סלנגים מהמקורות

הנה זה מכבר שברצוני לרכז את הסלנגים שנשתרשו בעם ומקורם ממחוזותינו 
כדוגמת 'עד אשר יצא מאפכם' הידוע בתור 'עד שיצא לך מהאף...'

וזה החילותי בעזרת הנותן ליעף כח 


'אות קין' בלשוננו הכוונה לסמל בושה אך בתורה הכוונה לסמל שדווקא יגן עליו

בראשית: ד' טו' "וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו" (ורש"י שם)

אשמח לתיקונים הארות והערות

תוקן על ידי rrrafi ב- 29/09/2013 11:02:09

בן נעוות המרדות

יש להפריד בין ביטויים שהמשתמשים בהם מתכוונים למשמעות הפשוטה שגם מי שלא יכיר את המקור יבין את הפירוש כמו 'איש באמונתו יחיה' (המסורס) 'ארץ אוכלת יושביה' 'מעשים אשר לא יעשו' (או 'הפרד נא מעליי' ו'עליי קללתך' האקטואליים) שהם לא סלנג ולא משל אלא מטבעות לשון בעלמא בניסוח תנ"כי

ובין ביטויים שללא ידיעת המקור אין להם פשר או עכ"פ הבנה מלאה או שברור שהם נאמרים כמשל ולא בהקשר המקורי כמו 'כבשת הרש' 'אבד עליו הכלח' 'סלע המחלוקת' 'עובי הקורה' 'בחור כארז' 'לדבר גבוהה גבוהה' 'טומן ידו בצלחת' 'שמנה וסלתה' 'לא בשמים היא' ועוד

מהפרשיות האחרונות יש כמה מפורסמים כמו  'הכצעקתה' ו'ברחל בתך הקטנה'

הסוג השלישי שאדם מחפש הם ביטויים שגם בהקשר המוקרי שנאמרו הם היו בבחינת משל או סלנג
כמו 'דרך המלך נלך' או 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים'