|
|
| נשלח ב-28/8/2013 20:19 |
 |
| |
כעזרה חחברים
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג
אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.
טור יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו
פי שאסור ליהנות מדברי תורה בעה"ז אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם ועוד צוו ואמרו לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לאכול מהם ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה מלסטם את הבריות. מעלה גדולה למי שמתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובה זוכה לכל כבוד וטובה בעוה"ז ובעוה"ב
ומסכים איתפ פוסק הדור הקודם
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן לו
אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם
כמובן חדשות היום תלמידי פונוביץ- למדו בבתי ספר חילונים. הסיקריקים ואנשי אתרא קדישא- למדו בסמינר הקיבוצים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 22:14 |
|
| |
כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם לא נאמר אלא במי שעיקר לימודו כדי ליהנות חנם, אבל תלמידים שעיקר כוונת לימודם לעבוד השם יתברך ותורתם אומנותם מותרין ליקח מהנותנין להם די ספוקם ההכרחי, וכל החכמים שאנו מוצאים בתלמוד בבלי וירושלמי ובמדרש שהיו חוטבי עצים ושואבי מים ממדת חסידות עשו כן ולא מן הדין (מתוך פירוש הרב אלעזר אזכרי לירושלמי ביצה, פ"ב, ה"ז).
רבי חמא בר חנינא ורבי הושעיה היו מטיילים בסביבות בתי הכנסת שבלוד. אמר רבי חמא בר חנינא לרבי הושעיה: כמה ממון שיקעו אבותי כאן (עד שבנו את בתי הכנסת). אמר לו: כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן, לא היו אנשים שיעמלו בתורה לתמוך בהם?
(ירושלמי פאה, פ"ח, ה"ח)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 22:22 |
|
| |
ירוחם
תמהני עליך, איפה הגמרא בסוף קידושין (לפני הקטע האחרון יש משנה שלומדת מפסוק שחובה ללמד אומנות...), והרמב"ם וכל המפרשים, לרבות את רבינו יונה שהניף ידו שנית בספר היראה (בלי להכנס לשאלת מי חיבר את הספר, פתחתי בזמנו אשכול ע"ז בספרים וסופרים) על המשנה 'יפה ת"ת עם ד"א, שיגיעת שניהם משכחת עוון (ואולי לכן הדוגמה מהחילונים לא טובה במיוחד, אייזין?)'
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 22:31 |
|
| |
אחי
כנראה בגלל החום לא הבתי, אם באת למלאות אחרי- או לגרוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2013 22:54 |
|
| |
(אחרי יום עמוס אני מבין את השפעת החום..) באתי להוסיף במקורות, בעיקר מוקדמים. במאוחרים (ראשונים ותחילת תקופת ה'אחרונים') אל תנסה, זה מים שאין להם סוף, ותחשב כמסכים חלילה לבעמ"ח 'הלכות תלמוד תורה' (או משהו כזה, שהרב שוך יצא נגדו בחריפוס נוירואו)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 08:17 |
|
| |
ת''ת עם דרך ארץ זה טוב אבל בלי תורה אין כלום .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 09:23 |
|
| |
אייזין
כשמדברים על מצב אידיאלי צריך את שניהם, ולכן הערתך זה בדיוק מה שהשבתי על דבריך הנצחיים שהחילוינים יותר גרועים, כי גם להם חסר חלק. הבעיה הגדולה היא שכל היתר כנטול דמי, וברוב המוסדות תוירע בלי השקוּפע זה כלום...
בכל מקרה זה ממש לא הנושא. לסבא יש דעות אבל בד"כ האבא אמור לקבוע בעניין בנו (כל עוד הבן לא קובע בעצמו). השאלה היא איך מבצעים, ונתתי לעיל שני פתרונות, על אחד הערת והשבתי ועל הבסיס, דבריי הראשונים בהודעתי הראשונה, לא השבת עד עתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 11:34 |
|
| |
www.mat.co.il/U2a
הסבא מנסה להציל את נכדו מחיי אלימות כמו בפוניבז',עוני,בורות וטפילות.
הסבא דואג שנכדו ישאר נורמלי.
אבל אצל החרדים נורמליות זה קלקול.
עולם הפוך ראיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 16:15 |
|
| |
מה שאצלך נורמלי אצלנו אסון .
דעת תורה היפך דעת בעלי בתים .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 16:26 |
|
| |
רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק י, הלכה יח:
לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך לבריות ואל ישליך עצמו על הצבור. וכן צוו חכמים ואמרו, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. ואפילו היה חכם ומכובד והעני, יעסוק באומנות ואפילו באמנות מנוולת ולא יצטרך לבריות. מוטב לפשוט עור בהמות נבלות ולא יאמר לעם חכם גדול אני, כהן אני פרנסוני, ובכך צוו חכמים. גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים ונושאי קורות ושואבי מים לגנות, ועושי הברזל והפחמים, ולא שאלו מן הצבור ולא קיבלו מהם כשנתנו להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2013 19:41 |
|
| |
אייזן
חידוש גדול חידשת כאן, דעת תורה היפך דעת בעלי בתים . . וזו כל התורה כולה ואידך. זיל גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2013 08:54 |
|
| |
כי רק החכמים ראו וצפו למרחוק ולא הסתפקו בראיה קצרת טווח .
הם ידעו מה כל תקנה או גזירה תגרום עד סוף כל הדרך .
אנו פשוטי עם רואים רק את ההוה ואין לנו את הכלים לראות מה יהיה בעתיד .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2013 09:22 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | | כי רק החכמים ראו וצפו למרחוק ולא הסתפקו בראיה קצרת טווח .הם ידעו מה כל תקנה או גזירה תגרום עד סוף כל הדרך .אנו פשוטי עם רואים רק את ההוה ואין לנו את הכלים לראות מה יהיה בעתיד . |
|
אכן! ואלו החכמים אשר קבעו כי תורה שאין עמה פרנסה, גוררת עוון וסופה בטלה וגו' !
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2013 11:31 |
|
| |
מואדיב אייזן לא מתכוון לחכמים האלה. הוא מתכוון לחכמי דורנו בעלי ההשקופה - אנשים בעלי ראיה קדימה של סנטימטר, אשר עליהם אמר משה
במדבר פרק לב (יד) וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְקֹוָק אֶל יִשְׂרָאֵל:
משה רבנו אבי הנבאים שראה לקץ הדורות,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2013 13:28 |
|
| |
כי רק החכמים ראו וצפו למרחוק ולא הסתפקו בראיה קצרת טווח"
אייזן,כן, את הראיה ארוכת הטווח של החכמים ראינו בשואה כשהחכמים הבטיחו שהתפילות יעזרו .אבל ברגע המכריע הם עצמם נעזרו דווקא בחילוינים ר"ל שלא התפללו בכלל .
|
|
|
|
|
