תפילת כל נדרי תפילה מרגשת, אבל התרת הנדרים הם רק ננדרים ואיסורים כלפי שמייא, מה היא עושה בראש התפילה ואתה נכנסים ומקבלים את החג?
סיפור יונה שבא לספר לנו על התשובה שעשו אנשי ננוןה, שכולם מהמלך ועד הבהמה חזרו בתשובה. ה' קיבל את תשובתם
אבל הדבר לא מצאה חן בעייני יונה, וכבר דובר על כך רבות.
אבל יונה שחטא חטא גדול בנסותו לברוח מה', שכר אוניה לברוח תרשישא, נזרק לים. דג גדולו בלע אותו, שלשה ימים במעי הדג,
ויונה לא עושה תשובה על חטאו הגדול, הוא אמנם מתפלל ומהלל ומאדיר את ה', אבל שום דבר על החטא שלו- אין וידוי אפילו ברמז.
וגם לו האלוקים סולח.
ושאלה- בתורה כתוב ועיניתם את נפשותיכם- האם באי אכילה שתיה רחיצה ונעל- מענים את הנפש?
אגב בענין הסורי- ה' חמל וקיבל את התשובה של ננוה, ואותה ננוה לאחר לא יותר מכמה שנים השמידה והגלתה את מלכות ישראל.
נשלח ב-14/9/2013 22:33
מתכוונים לנדר שהאדם נודר לפני שנולד .
משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע .
ויונה ניצל בגלל שבזכותו כל העיר עשתה תשובה והגיעו לאמונה .
נשלח ב-14/9/2013 23:14
לענין "נפשותיכם", כמדומני שע"ד הפשט בד"כ בתורה "נפש" מתייחס לגוף. ראה למשל "על כל נפשות מת לא יבוא".
נשלח ב-14/9/2013 23:19
.
לגבי כל נדרי, התפילה מופיעה כבר בסידורי הגאונים. דומני שאתה צריך לשאול מה היא עושה ביוה"כ, שכן הבסיס הוא מאמר הגמרא במסכת ר"ה: "
הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל".
ורק הערה לגבי עינוי הנפש:
את נפשותיכם = את עצמכם. הנפש בלשון התנ"ך לא מאפיינת משהו נפרד מהגוף. הנפש היא החיים - בנפשו יביא לחמו כתב הפייטן, על דרך הפסוק באיכה "בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר" - במחיר חיינו.
נשלח ב-14/9/2013 23:30
הרבה קולמוסין כבר נשתברו על הנדרים,, הנה רעיון שעולה כעת במוחי ,נדרים בנויים על כל היוצא מפיו יעשה ובכדי שיתקבלו בקשותיו שיעשו כדברו בעינן ביטול נדרים שלא נזכר בהם ושמא נכשל או יכשל, לגבי יונה ענין הוידוי קרה לכאורה כשאמר בשלי החטא הזה ועונש טילטול האניה ,עזיבת החטא ותשובה שלמה בהולכו לנינוה ,לא מ טריד אותי כאן חסר, עינו הנפש הוא כמובן הגוף כעל כל נפשות מת לא וכו,למה ציפה כבודו לרצח אופי חברתי?
נשלח ב-15/9/2013 00:40
בעניין הנפש במחילה אבל התשובות מאד מפותלות - במחילה אבל מניעת תשמיש אינה עינוי- זה טוב יותר עם ,אבל זה לא בדיוק עינוי בלי הנכון למילה נפש יש כמה משמעויות, נפש-רוח נפש- אדם ועוד כמה- במקרה שלנו נפש פרושו רצון-, הרוצה מקורות מהתורה, בבקשה לבקש. ועיניתם את נפשותיכם= ועינתם את רצונותיכם.
בענין כל נדרי- הכל נכון. אבל למה בראש התפילה? כאילו בלי הפתיח הזה זה לא יהיה מושלם.
אם כל הכבוד אם יונה היה חוזר בתשובה על האוניה. המלחים לא היו משליכים אותו לפי בקשתו, בליצר ידידי לצאת ממעי הדג היה מתבקש תשובה. היה מתבקש וידוי ואמירה בפה -אני אסור מדרכי הרע ואלך כפי שצוויתי כך אתה אני וכולנו, למדנו עושים תשובה.
שאלות נספות וכל מאמינים שהוא דיין אמת- ההגוי באהיה אשר אהיה- איך בדיוק?
מה הפרוש הקונה עבדיו בדין? למה אנחנו אומרים זאת? במה זה מועיל לנו ביום הדין?
באין מליץ יושר מול מגיד פשע- תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וזכנו במשפט.
מה ההגיון במשפט הזה?
נשלח ב-15/9/2013 00:59
ירוחם ,חיפשת תשובה או וידוי ? בודאי שכל עוד לא הלך לנינוה אין תהליך זה של תשובה מספיקה , ,בסוף הרי הלך,כאמור אינ י רואה כאן חסר , למה בתחילת התפילה ,אם סברת את הסברא הינו מובן בהחלט,
נשלח ב-15/9/2013 02:12
ראב"ע (פירוש לתהלים לה):
כל עינוי דבק עם נפש לעולם הוא צום ועניתם את נפשותיכם, ונפש נענה תשביע, יום ענות אדם נפשו.
ואכלת ענבים כנפשך שבעך, מצודת דוד פירש כרצונך.
משמע שהרצון עד כדי שובע.
וכן משתמע מההגדה בירושלמי מעשרות:
ר' לעזר בי ר' שמעון אזל לגביה ר' שמעון בי ר' יוסי בן לקוניא חמוי, הוה מזג ליה והוא שתי, מזג ליה והוא שתי, אמר ליה לא שמעת מן אבוך כמה אדם צריך לגמות בכוס , אמר ליה כמות שהיא אחת, בצונן שתים, בחמין שלש, ולא שיערו חכמים לא ביינך שהוא נאה, ולא בכוסך שהוא קטן ולא בכריסי שהיא רחבה.
נשלח ב-15/9/2013 08:33
ירוחם הדן יחיד לבאי עולם וכל מאמינים שהוא דיין אמת ההגוי האהיה אשר אהיה וכל מאמנים שהוא היה ויהי (ראה גולדשמידט)
נשלח ב-15/9/2013 08:39
הוא קונה אותנו על ידי חסדיו שמשפיע עלינו .
נשלח ב-15/9/2013 12:21
בעל קוויטל טוב איך מתפללים רוב בעלי התפילה בעם ישראל? כמו גולדשמיט? איך אתה התפללת-
אייזן נכון אבל השאלה היתה על הנוסח של קונה עבדיו בדין? מה המיוחד והמוסיף בנוסח הזה.
מ. לא הבנתי מה הוספת או מה גרעת, ממה שכתבתי, רוב הפעמים שכתוב בתנ"ך נפש הכוונה לרצון, ואכלת בשר כנפשך -אם יש את נפשכם למכור לי השדה? - אל תיתנני בנפש צרי - אשר לא נשא לשווא נפשי- ועיניתם את נפשותיכם- את רצונותיכם- אדם רוצה בראש וראשונה לאכול לשתות לרחוץ ולבעול.
זה בשלוף -אבל תבדוק ותגלה כי רק כך ניתן לפרש את המילה נפש הרבה מאד פעמים
נשלח ב-15/9/2013 14:33
רש"י בד"כ מפרש נפש רצון, אולם בלשון המקרא נפש יכולה להורות גם על אדם או על כח חיוני או על כח שכלי או על גוף. ועניתם את נפשותיכם - נפש מורה הן על הרצון הבהמי והן על הכח החיוני והן על הגוף.
נשלח ב-15/9/2013 15:07
מ. נפש מורה הן על הרצון הבהמי והן על הכח החיוני והן על הגוף.
מאיפה אתה לוקח את זה? להזכיר כי אנחנו מדברים על פשט של המילים- ולא על דרשות , אגב למילה נפש יש 8 משמעויות שונות.
נשלח ב-15/9/2013 16:04
שזה קנין על פי דין ולא מתוקף בעלותו .
נשלח ב-15/9/2013 16:22
ירוחם,מאות האנשים טופלו ביום הכיפורים בבתי החולים בגלל שעינו את נפשם האם הרופא שאל אותם:מה שלום רצונכם?או שהרופא שאל אותם מה שלומכם? טעות בידך כאשר אתה סובר שבפסוק:ועיניתם את נפשותיכם הכוונה נפש-רצון. הכוונה היא לפירוש כמו בפסוק:"שמרה נפשי כי חסיד אני "או כמו בפסוק:"והיה האדם לנפש חיה."
כתוצאה מעינוי של האדם האדם רוצה לאכול אבל זו רק רק התוצאה.
נשלח ב-15/9/2013 17:17
ירושלמי (יומא ח, א): תענו את נפשותיכם, דבר שהוא עינוי אב בית נפש, ואי זו זו ? זו אכילה ושתיה, משום רבי ישמעאל אמרו, נאמר כאן תענו את נפשותיכם ונאמר להלן ויענך וירעיבך, מה עינוי שנאמר להלן עינוי רעבון, אף עינוי שנאמר כאן עינוי רעבון
מדרש תהלים (מא):
כך היא דרכה של נפש, אם אדם מאכילה כל מעדני עולם, ועבר עליה יום אחד ואינה אוכלת, היא מעונה, ורוצה לצאת מן הגוף.
ראב"ע,ספר יסוד מורא, שער שלישי, סעיף א:
וככה עשו קדמונינו ז"ל ביום הכפורים שהוא אסור באכילה, וזה העיקר, כי כל ענוי נפש דבק עם הנפש בכל המקרא הוא צום. והיה כן, כי הנפש כחה בכבד, שהוא המתאוה - "כי תאוה נפשך", "ונפשו מאכל תאוה", "והנפש האוכלת".
ראב"ע סבר שרק איסור אכילה (ושתיה כלולה באכילה) מדאורייתא, כי עינוי הדבק עם נפש במקרא הוא צום,
ושאר עינויים הינם גדרות שגזרו חכמים, כי
עינויים אחרים במקרא אינם נזכרים עם נפש.
