| נשלח ב-21/8/2013 10:50 |
 |
| |
דל גאה
למדנו בפסחים: ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף ופרנס מתגאה על הציבור בחנם
האם ההתנהגות החרדית אינה נראית כהתנהגות של דל גאה? מאיימים בהתנתקות כלכלית, בהחרבת התנחלויות, כאילו הם בעלי הכוח הגדול בעולם, ומאידך מתלוננים על הורדה בקצבאות ובתקציבים.
הדעת סובלת?
תוקן על ידי צעג ב- 21/08/2013 10:52:35
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2013 10:17 |
|
| |
א. "דעת קנית, מה חסרת? דעת חסרת, מה קנית?" (זה מה שראוי לומר על ההתלהמות הקוצפת מתיסכול חסר מיקוד). ב. השאלה ששאל צעג קשורה מאד ל"פרנס מתגאה על הציבור חינם." נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2013 10:58 |
|
| |
מביט 
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 18:10 |
|
| |
אם ישיגו תרומות מחו"ל נוכל להתנתק
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 20:30 |
|
| |
| מנחמחיים כתב: |  | | אם ישיגו תרומות מחו"ל נוכל להתנתק |
|
גם בחו"ל כבר אין ליהודים החרדים כסף ברמה שתוכל לתמוך בציבור החרדי בישראל מכמה סיבות:
1. הגידול ב"ה באוכלוסיה החרדית.
2. עליית רמת החיים המחייבת גידול בתמיכות.
3. החרדים בחו"ל מתנתקים מהשכלה ומקורות התעסוקה והמימון של המעמד הבינוי הגבוה וגם אצלם תרבות העוני מתחילה לחגוג.
4. המשבר הכלכלי שכילה את הונם של אלו שיש להם.
כך שבסופו של יום מדובר באשליה שתגיע מחו"ל ההכנסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2013 14:16 |
|
| |
במצב של היום שמילא אין כמעט תקציבים אז למה שלא להתנתק?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:52 |
|
| |
| מנחמחיים כתב: | | | במצב של היום שמילא אין כמעט תקציבים אז למה שלא להתנתק? |
|
אדרבה.
תתנתקו וכל משפחה חרדית תשלם מס גולגולת על שרותי בריאות, סלילת כבישים, מבני ציבור, ביטחון וכד'.
אני חושב שעל רעיון זה אפילו לפיד לא חשב...
אני מניח רק שלפחות אם יבוצע תשלום על שרותי משטרה, יתנו לציבור החרדי שרות מהשוטרים היותר יעילים (כי אחרת יוותרו על שרות זה).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 07:25 |
|
| |
צעג
סבורני שמצאת ביטוי מעניין מאד כדי לאפיין צורת התנהגות שמצויה בינינו.
זה מעורר מחשבות.
ואני רוצה לשתף בכמה ממחשבותי, גם אם חוששני שאיני כותב מספיק ברור. תכפר רגשת הלב על חוסר הממוקדות וההסבר.
מהי הדלות?
במה הגאווה?
היכן ראוי להצמיד את התואר הזה והיכן לא? מתי הוא חסרון ומתי הוא יתרון?
בציבור שלנו יש דלות במובנים רבים. לא רק דלות כספית. גם דלות אינטלקטואלית, גם דלות אפילו בלימוד התורה עצמה.
גם גאווה אינה תכונה טובה, אם הכוונה להתנהגות חיצונית שמביעה זלזול בזולת.
ובכל זאת, דומה שבתולדות עם ישראל נמצא דלות ונמצא גאווה במובן של "גאוות יחידה" שיש לה ערך.
האם איננו דלים לפי שגלינו מעל שולחן אבינו, כדברי חכמים, כלומר נעקרנו מעל אדמתנו, הושלכנו לגלויות, ולא רק לגלות פיזית?
האם אין אנו עדיין, בספרי ההלכה שלנו, נדרשים לראות את עצמנו כגאים וחשובים?
גר שבא להתגייר, שואלים אותו מה ראה להצטרף לעם סחוף ודווי. ואם אמר: אני יודע ואיני כדאי, מייד מקבלים אותו (גמרא, רמב"ם). עם ישראל אמור להכיר בערך עצמו. נכון שאנו דלים, אבל זה אמור להיות רק כלפי חוץ. רק תאונה היסטורית שאנו מחכים לה שתתוקן. ואולי, אם צודקים הציונים, היא הולכת ומיתקנת לנגד עינינו.
מדוע אני כותב כל זאת? זה לא קשור למה שכתבת. אתה כתבת על אותו יחס מזלזל כלפי המדינה שניכר בינינו. אתם הפריץ ואנו חולבים את הפרה שלך. ובכל זאת, הדברים קשורים. יש גאות שעלינו לשמר, במובן של הכרת ערך עצמית, של העם הנבחר, של העם המחוייב. ויש גאוה פסולה וזלזול שיש לברוח מהם עד הקצה האחרון. ויש דלות שצריך להתגבר עליה, והדרך היא לעולם על ידי פתיחות. פתיחות לצאת מן הגטו, גם הכלכלי, שאנו גוזרים על עצמנו. ופתיחות לשפר ולייעל את הלימוד שלנו, שהולך ויורד, ואינו מנצל את הכלים שמעמיד לרשותו העולם המודרני במובן הטוב של המילה.
יש להאריך וכבר הארכתי יותר מדי.
אל נהיה דלים. הבה ננצל את המתנות שהשם נותן לנו כדי לצאת מן הדלות, בכל מובניה.
שנה טובה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2013 12:05 |
|
| |
וכעת
גזירת הגיוס.
צום, תענית, הפגנות, עירוב גורמי חוץ.
אין פרופורציות?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2013 15:00 |
|
| |
אכן כאן המקום להביא מכתיבתו של גונן גינת יצ"ו:
תחזיקו אותיחבר הכנסת ישראל אייכלר ("יהדות התורה") אמר בתחילת השבוע כי החרדים ישקלו לרדת מהארץ. בראיון בגלי צה"ל הוא הסביר שזה בגלל ה"רדיפות". הראיון הזה זיעזע את החברה הישראלית ובימים האחרונים יש משמרות מחאה של המוני ישראלים מול ביתו, יום ולילה, בסיסמה "אייכלר, הישאר איתנו, איננו יכולים בלעדיך". תחושה של חרדה עומדת באוויר. מי יודע אם נוכל לעמוד בכך. ולכן, משום שמדובר ביהודי רחום, יש חשש שהוא עלול להתרכך ולוותר. ולכן חובה לחזק את אייכלר במאבקו: אל תוותר, אל תיכנע, לך עד הסוף. ועם זאת, יש חשש שאייכלר, איך נגיד בעדינות, חי באשליה, או שמסיבה לא ברורה הוא חושב שהוא מפחיד מישהו. לפיכך, כתרומה להבנת המציאות, הנה מעשה שהיה בימי שליט רומניה הנאור, ניקולא צ'אושסקו שבתקופתו החל השימוש בסמים להתפשט. צ'אושסקו הורה על מדיניות נוקשה. יום אחד החליט צ'אושסקו להתחפש לאזרח פשוט ולהסתובב במדינה כדי לבדוק בעצמו אם הרומנים נשמעים לחוק. הוא התלבש כמו אדם עני והלך אל גדת נהר הדמבוביצה, למקום שבו עמדו דייגים וניסו לדוג. הוא ישב עימם, שוחח, ותוך כדי שיחה הציעו לו הדייגים ג'וינט. צ'אושסקו לקח שאחטה כדי לבדוק אם זה אכן אמיתי. זה היה אמיתי. צ'אושסקו הזדקף, כיחכח בגרונו ואמר לדייג: "אתה יודע, אני לא דייג פשוט, אני אדם חשוב"!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2013 15:56 |
|
| |
בלי להתווכח על גופם של דברים, יש לי נקודה למחשבה שכמדומה שפותח האשכול לא חשב עליה,
והיא שלענ"ד נכון שקצבאות ותקציבים נשמע תמיד עזרה לעניים,
אבל זה גם יכול להיות דבר שמגיע בזכות, שאם אנחנו נמצאים במדינה, משלמים מיסים וכו', וחיים יחסית בפשטות, לא בטוח שאנחנו לוקחים יותר ממה שאנחנו מקבלים, גם בצירוף הקצבאות.
כמדומה שהגיע הזמן באמת לבדוק את זה בצורה יסודית, האם אנחנו באמת לוקחים יותר ממה שאנחנו מקבלים או שלא.
אני עדיין לא מצאתי אף אחד שעשה את זה, לא מתוקפי החרדים ולא מהחרדים שמנסים להגן על עצמם.
[שמעתי שהרב נויגרשל עשה כן עשה את זה אבל לא הגיע לידי עדיין].
והמילה קצבאות צריכה להפסיק להפחיד, כי אני לא יודע אם יש מישהו במדינה שלא נהנה מהתקציבים,
רשימה לדוגמה:
בתי"ס, אוניברסיטאות, ממשלה ומשרדי ממשלה, תרבות, שב"ס, צבא שכופה גיוס חובה אנכרוניסטי ובלתי דמוקרטי, בזמן שהרבה יותר זול להפוך את הצבא לצבא מקצועי כמו כמעט כל מדינה מערבית מתוקנת.
[כפי שכתב כמה אבסורדי יו"ר יש עתיד עופר שלח בספרו "המגש והכסף"].
אז יוצא שבעצם כל אחד מתקצב את השני, ולכן כל שנותר הוא לבדוק על הציבור החרדי, האם הוא נותן יותר, או לוקח יותר, ואם יתברר שנותן יותר נוכל באמת לאיים בהתנתקות,
ואין לזה שום קשר לקצבאות ותקציבים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2013 09:16 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 13:45 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2014 15:55 |
|
| |
מצדרביעי כתב:
בלי להתווכח על גופם של דברים, יש לי נקודה למחשבה שכמדומה שפותח האשכול לא חשב עליה,
והיא שלענ"ד נכון שקצבאות ותקציבים נשמע תמיד עזרה לעניים, לענ"ד קיצבאות זה לא עזרה לעניים, יותר מדוייק הצדק איתך, קיצבאות אינן עזרה, אלא ביסוס כלכלי נוח לאזרחים לפי צורכיהם (ברמה כל שהיא). שזהו אחד מתפקידי המדינה, כמו ביטחון, נוחיות, איכות חיים ברמה סבירה.
אבל זה גם יכול להיות דבר שמגיע בזכות, שאם אנחנו נמצאים במדינה, משלמים מיסים וכו', וחיים יחסית בפשטות, לא בטוח שאנחנו לוקחים יותר ממה שאנחנו מקבלים, גם בצירוף הקצבאות. וזה בדיוק ההיפך מקיצבאות. כי אתה טוען שהקיצבאות מתחלקות לפי כמה האדם זקוק, ומדינה (שאינה סוציאליסטית גירסת דפני ליף) אמורה לקבוע סטנדרתים כל שהם וללכתם על פיהם. מדינה אינה תוכנית חיסכון!
כמדומה שהגיע הזמן באמת לבדוק את זה בצורה יסודית, האם אנחנו באמת לוקחים יותר ממה שאנחנו מקבלים או שלא.
אני עדיין לא מצאתי אף אחד שעשה את זה, לא מתוקפי החרדים ולא מהחרדים שמנסים להגן על עצמם.
[שמעתי שהרב נויגרשל עשה כן עשה את זה אבל לא הגיע לידי עדיין].
אדם שמקבל הנחה 80% בארנונה, לא משלם מס-הכנסה ולא משרת בצבא, ממיט נזק כלכלי על קופת המדינה. מה לא מובן בזה? זה שאתה קונה פחות יוגורטים לילדים שלך אמנם עוזר לפירסומות של ש"ס, אבל גורם למדינה לקבל עליך פחות מיסים.
(כמובן שלא באתי לומר שכל החרדים..., או שיש מצווה לקחת מס על כל דבר וכו'. רק להסביר לשואל למה אף אדם נורמלי לא בדק את זה, ואפילו משוגעים; חוץ מאחד)
והמילה קצבאות צריכה להפסיק להפחיד, כי אני לא יודע אם יש מישהו במדינה שלא נהנה מהתקציבים,
רשימה לדוגמה:
בתי"ס, אוניברסיטאות, ממשלה ומשרדי ממשלה, תרבות, שב"ס, צבא שכופה גיוס חובה אנכרוניסטי ובלתי דמוקרטי, בזמן שהרבה יותר זול להפוך את הצבא לצבא מקצועי כמו כמעט כל מדינה מערבית מתוקנת. באיזה שלב בחיים מפסיקים לקבל תקציבים בכל הרשימה שכתבת? גיל 22? וגם זה לא ממש תקציבים שמיועדים לפרנסה, אלא שותפות בנושאים שבליבה של המדינה-שרובם בשלב מסויים רק מחזירים כסף.
(וקשר לצבא מקצועי, אני מניח שישנם הבדלים בין המדינות, אם לא תדאג שיהיה שלום עם ארבעת שכנינו. ובכל מקרה זו שאלה של יעילות שאמורה להגיע לדיון אצל אנשי צבא, ולא אצל מוצאי פטרונות לאברכים)
[כפי שכתב כמה אבסורדי יו"ר יש עתיד עופר שלח בספרו "המגש והכסף" תספר לנו מה כתוב שם. אני אישית די סקרן].
אז יוצא שבעצם כל אחד מתקצב את השני, ולכן כל שנותר הוא לבדוק על הציבור החרדי, האם הוא נותן יותר, או לוקח יותר, ואם יתברר שנותן יותר נוכל באמת לאיים בהתנתקות, עד עכשיו דיברנו על כמה לוקח. מאיפה הגעת לנותן? מה אנחנו נותנים? שירותי בריאות ברמה בינונית כתחליף למד"א????
ואין לזה שום קשר לקצבאות ותקציבים. למרות שעד כה כתבת שיש.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 09/01/2014 15:56:18
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 21:22 |
|
| |
לכבוד אחרחוק.
אמנם, אין עיתותי בידי לעיין בכל תשובתך,
[בין היתר מהסיבה הנזכרת באשכול שפתחת לכבודי]
אבל מקופיא, לא הבנתי מה כ"כ מסובך במה שכתבתי.
הרי יש פה ציבור המגדיר עצמו חרדי, שבתוכו יש הרבה עובדים וכו' שמכניסים למדינה כסף ג"כ, ורוב רובם רוצים שילך ללומדי תורה לא פחות ממה שקיבלו עד הממשלה הזאת,
ומבחינתם מדובר בנושאים שבליבה של המדינה,
ואצל אותם אנשים, לרובם אין עניין [לפחות לא ברמה מספיקה] בתקצוב מדעי הרוח או הספורט כדוגמה,
אני לא חושב שהקמפוס המפואר הנקרא "האוניברסיטה העברית" נבנה ומתוחזק מכספי מעשר,
אז ממילא פשוט מאוד שצריך לבדוק האם הציבור החרדי מקבל את צרכיו יותר ממה שנותן [בכלליות, ולא כל אברך לעצמו], או שלא.
ולגבי הספר של עופר שלח, כתבתי בדיוק בשורה שלפני הזכרתו מה הוא כותב בספר.
מעולם לא ידעתי שהשב"ס,
[שהחינוך החרדי חוסך המון מתקציבו,וממילא כאשר החילוני בא להתמודד איתו בטענות שהוא חי על חשבון המדינה, וכו', עליו לבדוק אם תקציביו המנופחים של השב"ס הנדרשים מפאת החינוך החילוני הקלוקל, זה לא נקרא חיים על חשבון המדינה. ]
והתרבות מיועדים רק עד גיל 22. מעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2014 13:55 |
|
| |
| מצדרביעי כתב: | | | לכבוד אחרחוק.
אמנם, אין עיתותי בידי לעיין בכל תשובתך,
[בין היתר מהסיבה הנזכרת באשכול שפתחת לכבודי. והוא כבוד לי, כחשיבותך מעלתך בליבי!]
אבל מקופיא, לא הבנתי מה כ"כ מסובך במה שכתבתי.
הרי יש פה ציבור המגדיר עצמו חרדי, שבתוכו יש הרבה עובדים וכו' שמכניסים למדינה כסף ג"כ, ורוב רובם רוצים שילך ללומדי תורה לא פחות ממה שקיבלו עד הממשלה הזאת, אבל אם תסתכל על העלאה במיסים כנגד תוספת ללומדי תורה, אינני בטוח שגם בזה הם ירצו; מה גם שבשאלה כזו א"א להכליל רק אותם.
ומבחינתם מדובר בנושאים שבליבה של המדינה, ואצל אותם אנשים, לרובם אין עניין [לפחות לא ברמה מספיקה] בתקצוב מדעי הרוח או הספורט כדוגמה, אינני חושב שאתה צודק. רוב המגדירים עצמם כעובדים רוצים בצמיחה מירבית של התרבות וההשכלה, בפרט שהם, ככלל האזרחים, לקוחות של עולם המדע וההשכלה [וחלקם, כמו חלק מאותם שאינם עובדים, לקוחות של עולם התרבות ג"כ. אבל אכמ"ל בזה]
אני לא חושב שהקמפוס המפואר הנקרא "האוניברסיטה העברית" נבנה ומתוחזק מכספי מעשר, לא הבנתי בדיוק את כוונתך, אבל אם תסתכל בשמות התורמים תראה שהם תורמים גם לישיבות, אלא שאוניברסיטאות יש הרבה פחות מישיבות, ולכן באוניברסיטאות ניכר פאר יותר מבישיבות.
אז ממילא פשוט מאוד שצריך לבדוק האם הציבור החרדי מקבל את צרכיו יותר ממה שנותן [בכלליות, ולא כל אברך לעצמו], או שלא. תמשיך להתחמק מהשאלה כמה אחוזים בציבור החרדי עובדים-בלבן-במקצועות מכניסים.
ולגבי הספר של עופר שלח, כתבתי בדיוק בשורה שלפני הזכרתו מה הוא כותב בספר. הפכתי כבר ליאיר לפיד, לנפתלי בנט ועכשיו לעופר שלח? תפרסם כאן את המייל ששלחת לו [והוא ענה שלא כתב ספר כזה...], ונדון בדברים.
מעולם לא ידעתי שהשב"ס, [שהחינוך החרדי חוסך המון מתקציבו,וממילא כאשר החילוני בא להתמודד איתו בטענות שהוא חי על חשבון המדינה, וכו', עליו לבדוק אם תקציביו המנופחים של השב"ס הנדרשים מפאת החינוך החילוני הקלוקל, זה לא נקרא חיים על חשבון המדינה.] והתרבות מיועדים רק עד גיל 22. מעניין. א. השב"ס מיועד לכל גיל, מבבא ברוך, דרך בבא יורם ועד בבא יאושיהו. ב. כנגד התקציבים שהולכים לשב"ס, שהציבור החרדי חוסך, הולכים הרבה תקציבים לבעיות שהציבור החרדי יוצר.
והערה כללית, גם לגבי אוניברסיטאות וגם לגבי השב"ס. גם אתה האברך-בעתיד [בע"ה], גם החרדים ה'עובדים' [בהגה של עמיר פרץ] וגם החילוינים מודים שצריך אותם, ורק השאלה כמה צריך לתקצב מתוכם, מה מהתקציבים הולך למתירנות וכו', וזו אותה שאלה של יאיר לפיד על החרדים. ואכן כדאי לבדוק כל מוסד וכל ציבור בנושא זה. [אבל זה כמובן לא סיבה לא לבדוק בכלל] |
|
תוקן על ידי אחרחוק ב- 15/01/2014 13:59:14
|
|
|
|
|
