| נשלח ב-19/9/2013 21:39 |
|
| |
מה אתה רחום אף הוא רחום
אחת התופעות הידועות בדתות, ביניהם גם בדת משה וישראל, היא האנשת האל ויחוס תכונות אנושיות אליו. אנתרופומורפיזם בלע"ז. ההאנשה, כתובה בתורה, שנויה בנביאים וכתובים, ומשולשת בחז"ל. כך זה נראה כשזה כתוב בשפה עיתונאית. אני רק מצטט. (עיתון "בקהילה" גליון ערב חג הסוכות). "הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ אף הוסיף תובנה לסיפור זה. ראינו כי הגביר פתח את ליבו כתוצאה מדברי תותה שקיבל מכל הלב, כך גם להבדיל בורא עולם, כשמודים לו ומכירים בטובתו, מוסיף ומשפיע שפע טובה וברכה". אמור מעתה, מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 04:16 |
|
| |
יש כוח בטבע שפועל לטוב והוא הרחמים. (למשל הרפואה והתפתחותה של מדעי הרפואה) זאת הכוונה שהאלוהים רחום אף אתה תהיה רחום.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 09:04 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 11:22 |
|
| |
דברי רבי גמליאל רבינוביץ מעידים על תפיסתו הפשטנית. מקסמן מכוון לדברי המורה נבוכים חלק ג' פרק נג בסופו. http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_53.htm על האל איננו יכולים לדעת דבר, אבל על נוהג העולם, והמידות המצויות בהנהגה הזו, נתן לנו להתבונן. על פי מידות אלו אנחנו מכנים את האל, ועל פיהן אנחנו צריכים לנהוג במובן האנושי שלהן. כמובן, רוב הבריות אינן יכולות להגיע אל הכרות נכונות, ועבורן מספרים סיפורים מספורים שונים, שהם מדומיינים כולם. בעל הכרה נכונה יודע היטב כי האלהים אינו גביר, ואינו מוסיף שפע כאשר מודים לו. כל הדברים האלו הם צרכי האדם המוגבלים בהשגתם, שאין להם אלא עולמם האנושי ולא אמונת האלהים. [הרמבם מכיר כי המושג 'אלהים' הוא שיתוף שם למושל ושופט]. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 14:22 |
|
| |
האם לא לימדו אותך בחדר שהודאה הוא הכרה ועל הכרה יש שמחה בעצם האפשרות לתת שכר למכיר בו וולא מחמת ההכרה עצמו,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 09:08 |
|
| |
ההליכה בדרכו של הבורא וקיום מצוותיו מסגל להביא את האדם לידי מידות תרומיות אלו של רחום וחנון וכדומה .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 10:57 |
|
| |
בילי, אם כוונתך היא כי מה שלמדנו בחדר, אמת ויציב ונכון, הרי הצדק עמך. ,הענין ההוא שחלק מהגולשים, אני הצעיר ביניהם, הספקנו כבר לעבור לישיבה קטנה, משם לישיבה גדולה, משם לכולל, ומשם רחמנא ליצלן לשוק החיים. מה הוספת בעצם לדברים? החלפת תכונה אנושית באחרת? אמור מאתה, מה אף אתה אוהב להיטיב למי ש"מכיר", אף הוא כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 11:24 |
|
| |
יתכן, במה שונה השאלה שלך מכל הפסוקים המייחסים תכונות אנושיות לאלקים, "עיני השם" "אף השם", שכל אלה מתורצים בסגנון של קירוב הדעת למה ששייך אלינו וחלק שלם במו"נ מיוחד לעניין הזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 11:45 |
|
| |
זוהי תכונה נרכשת על ידי עבודת המידות .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 12:34 |
|
| |
ייתכן אתה בהחלט צודק אבל זוהי כבר שאלה פילוסופית שדשו בו רבים, בכל זאת שמחה לתת נתפסת בעינינו לרוחני ולא לגשמי קטנוני שבעיקר הפריע לך מתוך שאלתך,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 14:37 |
|
| |
לאמר, יש הבדל בין הגשמה להאנשה. ואני בטוח שיש "תירוצים" להכול. לרגע לא חשבתי אחרת. מה לזה יש תירוצים וגו'. בפרפרזה על אמרתו של יענקל מילר (רוצים לשמע סיפור או לשאול שאלות. איר ווילט הערן א מעשה אדער פרעגן קשיות) אשאל אותך, אם אתה רוצה לחשוב על הדברים בעצמם או לומר "תירוצים". בילי, הצורך ב"הכרה" הוא לא מהתכונות היותר אלוהיות שלנו... על כללות העדפה של צרכים "רוחניים" על פני "גשמיים" יש לדון בנפרד. אולי אפתח אשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 16:33 |
|
| |
שוב ברחת,אין ההכרה האישיו כאן ,ההכרה מאפשרת את התגמול ,ולא נשאר אלא השמחה באפשרות לתת ,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 16:45 |
|
| |
למה אי אפשר לתת בלי הכרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 17:08 |
|
| |
שאלה מצוינת שהפינג פונג של נהמא דכיסופא מכריח להסתפק בדברי הרמבם ,,כך עלה ברצונו,,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 17:44 |
|
| |
זו בדיוק השאלה. ברצונו או ברצוננו. עלה במחשבה לפניו, או לפנינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 17:45 |
|
| |
והעיקר שטענת שאני בורח... מה אתה בורח אף הוא בורח.
|
|
|
|
|