מ' מקסמן שלח להוסיף:
שבוע טוב לכל בית ישראל
השבת (פרשת וישלח) ראיתי בבכור שור משפט שהקפיץ אותי, וזה דיי קשור לנושא האשכול.
1. (פרק לב פסוק כא') כי אמר אכפרה פניו: "בעל הספר פירש"
2. (פרק לה פסוק כ') מצבת קבורת רחל עד היום: "כך אמר בעל הספר"
ובכן, לגבי הפסוק הראשון, למה לא טוב לומר כפשוטו שיעקב באמת אמר\חשב, למה לטעון ש"בעל הספר" מתערב כאן ומפרש את מעשי יעקב ? גם האבן עזרא טוען "ואלה דברי משה", כלומר שניהם טוענים כאן שזה התערבות באמצע הסיפור בכדי לפרש את מעשיו של יעקב. האבן עזרא טוען שהם דברי משה, והבכור שור אומר ש"בעל הספר פירש"
ובכן, למה לא מספיק טוב היה לומר שבאמת יעקב אמר\חשב כמו שכתוב ? התשובה היא כמובן שהם כבעלי פשטניים לא סבלו את הטענה שמחבר המקרא ידע מחשבות (כביכול דיבר בנבואה) ולכן מתחילה המחבר לא דיבר בשמם רק פירש את מעשיהם = התערבות באמצע הסיפור. כי אם חשבו שאפשר לדעת מחשבות, אז מה קשה לומר שיעקב אמר\חשב ? הרי הוא (המחבר) יודע מנבואה מה חשב יעקב ?! אל כרוחינו בעלי הפשט לא סובלים דבר שכזה ולכן הם אומרים שהמחבר מתערב כאן ומפרש וכו'
ובכן, האבן עזרא טוען ש"אלה דברי משה". אז למה הבכור שור לא אומר כמותו ? הרי בוודאי ראה את דברי האבן עזרא ?! מה עוד הבכור שור בעצמו באותו פרשיה (וישלח) כלפי: ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל (בפרק לו' פסוק לא'). הבכור שור אומר: "שמא משה יחסם עד לו" כלומר מזכיר שאולי אלה דברי משה. ויותר מיזה הוא אומר שם אולי "איכא למימר משה כתבם בנבואה". כלומר הבכור שור ידע ליחס דברים למשה ואפי' יודע לטעון באופן קלסי שמשה ידע מנבואה מראש מיהם המלכים ששלטו באדום לפני שאול מלך ישראל הראשון.
אם כך, חוזרת שאלתי הראשונה למה קשה היה לבכור שור לומר שיעקב אמר כפשוטו כמו שכתוב, למה לטעון שיש כאן התערבות של בעל הספר שמפרש את מעשי יעקב ? כלומר אם אפשר נבואה וידיעת מחשבות אז מה הבעיה לספר את מחשבות יעקב מנבואה ?
ובכן לדעתי ברור מאליו שהבכור שור ב'ואלה המלכים וכו' פשוט עונה בקש ( "שמא" "ואיכא למימר" = תשובת קש). ובאמת קשה היה לו לקבל - כמו האבן עזרא - שמחבר המקרא מדבר בשמם של שחקני המקרא. ולכן טען שמדובר בהתערבות של מחבר המקרא באמצע הסיפור.
ואם כך למה לא אמר כמו האבן עזרא שמדובר במשה עצמו ? למה לקרוא לו "בעל הספר" ? כלומר למה לכאורה הבכור שור לא מסכים עם האבן עזרא שמדובר במשה ?
התשובה לדעתי נמצה בפסוק הבא: (פרק לה פסוק כ') מצבת קבורת רחל עד היום: "כך אמר בעל הספר"
ובכן, ידוע קושיית המפרשים לגבי המשפט "עד היום הזה" במקרא. כלומר במקרה שלנו כאן, אתה לא אומר "היא מצבת קברת רחל עד היום" אך ורק לאלה שמכירים את המקום. ומשה וקוראיו\ושמעיו לא הכירו את מצבת קבורת רחל. אז מה הטעם לומר להם: "היא מצבת קברת רחל עד היום" ? ולכן הבכור שור חייב לשלול שמדובר במשה ולכן קורא לו "בעל הספר" (= מצבת קבורת רחל עד היום: כך אמר בעל הספר, הוא מצבת קבורת רחל שהייתה עומדת וקיימת עד היום הזה (בכור שור וישלח)) ואם בפסוק הזה לא מדובר במשה ככה לדעתו בפסוק הראשון ((פרק לב פסוק כא') כי אמר אכפרה פניו: "בעל הספר פירש") לא מדובר במשה.
אם ככה למה ב"ואלה המלכים וכו'" הוא עונה בקש ? התשובה כנראה היא שהעםארצים תמיד ידעו להציק עם הפסוק הזה ולכן לא רצה לתמוך בהם. אבל איפה שהעם ארצים לא מכירים - הבכור שור כמו שאר הבעלי הפשטניים - הרגישו חופשיים לפרש כפי שפירשו.
בברכה
Max maxmen
