התרת נישואין בלי גט. הכיצד?

שאלתי ומשום מה נמחק. האם הדיינים הזכירו את תשובת נו"ב תנינא פ' העוסקת במקרה כזה בדיוק של נישואין לשם בריחה למחרת עם הכסף, ומסיק "חס וחלילה להתיר", נדונה בפרוטוקול ההיתר? אשמח לשמוע מהרב מיכי איך נדחו דבריו. תודה.

ממתין לתשובתו של מיכי

ראיתי את תשובת הנוב"י והוא אכן מסיק שח"ו להתיר, אבל הוא לא מנמק. יתר על כן, מקופיא נראה שהוא לא מבחין באופן חד בין קידושי טעות לבין אומדנא בעקבות משהו שקרה אחרי הקידושין. מכיון שדבריו לא מנומקים אין לי מה לומר על כך (פרט לזה שנראה לי שהוא טועה, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות).

תוקן על ידי mdabraham ב- 04/11/2013 00:19:34

האם יש פוסק אחר שחולק עליו? כי בהנחה שאין, אין זה מובן מאליו שאפשר להשתמש בכלל של 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות', כיון שביטול קדושין הוא ענין ציבורי, שיש לו השלכה לרבים ולדורות, גם היכן שאדם סומך על דעתו ומותר לו לסמוך עליה, זה לא מועיל לאחרים. כמו שבית שמאי ובית הלל ניהלו ספרי יוחסין והיו מתחתנים זה עם זה רק במשפחות שלא היתה בהם צרת ערוה. אפי' שברור שלכל אחד מותר וחובה לעשות כהבנתו. ולכן גם פוסקים בסדר גודל של הנו"ב בעצמו, כשההיתר היה מבוסס על סברת עצמם בלבד, התנו את ביצועו בהסכמת עוד שנים מגדולי הדור וכיו"ב.

עכ"פ עיקר שאלתי היתה האם המתירים דנו בדברי הנו"ב, הרב לוין היה שותף לקביעה שדבריו טעות?

לא דנו בדבריו כי לא ראינו אותם. אבל כפי שהערתי נראה שאין במה לדון. ממסקנתנו לא עולה שדבריו הם טעות אלא שהסיבה לכך שהוא לא מתיר לא ברורה. מדבריו נראה שיש להתיר אלא שהוא חושש לעשות זאת בפועל. לכן זה לא נימוק אלא חשש, והשאלה היא של מדיניות ולא של הלכה.
הרב לוין הצטרף להיתר גם בטעם הזה, ואיני יודע מה דעתו על הנוב"י. יש לשאול אותו.

סוף כל סוף רוח מרעננת ולא טימטום מחשבתי עקר ומיושן המבסס את ההלכה על דעותיהם של אנשים הרחוקים בהבנתם את המציאות

ארתח ידידי,
אם הרב לוין מוחזק אצלך לטיפש מאי נפ"מ מה הוא חושב על הנוב"י? אלא אם מוחזק להיות חרדי ומוחזק להיות טיפש הן מילים נרדפות אצלך, ואז אכן צ"ע.
כשמישהו אומר ח"ו להתיר, ולא מביא נימוקים מדוע הדבר אסור, אז ברור שאין לו נימוקים והוא רק חושש מההיתר. דומני שזוהי ממש משמעות המילים שלו. אכן, אני גם לא חושש לפסוק נגד הנוב"י (במקום שנימוקיו לא נראים), ולכן הייתי דן בנימוקים לגופם (אם היו כאלה). אבל אם אתה שואל לדעת הנוב"י, זו משמעות דבריו. הוא יודע לנמק היטב כשהוא רוצה.

ושם,
אני ממש לא מצטרף לדעתך על הנוב"י, שהיה איש חכם מאד ודומני שהיתה לו הבנה מצוינת של המציאות (להבדיל מכמה פוסקים אחרים). ובכל זאת בנדון דידן איני מסכים איתו.
אין צורך להשמיץ אותו בשביל לא להסכים איתו. השמצות כאלה, מעבר לכך שהן אינן נכונות, משחקות לידי השמרנים (שכן הם אומרים שאתה חולק עליו כי אתה מזלזל בו, מה שבהחלט לא נכון ולא ראוי לעשות).
אתה אכן צודק שיש לדון בדברים לגופם ולא בנימוקי אד הומינם (דיברתי במקור ראשון בשבועות האחרונים על פסיקה מסדר ראשון ושני, ע"ש). אבל זה לא בגלל שהנוב"י טיפש או לא מבין את המציאות, אלא פשוט בגלל שאני לא מסכים איתו או עם נימוקיו.

חלילה וחס לא זילזלתי בנודע ביהודה הוא אכן היה גדול וחכם כדבריך ויותר כתבתי כנגד אלה שלא בודקים את הדברים לגופם אלא מיד שנודע שיש מישהו שאוסר לא חשוב מי מתי ולמה הם מיד מיישרים קו. מה שכתבת היה מרענן כדרך חדשה שיש ללכת בה