| נשלח ב-1/9/2013 22:44 |
 |
| |
8 סיבות להתחתן מוקדם
8 סיבות להתחתן מוקדם 1 . דווקא בגלל חוסר הניסיון! - כשאתם צעירים, וכל אחד מכם מגיע עם החוסר בניסיון שלו בחיים, דווקא אז אתם הכי הרבה צומחים ביחד כזוג, יותר מאנשים שנישאים בגיל מאוחר וכל אחד מבני הזוג כבר ´אגוז קשה לפיצוח´, אדם עצמאי, שרגיל להיות לבד, עם דעות משל עצמו, אופי בנוי שקשה לשנות וקושי כללי להתגמש. יש יתרון עצום דווקא בראשוניות הזאת, כשקופצים למים ביחד, משהו שיש רק בזוג שנישא בגיל צעיר. 2. אז מה אם הוא לא הנסיך על הסוס הלבן? - הכרת מישהו ויש לכם חיבור, הוא מקסים ובעל מידות טובות... אבל יש איזה קול קטן בתוכך שלוחש: "למה להתחתן בגיל צעיר? עדיף להמשיך לבדוק, בטוח יש מועמדים פוטנציאליים מתאימים יותר!". אז זהו, שממילא שניכם הולכים להשתנות עם השנים, ואף אחד לא יישאר כמו שהוא. וממילא, נסיכים, או גברים בהזמנה, לפי מה שהיינו חולמות לקבל, יש רק באגדות - אז אם כבר מצאת מועמד ראוי, למה לבזבז את הזמן? ודאי שאין הכוונה להינשא לכל מי שרק יסכים, אבל כל עוד מצאתם בו את הדברים שהכי חשובים לכם, חבל לפספס זה את זה. 3. מחכים להרגיש ´בשלים´? - ישנם אנשים שמחכים עם חתונה עד שהם ירגישו ´בשלים´. אבל צריך לדעת שאף פעם לא באמת תרגישו לגמרי בשלים. תחושת הבשלות מגיעה עם הניסיון, שמגיע, מה לעשות, רק אחרי החתונה, רק אחרי שחווים את זה באמת. לעולם לא תדעי להיות אמא באמת לילד שלך, לפני שבאמת תיהפכי לאחת כזאת; לעולם לא תהיה בעל טוב דיו לפני שתהיה בתוך מערכת של חיי נישואין; בקיצור, אף פעם לא באמת תרגישו מספיק מוכנים, אז חבל על הזמן... 4. זה מגדיל את סיכויי ההצלחה בזוגיות - זוגות שנישאו בגיל צעיר, גם אם הם חווים קשיים ומשברים זוגיים - דווקא משום שיש להם עבר עשיר ביחד, חוויות משותפות רבות - יש גם בסיס חזק מאוד שמאחד, מגבש, שעוזר להם להילחם על הקשר. 5. ילדים זו שמחה! -(אני בעד 5 ) דעו לכם, שכשאתם צעירים אתם בשיא המרץ שלכם, ולהביא ילדים בגיל צעיר - זה אומר ליהנות מנכדים בגיל מוקדם וגם להיות הורים עצמאיים כבר בגיל צעיר, כי הילדים גדלים - ומה שנשאר לכם זה את את עצמכם, עדיין לא זקנים, וזה יאפשר לכם איכות זוגית בגיל צעיר, מה שאין כן למי שבחר להינשא בגיל מאוחר... 6. זה יבנה אתכם - זוגיות והורות בגיל צעיר, הן דבר מאוד מבגר, מאוד ממלא וזו חוויה מאוד משמעותית שמלמדת אתכם לקחת אחריות על החיים שלכם ומעצימה אתכם מאוד. זו חוויה שגם תעזור לכם להשתנות לטובה ולהיות אנשים טובים יותר - כלפי עצמכם וכלפי הסובבים אתכם, כי כבר בגיל צעיר אתם לומדים להסתדר בתוך מערכת זוגיות, לזהות את הצרכים של הזולת ולהתחשב בו. 7. כי הלב הוא לא ´סלוטייפ´ - הרב זמיר כהן שליט"א, מזכיר בהרצאותיו על החשיבות של קשר ראשוני. הוא מדמה את הלב שלנו לסלוטייפ, שאם נדביק אותו פעם אחת - הוא יידבק, וככל שנשתמש בו יותר וננסה להוציא ולהדביק שוב - לאט לאט הדבק נגמר... כך גם בזוגיות - ככל שאנשים עוברים יותר מערכות יחסים, האמון בבני המין השני הולך ופוחת. בסופו של דבר, מי שמחליט להתחתן אחרי שכבר כמה בני זוג שברו לו את הלב, הוא בהכרח כבר נושא עם עצמו איזו צלקת, שפוגעת אנושות באמון בבן הזוג חדש, ואז גם אם מאוד רוצים - הרי נכנסים למערכת יחסים פצועים, מאוד חשדניים, עורכים כל הזמן השוואות עם בני הזוג מהעבר וזה אוטומטית פוגע בקשר הזוגי. תארו לעצמכם כמה ברי מזל הם אותם שזוכים להינשא לאהבה הראשונה שלהם, בקדושה ובטהרה. במיוחד כשדואגים לשמור עד החתונה איסור נגיעה, מגיעים לחיי הנישואין עם ה´דבק´ והמוטיבציה הכי חזקים שיש, הלב שלכם כבר לגמרי שייך לבנאדם הראשון שהחלטתם להינשא לו. מאותה הסיבה, אגב, גם לא כדאי לגור ביחד לפני החתונה. לא מדהים? אשרי הזוכים. 8. חוששים מתחושת החמצה בשלב מאוחר יותר בחיים? - לצד היתרונות הרבים, יש מי שגם ידווח על חסרון של אותם שנישאים בגיל צעיר, והוא תחושת ההחמצה על חיי הרווקות ש´נקטעו באיבם´ לטובת חיי משפחה, בהם מלבד היתרונות הרבים יש גם לא מעט מחויבויות. דווקא לעניין הזה התייחס לא מזמן הרב אבנר קוואס שליט"א בתוכניתו ברדיו ´קול ברמה´ ואמר: "בחורה או בחור שמרגישים פספוס להתחתן בגיל צעיר, בייחוד אם זה בגלל שהם מפחדים להחמיץ חוויות כלשהן כרווקים, לדעתי פשוט צריכים לקחת הפסקה קטנה לפני שהם נכנסים לשידוכים, ולעשות את מה שהם כל כך רוצים ומפחדים להחמיץ. בא לך טיול? לך תטייל קצת, לכי תנפשי ואחר כך תיכנסי להיכרויות. כמובן, לפי ההיתרים ההלכתיים ובאיזון, תקופה קצרה, כמה חודשים אולי. לא לחכות שנים. לא כדאי לדחות את זה יותר מדי". לסיכום: לא בכדי אמרו חז"ל: ´בן שמונה עשרה לחופה´, כי האמת היא שאין כמו להתחיל את החיים עם מי שבאמת אוהבים, וכבר בגיל צעיר. זו מתנה נדירה, ואם זכיתם להיות ברי מזל כאלה - אל תוותרו על התענוג
הידברות-
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=115476&utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%94%D7%99%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%20197
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2013 22:52 |
|
| |
נאה דורשת - גם נאה מקיימת?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2013 23:17 |
|
| |
סורי, גם מאה סיבות לא יעזרו לי מול זוג ילדים שמתברברים בלי להבין מאיפה נפלו עליהם החיים, הזוגיות, הכביסות, הבישולים, ההקאות, הבחילות, ההריונות, הילדים וכו' וכו'. וראיתי כמה כאלה. לא ממולץ בעליל... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:09 |
|
| |
אני חושבת שצריך פה איזון. לא צריך להיות בני 18, אבל גם לא להגיע ללחץ של חברותיי בנות ה-30 צפונה. בדיוק חברת ילדות שלי התחתנה עם בו זוגה מזה קרוב לעשור. ב"ה התחלנו ברבנות ומאד שמחים על ההחלטה. היום היא סיפרה לי שתחת החופה בעלה לחשוב לה בהתרגשות "למה לא עשינו את זה עד היום??" נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:12 |
|
| |
השאלה מה הכוונה צעירים בכתבה. אני מאמינה שהכוונה היא אפילו לפני שסגרו שני עשורים.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:19 |
|
| |
| ה1_ויחידה כתב: |  | | סורי, גם מאה סיבות לא יעזרו לי מול זוג ילדים שמתברברים בלי להבין מאיפה נפלו עליהם החיים, הזוגיות, הכביסות, הבישולים, ההקאות, הבחילות, ההריונות, הילדים וכו' וכו'. |
|
עדיין כל זה עדיף על בדידות, על שינה בלילה מתוך דמעות, על חוסר סיפוק, על ריקנות, על החמצה, על התחושה שהחיים פשוט בורחים ולא נשאר מהם כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:26 |
|
| |
וואו שיגושיח. נשמע קשה.... מאיזה שלב אתה חושב שמרגישים ככה? כרווק/ה חילונים בדרך כלל לא מרגישים ככה בשנות העשרים, בטח לא המוקדמות נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:31 |
|
| |
| השיבני כתבה: | | וואו שיגושיח. נשמע קשה.... מאיזה שלב אתה חושב שמרגישים ככה? כרווק/ה חילונים בדרך כלל לא מרגישים ככה בשנות העשרים, בטח לא המוקדמות
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:35 |
|
| |
| שיגושיח כתב: | | | ה1_ויחידה כתב: | | | סורי, גם מאה סיבות לא יעזרו לי מול זוג ילדים שמתברברים בלי להבין מאיפה נפלו עליהם החיים, הזוגיות, הכביסות, הבישולים, ההקאות, הבחילות, ההריונות, הילדים וכו' וכו'. |
|
עדיין כל זה עדיף על בדידות, על שינה בלילה מתוך דמעות, על חוסר סיפוק, על ריקנות, על החמצה, על התחושה שהחיים פשוט בורחים ולא נשאר מהם כלום. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 00:36 |
|
| |
בודאי, אני אומרת את זה כי קשה לי לדמיין. אמנם הרווקות קשה ואני מאד מצפה למצוא את האחד ולהקים בית אבל אני מרגישה תחת כזו השגחה עכשיו שאני בכלל במקום של לצאת לדייטים אמיתיים עם בחורים נורמליים ולא בתוך הג'ונגל יותר נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 01:02 |
|
| |
| ה1_ויחידה כתב: | | | שיגושיח כתב: | | | ה1_ויחידה כתב: | | | סורי, גם מאה סיבות לא יעזרו לי מול זוג ילדים שמתברברים בלי להבין מאיפה נפלו עליהם החיים, הזוגיות, הכביסות, הבישולים, ההקאות, הבחילות, ההריונות, הילדים וכו' וכו'. |
|
עדיין כל זה עדיף על בדידות, על שינה בלילה מתוך דמעות, על חוסר סיפוק, על ריקנות, על החמצה, על התחושה שהחיים פשוט בורחים ולא נשאר מהם כלום. |
|
ליבי על אנשים כמוך..
|
|
גיבורה לאומית! אני לא בכיתי פעם בחיים בגלל בדידות או בגלל שאני לא נשוי. אבל אני כן שמעתי מהמון בנות את הסבל שהן עוברות כשהן עוברות את גילאי ה-20 המוקדמות, ועל בנות אלו כתבתי. אין לך צל של מושג לאיזה מצוקה בנות אליו מגיעות, ומה הן עושות במוקדם או במאוחר, או כשלון רוחני או כשלון נפשי. אין בחורה אחת שניצולה מאחד משנים אלו, והרבה פעמים זה שניהם ביחד. אני מקוה שאת אף פעם לא תגיעי להיות רווקה מזדקנת, אבל אם ח"ו זה יקרה חלילה וחס ואני לא מאחל לך את זה לחצי שניה, אבל אם בכל זאת זה קורה, אני מאד מקוה שתזכרי את הלעג ואת הזלזול שהפגנת באשכול הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 02:37 |
|
| |
מאיפה הקביעה שאני לא רווקה מזדקנת?  ועדיין, אחרי הברכה הכנה שלך.. כואב לי על אנשים שמגיעים למצב כזה. בכל הלב. (וחבל שההשתתפות בכאב השני מתפרשת כזלזול.) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 10:37 |
|
| |
אני אסביר את עצמי.
יש שני סוגים של התמודדויות עם כל מקרה.
יש את האנשים שמנסים לצמוח מתוך השבר ויש את אלה שנכנסים לרחמים עצמיים וכל העולם נהיה שחור..
במקרה השני, הצרה "מחפה" על שלל המתנות שכן קיבלנו, הכל נהפך לחסר ערך,
והסיכויים להתמודדות תקינה נמוכים...
לאנשים מהסוג הראשון יש הרבה יותר סיכוי לראות את האור במוקדם או מאוחר..
ואני יודעת שקל לדבר וקשה לבצע (במיוחד שתפיסת עולם זה סוג של אופי)
וכואב לי. כואב לראות את האנשים הללו.
ברגע שרואים את הטוב, הכל נהיה יותר קל.. :)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2013 10:57 |
|
| |
אני כמובן מסכים עם מה שאמרת, ומשתדל לחיות בצורה הזו. ושוב, מבלי להתבכיין ומבלי להתלונן, הצורך בזוגיות זה כמו הצורך לאכול ולנשום. קל מאד להגיד לאדם שהוא רעב, זה בסדר שאין לחם, כך אתה הולך לצמוח, וכשבסוף יהיה לחם טעים אתה תעריך את הפרוסה ההיא הרבה יותר. אבל, תכלית שורה תחתונה, עד שמגיע הלחם, האדם רעב מאד, וזה משפיע על כל פרט מהחיים שלו, ולא לטובה.
יכול להיות שאת לא מרגישה כל כך את הצורך בזוגיות, אבל אפשר שיבוא יום, ואני באמת מקוה שהוא לעולם לא יגיע, שתרגישי את הצורך, ועוד איך! ואפילו אם את לא תרגישי, יש עשרות אלפי בנות חרדיות (והצורך בזוגיות ככל שהגילאים מתקדמים זה בעיקר צורך נשי), שכן מרגישות את זה, וסובלות נוראות. אסור לזלזל במצוקה שלהן, ועל זה באה התגובה שלי למה שכתבת.
|
|
|
|
|
