בדורו של מי היה נח.

אברהם אבינו נקרא בשמו בגיל צ"ט ואז נימול.

אלו שדורשין לגנאי מסכימים שהיה צדיק אך זה רק ביחס לדורו ולא בדורו של אברהם אבינו .

יפה ירוחם. ראב"ע פירש את הפסוק כפשוטו. רש"י דרש מדרש. כוונת המדרש להשוות בין נח ואברהם, ומאחר שנח נולד מהול, אפשר להשוותו לאברהם רק אחרי שנימול. ההבדל בין נח לאברהם הינו שאברהם אבינו לימד סנגוריה על דורו והכניס גרים תחת כנפי השכינה וסיגל מעשים טובים כדי כולם, ואילו נח לא התפלל על דורו ולא הצליח להחזירם למוטב.

תוקן על ידי מם80 ב- 05/10/2013 23:48:12

חלמיש

ברוך השב!

ושאלה חשובה שאלת. וזו הזדמנות עבורי להציג כיצד לדעתי יש להתייחס לדרשות חז"ל, או לחלקן.

הדרשה שמביא רש"י לגבי היחס בין נח לאברהם מקשרת בין שני נושאים.

א. שאלה היסטורית לפי המקרא: באיזו תקופה חי נח. ודאי שהוא חי בדור המבול ובדור הפלגה שאחריו. משמע מן הדרשה שהוא לא חי בדורו של אברהם.

ב. שאלה ערכית, פסיכולוגית, חינוכית. מה הציון שיש לתת לנח והאם הציון הזה היה משתנה בהתאם לדור שבו חי, אילו היה אפשר להעתיק אדם מדור לדור.

וזו שאלה שהיא חסרת משמעות כמעט אם מנסים לענות עליה לגבי הדמות המקראית וההיסטורית של נח.

הרי יש כמה סגנונות של צדיקות ושל, איך אומר זאת, השגיות רוחנית. מה היה נח באמת כשהוא לעצמו אין לדעת בוודאות. יש לנו עדותם של הכתובים, שאף היא לא חד משמעית (ה' ראה אותו צדיק - אבל מדוע נח לא התפלל בעד דורו כפי שעשה אברהם בעד סדום ועמורה?).

השאלה "מה היה קורה אילו" ביישום הנוכחי, מה היה קורה אילו נח היה חי בדורו של אברהם, אין לה תשובה אלא השערה, אם בכלל. אילו לסבתא היו גלגלים. אילו נח היה בדורו של אברהם לא היה נח נח ואולי אברהם לא היה אברהם. אילו אברהם היה בדורו של נח, מסתבר שלא היה מבול.

ולגבי הציון: האם נח היה אדם טוב עוד יותר? האם היה עולה על אברהם? יש לשאול קודם: מה בכלל הקריטריונים ל"זה עולה על זה"?

יש הרבה תשובות.

כיון שמדובר בשאלה שאין לה תשובה חד משמעית, או בכלל, אז זה אומר שצריך להבין את הדיון אחרת.

לדעתי, אחד האופנים שבו אפשר להבין את הדיון הזה הוא בכך שיש לאדם תכונות ובחירות שמגדירות את זהותו ומאפשרות לדרג אותו, לתת לו ציון: צדיק, לא צדיק, טוב, לא טוב, חכם, לא חכם. ותמיד ניתן לשאול: האם יכול היה להיות "עוד יותר". יותר טוב, יותר חכם, יותר מתגבר. יתכן שהיה יכול להפנות את כוחותיו גם לאפיקים אחרים. בדוגמא של נח, להתפלל בעד הרשעים.

שוב לדעתי, חז"ל השתמשו בדוגמא הזו של נח ובדיון הזה שמתבקש סביב המילה "לדורותיו", שיכולה להתפרש כלשון מיעוט (רק אז, דווקא אז), כדי להעלות את השאלה אם אדם יכול להתעלות עוד יותר בדור שבו יהיה לו שותף לעליה, ומי שותף כמו אברהם, או שהוא יתעלה יותר כאשר הוא יצטרך להתמודד, לגמרי לבדו, מול סביבה עוינת, טפשה, רשעית.

מה שיוצא מדברים אלו הוא שהשאלה אם נח הגיע להאריך ימים עד לדור שבו חי אברהם היא פחות רלוונטית לנושא העיקרי שהוא כיצד יש להעריך אדם ומה מאפשר לו יותר לבנות את עצמו.

ובכל זאת, להשביע רצון השואל הצדיק:

על דרך הפשט, וזו התשובה הפשוטה לשאלה, גם אם נח היה חי, לפי הדרש שאברהם לא הכיר את בוראו אלא מעצמו, עלינו להסיק שלא היה שום מגע בין נח לבין אברהם. אברהם הילד גדל, כמו במדרש, בסביבה אלילית וגילה את השם מעצמו. נח, שנשאר נאמן לדרך ה', וכך חינך כנראה גם את שם (והרי חז"ל ייחסו להם ישיבה), לא הכיר את אברהם ולא תרם במישרין מאומה להתפתחותו. הם חיו במנותק זה מזה. המשפט נוגד המציאות, "אילו נח היה חי בימי אברהם" כוונתו היא שנח היה יכול לגדול ולהתפתח בימים שבהם אברהם היה אברהם בגדולתו, וזה לא קרה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

 ירוחםשמ

<זה לא מקומם אותך הדרש הזה?>

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=5&topic_id=121669&forum_id=1364

במחלוקת הנוספת שביניהם, אנו מוצאים מחלוקת האם לדור שבו היה חי ה"גדול", יש השפעה על גדולתו, והוא במחלוקתם על צדקותו של נח, "אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדרתיו] אמר רבי יוחנן: בדורותיו, ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר: בדורותיו, כל שכן בדורות אחרים. אמר רבי חנינא, משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה - לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ, במקומה - ריחה נודף, שלא במקומה - אין ריחה נודף. אמר רבי אושעיא: משל דריש לקיש למה הדבר דומה - לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת, במקומה ריחה נודף - וכל שכן במקום הבוסם. (סנהדרין דף קח עמוד א).