האם אתאיזם היא המורפיום המודרני להמונים ?

אינני יודע מדוע יש צורך לערבב שאלות גדולות יחד לדייסה אחת.

צריך להבדיל בין עניין האתאיזם, עניין הדמוקרטיה ועניין ההמונים והמורפיום שלהם.

הדתי יאמר: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך. בעולם מלא הצרות והעוולות הזה, הוא מצפה לאיזה דין צדק שייעשה עמו וישיב לו כגמולו. הוא מקווה כי גם החברה שלו תעריך אותו ותסייע לו. שתי אלו הן נחמה גדולה ומחזקת מאד. תמורת נחמה זו הוא מוכן להשתעבד למסגרת מסוימת, הכופה עליו משמעת דעות ומעשים, ובעיקר מונעת ממנו חופש מחשבה פרטית וביקורת.

אתאיסט קאנטיאני משכיל אומר: כבד את אביך ואת אמך. נקודה. לא נוסף דבר על החובה הזו. לא גמול, לא צדק, לא סעד. זו חובה מוסרית ערומה שאין דבר שנוסף לה [כי אז לא תהיה מוסרית]. האדם הקאנטיאני מצוי איפא בעולם עויין ואין לו על מה לסמוך מלבד על תבונתו המוסרית המחוקקת ומצווה עליו לציית. אם אין בו עוצמה פנימית עילאית, הוא אדם קשה יום בתנאי חייו. תבונתו אינה מכירה בסמים אנטי תבונתיים.

 דמוקרטיה מחייבת השכלה. הטעם לדבר הוא במה שהמדינה היא רס-פובליקה - דבר השייך לציבור האזרחים, ולציבור האזרחים הזה נתן הכח לשלוט בעסק שלו. מכאן חובתו להתמצא בעניני המדינה. כמובן, יש רבים, אשר, אחרי שהוריהם התאמצו ורווח להם, חושבים כי כעת הם יכולים לחיות בנעימים מבלי צורך לתת את הדעת לעסקי המדינה, ומבלי צורך להשכיל. כנגדם יש בעלי עניין הרוצים לשעבד את ההמון הזה לאינטרס העיסקי שלהם, כי ההמון הוא מקור לסחיטת כספים וצבירת עושר. הדרך להשיג זאת היא על ידי הגדלת הטימטום של ההמונים. תן להם בידור זול, אוכל גרוע, והם ישמינו, יבלו, ויעבירו את כספם לכיס של ברוני הכספים. דוגמה מצויינת היא חברת ההמונים האמריקאנית שכלל אינה אתאיסתית. לא האתאיזם ניתן כדי לשתק את ההמונים. המונים אלו הם לרוב בעלי איזה גוון דתי רדוד, פשטני מאד, המצוי אצלנו בשפע ופורח בעיירות מסוימות שאינן ידועות כמקומות של תרבות.

הרעיון של מחזוריות המשטרים השונים הוא של אפלטון, ומקיאבלי חוזר ומפתח אותו. חברה דמוקרטית הופכת חברת המונים, עליה משתלט בבא הזמן עריץ. ישראל מצויה היום בתהליך מעבר מחברת המון לשלטון יחיד. כיוון שהדמוקרטיה זרה לחברה הדתית היא תתמוך בשלטון יחיד, והוא יתמוך בהם כמשענת לשלטונו.

אין לחברה האנושית שיטת ממשל מותאמת לו מטבעו. כל סוגי הממשל הם בעיתיים. הדמוקרטיה היא הפחות טבעית מכל צורות הממשל ודורשת מאמץ אזרחי רב. הנסיון מלמד כי אין גרוע משלטון עריץ ומשלטון אנשי דת, על פי רוב השניים חוברים יחד. והטובה שבאפשרויות היא ממשלת אזרחים, דמוקרטיה.

עודד

דייר, דבריך אינם שייכים כלל לנושא, וכשלעצמם אינם אלא גיבוב מלים סתמי של שטויות. אם טוב בעיניך להיות גרגר אבק בהמון נבער מדעת בעל 'אינסטינקטים טבעיים ובריאים' יבושם לך. אתה יכול להצטרף לעדרי הגנו הרועים בסוואנה של אפריקה.

ירוחםשמ, אני סבור כי אתאיזם היא עמדה הכרתית המשקפת תפיסה מסוימת של המציאות. באופן דומה, גם אמונה יכולה להיות עמדה הכרתית, אבל הרבה פעמים, ואולי לרוב, היא משקפת צרכים נפשיים של המאמין, כמו הצורך בגאולה או גמול, והיכולת להישען על סמכות. שתדאג לעניניו.
עודד

המולך הוא דת לעמונים

_________________

ב"ה maxmen שלום אתייחס לכותרת. לפי ראות עיניי, ישנה תופעה של התפתחות סוגים שונים, קונבנציונליים יותר או פחות, של "רפואת הנפש". כמובן, יש טובים יותר וטובים פחות בכל תחום. מה שלדעתי המטרה של הטיפולים הללו, מתוך שיחות עם בוגרי קורסים כאלו, זה: "שיהיה לך טוב". "שתרגיש/י טוב עם עצמך". המטרה הזו לא כוללת צדק. כאשר האדם זועם כי נעשה כלפיו חוסר צדק, לא מטפלים בבעיה. מנסים להרגיע אותו שלא יכעס (אם תרצה, שלא יכעס על בעלי ההון והכח). ולכן, האמירה שלי היא ש-הפסיכולוגיה (ושותפיה) היא אופיום להמונים. כמובן, יש מקצועיים יותר או פחות בכל תחום. העניין הוא נקודת המוצא. שבעיניי הלא מקצועיות, נובעת מתוך תפיסה אגואיסטית. הקשר לאתאיזם? אולי מכיוון שבאתאיזם אין ישות כל- יכולה להישען עליה, צריך שמישהו ייתן סיבה טובה לצאת מהייאוש. לצערי, לא יודעת לתאר איך דברים מתבטאים בכלכלה ובדמוקרטיה. כנראה שאני עדיין חלק מההמון ה'נבער'. (נ.ב. חדשה פה) יום טוב.

תוקן על ידי ונסי ב- 11/09/2013 23:24:37