הרהורים על יום הכיפורים.

רש"י בד"כ מפרש נפש רצון, אולם בלשון המקרא נפש יכולה להורות גם על אדם או על כח חיוני או על כח שכלי או על גוף. ועניתם את נפשותיכם - נפש מורה הן על הרצון הבהמי והן על הכח החיוני והן על הגוף.

שזה קנין על פי דין ולא מתוקף בעלותו .

ירוחם,מאות האנשים טופלו ביום הכיפורים בבתי החולים בגלל שעינו את נפשם האם הרופא שאל אותם:מה שלום רצונכם?או שהרופא שאל אותם מה שלומכם?
טעות בידך כאשר אתה סובר שבפסוק:ועיניתם את נפשותיכם הכוונה נפש-רצון.
הכוונה היא  לפירוש כמו בפסוק:"שמרה נפשי כי חסיד אני "או כמו בפסוק:"והיה האדם לנפש חיה."

כתוצאה מעינוי של האדם האדם רוצה לאכול אבל זו רק רק התוצאה.

ירושלמי (יומא ח, א): תענו את נפשותיכם, דבר שהוא עינוי אב בית נפש, ואי זו זו ? זו אכילה ושתיה, משום רבי ישמעאל אמרו, נאמר כאן תענו את נפשותיכם ונאמר להלן ויענך וירעיבך, מה עינוי שנאמר להלן עינוי רעבון, אף עינוי שנאמר כאן עינוי רעבון

ראב"ע סבר שרק איסור אכילה (ושתיה כלולה באכילה) מדאורייתא, כי עינוי הדבק עם נפש במקרא הוא צום, ושאר עינויים הינם גדרות שגזרו חכמים, כי עינויים אחרים במקרא אינם נזכרים עם נפש.