הופעה חול המועד סוכות תשע"ד סיקור + תמונות

האמת אגיד כי זה עידן ועידנים, תקופה ארוכה (יחסית), שעוקב אני מדי פעם, זעיר פה זעיר שם, אחר הנעשה והנשמע בפורום זה. אציין לשבח כו"כ מן האשכולות מן העבר ומן ההווה, אשר היו מרתקים ומחכימים במיוחד, ועל כי רבים וא"א לפורטם, על כן יהיו נא בעיניכם כאילו הייתי פורטם. מפעם בפעם ראיתי צורך להגיב על הנכתב, להאיר או להעיר, אולם מכיון שאין עיתותיי בידי כ"כ, ולא סיפק הזמן שברשותי בכדי להשקיע ראשי ורובי בסוגיא (...) זאת, אמרתי בליבי לדחות תגובתיי ל'מחר', וכדברי המדרש (מכילתא עה"פ שמות יג,יד) כי "יש מחר שהוא לאחר זמן", ומי יודע אם לעת כזאת או אחרת אמצא פנאי להעלות ולפרסם מעל-גבי במה מכובדת זו את אשר עם לבבי [ומכאן שלוחה תשובתי למה שכתבה אידי באשכול  'אלה שכותבים – ואלה שקוראים'. וכבר אמרו רז"ל (הובא בדברי התוס', כריתות יד,א) כי 'דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר'].

ומעכשיו, ודאי תוהים הינכם (ואם אינכם תוהים, אנא קיראו שוב את אשר כתבתי בריש דבריי...): אם-כן, מה יום מיומיים, ומה ראיתי פתאום צורך לכתוב ולפרסם דברים אלו דלהלן?

ובכן, בחוה"מ סוכות זכיתי להשתתף בקונצרט המיוחד שערך ירחמיאל ביגון (כן, זו אכן זכות להשתתף באירוע שכל-כולו מוסיקה יהודית אמיתית, התורמת ומוסיפה רבות לנפש השומע בזה ובבא; בזה – בקיום מצוות "ושמחת בחגך" בהידור, ובבא – בכך שמרוממת היא את האדם, מביאה אותו לגבהים רוחניים חדשים, ומעוררת אותו לתורה ועבודה מתוך חיות מחודשת לכל משך תקופת הזמן הקרובה). ולא פעם אחת בלבד, כי-אם פעמיים תמימים. זכיתי והשתתפתי הן בקונצרט הראשון שערך ביום ראשון, ג' דחוה"מ סוכות, בו הופיעו בנוסף לפרחי מיאמי (איך לא?...) ומיאמי אלומני (להקת הבוגרים שהופיעו לראשונה בקונצרט 'מיאמי 36'), האמנים: בנצי ושמולי מרכוס (להקת 'היום השמיני'), ארי גולדוואג ויואלי גרינפלד, כפי שודאי הנכם יודעים (וזאת למרות שנאלצתי להקריב בכך ולוותר על קונצרט מדהים אחר של אברהם פריד ואייבי רוטנברג), והן בקונצרט שערך ביום שני, ד' דחוה"מ סוכות, בו הופיע בני פרידמן במקום האחים מרכוס (הפעם, כבר לא היתה זו הקרבה מצידי, למרות שביום זה נערך גם-כן קונצרט נוסף, ודי-למבין).

לא היתה לי זו הפעם הראשונה בה חוויתי קונצרט של ירחמיאל ביגון; רק בעבר הלא רחוק – בחוה"מ פסח אשתקד – השתתפתי בקונצרט המיוחד שערך בברוקלין קולג' – מיאמי 36, ויש עמי באמתחתי תיעודים שונים מן הקונצרטים בהם השתתפתי (ואם כבר ב'מיאמי 36' עסקינן – יש עמי תיעוד וידאו מלא של כל אורך הקונצרט. אך כפי שכבר פורסם, בעזהשי"ת לקראת חג החנוכה הבעל"ט אור חדש על ציון יאיר בצאתו-לאור של קונצרט זה על-גבי DVD. אי לכך, נמתין קמעא עד אשר נחזה כולנו בתיעוד רשמי זה. רק זאת אגיד, כי אם אמנם אף לאחר הצפי' ב-DVD  אראה כי מכל-מקום יש בתיעוד הבלתי רשמי שבידי תוספת מרובה (ואמצא לכך זמן...), אשתף את הרבים בעזהשי"ת אף בתיעוד זה). אלא שבכל אותם הפעמים, לא איסתייעא בידי, מסיבות כאלו ואחרות, לזכות את הרבים ולשתפם בזה. אהיה כנה ואומר, כי אף הפעם הזה אמרתי בליבי, כי 'מה לי ולצרה הזאת'; למה לי להכניס ראשי ולכלות זמני בכתיבת סיקור הקונצרט המדהים הזו והעלאת קטעי הוידאו, רק בשביל למלא חובת "למען ידעו דור אחרון .. יקומו ויספרו לבניהם". אולם שוב נמלכתי בדעתי - בעיקר אחר שראיתי את ההשתוקקות הרבה בקרב בני ארץ-ישראל ל'תורה חדשה' - כי הפעם הזה לא אהיה מן המונעים בר, אלא אזכה ואשתף את הרבים באשר יש עמי בבית גנזיי, ובזה אקיים גם דברי הנשר הגדול, במה שפסק להלכה (משנה תורה, הלכות יום טוב, פ"ו הי"ח) אודות שמחת יו"ט כי "מי שנועל דלתי חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה .. אין זו שמחת מצווה, אלא שמחת כרסו".

לא איש דברים אנוכי, ואין הזמן גרמא להאריך בזה, ואשר לכך – אגש לגופו של ענין:

באשר לסיקור בכתב – כאמור, אין הפנאי עמי לכתוב סיקור ארוך ומפורט לכל אורך הקונצרט, לפר(ו)ט עלי גליון את כל סדר ההשתלשלות לאמר מי שר מה ואיזה זמיר נשמע קולו בבית או פזמון זה או אחר. אולם 'פטור בלא כלום אי אפשר', ולכן אעלה בזה מקצת מהגיגיי ורעיונותיי שצפו ועלו בי תוך כדי הקונצרט.

באשר לסיקור ותיעוד וידאו – יש עמי באמתחתי תיעוד וידאו מלא (באיכות HD) של הקונצרט השני שהתקיים ב-ד' דחוה"מ סוכות. אולם מסיבות כאלה ואחרות (כזכויות יוצרים; משקל עודף וכיו"ב) איני חושב כי זה הזמן והמקום להעלות הכל לרשות הרבים. אלא שקרוב משפחתי ששמע ממני על-כך החליט כי 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש', לקח ממני את כל קטעי הוידאו, וערך מהם קטע וידאו אחד (לא קצר), תוך שמירה על מגבלות ההעלאה לרשת מחד גיסא, ושמירה על איכות האודיו והוידאו המקסימלית (במסגרת המוגבלת) והעברת התחושות כמי שיושב באודיטוריום מאידך גיסא.

ובכן, הרי לפניכם תיעוד וידאו מן החלק הראשון של הקונצרט. (מפאת המסגרת המצומצמת הניתנת ברשת vimeo, נאלצתי להוריד מאיכות הוידאו. עמכם הסליחה):

https://vimeo.com/76252834 קוד הגישה הוא: 1818 (חי חי...).

[לחובבי הצימוקים אוסיף, כי שמיעה חדה תסב את תשומת לבכם בתחילת השיר הראשון שמבצעים פרחי מיאמי ('חי חי') לקול השואל באנגלית Is anyone" sitting here?" (- האם מישהו יושב כאן?). קול זה שייך ללא אחר מאשר יושי בנדר, שאת החלק הראשון בשני הקונצרטים (בהם לא הופיעו מיאמי אלומני) בחר להעביר בישיבה באודיטוריום בינות לקהל וצפיה מהנה, מאשר ישיבה משמימה מאחורי הקלעים... ואכן, מקום זה היה פנוי והוא ישב לידי כל משך החלק הראשון של הקונצרט, כשבסופו אני שואל אותי בחצי חיוך "איך זה לשבת הפוך, כשהפנים אל מול הבמה?"...].    

ובכן, באופן כללי, שני הקונצרטים היו אכן בגדר 'תורה חדשה'. כאמור, אין זו הפעם הראשונה בה משתתף אני בקונצרט של פרחי מיאמי; זכיתי אף להשתתף פעם בקונצרט שערכו בישראל. אולם חלק גדול ממה שמוכר וידוע על פרחי מיאמי בקרב ההמון ועמא דבר פשוט השתנה (לטובה כמובן...).

ראשית, כל בר בי רב דחד יומא המאזין קצת למוסיקה יהודית בכלל, ולז'אנר מקהלות הילדים בפרט, יודע לומר, כי בעוד שביחס למוסיקה עצמה ברור כי מוסיקה אמיתית ניתן לשמוע דוקא אצל ירחמיאל ביגון ופרחי מיאמי (העומדים בשורה אחת עם גדולי האמנים כמרדכי בן דוד, אברהם פריד ועוד, הן מבחינת וותק השנים המפליא שיש ברשותם, והן ובעיקר מבחינת איכות המוסיקה שיש באמתחתם), ולא ניתן כלל להשוותם למקהלות ילדים אחרות מבחינת איכות המוסיקה, אולם ביחס להופעת במה (כוריאוגרפיה וכדומה) ניתן למצא מקהלות ילדים נוספות, כאלי גרסטנר וישיבה בויס, העולות בביצועם על פרחי מיאמי. עלינו להודות יש בזה מקצת מן האמת, שכן ישנם קונצרטים בהם נראה כי אכן ירחמיאל ביגון  נתן לזמרירים הצעירים מרחב פעולה גדול מדי, ואפשרות לכל אחד מהם לבטא עצמו בצורה אישית. חשוב להדגיש, כי שיטה זו – שמאז עידן המיקרופונים האלחוטיים נראה כי בה אוחז ירחמיאל -  אכן יש בה מימד מדהים ומיוחד לכשעצמו, כשכל ילד מבטא עצמו ומתחבר למוסיקה באמת בצורה אישית (מה שמזכה אותו בתואר 'בעל מנגן' בפורמט מוקטן). כל חד עין יוכל מיד להבחין כי בפרחי מיאמי חי כל ילד את המוסיקה בעצמו; לא עוד חיקוי גרידא של מנצח המקהלה. כשמאידך גיסא, שומרים הם כולם על אחידות התנועות בצורה יוצאת מן הכלל, כמובן. מלאכת מחשבת של ממש. אולם פעמים דומה כי חוט דק זה עליו צועד ירחמיאל נפרם במקצת, מרחב הפעולה הוגדל מעט, ותנועות הגוף כבר אינן כל-כך אחידות. ובכן, בשני הקונצרטים הללו השתנה הדבר להפליא. בקונצרט ביום ראשון (שאגב, דומני כי מהפן הזה היה מדויק קצת יותר) ישבתי פשוט מרותק ומודהם מהאחידות המרשימה בה ביצעו כל ילדי המקהלה את התנועות לאורך כל הקונצרט.

שנית, רבים מאלו שהשתתפו בקונצרטים של פרחי מיאמי יודעים להצביע על-כך כי לעיתים (קרובות לפעמים) ישנם בעיות שונות בסאונד. החל מחריקות מיקרופונים, וכלה במיקרופונים שאינם במיטבם בדיוק ברגעי הסולו... ובכן, אף מהפן הזה השתנה הדבר להפליא (אפילו ביחס לקונצרט בחוה"מ פסח אשתקד - מיאמי 36 - שהיה אף הוא מדהים מהבחינה הזאת). הן בקונצרט הראשון, בו היה מופקד על הסאונד הגאון המוסיקלי האגדי אלי לישינסקי, והן בקונצרט השני, בו הפקיד ירחמיאל את מלאכת הסאונד והמיקס בידיו האמונות של בנו המוכשר החתן חנניה ביגון. (אלי עצמו תפס פיקוד על הסאונד בקונצרט מדהים שנערך באותו יום של האמנים ליפא שמעלצער וחיים ישראל. אל דאגה, לא נאלצתי להקריב קונצרט זה, שכן היה לו 'הדרן' למחרת בצהריים. אין כאן המקום לכתוב עליו (אחרי הכל זהו הרי פורום פרחי מיאמי), אולם בשתי מילים אומר כי אף הוא היה פשוט מדהים. 15 כלים ושתי אמנים חברו יחד למופע מיוחד במינו). בקונצרט השני יכלו חדי האוזן להניח את האצבע על תיקונים זעירים פה ושם, אולם באופן כללי הסאונד היה מדהים ומקצועי בצורה יוצאת מן הכלל. ללמדך, שעם מקצוענות נכונה ניתן להפיק גם מ-6 כלים (ולמרות שאינם 18 כלים, כפי שהופיעו ב'מיאמי 36') מוסיקה איכותית  להפליא.

[אגב, אף מהפן הזה לא מנעתי בר, ואחר הקונצרט הראשון ניגשתי מאחורי הקלעים אל ירחמיאל ביגון, החמאתי לו על הקונצרט המושקע והמדהים, והוספתי לו כי לעניות דעתי 'פרחי מיאמי יוצאים לדרך חדשה'... כשחוברים לכך הקליפים בהם החל ירחמיאל לעשות שימוש לאחרונה (ע"ע when the siyum calls; Miami pomegranate; Miami in Montreal wedding), גדולי האמנים המופיעים יחד עם פרחי מיאמי, שניDVD  היוצאים לאור בפרק זמן קצר, אלבום CD הנמצא בדרך ולפי הנראה כרגע עומד לייצר פס קול שעוד לא נשמע בעבר, ועוד ועוד, מקבל משפט זה מימד מיוחד ועמוק יותר – מיאמי חי חי, כשכולנו מקוים להשתתף בקונצרט 'מיאמי 72' כפי שכבר תיארו ירחמיאל ב'מיאמי 36'...].

וכעת לסיקור קצר ('סיקורון') על שני הקונצרטים: סיקור אודות השירים שבוצעו ועל-ידי מי כבר הועלה ע"י elmonsey ותודת כולנו נתונה לו. אשר לכך, אתעכב בדבריי להלן רק על ההבדלים בין הקונצרטים.

א. ביום ראשון פתח את הקונצרט יואלי גרינפלד, כשאחריו הופיע ארי גולדוואג, ואילו ביום שני פתח את הקונצרט ארי גולדוואג, ורק אחריו הופיע יואלי גרינפלד.

ב. נוכחתי לדעת כי ארי ניחן בכישורי הופעת במה (אחרי הכל, את שנות ילדותו בילה הוא בפרחי מיאמי, הלא כן?). ריקודו המיוחד וקפיצות הבמה שלו הלהיבו את הקהל ותרמו לא מעט לאוירה ששררה שם. ביום ראשון הוא לא הפסיק לרקוד (הופעה ראשונה בניו-יורק, הקלה היא בעיניכם?) עד שכשרצה לדבר בין השירים ולהקדים מעט אודות ההיסטוריה והתוכן של השיר, הוא פשוט איבד את ה'נשימה ונשימה', ונאלץ להתנשף מעט... ביום שני, לעומת זאת, ריקודו היה מתון יותר.

ג. ביום שני ביצע ארי גם את השיר 'רק הוא' מתוך האלבום האחרון, ואילו ביום ראשון הוא לא ביצעו.

ד. כפי שודאי ידוע לכם, ביום ראשון הופיעו האחים מרכוס - להקת 'היום השמיני', ואילו ביום השני הופיע בני פרידמן (כולם אחיינים של...). אציין, כי ביום ראשון הצליחו האחים מרכוס להביא את הקהל לשיאים מיוחדים. אולי היה זה דוקא הקהל שהיה שונה, אולם העובדה היא שהאוירה באודיטוריום פשוט היתה מחשמלת; ההתרגשות וההתלהבות הרקיעה שחקים – מה שהיה חסר מעט ביום שני. לעומת זאת, ביום שני לאחר שבני סיים להופיע עם שיריו, הוא נשאר מאחורי הקלעים, ושב להופיע על הבמה שוב יחד עם 'מיאמי אלומני' (כשירחמיאל מפקיד בידיו את שרביט הניצוח על הבוגרים...) ושוב בסיום הקונצרט (finale), דבר שלא עשו האחים מרכוס.

ה. ביום שני ביצעו בני וארי את השירים 'מן המיצר' (מתוך אלבומו האחרון של ארי) ו'יש תקווה' (מתוך אלבומו של בני) בדואט מיוחד במינו, מה שכמובן לא היה ביום ראשון.

ו. לטעמי האישי, ביום ראשון היתה הופעת הבמה של פרחי מיאמי מוצלחת יותר. הצלחה שנבעה הן מהפן המוסיקלי – כשכמעט לא היו תקלות בסאונד כלל. והן מהפן הכוריאוגרפי – כשעמידתם וריקודם היה מסודר יותר, והגיע לשיאים של סדר מופתי ממש. חשוב לציין, כי גם ביום שני היה הקונצרט מיוחד בשני פרטים הללו, אולם ביום ראשון היה זה פשוט מיוחד בצורה יוצאת מן הכלל.

שוב, אסיים בציון לשבח של פורום זה, על כל מנהליו וכותביו המוכשרים. רק אוסיף, כי בתקופה הקרובה (במיוחד) לא יהיה לי זמן כלל להתעדכן בהנעשה והנשמע כאן, ואשר לכך, אם לא אגיב על דבר מה שייכתב כאן בשבילי אין בכך משום התעלמות, ואין זה נובע רק מהסיבה הפשוטה – שלא ראיתיו, ועם הכותבים הנכבדים הסליחה. בתקוה לשוב ולהשתמע עוד לפני הקונצרט הבא...

תוקן על ידי משוררששיער ב- 06/10/2013 14:12:45

תוקן על ידי משוררששיער ב- 06/10/2013 15:01:18