סלנגים מהמקורות

מרקה, זו דוגמה. אבל אנו מבינים את העיקרון ולכן נניח שכך קרה לכל הבנים, נטמאו כך או אחרת, ושימשו כולם. זו אופציה די ריאלית, קשה מאד מאד לשמור על טהרה כהלכתה. לא אאריך בדוגמאות אבל אם היינו חיים בזה היינו יודעים, זה קשה עד הייתי אומר בלתי אפשרי. וזה לא אני אומר, אלא התורה, שכל חטאות הציבור בכל השנה, כולל שעירי ר"ח, שעירי מועדות, שעירי יו"כ ופר של יו"כ - כולם באים על החטא של טומאת מקדש וקדשיו. כי ברור לתורה שלא יתכן להימנע ממנו. זב ישב על כסא, והלך, הכסא נראה אותו דבר, אתה רואה כסא, מתיישב - ונטמא. ואח"כ נודע לך. וכהנה רבות.

לפום ריהטא לא מצאתי את אבי אבות הביטויים מפרשתינו:

 ברחל בתך הקטנה, לומר שאדם שם הכל על השלחן (ומאיפה ביטוי זה)

אתנחתא 

וכאן בנוי על חז"ל, שמנה לו כרוכלא ופירט עוד ועוד כדי שלא ירמהו בשום צורה. וגם היום הכוונה יותר לפירוט מדוייק, ללא הכללות.

מרקה

ישמעאל היה הראשי ושני אחיו החליפו אותו כשנטמא - יש לנו כבר שלשה כהנים ישמעאל ישבב ויוסף ששימשו בחייה בלי שאף אחד מת

ואידך , זיל גמור