|
|
| נשלח ב-7/7/2015 01:10 |
 |
| |
כמדומני, ר"א בן הרמב"ם כותב שאביו צייר בכוונה באלכסון, ודלא כהמציירים בעיגול.
יש, לא שכחתי אותך אבל אני רוצה לבדוק את הנושא לעומק לפני שאני מדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 01:41 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  |
כמדומני, ר"א בן הרמב"ם כותב שאביו צייר בכוונה באלכסון, ודלא כהמציירים בעיגול.
|
|
לכל היותר זה הוכחה שהרמב"ם סבר שזה בדווקא.
(גם לגביו - יתכן שרק העדיף כך מסיבה כל שהיא).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 01:57 |
|
| |
לשון ר' אברהם "ששה קנים נמשכים בגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו". אם הרמב"ם סובר שאלכסון בדוקא עדיין מוכח שלא כדבריו מהציורים שמראים שלאו דוקא.
בבית כנסת אחד מהמאה השלישית נמצא כמו הרמב"ם - קנים אלכסוניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 09:33 |
|
| |
האם ידוע לנו מקור לרמב"ם או לחולקים עליו, פרט לציורים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 12:51 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שלישי
האמנם? אני מתיחס רק על מה שכתוב בתורה! ועל מה שרש"י מסביר. אני בטוח שהרבי הכיר את הרשי הזה. רש"י שמות פרק כה שקורין שולדי"ר בלעז [להלחים] אלא כולה באה מחתיכה אחת, ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך:
(מקשה - תרגומו נגיד, לשון המשכה שממשיך את האיברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס, ולשון מקשה מכת קורנס, בטידי"ץ בלעז [עשוי בהכאה] כמו (דניאל ה ו) דא לדא נקשן):
כאמור זה לא היה ביציקת קוקילה לפי הסרט. |
|
"וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת."
"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ."
"כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר."
"וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת."
"וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ."
כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר."
"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה."
"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת."
אין בעיה לקבל ש"מקשה" בא מלשון להקיש, להכות.
אבל איך אתה מבין את "מקשה אחת"? מכה אחת? אפשר לעשות את המנורה ב"מכה אחת"?
רש"י מנסה לתת פירוש נוסף ל"מקשה" = "המשכה".
וזה כבר נראה יותר טוב. ולכן "מקשה אחת" = "המשכה אחת". ומה זה משנה בין אם ההמשכה נעשתה עם ע"י הכאה בפטיש או ביציקה?.
נראה לי שהכוונה במלה "מקשה"="יחידה" ולכן הפירוש של "מקשה אחת" יהיה "יחידה אחת" כמו בלשון ימנו.
לגבי צורת המנורה, הדרך הקלה והפשוטה שבה יכלו לבנות צורה מורכבת בין עם קווים מעוגלים או אלכסוניים היתה ע"י יציקה ולא עיבוד עם פטיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 15:53 |
|
| |
שלישי
עבדת פעם בצורפות או במתכת? נדמה לי שלא. ביציקה לא מושכים ולא מכים.
לפי פרושך אתה מוציא את כל הרעיון של מקשה אחת, במנורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 16:02 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שלישי
עבדת פעם בצורפות או במתכת? נדמה לי שלא. ביציקה לא מושכים ולא מכים.
לפי פרושך אתה מוציא את כל הרעיון של מקשה אחת, במנורה. |
|
ביציקה, המתכת הנוזלית "נמשכת"-"זורמת" לתוך חלל התבנית. ( "נמשכת" בהשאלה ).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 17:22 |
|
| |
אפשר לקבל את דברי רש"י שהאטימולוגיה של 'מקשה' היא מהקשה, אך זה לא מחייב את פירושו. אם מעצבים מתכת בעזרת הקשה יוצא 'מקשה'; משנקרא התוצר הזה מקשה, הרי שאפשר להגיע אליו גם בהתכה וגם זה ייקרא מקשה. אני לא זוכר מה שם התופעה הלשונית, אך היא מאוד נפוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 19:55 |
|
| |
משה רבנו התלמיד החכם. הקב"ה המורה המושלם, בכל זאת משה רבנו לא הבין- לפי חז"ל- את מעשי המנורה. למרות שה' הסביר לו 7 פעמים. מענין ה' פשוט היה צריך להגיד לו. תיצק את זה בחול. ומשה היה מיד מבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 21:29 |
|
| |
1 אם קני המנורה חלולים אי אפשר (?) לעשותם על ידי יציקה.
2 ברמב"ם מבואר שאם זה חלול זה לא מקשה.
3 ככר זהב (36- 42 ק"ג) זהב עשה אותה ואת כל כליה גבהה של מנורה (של סוף בית שני) היה 18 טפחים (גמרא מנחות כח) אם המנורה הייתה בגודל הנ"ל או אפילו פחות אין אפשרות לעשות מככר. אם היה חלול הקנים יקרסו.
4 לעצם הנושא כוונת הרמב"ם ובנו ר"א להדגיש שהקנים עולים כולם לאותו כיוון (כציורים המקובלים) ולא חלקם לצפון וחלקם למזרח וכו' ומזה בא להוציא. (ולא משנה אם עגול או אלכסון).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2015 11:44 |
|
| |
שלישי
מה זה שיך לעניננו האגדה המוכרת הזו .
כאן הוא לא הבין את רבי עקיבא. אבל במנורה -הוא לא הבין את ה'.
אני בטוח שגם רבי עקיבא לא היה מבין כלום ממה שלומדים בבתי המדרש ברח' רבי עקיבא.
.
.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 08/07/2015 11:48:12
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2015 15:10 |
|
| |
כוונת הרמב"ם ובנו ר"א להדגיש שהקנים עולים כולם לאותו כיוון (כציורים המקובלים) ולא חלקם לצפון וחלקם למזרח וכו' ומזה בא להוציא. (ולא משנה אם עגול או אלכסון).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2015 15:24 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: | | | כוונת הרמב"ם ובנו ר"א להדגיש שהקנים עולים כולם לאותו כיוון (כציורים המקובלים) ולא חלקם לצפון וחלקם למזרח וכו' ומזה בא להוציא. (ולא משנה אם עגול או אלכסון). |
|
לא אטען כאן שדבריך אינם נראים (על אף שזה נכון), אלא רק אשאל: זאת מניין לך?
אתה כותב בביטחון עצמי כאילו שאלת את בני משפחת מיימון בעצמם.
|
|
|
|
|
