| נשלח ב-29/9/2013 03:43 |
 |
| |
רשבם על תורת משה ?
נתחיל בדבריו בתחילת בראשית,
יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ומדרשותיהם כנים ואמיתים ,וזהו האמור במס שבת דף סג ,הוינא בר תמני סרי ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו,ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון וכו,
צ"ע בדרש ופשט הסותרים זה את זה,,מהי עמדתו?
רשבם פרק א פסוק כא ,
ויברא אלוקים את התנינים הגדולים ,פירש אע"פ שאמר הקב"ה ישרצו, שהם דגים שאינם גדולים כל כך ,אעפ"כ גם התנינים הנזכרים במקום אחר ברא עמהם ,לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון האמורים בנביאים ,[ישעיה כז א] והאמור באיוב [מ כה ] תמשוך לויתן בחכה,
היוצא מדברי הרשבם ויברא אלוקים את התנינים הגדולים , אלו הידועים מישעיה ואיוב,,, מתי נכתבה התורה לדעת הרשבם???
פסוק כז ,ד"ה בצלמו פירוש ,של אדם ,הוא בצלם אלוקים ,מלאכים ,ואל תתמה אם לא נתפרש יצירת המלאכים ,כי לא כתב משה כאן לא מלאכים ולא גיהנם ולא מעשה מרכבה ,אלא דברים שאנו רואים בעולם הנזכרים בעשרת הדברות ,כי לכך נאמר כל מעשה ששת הימים כמו שפירשתי למעלה ,
פירוש ,משה רבינו מצוה על השבת שהוא עדות למעשה בראשית בעשרת הדיברות ולכן הקדים משה את פרשת ששת ימי בראשית והבריאה הנראית בלבד ולא השאר,
צריך עיון ,הרי בפרק ב פסוק ד זה שני,מתחיל אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וכו,שוב אין איזכור למלאכים גיהנום וכו,ומאידך גן עדן בכל זאת מוזכר ,
גם האם אין חשיבות בהזכרת הבריאה אלא בעשרת הדיברות בלבד ,הרי גם במרה כבר נצטוו על השבת [ואולי הינו חולק] ובכל זאת הרי משה לימד את ישראל 40 שנה במדבר וחזר ושנה ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות וכל תרי"ג מצוות,
ממשמעות דבריו גם אין חסרון בהזכרת הגהנום בתורה ולא במעשה מרכבה ,האם אינם גופי תורה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 05:18 |
|
| |
לא, מעשה בראשית מתחיל בשביל שלא נחשוב שהיקום קדמון.
למה שש ימים ולא אחד ?! על זה משיב "בשביל מצוות שבת"
זה דבריו בפרשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 14:23 |
|
| |
מקס
וזה לשונו,גם כל הפרשה הזאת של מלאכת ששה ימים הקדימה משה רבינולפרש לך מה שאמר הקבה בשעת מתן תורה זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים וכו,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 14:56 |
|
| |
ששח הימים נכתב בכדי להודיעך, כי ה' למרות שבריאת העולם לא עלהלו במאמץ הוא שבת ביום השבעי.
כך קדושת השבת אינה תלויה במאמץ או לא במאמץ
הפסוק של וינח ביום השבעי- אין פרושו שהוא נח בשבת. לפרש וינח כמנוחה מעידה על חוסר ידיעה בשפה המקראית.
נדמה לי כי אין לו רעים במסורה וינח = מנוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 15:30 |
|
| |
ירוחם ,
מה הינך אומר על התנינים ,
שאר דבריך נראים קצת תלושים ,מה זה וינח?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 15:32 |
|
| |
מזה ומזה על תנח ידך ,מה זה על תנח ?מה זה להניח ?כולם בעצם אותו שורש
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 15:37 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | מקס
וזה לשונו,גם כל הפרשה הזאת של מלאכת ששה ימים הקדימה משה רבינולפרש לך מה שאמר הקבה בשעת מתן תורה זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים וכו, |
|
רשב"ם בראשית פרק א
לכך אמר להם משה לישראל, להודיעם כי דבר הקב"ה אמת, וכי אתם סבורים שהעולם הזה כל הימים בנוי כמו שאתם רואים אותו עכשיו מלא כל טוב? לא היה כן, אלא בראשית ברא אלהים וגו'
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 15:51 |
|
| |
מקס,
מה הוספת?כל זה למען הציווי של זכור את יום השבת לקדשו,
האם ספר בראשית כבר היה כתוב לפני נתינת התורה?האם אינו מקבל את השבת במרה ?
האם אין עניין קדמות ה באנוכי ה אלוקיך ?האם אין צורך בהקדמה זו לכלל תרי"ג?
למה עשה הרשב"ם כאן עניין דוקא מעשרת הדיברות,?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:12 |
|
| |
בליצר
הדבר מובן- כל לימוד שלא עולה לפי מה שלמדת הוא הזוי,
מה הקשר לתנינים?
וינח -פרושו הניח -הניח את המלאכה. בדוק בכל התנ"ך ותגלה כי זה הפשט של וינח בכל המקומות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:19 |
|
| |
ירוחם
מה שהינך טוען עכשיו לא כתבת לעיל ,
ופירושך נכון חלקית ,וינח יתפרש על המלאכה ולא אלוקים ,
אמנם עדיין וינח הוא מלשון מנוחה ,גם המילה להניח הוא מלשון מנוחה ,
לגבי התנינים עיים מה שכתבתי בתחילת האשכול,
לגבי קדושת השבת והמאמץ לבני אדם בודאי הכונה מנוחת האדם ממלאכה ומאמץ
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:33 |
|
| |
בליצר
הרי אנחנו אומרים למה אנחנו שובתים בשבת?- כי בו שבת מכל מלאכתו- למה שבת? הוא היה צריך לנוח? .
מי אמר לך כי ויח זה מנוחה? בדרך כלל אם יש מילה משווים למילה אחרת בתנ"ך כאמור אין דבר כזה.
התנינים הם לא התנינים המוכרים לנו בשם תמסח,
זה מה שכתבתי- לא משנה מתי נכתבה התורה החשוב זו השפה שנכתבה בה, ומשווים בין מילה הכתובה נישעיהו ובראשית
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:49 |
|
| |
מי אמר?מכיר את הסיפור של הגר והלל? ,מי אמר שאלף זה אלף ובית זה בית
לגבי מנוחתינו ,למען י נ ו ח עבדך ואמתך כמוך,
האם עיינת בדברי הרשבם על התנינים הגדולים ?מה פירושו?
תוקן על ידי ביליצר ב- 29/09/2013 16:53:15
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 22:02 |
|
| |
וינח ביום השביעי. פירש רש"י: כביכול הכתיב בעצמו מנוחה, ללמד הימנו קל וחומר לאדם שמלאכתו בעמל וביגיעה שיהיה נוח בשבת.
הרי אין לקב"ה טורח ויגיעה, אז מה פירוש וינח?
פירש רד"ק כי העוזב הדבר ומניח מלהתעסק בו הוא נח מהדבר. ופירש ספורנו: שבו (ביום השביעי) כבר נשלם כל הצריך להביא המכוון אל תכלית, ובשלמות תהיה המנוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 16:16 |
|
| |
מם תודה על התנא דמסייעא
חיפשתי הרבה ביחס לדברי הרשבם בתנינים ,בינתיים לא מצאתי תקדים לשאלה,
תוקן על ידי ביליצר ב- 01/10/2013 16:25:06
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 16:48 |
|
| |
רשב"ם וישלח ,היא מצבת קבורת רחל שאמר שמואל לשאול כשהלך ממנו אחר שמשחו למלך
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 19:12 |
|
| |
בליצר
על דבריך אלו מבססים חוקרים כי רחל לא נקברה במקום שאנחנו חושבים שהיא קבורה.
|
|
|
|
|
