| נשלח ב-18/9/2013 02:50 |
 |
| |
סנהדרין - יכולה להתקיים אף על פי שלא יושבת במקומה?
שאלתי נוגעת לסמכויות הסנהדרין על פי מקומה וההשגחה הפרטית שלה היא זוכה בעקבות כך. . את סמכויות הסנהדרין אנו לומדים על פי הפסוקים : " כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט; בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ - וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּו, וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט" כלומר על הסנהדרין להיות במקום אשר יבחר השם , כלומר ירושלים , בית המקדש , לשכות הגזית.
עוד יודע כי "המקום גורם" , כלומר ישנה השגחה מיוחדת של השם ותוספת תוקף לפסקותיה כאשר היא יושבת במקומה. (הריה"ל כותב בספר הכוזרי, מאמר שלישי, שעצם ישיבת החכמים ב"מקום אשר יבחר ה'" נותן להם סיוע אלוהי ותוקף נוסף לפסיקותיהם. גם הר"ן אומר בספרו דרשות הר"ן, (דרוש אחד עשר) שהישיבה במקדש מוסיפה סמכות לחכמים ומביא שם את הגמרא (תלמוד בבלי, ע"ז, ח' ע"א) "כיון דחזו (ראו) דנפישי (מתרבים) רוצחים ... אמרו, נגלה מארעין (ממקומנו) ונקים בן 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא', מלמד שהמקום גורם. אם כך יש לי מספר שאלות בנושא :
1)ידוע שמוסד הסנהדרין פעל שנים רבות אחרי חורבן המקדש , וכי היא לא ישבה במקומה , ואני שואל האם מעצם זה שכבר היא לא יושבת במקומה , הלגיטמיות שלה למעשה פגה ואין לשמוע לדבריה, כלומר לא תתכן סנהדרין שלא יושבת במקומה?
2)שאלתי היא על הסנהדרין שדנה את ישו הנוצרי. אחת ההוכחות שלי לשקר הנצרות היא שאם סנהדרין שזוכה , להשגחה אלוקית מיוחדת בפסקותיה פסקה כנגד אותו האיש אזי ודאי פסקה נכון . מאידך ידוע שהסנהדרין גלתה 40 שנה לפני החורבן מלשכת הגזית. לכן אשאל האם הסנהדרין שדנה את יש"ו ישבה עדיין בלשכת הגזית?
3)במידה ולא ישבה בלשכת הגזית האם הדבר פוגע בהשגחה האלוקית של פסיקתה?
תוקן על ידי itayitay ב- 18/09/2013 02:57:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2013 06:57 |
|
| |
לניטשאיך
לא הבנתי את הדברים. האם תוכל להסביר בלשון פשוטה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2013 13:40 |
|
| |
[איתי,
אתה שואל על מיקומה של הסנהדרין שדנה את ישוע, אבל האם לא כדאי להתחיל בשאלה מקדמית, כמו למשל - האם הסנהדרין דנה את ישוע, או למשל - מה בכלל ידוע לנו (באמת) על הסנהדרין?]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 04:31 |
|
| |
טוב, זה הרי ברור שזה עניין סמלי השאלה היא האם הציבור בחר את שרי עשרות ושרי המאות ושרי האלפים והם בחרו בשבעים סנהדרין. אז יש להם כוח מכוח הציבור.
אבל כל זמן שזה לא קורה שההמון באמת לא יכול לבחור את שופטיו אז במציאות אין סנהדרין.
יושבת במקומה = יש לההמון כוח לבחור את שופטיו. אם כן אז היא יושבת במקומה ואם לא אז לא.
אם למשל השלטון מכוחו יקים סנהדרין ? אז אין לסנהדרין כזה שום תוקף אמיתית, הרי אין סנהדרין כזה דן את המלך\שלטון.
סנהדרין אמיתית על פי חשיבת התורה הם נבחרי הציבור כמו עצת יתרו למשה.
על פי האמת משה גם לא רצה כוח סנהדרין בכלל הוא רצה שכל ההמון יהיו נביאים\נאורים\משכילים שלא צריכים גננת = שלטון ושופטים ומשטרה וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 04:48 |
|
| |
איתי
<לא הבנתי את הדברים. האם תוכל להסביר בלשון פשוטה?>
אנסה.
ראשית, עליך להחליט מי הוציאו להורג, הסנהדרין או הרומאים?
שנית, אם לסנהדרין היתה באותה שעה הסמכות לדון אנשים למוות מצד הרומאים.
שלישית, מה היה חטאו.
רביעית, אם הוא הומת כדין עלינו לשאול אם הוא נתלה אחרי שנסקל, או שהוא הומת בתליה.
רק אם נחליט שהוא נידון (והוצא להורג) כהוראת שעה, נוכל להבין מדוע אין הכרח שהסנהדרין ישבה באותה עת בלשכת הגזית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2013 14:07 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | האם הציבור בחר את שרי עשרות ושרי המאות ושרי האלפים והם בחרו בשבעים סנהדרין. אז יש להם כוח מכוח הציבור.
אבל כל זמן שזה לא קורה שההמון באמת לא יכול לבחור את שופטיו אז במציאות אין סנהדרין.
סנהדרין אמיתית על פי חשיבת התורה הם נבחרי הציבור כמו עצת יתרו למשה
|
|
הרי כול זה לא נכון.
לפי עצת יתרו משה בחר ולא ההמון,
"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי-חַיִל מִכָּל-יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל-הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת."
גם בדמוקרטיה עכשוית בישראל לא המון בוחר שופטים.
הרי גם אתה לא בחרת שופטים.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
תוקן על ידי ינוח ב- 11/10/2013 14:10:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2013 15:25 |
|
| |
ינוח בא נדייק משה הרי דייק לאחר שהרהר בדבר
דברים פרק א (יג) הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם:
בחירת השופטים בישראל אינה שיטה שיש להתגנד בה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2013 20:39 |
|
| |
תודה, ירוחםשמ, על הדיוק.
ואיך להבין את זה בתואם?
הלא בחירה היא למשה, וקבלה לבחירת משה היא לעם.
***בחירת השופטים בישראל אינה שיטה שיש להתגנד בה.***
זאת אומרת מסכים אתה עם שיטה לפיה לא המון בוחר את שופטיו.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
תוקן על ידי ינוח ב- 12/10/2013 20:47:07
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2013 21:14 |
|
| |
ינוח
לפי הבנתי, העם המליץ על מועמדים. ומשה בחר מהם, את השופטים.
בחירת השופטים אכן לא צריכה להעשות על ידי ההמון- אבל גם לא על ידי מקורבים- וחבר מביא חבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2013 22:13 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | לפי הבנתי, העם המליץ על מועמדים. ומשה בחר מהם, את השופטים.
|
|
כנרה משהו כך. עיקר לא רוב קולות קבע, אלא יראת השם, חכמת הלב, השקפת העולם.
***וחבר מביא חבר.***
כל ישראל חברים
:)
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2013 22:27 |
|
| |
ינוח
יתרו לפי הבנת כומר גוי- קבע נורמות (כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע
משה לא שמע בקולו -בלי סופרלטיבים (כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם
מענין שמשה גם לא אימץ את הנתונים הדרושים לפי מה שכתבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2013 23:40 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | |
משה לא שמע בקולו
|
|
?
"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר"
***גם לא אימץ את הנתונים הדרושים לפי מה שכתבת***
כתבתי דרישות יתרו אותן שמע משה ועשה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2013 23:52 |
|
| |
זו הטעות הנפוצה כשלא קוראים מה שהפסוק השני כה אומר. הוא בחר רק אנשי חייל.
ראה שטיפת המח שאנשים עוברים לא משנה את הכתוב בפסוק.
מאיפה אדם יודע אם השני שונא בצע?
מאיפה אדם יודע כי זולתו איש אמת?
מאיפה הוא יודע כי השני ירא אלוקים? מהשריימל? מהשקולצך בתפילה. מגילכולי העיינים מאיפה?
הרי הכל יכול להיות משחק, בשביל מטרות להשגה. רק אנשי חייל אפשר לזהות בעין אנושית.
הגויים חושבים אחרת וכך גם אנ"ש. השפת אמת כתב- אם אדם ירא שמיים יודעים רק אשתו ואלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 20:25 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | זו הטעות הנפוצה כשלא קוראים מה שהפסוק השני כה אומר. |
|
יש לקרוא שני הפסוקים בתואם. לבחור סתם אנשי חייל בשביל זה לא צריך תורה.
שרים על אשת חייל מי ימצא, אתה תתפלא אבל גם היא יראת השם. ומעניין שיש המוצאים עוד לפני חתונה.
השפת אמת לא כתב במקרה, הוא בחר לו כלה יראת השם או רק יראת בעלה? ומי יודע שהוא אמת, האם רק אשתו?
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2013 21:38 |
|
| |
ביננו- בשביל כל עצת יתרו לא צריך תורה. זה הגיון מינמילי במנהל. משה רבנו הכיר דרכי מנהל מתקדמים מאז היותו בבית פרעה במצרים, ראה מה שהנצי|ב כותב על סוס ורוכבו. המנהל המצרי היה מנהל מתקדם ביותר
השפת אמת באמת לא ידע אם כלתו יר"ש. אבל בהמשך שהוא חיי איתה, הוא ידע.
|
|
|
|
|
