של היום השני בפרק הראשון של בראשית. סרקתי את היום השני באחד הפרקים האחרונים של סדרת "התורה נגד המדע" ועמדתי על הזווית המקצועית של האבחנה הזו, ובפינה אחרת בתורה מצאתי את ההתייחסות הכללית לסוגיה הזו: מדוע מתכחש האדם לאמת באשר היא? מדוע לא הולך עם האמת עד הסוף ומולק אותה באמצע הדרך? 

עמלק הוא האחראי על הסטיה הזאת. לא מן הסתם אנו מאשימים את עמלק בכל; הוא האשם. מחבר התורה ייחס את הסטיה הזו לתכונה הקולקטיבית הנטועה עמוקות בנפשינו וקרא לה "עם-מֹלק": העם שמולק את האמת, העם שאינו הולך עם האמת עד הסוף וכורת לה את הראש באמצע הדרך. העם שעושה זאת, לא האדם, לא האינדיבידואל, כי-אם הקבוצה בכללותה משתתפת בפשע הזה ומולקת בפראות את ראש האמת. האינדיבידואל אינו יכול לעשות את זאת כי ישנם חוקים ומוסכמות שמונעות ממנו זאת. לא כן הקבוצה שמנסחת את החוקים ואת המוסכמות, בידה יש את הכוח לחוקק חוקים ולהסדיר מוסכמות אשר, ובלשון המעטה, אינם הולכים יד ביד עם האמת ונפרדים ממנה אי-שם על אם הדרך. 

הסוציאליזם לדוגמה הוא שיטת שילטון נאותה וצודקת, אולם ראש האמת הזו נמלק בפראות עוד בהתחלת הדרך. ראו את מצב זכויות האדם במדינות הסוציאליסטיות למיניהם; ראו איך יכול האדם להתכחש לאמת באשר היא, במוצהר, במודע, או איך שאומרים- בחסות החוק והמוסר והמוסכמות. הדמוקרטיה באה לכאורה לטפל בעוול השלטוני אשר עשה עמיתה הסוציאליזם, וגם כאן קל לעקוב אחר המוסכמות המייצגות את נקודות הפרידה מהאמת. אחת המוסכמות הללו היא ההשלמה הגורפת עם קבוצות הכוח אשר עומדות מאחורי המועמדים וקובעות את דמותם, ובזאת קובעות את החוקים והמוסכמות אשר יותקנו במהלך כהונתם. המוסכמה הזו קובעת לבוחר את מי לבחור ובסופו של יום, הנקודה בה מלקה הקבוצה הדמוקרטית את האמת- אינה רחוקה מעמיתתה הסוציאליסטית; שתי הנקודות מצטלבות בנקודה משותפת. 

עוד דוגמה למליקה ציבורית היא בתחום המשפט והצדק שהשלטון הדמוקרטי מתיימר להנחיל לאזרחיו, שווה בשווה, בעוד המשפט והצדק הם מוצרים ככל מוצרים העומדים למכירה לכל המרבה במחיר. סוללות העו"דים שעמדה בזמנו לרשות המליונר או ג'יי סימפסון וזיכתה אותו מרצח – הינה דוגמה יפה לציבור אשר רואה בספסרי הצדק כמוסכמה.

אם כן רק גושפנקה ציבורית יכולה להטביע את חותמה הרשמי על מליקה ציבורית לאמת באמצע דרכה, או במילים מופשטות- להתעלם בחסות הציבור ובאופן מוצהר מהאמת; למלוק את ראשה בראש חוצות. אחת האמיתות שראשן נמלק מזה אלפי השנים בחצר הציבורית היא האמת אודות מימדי היקום, והמדובר בעובדה פיזיקלית גרידא העשויה לשנות את תפיסת המציאות בעיני האדם שבעקבותיה כל סדר עולמינו ישתנה מכף רגל ועד ראש. מדוע האדם מלק את העובדה הזאת- יודע אני, נקודתית וכללית; ראיתי מידע מפורש על זאת בתורה וקראתי אותו ממקור ראשון, אולם לא רציתי להשלים עימו. ביקשתי להתעלם מהכתם שדבק בקבוצה שלי, ביקשתי לקחת פסק זמן ולאתר קבוצה, ולו הקטנה ביותר היוצאת ממעגל המולקים לאמת, ולהמשיך עם האמת הזו הניצבת בפסגת המציאות ללא עצירה בדרך.   

כתבתי וכאמור סדרה מפורטת אודות הנושא של מימדי היקום ועמדתי באופן מפורט על תולדות שתי התפיסות, הסופית והאינסופית, והראיתי בפרוטרוט, כפי שרק ראיתי בתורה, את סדר סטיית האדם מהתפיסה האינסופית להמירה בתפיסה הסופית והמוחלטת, דבר שהגביל את המציאות שלו, דהיינו הגביל את חייו, את האוויר הנושם לריאותיו, פשוטו כמשמעו. בפרקי הסדרה האחרונים קראתי, יחד עם קוראי, את הדברים האלה בתורה, דברים שאינם כתובים על דרך האלגוריה כי-אם באופן ישיר ומדויק שאינו משתמע לשני פנים. 

לא הצלחתי מסיבות כלכליות להוציא את ספרי לאור, וכך הפכתי אותו לסדרה ופרסמתי אותה בשני אתרים והתאכזבתי... לא היו קונים. הייתי חייב להשלים עם הכתם שדבק בקבוצה שלי... אולם ולפני חודש חזרתי לסורי ושלחתי את הסדרה לכל אתרי האינטרנט הישראלים, הידועים והלא ידועים, החילוניים והדתיים, ולמיותר לציין את הניכור ואי-התייחסות שהיו מנת חלקי, מלבד אתר "בחדרי חרדים" שקיבלתי מאחד מעורכיו מייל בו ביקשני להתקשר אליו. 

בשיחה טלפונית הציע לי לפרסם את הסדרה בפורום  עצור כאן חושביםבתואנה כי משתתפים בפורום הזה אנשים חושבים באמת, משכילים, אקדמאים, דוקטורים ומלומדים מכל הקשת האינטלקטואלית. קניתי מיד, ככל יהודי טוב, את הצעתו החינמית מה עוד וחיפשתי בכל מאודי את המוצר החינמי הזה... 

ואכן מצאתי בפורום רמה אינטלקטואלית מיוחדת במינה. איתרתי בפורום אף דוקטור בשר ודם לפיסיקה אך לצערי לא השתתף באשכול שלי. וכן התקדמתי עם נושאי עד לנקודה בה התמוגגתי מההצלחה להסרת הכתם, אולם וככל הנראה גם האנשים החושבים מגיעים לנקודה בה עוצרים ומצטרפים למעגל העם המולק לדורותיו. 

בפרק הבא אעמוד, אינני בטוח עדיין לטובת מי, על המישור הכללי לשאלה המסקרנת: מדוע האדם מולק לאמת את ראשה? על השאלה תענה התורה ישירות ולא על דרך האלגוריה.

תוקן על ידי ashabot ב- 23/09/2013 23:10:21

יז  זכור את אשר-עשה לך עמלק, בדרך, בצאתכם ממצרים. יח  אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך, ואתה עיף ויגע; ולא ירא אלהים. יט  והיה בהניח יהוה-אלהיך לך מכל-איביך מסביב, בארץ אשר יהוה-אלהיך נתן לך נחלה לרשתה – תמחה את-זכר עמלק, מתחת השמים; לא, תשכח. (דברים, כ"ה)

בשביל לקרוא את התשובה הזאת עלינו ללמוד לקרוא את התורה שכידוע היא כתובה בעברית. זו אותה העברית שלנו שאנו מכירים, אותם הפועלים והמילים, הבעיה היא רק עם הערכים שלהם במובן הערכי גרידא. אני רוצה להגיד שאף משמעות המילים לא השתנתה אבל הערך הנומינלי שלהן השתנה על פני הדורות; הערך המלא שלהן ירד לאין ערוך עד שכבר הוא חסר תוקף מעשי. למה הדבר דומה? לערך הנקוב של מטבע הדולר. לפני 30 שנה יכלת לקנות בדולר מנת פלאפל ואולי עם צ'יפס וקולה, היום רק פחית הקולה עולה דולר, וזה אותו הדולר ואותה התמונה מלפני 30 שנה. תאר לך, אם תהליך הירידה בערך הדולר יימשך מה תוכל לקנות בדולר בעוד 50 שנה... תאר לך בעוד אלף שנה.

זה התהליך שעברה השפה העברית על פני אלפי השנים, ושוב המילים אותן המילים אבל הן כמעט וריקות מתוכן; הן רק מזכירות ובקושי את ערכן הנקוב שהיה להן פעם. בשביל לשחזר את ערך המילים המלא של השפה העברית עלינו לחזור אל תבנית האדם שבנה את השפה הזאת. סדודנט שיושב באולם הרצאות באוניברסיטה ושומע הרצאה על תורת הקוונטים- הוא בעל תבנית מסויימת שבלעדיה לא היה יכול לשמוע את ההרצאה. צריך להיות לו יידע בסיסי במדעי הטבע, באנרגיה במבנה החומר ובקשרי הגומלין ביניהן. ללא היידע המוקדם הזה הוא לא יבין מילה מההרצאה, והמילות היוצאות מפי המרצה יהיו חסרי תוכן עבורו למרות והן עבריות.

ובכן, ובשביל לקרוא ולהבין את מילות התורה בעלות התוכן המלא, יש לחזור אל תבנית האדם המקורית ואל היידע המוקדם הבסיסי והמקורי שהיה באמתחתו. השפה נוצרה ע"י האדם בשביל לתקשר באמצעותה עם אחיו האדם בסביבתם האנושית, על כן ההנחה הבסיסית היא כי האדם המשתמש בשפה מכיר את זהותו ואת הסביבה שלו ויודע את הגדרת שניהם:
 

1.      הגדרת האדם: מיהו האדם.

2.      הגדרת הסביבה של האדם.

המידע המוגדר הזה הוא אבני השפה האנושית, ואם המידע הזה יתערער- השפה שמעבירה את המידע תתערער. מכאן מקור הקביעה כי התורה שנכתבה בלשון האדם – נכתבה עבור האדם המכיר לאשורן את שתי ההגדרות כאשר המידע שברשותו מדויק. 

אם כן ובשביל לקרוא את הפתיח על עמלק שלעיל ואת התורה בכלל, יש לעמוד על על שתי ההגדרות ונתחיל דווקא בהגדרת הסביבה- היא הגדרת החומר של היקום, ומתוך ההגדרה הזו נגזור את הגדרת האדם, כי הרי גם האדם, על פניו, הוא חומר ככל חומר הכפוף מטבעו לחוקי הטבע.

התפיסה האנושית הרווחת היא כי היקום סופי הוא ומוחלט, ובמסגרת המעגל הסופי הזה הבחין האדם ביחסי הגומלין בין העצמים המסבירים בכל רגע נתון את מיקום העצמים ותנועתם במרחב. ההשקפה הזו פתחה בפני המוח האנושי את הערוץ הרחב ביותר שבמסגרתו ניתן למצוא את הסיבה לכל מופע ותופעה. למיותר לציין איפוא כי התפיסה הזו היתה נוחה לאדם שחיפש ללא לאות את הסיבה לכל... כה היתה נוחה עד כי דירבנה את האדם להתעלם מסדק בתפיסה הזו, כי הרי החלל הוא הנפח שגוף פיזיקלי תופס, לכן לא יתכן קיום נפח בפני עצמו ללא גוף הממלא והמייצג את הנפח הזה; לא יתכן קיום חלל ללא גוף שתופס את החלל הזה. האדם התעלם מהמידע המופשט הזה וטען נחרצות כי יתכן קיום נפח בפני עצמו; יתכן קיום חלל ללא גוף, והוא אף הגדיר את החלל הריק הזה כוואקום – הוא האין המוחלט שעוטף לכאורה את היקום ומגדיר את גבולותיו. אמור מעתה כי ניתן להגדיר את הקיים ע"י הלא-קיים – היא המסקנה המעורפלת שהגיע אליה האדם, כי הרי לחלל הריק ישות שהוכר בקיומה ואף ניתן לה את השם: "ואקום". 

ובכן המופשטת היא: הנפח של החומר הוא החלל ועל-כן אין פיסת חלל ללא חומר, אך האדם אנס, במודע או לא, את המופשטת הזו וחילל אותה בשביל לטעון כי החלל הולך ומתרוקן מחומר עד שמגיעים אל סוף היקום. ולמעשה הוא ביקש לחתוך מהמרחב שרשרת מידע חלקית ולטעון כי היא אֶם כל השרשראות ואין מעבר לה שום מידע, היא מתקיימת בזכות עצמה, ועל-כן המוח האנושי המחפש את הסיבה לכל- יכול לנוח בנקודה הזו ולחדול מחיפושו הבלתי-נלאה אחר חולית המידע שתתחבר ברצף עם החוליה האחרונה שברשותו. 

האדם עשה זאת מתוך העצלנות לשמה- היא העצלנות המחשבתית של המוח, וגם היא מקור אמונת המאמין בקב"ה- עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות. היא אמונת המאמין שביקש למוחו מנוחה- היכן מסתיימות לכאורה חוליות המידע הרצופות שיש למניינן מניין. הקב"ה ברא את היקום הסופי עם שרשרת המידע המוחלטת שלו ועל-כן ניתן לחדול מהחיפוש אחר חולית המידע הרצופה הבאה בתור כי אין מעבר למידע המוגדר של היקום מאומה. התורה העמיקה בדיון הזה ומצאה שורשים הרבה יותר עמוקים מהעצלנות; העתקתי את הדיון המלא בפרקים האחרונים של הסדרה "התורה נגד המדע", היא הסדרה שלא פילסה דרך לאוזן האנושית. 

אם כן ואם נחזור שוב אל "מופשטת החלל" ונרצה לתקן את העיוות, נצטרך להעיר את מוחינו מהתרדמה שגזרנו עליו ולאתר את חולית המידע האחרונה שהגיע אליה על-מנת לקשור אותה עם החוליה הבאה אחריה ברצף.

ובכן חולית המידע האחרונה שהגענו אליה עם מוחנו, חתמה את שרשרת המידע המוחלטת שבמסגרתה התקיימו יחסי הגומלין בין העצמים במעגל סופי – דבר שהסביר את מיקום כל העצמים ותנועתם במרחב. ואם נפתח את שרשרת המידע הסופית הזו על-מנת לתקן את העיוות בתפיסה הרווחת כי הרי יש לחלל המשך- היינו יש לחומר המשך, או אז נצטרך למצוא את המעגל החלופי שבמסגרתו מקיימים העצמים יחסי גומלין ביניהם- דבר שיסביר את מיקומם ותנועתם במרחב.

אולם כאן נצטרך להתמודד עם אתגר חדש שמעודנו נתקלנו בו, כי המעגל החלופי שעינינו נשואות אליו ולעולם לא ייסגר שוב, זאת כי החלל, החומר, נמשך עדי-עד ולעולם לא ייסגר המעגל שבמסגרתו יתקיימו ייחסי הגומלין בין העצמים במרחב. הווה אומר כי לעולם לא ינועו העצמים במרחב כי אין ולא יכולה להיות סיבה לתנועתם. זוהי המסקנה שהאדם ביקש להתכחש לה על פני כל הדורות ועליה נעמוד בפרק הבא.

באשכול שלך הכוחות בשני המחנות ובגדול היו שווים, אולם מחנה המתפתלים כמעט ולא נתן פייט לכן אולי לא ראינו הרבה דם. אתה שותפיסוד ופראק­_מהלך הייתם במחנה המתפלפלים, ובשני היו וולזי אליס ועודד שנתן את הנוק אאוט אך לא היה מי שיחזיר לו פייט, לא היו כבר מתמודדים בזירה או שעייפות החומר הכריעה. עודד עבר אל האל עצמו ונגע ישירות בחולשותיו: למה הפסיק האל הטוב את מעשהו הטוב? מדוע שבת? האם נתקף בחולשה מסוימת? היתכן? הנוק אאוט לענ"ד הגיע עם אגרופו המוחץ ובניסוח המושלם: "אם טובו חסר שעור, מדוע לא יברא בריאה מתמדת". 

אין ספק, ביליצר, כי באמתחתך תשובה לכל סוגיה, ושהתשובות יכולות להיות זמינות יותר ומוחצות ככל ועולים בסולם הרוחני. אולם חסרה לכולנו, אף בתשובה המוחצת, חולית המידע הזו שתחבר אותנו עם המידע שבידינו, עם עולמינו החומרי. כמו שציינתי לשותפיסוד בדיון עימו לעיל: "האבחנה היא כי חוצה ביני לבין התשובות הכבירות חולית מידע ריקה שעלי לפסוח עליה בשביל לקבל את התשובות ולהתחבר איתן". חסרה חולית מידע שמחברת את המידע מהמציאות שלי עם המידע הכלול על התשובות המוחצות, ועלי איפוא לפסוח על החוליה הזאת ולהתעלם ממנה בשביל להתחבר עם המידע "האמיתי" בעולמים העליונים- כלשון שותפיסוד. 

ציטוט נוסף שקשה לכבוש מהדיון הממוקד עם שותפיסוד: "אפילו ברמה הרוחנית הגבוהה מכולן, המידע שהמטפס לרמה הזו ממלא בו את חולית המציאות הינו מידע תיאורטי בלבד, לא מעשי. הוא ישתכנע, למשל, כי לא קיים מימד הזמן בעולם העליון האינסופי, אבל ימשיך לחוש את מימד הזמן כאן בעולמו החומרי, והוא ימשיך לחוש את תנועת העצמים במרחב, למרות ידיעתו הנחרצת כי הם נתפסים בבת אחת בעולם העליון, בהבזק אחד ויחיד. האמונה שלו ולבטח תתחזק כי הצליח בהשגתו להגיע למידע נשגב "אחר", אך חולית המידע המציאותית החוצה בינו לבין המידע "האחר" תמשיך להיות ריקה מתוכן, כי לעולם לא יצליח להזין אותה במידע אנטי מציאותי גם אם הוא משוכנע בקיומו: מדוע אנו חשים בעולמנו במימד הזמן? מדוע אנו חשים בתנועת העצמים הגם ומקורם בהבזק אחד ואין בילתו בעולם העליון".

השאלה "המוחצת" שהתעלמנו ממנה במצח נחושה לאורך כל הדורות היא, היתכן ובורא העולם יחשוף אותנו לאבסורד שכזה?

עכשיו תורי לתת תשובה מוחצת: לא יתכן. היה עלינו לחתור אל התשובה הזאת, לנסות ולתת לעצמנו צ'אנס; במצח נחושה התעלמנו. 

ובכן ביליצר יקר- יהא שמך אשר יהיה, המציאות הפיזיקלית גרידא לא משאירה מקום לספק כי הבריאה מתמדת ומקורה בהבזק אחד אותו אנו יונקים ללא לאות. מקור תחושתינו בשלושת הזמנים הוא בתכונת ההנאה לשמה- אותה אנו מפיקים בפועל מהמציאות הפיזיקלית ללא לאות, בהבזק אחד. וכן הדברים טעונים ביאור הממתין לנו, בתורה, בעברית פשוטה, 3500 שנה. לאחר שתקרא את הדברים בתורה ותעמוד עליהם מקרוב, בעברית ובהגיון שלך, תיווכח לדעת כי מחבר התורה לא השאיר מקום לשום אבסורד וקיומו נגזר מהמציאות ולא מהאמונה. אתה תיווכח לדעת כי הקב"ה הוא אציל האצילים שלא הזכיר את עובדת קיומו גם לא ברמז בתורה; אנו גוזרים את עובדת קיומו מהמציאות, לא מהוראת התורה. את זאת אנסה להעביר באשכול הזה שבידך.

אינני חכם גדול ידידי, אבל גם לא טיפש. גם אני התחלתי את מסעי עם הסוגיות האלה דרך האמונה וחיבורי על-פני השנים האחרונות יעידו על זאת. כן גם לדעתי ללא האמונה לא ניתן לפתוח שום מסע, אך יש להשלים את המסע שהתחנה הבאה שלו היא ההכרה, הכרת המציאות ותו לא. 

שבת שלום

אני חושש נחום כי ישנה נקודה עדינה שאינך מדייק בה ויש לעמוד עליה. אנחנו דנים למעשה במונח אחד ויחיד- הוא "החלל הריק". אתה וכל משפחת האדם בעקבותיך טוענים כי יש קיום לחלל "ריק" הנמשך מטבעו עד אין סוף ונבדל מחלל "מלא" הוא החלל המלא ביקום מוגדר ומוגבל.

אם כן, חלל ריק, לדידכם, הוא חלל ריק מחלקיקים מזוהים, בעוד אני באתי היום לטעון כי אין משמעות ולא זכות קיום לחלל "ריק" ועל-כן קיים במציאות אך ורק חלל מלא עד אפס מקום בחלקיקים המזוהים על-ידינו או שעדיין אינם מזוהים על-ידינו. על זאת נשענת טענתי כי היקום החומרי הגשמי הוא אינסופי ונמשך עד אין-סוף. 

בשביל להדגיש את הנקודה העדינה שאינך מדייק בה, עלי לשנן שוב כי גוף יכול לנוע רק בחלל מלא, וממילא אין משמעות לתנועת הגוף בחלל "ריק" כי אין משמעות לחלל ריק. 

הבא נניח לצורך העניין כי היקום המוגדר והסופי הוא אטום אחד ויחיד שאנחנו מזהים את גבולותיו, תכונותיו, ואת מבנה החלקיקים שלו. כידוע נפח חלקיקי האטום המזוהים על ידינו הוא כאלפית האחוז מהנפח הכללי של חלל האטום, ויש לנו איפוא חלל אטומי עצום ומעט מאוד חלקיקים בתוכו, ובמסגרת הבנתינו לחוקי הטבע אנו יכולים לתת הסבר לכל מה שנעשה בחלל האטום הזה. לענ"ד מבנה האטום דומה מאוד למבנה היקום הידוע.  

וכאשר גוף נע בחלל "ריק", הכוונה שלי ושלך ובהכרח היא כי הוא נע בחלל הריק של האטום שאנו מכירים את גבולותיו ותכונותיו וחוקיו שכל מרחב האטום כפוף להם- ולא בחלל שמחוץ לאטום, כי לתנועת הגוף, כל גוף, ישנה משמעות עבורינו רק בחלל של האטום כי יש למי לשייך את נקודות התנועה של הגוף. כלומר ניתן להגדיר את המיקום הגאומטרי של כל נקודה נתונה - רק ביחס לגבולות האטום ולא מחוצה לו; זאת אם נניח כי יש במרחב רק אטום בודד ויחיד.   

נחום, ובניגוד למה שהנחת, אינך יכול לצאת מחוץ לגבולות היקום ולציין נקודות בעלות מיקום גאומטרי מוגדר ביחס לגבולות החלל, זאת כי פשוט לחלל אין גבולות שניתן למקם נקודות כלשהן על-פיהם, וממילא כוונתך היא לחלל "המלא" של האטום. מכאן החלל "הריק" האינסופי שאתה מדבר עליו ונע בתוכו – הוא חלל מלא ואינסופי, הוא הוא החלל שבתוך האטום האינסופי.

תוקן על ידי ashabot ב- 07/10/2013 20:19:53