וידוי - הפנמה אמיתית או משפה ולחוץ ?

ומודה ועוזב ירוחם .

ברור שאם יבוא אלי אדם ויאמר לי "חטאת" הוא יצדק. הרי אני עצמי אומר "חטאתי" ומתכוון לכך.
אם אכעס עליו זה לא על הקביעה שחטאתי אלא על ההתערבות שלו בנושא פרטי ואישי שלי.
אם התייחסתי לאשתי בצורה שאינה הוגנת ואחר כך התנצלתי וביקשתי סליחה, זה לא אומר שאסכים שאתה תבוא ותתערב לי בעסקים שביני לבין אשתי. מה שיש לי מולה אני אמור לסדר ולא אף אחד אחר.
מאוד התחברתי לפירוש (שקראתי אצל הרב יהושע שפירא) שהוידוי אינו הלקאה עצמית אלא התנצלות של אוהב ששגה ומעד ובגד באהובתו. וברור שזה התחום האישי ביותר שאני לא מוכן שאף אחד יתערב לי בו.

אינו דומה המשל לנמשל .

כשאתה רב עם אשתך זה אצלך בבית וזה משהו אישי .

כאן אתה עומד בבית כנסת ומתפלל קצת בקול ודומע כשאתה אומר את כל המשפטים הקשים אז למה זה קשה לך לשמוע שוב אחרי כמה דקות ?

לדעת חסידי אשכנז וגם בעל התניא מודה להם בעקרון, כדי לכפר על חטאים צריך לבצע תשובת המשקל של סגופים ועינויים, וגם בגמרא נאמר שיש עברות שאינן מתכפרות ללא ייסורים.

האם במערכת יחסים בין אוהב לאהובתו, הנפגע יצפה מהצד השני שיישב בקן של נמלים או במים קפואים?

ת"ט
ראה הודעתו של חזקואמץ לעיל.

איזין,
אני אומר את הוידוי בשקט, ואוי למי שיקשיב... לא כ"ש למי שיתערב.
הוידוי הוא דבר פרטי ואישי ואינטימי ביני ובין מי שחטאתי לו. כך אני תופס את זה.

בעל, 
תקשה עליהם. לא עלי. לפירוש הזה אני מתחבר, ואם הם פירשו אחרת כנראה שהיה להם טוב עם זה.
לא שזה הכרחי שהם פירשו אחרת.

חזק
אני מחפש קוהרנטיות

בעל,
בגישה שלי אין סתירות מיניה וביה.
אתה טוען (ומביא סוג של ראיה) שיש גם גישות אחרות. נו, אז יש. זה סותר איכשהו את העובדה שאני (או צד ג' לצורך הענין) מפרש פירוש אחר?
משום מה נראה שאתה מניח שאני מחויב לדברים שכתבו חסידי אשכנז או בעל התניא.

אתה מחוייב לנוסח ואתה יכול גם להוסיף מה שאתה מרגיש במקומות שתיקנו שאדם יכול לבקש על צרכיו בשפתו .

חזק
אולי אתה לא, נראה לי שהרב שפירא, כן.

וידוי-הפנמה אמיתית או משפה ולחוץ דומה לשאלה:כשאומרים למישהו תודה או סליחה האם זו הפנמה אמיתית או משפה לחוץ? 
(ועל זה נפתח אשכול....)

כאן המישהו זה בורא עולם האם אנו עומדים ומשקרים לו או שאנו מתכוונים לכך לפחות בשעת האמירה ?