|
|
| נשלח ב-27/9/2013 14:47 |
 |
| |
סתם הערת ביניים.
קבלתי הסבר טלפוני אודות הספר בתורתו יהגה של הרב שג"ר. תוך כדי השיחה העלתי שאלה שהטרידה אותי בעת פתיחת האשכול, למה לגרי"ד מוצמד תואר הרב, בניגוד לא.י.השל? אולי זו טעות, אך כך מקובל משום מה. יש למישהו הסבר לעניין?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:00 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: |  | מ80 אתה מציע בעצם פרשנות מעניינת להולדתה של החסידות, כמו גם להתנגדות הליטאית.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 27/09/2013 14:43:25 |
|
הולדת החסידות בפולין?
הבעש"ט נולד ליד קמיניץ לא בפולין ,[אמנם קרוב]
והחום הגוראי והקוצקאי מזכיר לי שריפת יבלת בקור 60 מתחת לאפס,
תוקן על ידי ביליצר ב- 27/09/2013 15:02:09
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:13 |
|
| |
הבעש"ט התגורר בחבל פודוליה שאז היתה שייכת לפולין.
חסידות קוצק וגור שייכות לתקופת שקיעת שמשה של החסידות. מכל מקום, תנועת החסידות היתה פופולארית בפולין כי התאימה לאופיים של יהודי פולין. יש האומרים שהבעש"ט הגיע לעולם כדי להציל את יהדות פולין מרודפיהם ולרומם את קומתם הרוחנית של יהודי פולין שהושפלו במשך מאות שנים ע"י הפולנים האנטישמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:30 |
|
| |
נקרא רומניה ויש טוענים גליציה, השם פולין לא מופיע במפת הבעש"ט,
היא לא התאימה יותר לאופיים הפולני מאשר לאופיים של הליטאים או הרוסים ובעל התניא יוכיח שהיה בן דורו של אבי המתנגדים, ברוסיה הלבנה
לקרוא לקוצק השקיעה?קראת פעם את ספרי תלמידי קוצק ?קוצק בסך הכול חזרה למקורו המנטלי=הקור בניגוד לחום החסידי במעטפת של פנימיות,
אוקראינה היתה מלאה בחסידות מלבד ליטא שהשפעתו של הגרא השאירה בו את חותמו,
תוקן על ידי ביליצר ב- 27/09/2013 15:34:22
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:37 |
|
| |
אדרבא רבי שניאור זלמן מלאדי נולד בבלארוס וחסידות חב"ד ישבה בבלארוס או סמוך לה, ולא בכדי היתה החסידות השכלתנית ביותר מכל החסידויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:42 |
|
| |
אוקראינה המדינה הדרומית ביותר במזרח אירופה ולא בכדי היתה המרכז של תנועת החסידות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:46 |
|
| |
בלארוס איז רוסלנד,
היה בו שילוב של שכלתנות ודביקות אין סופי,
אוקראינה היא גם רוסיה,
להזכירך ניסו להבדיל כאן בין הקור הרוסי לחום הפולני,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:55 |
|
| |
אגב שכלתנות ,לא מצאתי בחבד רק שאלות כנות ושכלתניות ,כל השאר.....
תוקן על ידי ביליצר ב- 27/09/2013 16:02:30
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 15:57 |
|
| |
דה וינצ'י,
ככל הידוע לי ההסבר מאד פרוזאי. השל לא היה רב (אלא הוגה דעות ופעיל חברתי) והגרי"ד כן. השל אמנם הוסמך לרבנות במוסדות לא אורתודוכסיים, אבל במינוח המקובל (חכם הלכתי שמנהיג קהילה גם במובן ההלכתי) דומני שקשה לקרוא לו רב. ייתכן שרבנים ורבות רפורמיים או קונסרבטיביים יתקוממו כנגד זה, אבל מה לעשות באמת יש משמעות מקובלת למינוח הזה ולמיטב ידיעתי הוא לא עומד בה. הדברים לא אמורים דווקא כלפי מי שאינו אורתודוכסי. גם הוגה דעות , חוקר, או פעיל חברתי, או מנהיג, אורתודוכסיים, אינם רבנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 16:03 |
|
| |
רוסיה הלבנה ואוקראינה היו במקור רוס שבירתה קייב, להבדיל מרוסיה שבירתה מוסקבה.
אח"כ במשך מאות שנים השתייכו לדוכסות הליטאית הגדולה ואח"כ במשך כמאתיים שנה לאיחוד הפולני-ליטאי. ככה שהדיון הינו על ההבדל בין השכלתנות הליטאית לבין הלבביות הפולנית. או שמא ליהדות רוס אופי מיוחד, הן שכלתני והן לבבי, כפי שבא לידי ביטוי אצל רבים מיוצאיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 16:52 |
|
| |
שבת כמקדש בזמן, הערה בשולי הדברים היפים של דה וינצי. הרעיון הוא אכן יפה, ויש בו טעם עמוק ולא פיוטי גרידא [שאין לזלזל בו]. רצף הזמן הוא סתמי, חסר מובן, והאדם קובע בתוכו מועדים בעלי משמעות, המעניקים תוכן וטעם לחייו ברצף הזה. בעיני, המשמעות והטעם הם העומדים ביסוד המועד. ההלכה היא לבוש של כללים וחוקים, תקנון מחייב לשם יחודו של המועד ולהבדלתו מן היום הרגיל. הדברים הזכירו לי מיד את התרפויטים, אותה כת נזירים יהודית עליה כותב פילון. ראו כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D את 'על חיי העיון', החיבור המתאר את אורח חיי התרפויטים אפשר לקרא בעברית, במהדורת כתבי פילון, הוצ. מ.ב., כרך א' ע' 183. קודם לו מבוא של סוזן דניאל-נטף בע' 169. עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 27/09/2013 16:53:07
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2014 21:12 |
|
| |
חיפשתי אשכול על א,י,השל ומצאתי רק את זה. (רציתי לתת כאן לינק לכמה הרצאות חדשות לכבודו ממכון ון ליר)
הנה תשמעו אותם כאן
www.youtube.com/watch?v=-jE8Q-InAnc&index=2&list=PLHgwT2MoGd821chAbSXHBuYEsDQT29mLK
אגב נושא האשכול:
בריסק זה לא ממש ליטאים, הם יותר ברוח החסידים, גרו קרוב אליהם וגם הריחו חזק את ריח החסידים ככה שאם הוא רוצה לעשות את התזה חסידים מתנגדים אז בריסק הם באמצע הם לא חסידים ולא ליטאים.
מי שקצת מכיר, בריסק שונאים את הבני תיירה יותר מהחסידים.
תוקן על ידי maxmen ב- 30/12/2014 21:13:45
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2014 22:32 |
|
| |
אדמו"ר הזקן היה ליטאי, בחצר המגיד ממזריטש כינויו היה "דער ליטוואק". למי שהזכיר את קוצק, זו חסידות מאוד יוצאת דופן ומאוד שונה מהבעל שם טוב. הבעש"ט קירב את ההמונים וחבריו לימדו תורה את היהודים הפשוטים שלא ידעו א"ב. בקוצק חיפשו רק חריפים וחכמים שמוכנים לחיי פרישות וביטול של כל הנאות העולם, וויתרו על כמות של חסידים עבור האיכות הזו. הבעל שם טוב חינך שגם יהודי פשוט שעובד כל היום הוא חלק מעם ישראל ויקר מאוד בעיני ה', בקוצק היו שורפים מרוב חריפות אחד כזה שרוב ימיו בגשמיות.
(אגב גם אדמו"ר הזקן מעיד שבתחילה לא רצה ביהודים פשוטים אולם המגיד ממזריטש לימדו להכיר במעלתם.)
אז נכון שלכל זרם בחסידות יש ייחודיות, אבל כאן זו ייחודיות שקצת הפוכה מהזרם הראשי של תלמידי הבעל שם טוב. ואחר כך נוספה לזה הבדלנות ההונגרית וכך הגענו למה שקרוי היום "חסידויות סגורות" שמאוד קשה למצוא משותף להן ולדרך הבעל שם טוב. עיין ערך המילה "אונזערע" שבעבר כוונה לכל יהודי וכיום בקושי לחסידות שאתה משתייך אליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 18:18 |
|
| |
בראשית הדיון, השאלה הוצגה בצורה הבאה (שלדעתי היא הקרובה לאמת), האם ישנה דרך לקב"ה ללא המצוות או לכל הפחות המצוות הן דרך להגיע לקב"ה הגדול מהן, או לחילופין הקב"ה לפחות ביחס אלינו הוא המצוות ורק הן.
יש להבהיר שישנם ערכים שלא נכתבו בתורה אך קדמו לה כמאמר החכם 'דרך ארץ קדמה לתורה', כך שהניסוח הזה אינו מדוייק לחלוטין, עם זאת בעצם הוא נכון, כי כל הערכים האלו חשובים רק במידה והם 'כלים' לתורה, ולא שערכם הוא דבר לעצמו.
(זו נקודה שלדעתי נכונה גם לפי השיטה החסידית, ערכי השלום הנימוס וההטבה הם במידה ובה הם באים מהתורה וחוזרים אליה, יש לציין גם לדברי הרמב"ם על ההבדל בין חסיד אומה"ע לחכם מהם.)
ואכן בנקודה זו ישנו הבדל בולט בין הגישה החסידית שמקדשת את הלימוד לכשיביא לדבקות ומנגד מעריכה תפילה שהיא עבודה שבלב על פני תפילה על פי ההלכה. לבין הגישה הליטאית שמקדשת את ההלכה והלימוד כשלעצמם, ומעריכה רק תוספת לב ומחשבה בהם.
בהמשך הדיון עבר ל'חום' ו'קור', ושאר ירקות. בעניותי אציין שהפולנים ידועים בעולם כקרים מאד לעומת הרוסים, והינם לשם דבר בתכליתיותם. אולי במריבות הירושה הם נחשבים ל'חמים'. וכל זה באמת לא נוגע ליהדות.
(אם זה נוגע למשהו, לענ"ד זה נוגע לעובדה שתקנות הבית ישראל התקבלו רק בגלל שנפלו על קרקע מתאימה.)
ולעניין קירוב היהודים הפשוטים, זהו אכן חלק מתורתו של הבעש"ט, אך ברור שלא העיקרי שבה. הבעש"ט סחף את תלמידיו הגדולים, לא באמצעות האדרת הפשטות, כי אם באמצעות חכמה עמוקה שהיא גם חמה ולבבית. כל האדמורים בדורות הראשונים למיטב ידיעתי היו בעלי תורה וניתן למצוא בדבריהם עומק. ההבדל ביחס ליהודים הפשוטים לא היה (בשלב זה) הבדל בהערכה, אלא הבדל בהשקעה. הקוצקר העריך יהודים פשוטים אך ביקש יותר והתמקד בזה, את השפעת החום והברכות הותיר לשאר האדמורים שלא חסרו. גם חסידיו שרפו רק למדנים או חסידים או כל אדם חשוב בעיניו שלא היה כמותם, אך אדם פשוט שלא החשיב את עצמו קיבל יחס חם ולעיתים כבוד.
 |
|
|
|
|
|
