| נשלח ב-18/10/2013 12:57 |
 |
| |
מיימוני
תודה על ההענות מצדך ועל ההתייחסות הרחבה לנושא.
הערותי:
א. עדיין צריך למצוא את הקשר בין לה' הארץ ומלואה לבין מי יעלה. אני מניח שבפשיטות זה אומר שהקוד האתי המחייב בעלייה להר ה' הוא מחמיר יותר מהמקובל במקום אחר שהיר גדולתו של ה' היא על כל הארץ ועל ימים יסדה וכו'. אמנם אני מניח שמעורבת פה גם אמונה מטפיזית כלשהיא לגבי הקשר בין גדולת ה' לבין אותו קוד אתי של נקי כפים וכו'. וצריך לבאר ולדקדק איזו אמונה בדיוק. עדיין לא מצאתי את ההסבר המדוייק.
ב. הפסוק ישא ברכה איננו משתלב (מה הקשר בין "מי יעלה" או "שאו שערים" לבין "ישא ברכה"?). לפיכך אני מניח שהכוונה היא שברגע שאתה עולה להר ה' ("מי יעלה"), אתה שואב משם שפע וברכה (לאו דווקא גשמית) "מאת ה'" ("ישא ברכה") וזו בעצם תכלית העלייה. ועדיין צריך להסביר מפני מה כללו זאת כאן ומפני מה השינוי בין "מי יעלה" ל"ישא ברכה"? ואני אומר, שזה מפני ש"מי יעלה" בא לעורר את האדם תחילה לכך שצריך לעלות, ולראות שאכן עולים. ולאחר מכן "ישא ברכה" לעורר קנאת סופרים, ובעקבות זה מה שפירשתי - "זה דור דורשיו" - להמון העם הדורשים את ה' ורוצים גם כן לשאת ברכה מאת ה' - להם אומר שאו שערים ראשיכם וכו', היינו הכינו "שערים" הכינו דרך למלך הכבוד להיכנס ולבוא ולשכון בתוככם (ובמובן זה אפשר לקשר את זה לשערי המשכן או המקדש, בבחינת ושכנתי בתוכם - בתוך כאו"א) ובזה תזכו גם אתם. ובזה נתאחד כל המזמור כולו להיות קטע אחד נמשך. ודו"ק.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 18/10/2013 12:58:32
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2013 15:09 |
|
| |
ירוחם
ואם ידעו את פירוש כל מלות התפילה - האם זה יפסיק להיות להג? וכי מישה ו יעצור לחשוב על כל מילה ומילה שהוא אומר בתפילה? [וגם קצת קשה לי להבין איך מחיתוך/זמירה הגעת לכח. הרי כח זה דבר שכולל הרבה אפשרויות ולא דווקא חיתוך, ולמה שהוא ייקא ע"ש החיתוך? וכיצד זה קשור לשירת הים שם מדובר על כח מסוג אחר לגמרי?]
זה שבשירה יש שינויים אני יודע, אבל ראשית אני מניח שגם זה צריך הסבר, ושנית, ככל שאפשר להסביר כתובים כמשפטם ללא שינויים מקריים, כן עדיף. בפרט אם אתה מאמין שהספר נכתב ברוח הקודש ואם כן הוא לא "סתם" שירה הנכתבת לפי מה שנקרא "מצב הרוח של המשורר" (כמובן שכן לפי מצב הרוח הקודש של המשורר...)
ואם כבר מדברים על שירת הים, אז הנה ביאור קצר על סדר שירת הים עד "נטית ימינך":
חלק זה של השירה מורכב משלושה חלקים
א. גדולת ה'. על פרעה. ב. גבורת ה' על חיל פרעה. ג. שביית חיל פרעה ביד צבא ה'.
כל חלק מורכב משלושה (כמו בשלושה חלקי תפילת י"ח):
1. גדולת ה' בדבר (על יכולתו ו"אישיותו" בשונה מג'). 2. מעשהו. 3. שבח לה' (על מרשימיותם של מעשיו בשונה מא')
א1. אשירה לה' כי גאה גאה
א2. סוס ורוכבו רמה בים (רכיבה על סוס מציינת גדולה)
א3. פסוק ב'. "זה קלי" "אלוקי אבי" כי זו סוף גדולתו, כי "אלוקות" היא תכלית הכח. בשונה מ"מי כמוכה באלים" שם מדובר על תכלית הכח שלו מול אלים אחרים, ושכוחם "שבוי" בידו
ב1. ה' איש מלחמה ה' שמו.
ב2. פס' ד-ה. (פרעה מכין מרכבות וחיל - ונופל בידי "חיל" הים)
ב3. פס' ו-ז. (נאדרי בכח, תרעץ אויב - ענייני גבורה, וכן "תהרוס", "יאכלמו")
ג1. פס' ח'. (זו ההכנה לשביית פרעה וחילו).
ג2. פס' ט-י. (ארדוף אשיג אחלק שלל - פרעה מתכנן לשלול שלל - והופך לשלל הים בעצמו)
ג3. פס' יא-יב. (ראה מ"ש א3.)
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 18/10/2013 15:11:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2013 19:57 |
|
| |
בשבת חשבתי שאפשר לפרש "זה דור דורשיו", היינו שדוד דורו היה דור מבקשי ה', ולכן כתב להם מזמור זה לזרזם להתקרב לה' ולזכות להשראת השכינה, ולכן אמר להם מי יעלה וכו' כמו שפירשתי למעלה, ואמר "זה דור דורשיו" "זה" כמורה באצבע, אתם דור דורשיו, שאו שערים ראשיכם וכדפירשתי לעיל, שע"י זה תזכו להשראת השכינה בבחינת "מי יעלה", "ישא ברכה" הכל כדלעיל.
|
|
|
|
|
