|
|
| נשלח ב-30/9/2013 23:18 |
 |
| |
ירוחם -
יש לו מנה רוצה מאתיים הכוונה שרוצה עוד מאתיים ולא שרוצה להגיע למאתיים .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 04:52 |
|
| |
ירוחם
<הרבה מההלכות שלנו נלמדו מגמטריא>
לא שנלמדו מגימטריא אלא שהוסמכו על גימטריא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 09:22 |
|
| |
ירוחם,
רבי טרפון היה עשיר גדול, אלא שלא היה נותן צדקה לאביונים כפי עושרו. פעם ראה אותו רבי עקיבא, ושאלו:
רבי, רצונך שאקח לך עיר אחת או שתים? אמר לו: הן. מיד עמד רבי טרפון ונתן לו ארבעת אלפים דינרי זהב. נטלן רבי עקיבא וחלקן לעניים. לימים מצאו רבי טרפון, אמר לו: היכן העיירות שלקחת לי? תפסו בידו והביאו לבית המדרש והביא ספר תהלים והניחו בפניהם והיו הולכין וקוראין עד שהגיעו לפסוק זה - פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד- אמר לו: זו העיר שלקחתי לך. עמד רבי טרפון ונשקו על ראשו ואמר לו: רבי אלופי, רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 09:54 |
|
| |
מ
מה באת ללמדני? וכי אני נגד מתן צדקה. אם לעשיר לא יהיה כסף ,הוא לא יוכל לתת צדקה ,להקים מקומות עבודה ,לתרום לבתי ספר ובתי חולים.
סתם שאלה מקניטה. רבי עקיבא חילק את כספו של רבי טרפון לצדקה, יפה מאד.
אבל הרי גם רבי עקיבא היה עשיר גדול מאד כדאיתא בנדרים. למה לא מצאנו אותו מחלק 4000 דינרי זהב משלו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 10:32 |
|
| |
ירוחם
היכן ראית בנדרים שרבי עקיבא היה עשיר, ראיתי שם בדף נא עמוד א, וכתובות דף סב עמוד ב, שאבי אשתו היה עשיר.
אולי הוא נהג כמהרי"ל שלא רצה להנות מנכסי אשתו (מהרי"ל מנהגים, הלכות חנוכה סימן א(.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 10:34 |
|
| |
הגמרא לא חידשה שעשירים נותנים צדקה, ומובן מאליו שרבי עקיבא נתן צדקה לעניים, אלא לימדה שני דברים. האחד, לפעמים עשירים צדיקים, אפילו אם הינם גדולי תורה, אינם נותנים די צדקה כפי יכולת עושרם. השני, גדול המעשה מן העושה, ורבי עקיבא היה גבאי צדקה.
נ.ב. כתב אחד האחרונים כי אם רבי טרפון לא היה מרוצה ממעשהו של רבי עקיבא, רבי עקיבא היה מחזיר לו את כספו, כלומר נותן לעניים משלו. אלא שרצה לזכות את רבי טרפון, ורבי טרפון הסכים לדעתו.
תוקן על ידי מם80 ב- 01/10/2013 10:36:56
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 10:43 |
|
| |
נישט היית צריך לעיין קודם
נדרים דף נ .
מן שית מילי איעתר רבי עקיבא: מן כלבא שבוע; מן אילא דספינתא, דכל ספינתא עבדין ליה מין עינא, זימנא חדא אנשיוה על כיף ימא, אתא הוא אשכחיה; ומן גווזא, דזימנא חדא יהיב ארבעה זוזי לספונאי, אמר להו: אייתי לי מדעם, ולא אשכחו אלא גווזא על כיף ימא, אתיוה ליה, אמרו ליה: עביד מרנא עליה, אישתכח דהוה מלי דינרי, דזימנא חדא טבעת ספינתא וכולי עיסקא הוה מחית בההוא גווזא, ואישתכח בההוא זימנא דמן דסרוקיתא; ומן מטרוניתא; -- עמוד ב -ומן אשתו של טורנוסרופוס; ומן קטיעא בר שלום. רב גמדא יהיב ד' זוזי לספונאי לאתויי בהון מידעם, לא אשכחו, אתיוה ליה בהון קופא, אישתמיט על לחרתא, חפרו בתריה אשכחוה דרביע על מרגלייתא, אייתינון ליה כולהון.
ומכספו של רבי טרפון הוא התיר לעצמו להנות?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 10:54 |
|
| |
ירוחם,
מתנות עניים שייכות לעניים בצדק.
נאמר במסכת פאה: הכל לפי גודל השדה, ולפי רוב העניים, ולפי הענוה.
אם עשיר איננו נותן צדקה לעניים כפי עושרו (גודל שדהו), הרי שהוא גוזלם. לפיכך, רבי עקיבא ביקש להצדיק את רבי טרפון, ורבי טרפון הבין זאת והודה לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 11:38 |
|
| |
מ מתנות עניים לא שיכות לעניים! הן שיכות לעניים רק לאחר שהנותן נתן להם את המתנה. אם הנותן לא נתן את המתנה. מכל סיבה שהיא- אסור לקחת זאת ממנו בכח פיסי. מאיפה אתה לוקח כי רבי עקיבא היה גבאי צדקה? מהסיםור הזה? הוא היה גבאי של בר כוכבא, ונסע לגולה לאסוף כסף בשביל המרד. הוא למד כי
ניחא לי לאינש לעבד מצווה בממונה- ורבי טרפון היה כל כך עשיר כי 4000 דינר לא השפיעו על עושרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 11:59 |
|
| |
האם ממקור זה נוכל לדעת אם הסיפור עם רבי טרפון היה לפני או אחרי שהתעשר?
סיפור ר"ע
ור"ט הזכיר לי את הסיפור הבא:
כשהרב
אלישיב חלה לפני פטירתו, תרמו אברכים
לזכותו דקות וימים מחייהם:
http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=38968
היה אברך שתרם 20 שנה, וכשנשאל: כולם תורמים דקות וימים, ומדוע אתה תורם
עשרות שנים? הוא ענה: כולם תורמים מחייהם, ואני תורם מחיי אחרים. וד"ל
תוקן על ידי נישטאיך ב- 01/10/2013 12:10:14
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 12:32 |
|
| |
וזה מזכיר לי כי בתולה בת 40 תרמה 20 שנה מחייה, שאלו אותה השתעגת?20 שנה? השיבה אני רוצה להיות בת עשרים
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 13:16 |
|
| |
ירוחם,
מתנות עניים שייכות בכח לעניים עוד לפני שניתנו, ובפועל משניתנו, ואסור לעניים לקחת את מתנותיהם בכח.
בזמנם של חז"ל, מי שלא נתן מתנות עניים, אפילו אם היה עני המתפרנס מתבואת שדהו, בית דין היה כופה אותו לתת מתנות עניים. בדורות האחרונים, לפי ערוך השולחן, אין בתי דין כופין על הצדקה. הרמב"ם העמיד את מצוות הצדקה על-פי שיעורים: פחות ממעשר - רשעות, מעשר - מדה בינונית, חומש - מדה משובחת. והבית יוסף התיר לתת יותר ממדת חסידות. אולם לפי הירושלמי (מסכת פאה): חומש למצוות, דהיינו זה החיוב, לא פחות ולא יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 15:01 |
|
| |
מ.
תמה אני עליך. מעשרות שהן מצווה מדרוריתא, אינן של הלוי עד שהוא לא מקבל אותם מהנותן, מתנות עניים לכש"כ
הכלל של אין ב"ד כופין על מצוות שמתן שכרן בצידם. לא מוכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 15:34 |
|
| |
נישט
מאמר מגויס, מענין שהרמב"ם לא הכיר את נושא המאמר. והוא כתב בדיוק להפך. -גיוס תרומות ללומדי התורה אם היתה. בשוליים היתה. ולא בצורה ממוסדת רק פה ושם. במקרים חריגים מאד,
כמובן הרוצה מוצא את החריגים.תרומתו של רבי טרפון לא היתה עבור לומדי התורה,
|
|
|
|
|
