|
|
| נשלח ב-7/10/2013 16:18 |
 |
| |
מם
רבים נהגו בו היתר הינו היתר או הוראת היתר?
לקחת זהב בלי לראות את הנגנב העומד לנגד עיניו יש לו שם ,קלפטומניה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2013 16:35 |
|
| |
ביליצר,
המלה קלפטומניה פירושה שגעון לגנוב.
אדרבא,
לקחת קיסם מגדר של איש כאילו איננה גדר של איש או ללכת בשביל שכבשוהו בשדה פרטי מבלי לראות את האיש ושדהו אינם קלפטומניה? גזל זה גזל. מכל מקום, גם אם אינם קלפטומניה, הרי אלה מעשי שטות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2013 19:16 |
|
| |
הוראת היתר דינו כנעשית לא כהיתר ואינם בגדר שטות ,
ככלל הגמרא מייחסת רוח שטות לעבירות בהמיות החורגות מתרבות הישוב,
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2013 22:18 |
|
| |
אין שום הוראת היתר המתירה גזל. אדרבא אומר הירושלמי שלא לקחת קיסם מגדר איננו מעשה לפנים משורת הדין אלא שזו שורת הדין וגם בדבר שאינו חשוב יש משום גזל. אז אם תרבות היישוב לקחת קיסם מגדר, זו איננה עבירה בהמית? אם הרבה אנשים מעשנים, זו איננה עבירה בהמית? אלא מה, יש עבירות, כגון ניאוף, שרוב האנשים מסכימים בצדק שהן עבירות בהמיות כי נזקן ברור, ויש עבירות שרוב האנשים לא מגדירים כבהמיות, לאו דווקא כי אינן בהמיות, אלא מחוסר דעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2013 22:52 |
|
| |
מם היקר
הירושלמי הרי היא ראיה לדבריי ,
אדם מורה היתר לעצמו בחושבו קיסם אחד מן הגדר פחות משוה פרוטה אין בו משום קפידא וגזל ,ועל זה בא הירושלמי לחדש ששורת הדין גזל הוא ולא לפנים משורת הדין,האם גדולי ישראל שציטטת שלקחו קיסם מגדר ידעו שעוברים על גזל מדאורייתא ?בודאי שלא,
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2013 23:55 |
|
| |
ביליצר,
מה הבדל בין אדם לבהמה? אדם אמור לעשות דברים מדעתו, ואילו בהמה פועלת על-פי טבעה. אם אדם חפץ לקחת דבר-מה שאיננו שלו, הרי שרצונו נובע מיצר בהמי, כלומר מהיעדר שיקול-דעת. על-כן נאמר: סוף מעשה במחשבה תחלה.
גדולי ישראל חפצו לקחת קיסם מגדר, כי זה דבר מועט שרוב האנשים לא מדקדקים עליו, אלא שאז הבינו שאם יעשו כן, אנשים אחרים ילמדו מהם, ואז הגדר כולה עלולה להיחרב, ולפיכך נמנעו מלקחת מאומה.
על הסיפור שסיפר רבי יהושע, פירש המהרש"א: גם שדרך כבושה היה כיון שדרך שדה זרועה עוברת ה"ל לאסוקי אדעתיה דשלא ברשות כבשוה ולא הוה בכלל מיצר שהחזיקו בו רבים דאסור לקלקלו דהיינו שמתחלה ברשות נעשה.
דרך בהמות ללכת בשבילים אם הם פנויים. לפעמים גם אנשים פועלים כך. לדוגמא, אם אדם עובר במעבר חציה כשהרמזור אדום, אזי הוא עושה מה שנוח לו כי יצרו דוחק בו, למרות שהכביש מותר למעבר הולכי רגל רק כשהרמזור ירוק. לא תמיד מה מותר ומה אסור גלוי או ברור, ועל-כן נדרש תמיד שיקול-דעת. רבי יהושע בענוותנותו לימד שלפעמים אפילו לתינוקת יכול להיות שיקול דעת יותר מאשר לגדולי-הדור, ומאחר שהיה אדם גדול הודה על האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 00:44 |
|
| |
שוב, אין כאן חיסרון במושכל ראשון ,
דבר היוצא מהנורמה המבוקשת לחריג הוא בעינינו כמשתטה ,כשהוא יוצא ממה שמייחד אותו כאדם [בחז"ל מיוחס לעניני ניאוף],
בכלל יש לחקור בכל אי התאפקות אם היא אמורה לאפיין לאדם את הבהמה ,הרי יש גם תאוות רוחניות שאנשים לא מסוגלים להתאפק מהם ,תאוות של כל יצירה שאדם עמל בו ואף כבוד,
תשוקה עצומה לתורה ,מצוות ותפילה למשל,
תוקן על ידי ביליצר ב- 08/10/2013 00:56:56
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 11:01 |
|
| |
אמת המידה לאדם איננה הנורמה אלא התורה.
לדעת הראשונים, המצוות בין אדם לחברו הן מושכלות, כלומר אפשר היה לדעת אותן גם אילמלא לא ניתנה תורה. מהבחינה הזאת, אין הבדל בין לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב, לא תענה ברעך עד שקר, ולא תחמד. דהיינו כולן נובעות מחסרונות במושכלות.
בלשון הקודש המלים תאוה או תשוקה בד"כ משמשות להשתדלות אחרי דברים גשמיים או דברים שהאדם לא באמת צריך.
המלים חפץ או חשק משמשות לרצון בדברים רוחניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 13:37 |
|
| |
בהחלט חשבתי על עניין המצוות השכליות אלא שבכל אופן עד כמה שזכור לי בתלמוד רוח שטות מיוחס למה שמכונה תועבה בתורה[סוטה בקלקולה]מעשה בהמה,
אמת המידה לאדם הוא השכל וקניית החכמה המבדילו מן הבהמה[עיין רמבם מורה נבוכים פרק א]
בעילת אשה שלא טבלה אינה עבירה על מצוה שכלית מה שאין כן גילוי עריות [אלו שגם הגוי אסור בהם]
עד כמה שידוע לי אין הבדל בכינויי הלשון לתשוקה בין גשמיות ורוחניות ,וכלשון האור החיים על התורה,,היינו משתגעים אחריו,,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 14:09 |
|
| |
אמר ריש לקיש: אין אדם עובר עבירה אלא אם נכנסה בו רוח שטות, שנאמר איש איש כי תשטה אשתו. פירש מהרש"א:
דאי מלשון נטייה ה"ל למכתב כי תטה ואי מלשון סוטה כמו עשה סטים שנאתי ה"ל למכתב בס' כי תסטה וע"כ דרשוהו מלשון שטות ובמ"ר מייתי לה דכתיב נואף אשה חסר לב וגו' והיינו כי המנאפת מפתה אותו גם בדברי שטות והוא עושה רצונה אבל מלישנא דתלמודא אין אדם עובר עבירה כו' משמע דבכל עבירה יש ללמוד כן והיינו שהרוח מטעה ומשטה אותו מדרך טובה לדרך רעה וק"ל.
אתה צודק. המלה תשוקה משמשת הן לדברים רוחניים והן לדברים גשמיים, ופירושה דבקות.
תוקן על ידי מם80 ב- 08/10/2013 14:09:16
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 14:15 |
|
| |
גם עבירה בתלמוד מיוחס בד"כ לזנות ,ת"ח שעבר עבירה בלילה ,
ארבעה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום,הירהורי עבירה,
והנה גם הבאת מדרש לכך מהמרשא שמשמע דוקא שטות של זנות,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 14:24 |
|
| |
המהרש"א התכוון לכל עבירה ולא רק לזנות.
כתב תורה תמימה:"
דריש כן ע"ד אסמכתא מדלא כתיב כי תטה, דהיינו שתטה מדרך הישר כמו ויטו משפט (ש"א ח') וכדומה, או מדלא כתיב תסטה בסמ"ך, אחרי דגם השי"ן כאן הוא שמאלי ונקרא כמו סמ"ך, וא"כ הו"ל לכתוב ישר בסמ"ך, וכמו דכתיב בתהלים ק"א עשה סטים שנאתי, ולכן דריש המלה תשטה מלשון שטות, שמפני תאות העבירה זמנית תכסל לחטוא לנצח. ובמ"ר פרשה זו איתא בסמיכות על לשון הפסוק במשלי ו' נואף אשה חסר לב, מכאן שאין אדם הולך אצל אשת איש עד שיצא מדעתו, וכשם שהוא נקרא פתי כך הזונה נקראת פתיה, וכן רמז משה בתורה איש איש כי תשטה אשתו לומר שאינה מזנה עד שיכנס בה רוח שטות, ע"כ. ומסגנון לשון זה משמע דקאי רק על עבירה דזנות, אבל מלשון הגמרא שלפנינו משמע דבכל עבירות איירי, וכן מסתבר לפי ההסבר שכתבנו"
תוקן על ידי מם80 ב- 08/10/2013 14:24:35
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 14:27 |
|
| |
המהרשא כבודו במקומו מונח ,
בד,כ עבירה בתלמוד הוא זנות ,ואין עניין לייצר סוג של מחלוקת בין התלמוד למדרש
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 15:14 |
|
| |
בלשון חכמים המלה עבירה פירושה חטא במה שאדם עובר על דברי תורה. לדוגמא, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה (ברכות ב.); גזול פסול משום דהוי ליה מצוה הבאה בעבירה (סוכה ל.); בשר בחלב שנעבדה בו עבירה (פסחים כד:); אין לשין את הפת בחלב, ואם לש כל הפת אסורה, מפני הרגל עבירה (פסחים לו.). לפעמים המלה עבירה מורה על זנות (קידושין פא.), ולפעמים מורה על גזל (תענית טז.), ולפעמים על טומאת אוכלין (גיטין סא.), ולפעמים על שביעית (שביעית ד, א),
כי יכולה להורות על כל עבירה שהיתה נפוצה בזמנם.
תוקן על ידי מם80 ב- 08/10/2013 15:19:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2013 20:04 |
|
| |
הינך מצביע כאן על עבירות שפירשו חטאם ,
סתם עבירה בתלמוד מדובר בזנות,
האמת שמעולם תמהתי על המשנה בברכות שמדובר בביטול מצות עשה וקראו עבירה שבד,כ על לא תעשה ,
ומאידך גיסא הרי המשנה כוללת גם הרחקה בהקטר חלבים ואיברים ,
בדרך אפשר אולי כונת המשנה שיקבל עול מלכות שמים לפני חצות כדי להרחיקו מעבירה ממש,
|
|
|
|
|
