רווק - אינו בגדר אדם .


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4

סך הכל 4 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-18/9/2013 08:35

זה לא משנה אם זה צריף או מבנה קבע .

השאלה אם יש לו חלקת קרקע לבנות עליו או לא .

נשלח ב-18/9/2013 12:28

כל שאין לו קרקע. פירש מהרש"א: שאין לו קרקע מיוחדת לדירה ולפרנסתו. על כן חז"ל אמרו על הקונה תבואה מן השוק לצרכיו (מנחות קג:): והיו חייך תלואים לך מנגד, זה הלוקח תבואה משנה לשנה. פירש רש"י: שאין לו קרקע לזרוע והיינו חיין תלואים שאינו יודע אם יהיו לו מעות לשנה הבאה. כתב תורה תמימה (דברים כח, הערה נא): יסוד מחייתו של אדם הוא הקרקע, וכל שאין לו קרקע אינו אדם, כי לכל דבר יש חשש אבידה גניבה וגזילה, לבד מן הקרקע, ולכן זה שאין לו קרקע אף אם עשיר הוא בכ"ז אין חייו בטוחים, אחרי כי תלוי הוא בכספו וכספו עצמו אינו דבר בטוח וקיים.

לפיכך, הגמרא איננה מתכוונת שכל אדם שאין לו אשה או שאין לו קרקע איננו אדם ממש, אלא שאיננו אדם המיושב בדעתו, כי האדם באמת אדם כהיותו בר-דעת.

נשלח ב-18/9/2013 12:45

ובדרך דרוש נחבר כמה מימרות ,
כל שאין לו קרקע .. ויקח עפר מן האדמה לכן לשונו אדם ,וכשאין לו קרקע ואינו מחובר לו וכתלוש הוא חסר בגדר אדם ,
כי האדם עץ השדה ,זה חיבורו,השמים שמים לה ו ה א ר ץ נתן לבני אדם,

ולא בכדי גם בדיני עירובין אין שיתופי חצרות עם גוי כמאמר הגמרא דאין דירה לעכו"ם

תוקן על ידי ביליצר ב- 18/09/2013 12:47:11

נשלח ב-18/9/2013 13:03

וכבר כתב החת''ס שרוב הפלפולים הבל .

נשלח ב-18/9/2013 13:06

אייזן?אבי אבות הדרושים בסגנון זה הוא החתם סופר בכבודו ובעצמו

נשלח ב-18/9/2013 13:49

ביתו של אדם / אורי צבי גרינברג

רק מי ששב אל הכפר לעת ערב; אל עציו הטובים בכל-עת,
אל חלקת שדהו שהיא המשך-פורה לבשרו,
ואל בארו המקרה-לו מימיו בנצנוץ
רק מי ששב בערוב יום אל הכפר ולא אל הכרך,
הולך כשב למחוז חפץ ולא כהלך-גולה למלונו;
הולך בשביל הנאמן הרך-לצעידה.. כי הוא טוב:
מטל, משמש, מנשמת שחקים, מצעידת צפרים בו..
בורד-דמדומים באזניו, בלב דופק כצפור אל חלון;
קרב אל גדר זרדים, פותח דלתה לבקתה לבנה,
שכמעט אפשר לחבקה.. כהמשך גוף היא ממנו..
שגג לה מקש והרבה מנשיות בה וקן צפרים
ואפלולית לילה מבורכת בחלון הקטן;
בא ופותח פיו ואומר שלום בה לאשה וולדות
ויושב לאכול סעודת-ערב והדממה שם: כאחרי כנורות
וחלילים שנדמו..
ולן שם לינת לילה, אשר מטיב הרבה עצים
וצוף השדות בה.. והיער הסמוך והנהר --

נשלח ב-18/9/2013 13:58

הישיבה בסוכה .
מגינה מכל מצוקה .

ומעשה הניענוע
שומר מכל אירוע .

ארבעת המינים
מסמל אחדות לכל המעוניינים .

בואו ונעשה מעשה מרכבה
ולא נוותר גם על הערבה .

נשלח ב-20/9/2013 12:04

בדבריו האחרונים, מ80 קולע למטרה, אבל הייתי משתמש במושג 'שלמות' של הרמבם [מו'נ, חלק ג פרק נד].
יוצא כי כל כוונת הדברים הייתה לדבר על מה שנחוץ לאדם כדי להגיע לשלמותו. הביטוי 'אינו אדם' אינו מוצלח, והכותבים כאן נדבקו בפשט הדברים עד לידי גיחוך גמור. וכי לא אדם היה הכהן הגדול שקרקע לא היתה לו? 'אדם' הוא מושג של מהות אותו היצור ההולך על שנים ואין לו נוצות וכנפיים. מהות אינה יוצאת או נכנסת על ידי דברים חיצוניים. כד של מים כך הוא בין אם מלא בין אם ריק.

עניין הקרקע לגור בה ולהתפרנס ממנה משקף מחשבה עתיקה מאד, אשר לא היתה אפשרית בפועל עוד בימים קדומים. זו תפיסה של אוטרקיה. ארקה - להיות מספיק. אוטו - לעצמו. אוטרקי הוא מי שמספיק לעצמו ולכן אינו תלוי בדבר מבחוץ. קיומו מובטח. קיום אוטרקי אין בו מסחר, גם לא של חליפין, וכל אחד מייצר הכל בעצמו לעצמו.בכל התקופות ההיסטוריות אין אדם חברה ומדינה שהם אוטרקיים.היות אדם בעל קרקע אינה ראיה ליכולתו להתפרנס ממנה.
עודד

נשלח ב-20/9/2013 14:11

לכהנים היו קרקעות כדי לדור בהם ,

נשלח ב-20/9/2013 14:37

והרב עודד בהחלט צודק ששני אלו מועילים לשלמות האדם ,
צריך רק לפענח ,,אבל אין אומות העולם קרויים אדם,,

נשלח ב-22/9/2013 09:12

תוספות בפסחים מביא לגבי רבי יהודה בן בתירא שגר בנציבין ומצודתו פרוסה בירושלים מדוע לא עלה לירושלים ?

ושמא לא היה לו קרקע .

רואים שמי שאין לו קרקע לא היה מחוייב לעלות .