אוצר זהב נדיר בן 1400 שנה התגלה בירושלים מדובר בקישוט לספר תורה מהמאה 7-4 לספירה (הפרסים) העתיק ביותר שהיתגלה.אי פעם.
עמו מדליון זהב גדול מאותה תקופה ועליו מנורת שבעת הקנים .
במדליון רואים ברור שהמנורה עשויה בחצאי עיגול ולא כפי הציור של כ"ק האדמו"ר מליובביטש זצוק"ל שקני המנורה היו אלכסונים.
ומצוה לישב. בשורות טובות.
תוקן על ידי חלמישצור ב- 09/09/2013 17:32:27
תוקן על ידי חלמישצור ב- 09/09/2013 17:33:28
נשלח ב-9/9/2013 20:36
אם כך- יש להניח כי המדליון מזויף.
נשלח ב-9/9/2013 20:41
או שהוא של מסנגדים...
נשלח ב-9/9/2013 21:25
החבדניקים מסתמכים על שרטוט של הרמב"ם.
הממצא האחרון אינו חדש, יש מספיק ממצאים עתיקים יותר עם מנורות מעוגלות ויש תירוצים שמסבירים שהרמב"ם ניסה להסביר את ענין הכפתור ופרח ולא את צורתה הכללית של המנורה.
אלי, התירוצים הללו דחוקים כי ר' אברהם בן הרמב"ם כותב שאביו התכוון בדווקא לצייר קנים ישרים ולא מעוגלים כי כך הייתה דעתו. השיטה של חב"ד נאחזת בעקשנות בציור הרמב"ם במקום להודות שסביר שהרמב"ם - שלא ראה את המנורה עצמה וצייר מתוך סברות והשערות - לא הצליח לצייר את המנורה כפי שהייתה.
נשלח ב-10/9/2013 05:31
אגב, זו לא רק דעת הרמב"ם (כפי שהעיד בנו ר' אברהם: "ששה קנים... נמשכים בגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו"), אלא גם דעת רש"י על התורה: "ששה קנים יוצאים מצדיה, לכאן ולכאן באלכסון נמשכים ועולים".
ראוי לציין גם את הערתו החשובה של הרבי מליובאוויטש, שהפירוש הפשוט של המלה "קנה" בלה"ק הוא מוט ישר.
העניין עם רוב הממצאים הארכאולוגיים הוא, שהם לא עולים בקנה אחד גם עם הפרטים המוסכמים על כל המפרשים (על המנורה בשער טיטוס יש גם דרקונים). השאלה היא האם תיאורים כאלה שמשקפים מן הסתם העדפות אסתטיות של תקופות מסוימות, יכולים ללמד על החוק עצמו -מהי הצורה הראויה של המנורה.
נשלח ב-10/9/2013 06:04
חזק ואמץ, נקודת המוצא שלך בדבריך האחרונים שגויה.
רש"י והרמב"ם אינם היסטוריונים אלא פרשנים. הם מפרשים את החוק כפי שהם מבינים אותו. הרמב"ם לא ניסה "לשער" כיצד נראתה המנורה בירושלים, אלא הכריע כיצד קובע החוק שהיא צריכה להיראות.
בגישה הקלאסית ללימוד התורה, השאלה כיצד נראתה המנורה אינה שונה מהשאלה מה דין שור שנגח את הפרה. ההסתמכות על הרמב"ם היא לא מתוך הערכת הידע ההיסטורי שלו אלא בגלל היותו אוטוריטה הלכתית. לכן השאלה אם הרמב"ם "ראה את המנורה" לא כל-כך רלוונטית.
אינני אומר שאין משמעות לממצאים הארכאולוגיים. אבל כשאתה מתייחס לעמדה מסוימת, עליך להבין תחילה את נקודות המוצא שלה. וזאת כאמור נקודת המוצא התורנית הקלאסית.
נשלח ב-10/9/2013 11:29
המנורה על שער טיטוס אינה המנורה של משה, אלא של הורדוס. כשכבשו היונים את המקדש לקחו את המנורה, ולא היה מנורה במקדשV
ילקוט שמעוני תורה פרשת תולדות רמז קטו
בשעה שבקשו שונאים ליכנס להר הבית אמרו יכנס מהם ובהם תחלה אמרין ליה עול ומה דאת מפיק דידך הוא, נכנס והוציא מנורה של זהב אמרו ליה אין דרכו של הדיוט להשתמש בו
ראש השנה דף כד :
של חמשה ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה - לא יעשה, אפילו של שאר מיני מתכות. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי. אמרו לו: משם ראייה? שפודין של ברזל היו, וחיפום בבעץ. העשירו - עשאום של כסף, חזרו העשירו - עשאום של זהב.
הורדוס המלך עשה את המנורה של טיטוס. מנורת הכנסת- היא כבר העתק מהמאה החמישית.
כך שאף אחד מהראשונים או מהתנאים או האמוראים לא ראה את מנורת בצלאל, וכל הדיבורים הם השערות ץ\.
רש"י פין: קנה עיקרו בד יחידי היוצא ועולה זקוף מן הארץ ותוכו נבוב.
הן קני שיבולים והן קני סוף הינם ישרים מטבעם.
על-כן אפשר לעשות מקני סוף חלילים וכלי כתיבה.
בזכות גמישותם מסוגלים להתכופף ברוח.
בלשון המשנה קנה מאזנים (כלים יז, טז), המוט שבו תלויות כפות המאזנים.
הנה תמונות של קנים:
כן אבל מה לזה ל זה מעשה המנורה, הרי לא היה כל ויכוח אם הקנה חלול, הגיונית אם הקנה יצא מהגוף הוא יוצא לכיוון מעלה.. האם הקנה מרובע לאורכו או עגול? האם הקנים יוצאים בקנה אחד? או כל אחד בנפרד? קנה חלול יכול להתעגל ולעלות מעלה, כמו שהקנה עולה בקמה. רש"י הזה הרי לא פתר את הויכוח.
נשלח ב-10/9/2013 14:21
רש"י: כל מקלות דקים קרי קנים, שעושין מהן גדרות ומחיצות (פסחים נ:). מקלות הינם עגולים וישרים. מה לא ברור?
נשלח ב-10/9/2013 15:25
לא ברור מזה איך נראתה המנורה, גם בגדרות ובמחיצות הקנים לפעמים ישרים בשתי וערב, לפעמים שזורים ולפעמים מעוגלים וכד' איך לפי זה אתה יכול לפסוק במחלוקת של הרבי או של הרמבם וראשונים ואחרונים אחרים.
