|
|
| נשלח ב-8/5/2024 21:18 |
 |
| |
קסיו, במקום לחפש טריגרים כדי לכתוב "אני לא מסוגל לשאת את קיומם של דברים שבכלל לא קיימים; אני לא רוצה לדעת מה כתוב בכתבים שאף אחד לא יודע מה כתוב בהם". אני מציע לך לקום ולהגיד בפשטות, ובלי קשר לשום אדם או תופעה: "אני רדוד, אני טיפש, אני מקובע; מעולם לא גיבשתי דעה וכל ההתנהגויות שלי זה בתוך איזה 'אזור נוחות' מצומצם שאני מת מפחד מכל מה שמעבר לו. אני פשוט מת מפחד מכל מה שעלול לאתגר אותי!". זה בסדר גמור להגיד את זה, יש המון אוטיסטים/מפגרים שזו תפיסת עולמם. רק בבקשה אל תתייג קהילה שלמה בלקויות האלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2024 21:23 |
|
| |
איכסה, זה מה שיש לי להגיב לתגובתך המתנשאת מלאת גועל, לגופו של עניין מדובר בתגובה המתעלמת מהעובדות שכל אחד רואה מי הם האנשים ומאיזה חוג מגיעים אלו הבוחשים. אני לא נתקלתי באף רב אורטודוקסי שבעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2024 21:37 |
|
| |
| יענקלה_לו כתב: |  | | בכל התמונות וגם לפי העדויות הוא לא חבש כיפה. |
|
יש הרבה אנשים שבתמונות היו מסירים את הכיפה, תחפש קצת תמונות של חברונערס שלימים נהיו לגדולי הדור. ובכלל, יש אסכולות שבהם לא היו לובשים כיפה במצבים מסוימים (אולי כשנמצאים תחת קורת גג או משהו כזה), כך נהגו לא מעט גרמנים יר"ש וצדיקים. בכל מקרה ממה שזכור לי (ומרומז גם בסרט), שהוא היה נוהג ללכת עם כובע קטן באופן תמידי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2024 22:01 |
|
| |
| קסיו כתב: | | | איכסה, זה מה שיש לי להגיב לתגובתך המתנשאת מלאת גועל, לגופו של עניין מדובר בתגובה המתעלמת מהעובדות שכל אחד רואה מי הם האנשים ומאיזה חוג מגיעים אלו הבוחשים. אני לא נתקלתי באף רב אורטודוקסי שבעניין. |
|
כולה הגבתי לתגובה מתנשאת ומגעילה שלך, יקירי. אבל בגלל שביקשת, בוא נעשה סדר: רוב האנשים המשמעותיים שמופיעים שם הם לא רבנים או אנשי תורה במובן הפשוט של המילה (בין האנשים הפשוטים שמתראיינים, יש כמה חרדיים כמו שוואב), חוץ מהרב שרקי (הדתלי) ופרופ' שלום רוזנברג (החרדי), ששניהם גם מאוד אנשי מחשבת ישראל וזה ההקשר העיקרי שלהם בסיפור. כך שמכל סיבה שלא תהיה, לא מדובר באדם שמאתגר או השפיע במישרין על העולם הדתי המאוד צר שמעסיק את הרבנים החרדיים, ואולי את הרבנים (במובן הפשטני של הביטוי) בכלל. לכן ממש לא מובן על בסיס מה החלטת שהוא החמיץ, וגם שפכת את הרפש שלך על קהילה גדולה, דווקא כאן, ואפילו בלי לקחת מראש שקית ולנקות אחריך. עכשיו תבין יקירי, כשבאמת חוץ מההילה אין כמעט כלום ממנו, קשה מאוד להגיד שהוא משפיע ומשמעותי כיום. מי שהתרשם מוזמן לרשום על זה ביומן שלו וסלמאט. מה כן? אנחנו מניחים שהוא גאון (למה לא?!), ואולי יהיו דברים שלא יתאימו למה שחשבנו עד היום. אז מה עושים? - פשוטי העם כמוני, אומרים: כשיהיה חומר, נקרא ונחשוב. אני לא מפחד לשנות את דעתי. הרי בינתיים אין לי כלום ביד, וכשיהיה אני מוכן לחקור וללבן את האמונה בכל דרך, כי אני מאמין באמת ורוצה לדעת את האמת (כמובן שיש דברים שאני לא מבין בהם, אבל אז זה הופך ללא כ"כ רלוונטי). אבל אתה, יקירי, מפחד כל כך מקיומו של דיון, שעוד לפני שהוא מתחיל אתה סותם אותו. זה נראה לך משהו אחראי? יש לך כולה 70-80 שנה, אתה חייב לתת את כולך, אתה מראש לא בודק? מראש מחליט שמישהו "החמיץ", עוד לפני שאתה יודע משהו? (ושוב, זה בסדר להתנהג כמו אוטיסט, אבל אל תהפוך את כולנו לכאלה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2024 22:52 |
|
| |
אחת לכמה זמן עולה כאן השאלה מדוע הפורום הזה ז"ל ...
האשכול הזה יכול לתת תשובה ראויה.. במקום לענות לגופו של עניין עונים בהשמצות וגידופים
בפורום מכובד מי שעונה לגופו של גולש נחסם !!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2024 23:05 |
|
| |
אתה ממשיך ומתנשא, אז בימים כתיקונם היית זוכה להתעלמות לה אתה ראוי, אך מאחר שאני כן מעונין ללמוד לדעת ולהבין אז אני יענה לעניין בניגוד לסגנון שלך.
היהודי הפשוט שוובר, הוא ממש לא שייך לכאן. ואת פרופ' שלום רוזנברג שאתה מכנהו כחרדי (אני לא בטוח שהוא עצמו מסכים לתיוג הזה) מתגלה בסרט של גרינשפן כאחד שאינו דובר אמת לפחות פעמיים, וכפי שכתב מישהו לעיל שפרופ' רוזנברג עשה מניפולציה על גרינשפן =עלינו. והוא מראשי בעלי האינטרס הלא מובן להאדיר את המיסתורין ולהעצים את האיש עד למאוד, כאילו מאז היות ישראל לגוי לא היה בעולם בכלל ועולם היהודי בפרט אישיות בקנה מידה כזה.
יש עדויות מיהודים במונטובידאו שהוא לא (תמיד) חבש כיפה ולא לבש ציצית, והיו אף שהעירו לו והתרחקו ממנו ולאו דווקא בגלל ריחו הנודף אלא בגלל שלדעתם הוא החמיץ, כמו שכתבתי לעיל .
ואנא תענה ענינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2024 02:31 |
|
| |
קשה לי לדון איתך מי מתנשא ומי חצוף וכו', רק אסב את תשומת ליבך שאני לא צד בעניין וכל רצוני זה להיזהר בזלזול במר שושני או בציונות הדתית. כך שאני רק מנסה להגן ולהזהיר מזלסול משולל בסיס. לגבי המקורות שלך במונטיבידאו (סחתן עליך, יש מצב שאתה מהמוסד? מי אלו המקורות שלך בין קרטלי הסמים?), עניתי לך שהוא לא הראשון שלא הקפיד בכל מצב על כיפה, וציצית ברור לך שהיא לא חובה, אבל קשה לי להאמין שמישהו יודע מי לבש ציצית, גם היום (קצת מפקפק במקורות שלך. מצטער). לגבי שלום רוזנברג, אם היית יודע מי זה, היית מבין שזה ממש לא היה קריטי לו הכבוד הזה... (ובסרט הוא נראה אדם ישר להפליא! שים לב כמה הוא לא מסוגל לשקר, והוא עונה בכנות "אין תגובה", "את אבא שלי אני לא שופט". אחרים היו מוכרים איזה תות וסוגרים עניין, אבל רוזנברג היה אדם ישר). אבל לא הבנתי איזו מין תשובה נתת לי; רוזנברג רמאי ושוואב תמים וכל המזרוחניקים שמרואיינים הם ישרים ומודעים, וזה מה שמוכיח שהחרדים חכמים וישרים והמזרוחניקים רעים ותמימים?! כדי להבין את הלוגיקה הזאת, צריך להיות הרבה יותר חכם ממר שושני...
תוקן על ידי הדיבוק ב- 09/05/2024 02:33:24
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2024 11:05 |
|
| |
הגב שלי יותר חשוב מלרדת לרמה שלך ועוד להתווכח איתך, אבל על זה האחרון אני יענה לך, ומכאן ואילך אני אשמור על הגב שלי ולא אתכופף יותר לרצפה, ועמך הסליחה כרגע אני יענה לך על כל משפט מסולף שאתה מנסה להלביש עלי ולסבן אותי בהסטת הנושא ושלא ממין העניין. קשה לי לדון איתך מי מתנשא ומי חצוף וכו', רק אסב את תשומת ליבך שאני לא צד בעניין וכל רצוני זה להיזהר בזלזול במר שושני או בציונות הדתית. אתה צד ועוד איך. כך שאני רק מנסה להגן ולהזהיר מזלסול משולל בסיס. בסיס רחב למדי. לגבי המקורות שלך במונטיבידאו (סחתן עליך, יש מצב שאתה מהמוסד? מי אלו המקורות שלך בין קרטלי הסמים?), לא רבים יודעים להעריך את מקורותי, ועל זה לפחות מגיע לך תודה. עניתי לך שהוא לא הראשון שלא הקפיד בכל מצב על כיפה, וציצית ברור לך שהיא לא חובה, אין יהודי חרדי אחד שאינו חובש כיפה. זה שהיו תקופות באיזור גרמניה ואף בארצות המגרב שברחוב לא חבשו כיפה לא עושה אותם רשכהב"גים אבל קשה לי להאמין שמישהו יודע מי לבש ציצית, הוא היה כזה שלעפער שכל מי שבא איתו במגע ראה אם יש לו ציציות או אין לו. ואני יודע כי העירו לו על כך והתרחקו ממנו בגלל סיבה זו. גם היום (קצת מפקפק במקורות שלך. מצטער). מקודם הערכת מאוד את מקורותיי ואפילו הודיתי לך על כך והנה מניה וביה אתה כבר חוזר בך, זה לא רציני. לגבי שלום רוזנברג, אם היית יודע מי זה, היית מבין שזה ממש לא היה קריטי לו הכבוד הזה... לא משנה אם היה לו קריטי להיקרא חרדי או לא, אני מדבר מה הציבור החרדי יודע עליו ואיך רבנים חרדים ומה היחס אליו. (ובסרט הוא נראה אדם ישר להפליא! שים לב כמה הוא לא מסוגל לשקר, והוא עונה בכנות "אין תגובה", "את אבא שלי אני לא שופט". אחרים היו מוכרים איזה תות וסוגרים עניין, אבל רוזנברג היה אדם ישר). אני מתייחס אך ורק מה שראיתי בסרט וגם גרינשפן עצמו מטיח בו, למה שיקרת לי? אבל לא הבנתי איזו מין תשובה נתת לי; רוזנברג רמאי רוזנברג שייך לעניין ועוד איך, הרי הוא זה ועוד כמה ברובם מחוגי המזרחי הם העומדים מאחרי כל הרעש והמהומה סביב שושני, ושוואב תמים נקלע לסיטואציה כמארח ותו לו, אתה מנסה להשתמש בתור מה? פילוסוף או מה? וכל המזרוחניקים שמרואיינים הם ישרים ומודעים, וזה מה שמוכיח שהחרדים חכמים וישרים והמזרוחניקים רעים ותמימים?! ממש לא אמרתי את זה אבל אני יכול להגיד עכשיו שהמזרחניקים אינם תמימים כלל בוודאי לא במסכת זו. כדי להבין את הלוגיקה הזאת, צריך להיות הרבה יותר חכם ממר שושני... וכמובן שבזה אין לך סיכוי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2024 11:18 |
|
| |
תודה על תגובתך האחרונה. האמת שאם אינך מסוגל לנהל דיון (מפחד ממנו, כמו משושני...), אין לי עניין להיות שותף, אבל בכל זאת אגיב בקצרה לדבריך. (אני ממספר לפי ההערות שלך): 1. אתה יותר מדיי גבוה לרדת לרמה שלי, אבל אתה לא מתנשא. איך זה עובד? 2. צד של מה? אני מנסה להגן על הרבה אנשים שאתה מטנף עליהם בלי הוכחות, הרי אתה לא יודע מה האיש חשב ולימד, אז מי אתה שתכעס על אלו שחושבים שהוא גאון? - אני כאמור, לא צד בשאלה אם הוא גאון ומשפיע, רק כועס שמזלזלים באנשים. 3. תסביר מה הבסיס שלך, אם הסנפת והרגשת בהורגוואי זה לא סיבה לטנף על מי שגר שם. 4. ראה מס' 3. 5. תחפש תמונות של ר' מאיר חדש ור' יצחק הוטנר מצעירותם וכמדומני גם ר' ברוך אזרחי כבחור. בסמנם כשהצטלמו הורידו את הכיפה. לגבי גרמנים אתה לא יודע מה שאתה מדבר, ואני לא מתכוון על גרמניה של לפני 200 שנה. 6. לפי התמונות והסיפורים נראה שהוא נהג ללבוש חליפה. עד כמה שידוע לי כל אדם שלובש חולצה ומכנסיים, אין באמת דרך להיות בטוח אם יש לו ציצית מתחת. זה שהעירו לו לא אומר כלום, אתה יכול להעיר לרוב הספרדים בסביבתך למה הם לא הולכים עם ציצית ולעדכן אותי מה הם הגיבו. 7. ראה הערה 3. 8. לא הבנת מה כתבתי. רוזנברג היה מהגדולים בתחומו, הוא לא היה צריך את עלילות מר שושני בשביל הקריירה שלו (בהנחה שנמאס לך להתנשא, אתה מוזמן להגיב שוב). בא לך לשתף אותי "מה הציבור החרדי יודע עליו ואיך רבנים חרדים ומה היחס אליו"? עד כמה שידוע לי, אף אחד לא יודע ולא מתייחס אליו, לא דתיים ולא חילוניים, וזה בדיוק מה שאמר עליו לוינס. 9. הוא לא שיקר, הוא אמר אין תגובה, והוא גם הסביר למה הוא ככה ענה (אני במקומו בסיטואציה הזו, הייתי משקר ממש). 10. ראה מס' 8.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2024 13:56 |
|
| |
בתמונות הוא נראה אדם עם מראה אסתטי מעונב ומכופתר ולא כפי שהוא מתואר בעדויות עליו !
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2024 15:51 |
|
| |
הסרט החדש על שושני הוא מופע של נוכלות ורמיה.
מבחינה קולנועית, זהו סרט סוחף ומהפנט ולכן מגיע ליוצריו שאפו גדול. אני מתאר לעצמי שהצלחת הסרט תביא בעקבותיה ממצאים נוספים על הביוגרפיה של שושני ועל משנתו, ולכן יצירת הסרט היא דבר מבורך.
עם זאת, מבחינה מחקרית, הסרט הוא מניפולציה עשויה היטב שמצליחה להטעות היטב את ציבור הצופים שלא מכיר את האמת על שושני. בכך היא גורמת עוול עצום לשושני, לתלמידיו ולחוקריו, כפי שאסביר להלן.
השיטה היא מתוחכמת: כריכת שני סיפורים אחד עם השני. סיפורו של שושני וסיפורו של ״החוקר״ הנועז מיכאל גרינשפן. החלק הראשון של הסרט מטפטף לצופה בדרמטיות שיש הטוענים שסיפורו של שושני מומצא ולא הגיוני (למרות שבפועל אין בנמצא אדם אחד שפגש את שושני וטוען טענה מופרכת כזאת). בו זמנית, ובאמצעות מניפולציות עריכה וקטעים מבוימים, הסרט מפמפם בלי הפסקה את עובדת ״מחקרו״ ההרואי של גרינשפן כעובדה קיימת שאין עליה עוררין.
אלא שמחקר כזה, כפי שהוא מוצג, לא היה ולא נברא. כמעט כל ״התגליות״ המשמעותיות שגרינשפן מייחס לעצמו, או שנסחבו מאנשים אחרים ללא נתינת קרדיט, או שכבר היו ידועים למי שרצה לדעת ואין בהן כל חידוש, או שמדובר בהנפצות שניתן להפריך בקלות.
לאחר שהסרט מציג קטעים אותנטיים של אישים דגולים כמו עמנואל לוינס ושלום רוזנברג, המפריכים את הטענה הדמיונית המתעקשת לעלות שוב ושוב (שכביכול סיפורו של מר שושני הוא רק דמיון), הצופה לומד לבטל את ספקותיו ולתת אמון מוחלט במספר, והסיכוי שהוא יעלה ספקות לגבי שאר ההנחות המובלעות בסרט, נמוך למדי.
להלן חלק קטן מן העובדות:
● מיכאל גרינשפן טוען בסרט ואף בראיונות שונים שנערכו איתו, שהוא זה שמצא לראשונה את הכתבים הסודיים של שושני. ⟵ האמת: הם היו גלויים כבר הרבה קודם שהחל לעסוק בנושא. מי שחשף אותם לציבור ונאבק על ההנגשה שלהם בספריה הלאומית היה בכלל פרופסור שלום רוזנברג.
● לקראת סוף הסרט, ולאחר שהוא כביכול נואש מלמצוא פיתרון ל״חידה״ (שכלל אינה קיימת), מיכאל גרינשפן ״פוגש״ אדם ״מסתורי״ בקברו של שושני שאומר לו לנסוע בחזרה לירושלים ולפגוש שם אדם בשם משה שוובר, שעליו גרינשפן לא שמע מעולם, ולקבל ממנו תשובות. ״בזכות האיש המסתורי מבית הקברות אני מגיע לעוזר הנאמן של מר שושני״ ⟵ האמת: מיכאל גרינשפן היה מודע לקיומו של אותו משה שוובר, ואף ידע על היותו דמות מפתח בסיפור, כבר מהשנייה הראשונה שהוא התחיל לעבוד על הסרט. קיומו של שוובר נזכר במאמרים הראשונים שנכתבו על שושני, לפני למעלה מעשור, ומצויים ברשת, ומיכאל בוודאי קרא אותם. אם כן, הסצנה מבוימת לחלוטין ורחוקה מהאמת.
(שימו לב שבשעה שהדובר המסתורי פוצח את פיו לספר את כל המעשיה הזאת, המצלמה זזה לצלם מצבות אקראיות ולא רואים את פניו של הדובר. ורק לקראת הסוף השיחה המצלמה מתקרבת לפרצוף שלו, ומייד באותו הרגע מתחיל סאונד רועש של גשם, הגורם לכך שאין שום אפשרות לשמוע את המילים ולהבין אם הם עדיין תואמות לטקסט שבכתוביות. זה לא הגיוני בשום צורה. הגשם ירד כבר בתחילת הסצנה, ואם המיקרופון מכוון טוב והצלחנו לשמוע את הסאונד בצורה ברורה למרות הגשם, אין שום הגיון שפתאום לא נשמע. בנוסף, המצלמה ניצבת מצד ימין של מיכאל, וכשהאיש המסתורי מתחיל לדבר היא משנה בבת אחת מיקום למרחק של כמה מטרים. פתאום היא מוצבת מול מיכאל = ובכן, או שלצלם יש כנפיים, או שהסצנה מבוימת. בנוסף המצלמה באורח פלא מתמקדת באותו אורח מסתורי עוד לפני שהוא בכלל התקרב למיכאל. למה, בעצם, המצלמה מתמקדת באדם זר שהולך בבית הקברות, ועוד שניה אחת אחרי שמיכאל אומר למצבתו של שושני ״נכשלתי״? תסתכלו שוב בדקה 57:18 אין לתאר כמה שזה הזוי)
● מיכאל לוקח את חבילת הכתבים שכיבול קיבל מאותו שוובר ומציג אותה לפרופסור רוזנברג. ⟵ האמת הפוכה ב-180 מעלות: הכתבים הללו היו ברשותו של רוזנברג, והוא הכירם היטב.
● בסוף הסרט מיכאל טוען שהוא האיש הראשון בעולם שהצליח לפענח את הכתבים של שושני, בכך שמצא את הנוסחה הסודית להבנתם. ⟵ האמת: הוא לא גילה שום דבר משמעותי. כל התגליות המשמעותיות נאמרו לו מפי פרופסור שלום רוזנברג או בשמו. הדברים מקוממים במיוחד כשרואים בסרט איך הוא ״מסביר״ לרוזנברג, מומחה גדול למחשבת ישראל המבוגר ממנו בכמה עשורים, איך לקרוא ולהבין את הכתבים של מורו ורבו שושני… אוי לה לאותה בושה. אגב: העובדה שרוזנברג לימד את הכתבים הללו במשך שנים רבות, כלל לא נזכרת בסרט.
● מיכאל מספר סיפור נפלא ומרגש איך הוא הצליח בעזרת חוצפתו ותעוזתו לרכוש את תשומת ליבו של אלי ויזל ובכך לשכנע אותו להיפגש איתו להצטלם בסרט. ⟵ האמת: האירוע, כפי שהוא מוצג, לא היה ולא נברא. כך מעיד במפורש מנהל הארכיון של ויזל מר יואל רפל. (צילום מסך בתגובות).
● מיכאל טוען בסרט שרק לקראת סוף ״המחקר״ שלו ואחרי שהוא כמעט התייאש, התגלו הכתבים. הוא טוען ״היה לי חשוב להראות את זה לויזל״ ואז אנחנו רואים סרט של מטוס ממריא בשמיים שבא לטעת את התחושה בלב הצופה כאילו הוא נסע שוב לאלי ויזל ⟵ את האמת, שקצת שונה, אפשר לראות בסרט עצמו: כבר בפגישה עם אלי ויזל, המוצגת בתחילת הסרט, גרינשפן מגיע עם הכתבים, ומציג לו אותם. מהפריים ומהבגדים הזהים לחלוטין, ניתן להבין בוודאות שהתקיימה רק פגישה אחת.
● וכאן אני מגיע לנקודה החמורה מכל: גרינשפן מציג שוב ושוב כאילו הוא האיש היחיד שחוקר את שושני במשך עשר שנים. זה עוול וחוצפה. ⟵ כי האמת היא שחוקרים רבים השקיעו מיטב זמנם ומרצם במחקר הזה הרבה לפני שגרינשפן ניגש לנושא, וגילו תגליות פורצות דרך, אשר גרינשפן השתמש בחלקן בסרטו ללא נתינת קרדיט, שלא כהוגן. בניגוד אליהם, גרינשפן לא גילה שום דבר מהותי שמקדם אותנו בפיצוח אישיותו או תורתו של שושני. אולי זו הסיבה שהוא בוחר לגמד את התגליות שלהם בצורה מתוחכמת ומיפולטיבית כפי שאסביר בהמשך.
● הסרט נפתח במילים ״משאלת ליבו של כל במאי סרטים היא לספר סיפור שעוד לא סופר״ ⟵ הסיפור סופר על ידי רבים, ביניהם אחי, משה, שפרסם מאמרים מקיפים על שושני החל משנת 2011 ב'מקור ראשון' ועוד, והעלה בפייסבוק עשרות פוסטים עם תגליות מגוונות על חייו של שושני-פרלמן ואף עסק בפענוח כתביו. כך גם החוקרת ד״ר יעל לוין (החל משנת 2015) חשפה פרטים מהותיים בביוגרפיה של שושני. ומה עם פרופסור שלום רוזנברג ז"ל, וד״ר הודיה סמט שחוקרת את כתביו? ומה עם הסופרים שכתבו ספרים על שושני, כמו סנדרין שוורץ? וכך גם עוד חוקרים ותלמידים שמשקיעים את כל מרצם וזמנם ללא תמורה ואחראים לרנסנס ולעיסוק המחודש בדמותו של שושני, כל אלו לא זכו לאזכור בסרט.
● בתחילת הסרט מוצג דף תוצאות חיפוש בגוגל ריק מתוצאות על שושני. ⟵ האמת: התמונה ערוכה בפוטושופ. גוגל מלא במאמרים ומחקרים על שושני, בדיונים ערים עליו בפורומים שונים, ועוד. גם לפני עשר שנים היו תוצאות עליו בגוגל.
● הסרט מתייחס לזיהויו של שושני בתור הלל פרלמן כאל טענה צדדית שיש אי אלו אנשים שטוענים, כביכול ללא ביסוס משכנע. ⟵ אך האמת היא אחרת: בכירי תלמידיו של שושני יודעים בוודאות שמר שושני הוא הלל פרלמן. שלום רוזנברג קרא לבן שלו הלל על שמו. כך גם נכדו של לוינס. אפילו אלי ויזל, שמביא בסרט את הסיפור המוזר על ״מרדכי רוזנבאום״ (להלן אדון בסיפור זה), נפגש עם משפחת פרלמן, ואף לא נמנע מלתאר זאת בספרו (מבלי להזכיר את שמם). אין לי צל של ספק שרוזנברג ואחרים, שרואיינו לסרט והוצגו בו, הודיעו ברורות למיכאל שאין כל חידה בזהותו של שושני, כי הוא הלל פרלמן, ומיכאל פשוט בחר לחתוך את הדברים מהעדות שלהם בסרט, בצורה מגמתית מובהקת.
● אחד הדוברים בסרט טוען בלהט שהוא יודע את שמו של שושני. לדבריו, שושני אינו פרלמן, אינו רוזנבאום, ואינו בן שושן. ואם כן מיהו? ⟵ עכשיו שימו לב להזיה: הקטע הזה הועלה ליוטיוב על ידי מיכאל כבר לפני מספר שנים כטייזר ל״מחקרו״ פורץ הדרך, וצבר צפיות רבות. תמונת הדובר טושטשה. הובטח שם כי הסוד הגדול יחשף בסרט. והנה מגיע הסרט, ומיכאל סוף סוף מסכים לשתף אותנו ב"סוד הגדול" על זהותו של האיש, הנחשף בהמשך הראיון הנ"ל. מהי רמת ההיכרות של אותו אדם? הוא "פגש את שושני בילדותו". אוקיי. ועתה, מיהו שושני? הדובר טוען כי… אינו זוכר את שמו האמיתי! אך בוודאי הוא "לא פרלמן או רוזנבאום"… ועל הטענה המצחיקה הזאת, ששווה לקליפת השום מבחינה מחקרית, מבוססת הנדסת תודעה שלמה ש״אי אפשר לדעת מי הוא שושני״.
● בפגישה עם אלי ויזל מוצגת טענתו של ויזל ששמו האמיתי של שושני הוא מרדכי רוזנבאום ולא פרלמן. הוכחה? שפעם אחת העלו אותו לתורה ושאלו אותו איך להזמין לקרוא לו והוא אמר 'מרדכי'. ⟵ האמת: אין שום משמעות הלכתית לשם שבו מעלים אדם לתורה. פשוט כך. ואם מיכאל היה טורח לברר את הנקודה הזאת עם רב, או אפילו סתם אדם שפוקד בקביעות את בית הכנסת, הוא היה חוסך מעצמו את ה"הוכחה" המביכה הזאת. ומשכך, ברור ששושני שמסתיר את זהותו בכוונה, יבקש לקרוא לו 'מרדכי' ולא 'הלל'.
● מיכאל טען שגילה את שמו האמיתי של שושני והוא ויקטור סושון. ⟵ האמת:, שושן, רוזנבאום, סושון זה בדיוק אותו שם בהטיות שונות, זה אופייני לאדם שכולנו יוצאים מנקודת הנחה שניסה להסתיר את זהותו האמיתית. המסמכים על ויקטור סושון הם טובים ונחמדים, אבל אין להם הרבה משמעות למחקר על שושני ובטח שהם לא שווי ערך לזיהוי שמו האמיתי - הלל פרלמן, אשר מגלה לנו את שורשיו ואת הביוגרפיה האמיתית שלו לפני שבחר להיקרא מר שושני, ובעצם חושף ומאיר לנו את רוב חייו של שושני.
● מיכאל טוען ששושני השתמש בשם 'ויקטור סושון' לפחות 12 שנה: ״עכשיו אני יודע איך שושני עבר את המלחמה, מה היה השם או הכינוי שלו במשך 12 שנה לפחות״ ⟵ האמת: מעדויות שיש לנו (בשפה העברית) על שושני אנחנו למדים שבין השנים 1933 ו-1936 הוא נקרא שושני, ואם כן הטווח האפשרי לשימוש בשם ויקטור סושון הוא רק משנת 1937 ועד 1945, כלומר 8 שנים בלבד. נוסיף לזה שמדובר בשם שיצר לעצמו כדי להטעות את הנאצים, כך שאין סיבה שהוא יוותר על שמו 'שושני' עד שהוא נמצא במצב הדורש זאת, קרי לפני 1939. הוי אומר: לכל היותר הוא השתמש בשם הזה 4-5 שנים. אם נזכר לרגע בסיפורים ששושני סיפר על עצמו בהזדמנויות שונות, כיצד ניצל מהנאצים על ידי הצגתו כגרמני או כחכם מוסלמי, טווח התאריכים של ויקטור סושון עשוי להצטמצם עוד יותר. כל טענה אחרת, המותחת את השימוש בשם זה לתקופה ארוכה יותר, דורשת הוכחה, מה שלא נעשה בסרט.
● ״טוב, אני כמעט נשבר, חלפו 5 שנים, פגשתי כ100 עדים וכולם סותרים זה את זה… אני מחליט לעשות עוד נסיון אחד״ מיכאל טורח ונוסע במיוחד עד לארוגוואי שם התגורר שושני בשנה האחרונה לחייו כדי לראיין אישה בשם תרזה פרושנסקי כדי לקבל מענה לספקותיו. היא טוענת שהכירה את שושני ומוצגת בסרט כמחברת ספר על שושני: ⟵ האמת: היא כותבת במפורש באתר שלה שזהו ספר בדיוני לחלוטין שכתבה בהשראת מפגש חטוף עם שושני. ובכלל, העדות שלה שמופיעה בסרט מסתכמת בכך ש״הוא היה הולך עם מזוודה ממקום למקום״. אז את מה בעצם משרתת הטיסה הזאת? שום מידע חשוב לא נוסף לנו. רק חוף ים יפה, ותו לא.
● מיכאל מראיין בסרט פסיכולוג בשם חיים בהאריר שטוען ששושני עדיין חי ונראה לאחרונה במונטווידאו ⟵ האמת היא, כמובן, ששושני נפטר בשנת ב-1968. כנראה שחשוב למיכאל לעשות דרמה ולהוסיף צבע יותר מאשר המחקר הרציני. הוא ייסע לקצוי תבל לפגוש אנשים אקזוטיים שכתבו ספרים בדיוניים בעקבות שושני, במקום ליסוע לירושלים האפרורית ולפגוש את החוקרים האמיתיים של שושני, אשר יוכלו לתרום לו מידע אמין ושפוי.
* עד כאן הצגתי כמה טעויות ושיבושים של היסטוריה, שישנם בסרט. לכאורה אפשר לחשוב שזה רק מאבק איזורטי בין חוקרים, בין מיכאל גרינשפן ליתר חוקרי דמותו של שושני. בשורות הבאות אנסה להסביר למה מדובר פה עניין מהותי מאוד.
במחקר שאותו מובילים משה נחמני וד״ר יעל לוין נמצאו כבר לפני שנים רבות ראיות ברורות לכך שששמו האמיתי של מר שושני הוא הלל פרלמן, בחור ישיבה שקדן הלומד בישיבתו של הרב קוק ביפו. עובדה זו מחייבת לכלול בסרט שמתיימר לחקור את חידת שושני מידע רב שאנחנו יודעים על הלל פרלמן, ובנוסף להשקיע את המאמצים בחיפוש ממצאים על פרלמן, במקום על טיסות דרמטיות וחפוזות ברחבי העולם.
למיכאל זה לא התאים משום מה. ולכן הסרט טורח ליצור מצג שווא של ״תחקיר״ מעמיק ולתת משקל רב לטענות כוזבות ומגוחכות בדבר זהותו של שושני בכדי שהצופה יתייחס לזיהוי של הלל פרלמן כאל עוד השערה מיני רבות, למרות שמדובר בעובדה מוצקה שהוכחה בצורה ברורה, וכל מקורביו של שושני יודעים את זה, וכן רוב ככל החוקרים כיום של שושני.
זוהי הסיבה שמיכאל נמנע במכוון מלראיין לסרט את משה נחמני או את ד״ר יעל לוין משום שהם מובילים את המחקר שמוכיח ששושני הוא פרלמן. (אנשים מכל העולם שחוקרים את שושני וכתבו עליו ספרים, פונים אליהם בתור ברי-סמכא כדי לקבל מידע עליו). לא רק שהוא לא הזכיר אותם בסרט, ואפילו לא ראיין אותם, אלא שהוא אפילו לא טרח להיפגש אתם, בשום שלב של התחקיר החובק עולם, כביכול.
⟵ לכן הוא גם נמנע לתת למשה קרדיט, למרות שקיבל ממנו בחינם מידע רב, והשתמש בו בהכנת הסרט.
⟵ לכן הסרט מראיין באריכות דמויות שלא הכירו את שושני בכלל ושאין להם תרומה משמעותית למחקר שלו, ומתעלם מחלק מהדמויות שהכירו אישית את שושני (אני יודע על כמה אנשים שהכירו את שושני מקרוב, ואף זוכרים תורות שלו, ולא זכו להיכלל בסרט).
⟵ לכן הסרט מביא כראיה את דבריו של אלי ויזל לכך ששמו של שושני היה רוזנבאום. (טענה שהסברתי הרגע למה היא לא נכונה ולמה ויזל עצמו לא הכיר בה). שוב כדי לערער את התפיסה שמדובר בפרלמן וכדי ליצור מצג שווא שיש מספר טענות סותרות לגבי זהותו האמיתית של שושני.
⟵ לכן הסרט מלא באפקטים מוגזמים: טיסות אימפולסיביות, שינויים תכופים בלוח שנמצא במשרדו של מיכאל (ברור שהכל צולם באותו יום ולא על פני עשר שנים כמו שהסרט מנסה להציג בקטעים מבוימים, שימו לב לבגדים הזהים שמיכאל לובש בכל הסצנות…), סופת ברקים ורעמים בבית קברות שבמהלכה מגיח זקן אלמוני צופן סוד; ראיון עם דמות שטוענת שפגשה לפני ימים ספורים את שושני, טיסה מיוחדת לארוגוואי שכל מטרתה להיפגש עם אישה שכתבה ספר בדיוני על שושני והצגה שלה כסמכות עובדתית ועוד ועוד.
⟵ל כן התמה של הסרט והיח"צ המטורף שלו מבוססים על הטענה שזה לא משנה מי היה שושני אלא מה תורתו אומרת. מילים יפות שמטרתם למחוק את זהותו האמיתית של שושני, את הביוגרפיה האמיתית שלו ובכך לעשות לו עוול.
* אבל למה בעצם מיכאל מנסה לערער על הזיהוי של הלל פרלמן?
אוכל להעלות 2 השערות:
1. שושני (בניגוד לגאונים יהודיים אחרים כמו איינשטיין למשל), היה תלמיד חכם שהשקיע את חייו ואת חכמתו הקיצונית בלימוד תורה, מתוך אהבה עזה אליה. מבוקר ועד ערב, במשך כל חייו, הוא למד תורה ולימד תורה. אפשר להתחבר לבחירה הזאת שלו ואפשר שלא. השמטת העובדה שמדובר בתלמיד הישיבה פרלמן, יחד עם בחירת מרואיינים תמוהה (אגב, למה רוב המרואיינים צרפתים? למה אין כמעט מראויינים מארצות הברית, תקופה בה הוא בילה חלק גדול מחייו (כ-15 שנה)? למה אין אף חרדי בסרט, למרות שבין שומעיו היו לא מעט כאלה), יחד עם הדגשת סיפורים איזוטריים ולא מבוססים על קשריו עם נשים, יחד עם נתינת משקל יתר להבנת שלו במדעים ובשפות, יוצרת נרטיב לפיו מדובר בסתם גאון מוזר ולא באיש שהקדיש את חייו ללימוד תורה כפי שהוא היה באמת.
2. אם מיכאל היה בוחר לקבל את העובדה שמדובר בפרלמן, כל סיפור המעטפת על ״התחקיר״ שמהווה את התמה המרכזית של הסרט, היה מתפוגג, שהרי מאמרים מקיפים על שושני-פרלמן פורסמו כבר ב-2011 ומכיוון שאין באמת עוד מה לחקור, לא היה אפשר להשתמש באצטלת הבילוש הדרמטית שעליה בנוי הסרט, התוצר היה מאוד משעמם ולא היתה כל הצדקה קולנועית להצגה של דמותו של מיכאל בכל פריים שני בסרט.
שימו לב גם לסתירה המובנית. מצד אחד הסרט ומסע יחסי הציבור שלו טוענים למחקר הרואי ולתגליות דרמטיות (ע"ע 'ויקטור סושון'), מצד שני, מסקנת הסרט שאין זה חשוב מי היה שושני והעיקר היא תורתו. אם הסרט מגלה תגליות חדשות, אז למה לבטל אותם במחי יד? התשובה הברורה היא שמיכאל יודע שהסרט לא גילה דבר. בתחילת דרכו ניסה לחשוף את "האמת", ששושני לא היה הלל פרלמן, ומשנכזבה תוחלתו - החליט ללכת על עניין ה'כתבים' ולקחת עליהם אחריות בלעדית.
* לסיכום: לפנינו סרט שמתחזה למחקר מדעי באמצעות מניפולציה הכוללת ראיונות עם מפורסמים וצילומי אווירה, כשבפועל הוא דורס את העובדות, את החוקרים ואת מורשתו של שושני, הכל למען בניית קו עלילה דמיוני המאדיר את פועלו של הבמאי. אם זה היה סרט בנטפליקס הייתי רק מברך על היצירה, אבל כשזה סרט שבא להציג ״מחקר" בשעה שהוא מפיץ בדיות, אני חש חובה לכתוב את דברי.
* למה טרחתי לכתוב את הפוסט:
משה משקיע את כל חייו למחקר היסטורי עצמאי. זה אומר: לקום כל בוקר ובמקום ללכת לעבודה ״רגילה״ הוא מחפש מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, קצוות חוט ושביבי מידע, מהם הוא יוצר מחקרים וספרים. אף אחד לא עומד לידו ומתעד את הרגעים הדרמטיים או מורטי העצבים של המחקר הסיזיפי, יום יום, במשך שנים. בניגוד ליוצרי סרטים או לחוקרים באוניברסיטה, אח שלי לא מקבל מאף אחד ולו שקל, עבור אורח החיים הזה. הכסף היחיד שנכנס שזה מהקהל שרוכש את פירות המחקר שלו, הספרים, אבל הוא לא מכסה אפילו את ההדפסה. אז הוא נאלץ לחלטר בכל מיני פרויקטים בכדי לפרנס את משפחתו ואת המחקר שלו. משה תמיד מנדב מידע רב לחוקרים ויוצרים, וכולם יודעים את זה. במהלך השנים שמעתי ממנו על שלושה ספרים לפחות, המבוססים במלואם על מחקר של שנים של אח שלי ועל חומרים שהוא מסר לכותבים ללא כל תמורה.
משה היה הראשון שחשב לחקור את חידת זהותו של שושני. במהלך עבודתו הוא מצא חומרים חשובים, ושיתף בהם חוקרים אחרים. כעבור כמה שנים התחיל מיכאל לעסוק בסיפור של שושני, וביקש את עזרתו של משה, אשר נאות למסור לו מידע חשוב על שושני, על אנשים שהכירו את שושני,ועל סמך המידע הזה מיכאל הלך וראיין אותם. ובכן, איפה הקרדיט? איפה התודה? מאיפה החוצפה לטעון על כל במה אפשרית ולבסס את הסרט על התמה לפיה שאתה החוקר היחיד של הסיפור, בשעה שיש אנשים הקדישו את מיטב זמנם לחקור את זה לפניך, ופרסמו את הסיפור במלואו? מאיפה הגאווה לתאר את עצמך כיחיד שפיצח את כתביו של שושני בשעה שמי שבאמת עשה זאת זה פרופסור מבוגר שפתח בפניך את ביתו פעמים אינספור ולא יכול להגיב כעת לסרט?
* זו דעתי האישית שלא מייצגת אף אחד, גם לא את את משה. כתבתי את כל הדברים האלו לאחר צפייה בסרט וזעם שהתלקח בי לאור ההיכרות מאוד בסיסית שיש לי עם הנושא ולכן ייתכן שנפלו אי דיוקים בדברי.
אבל, אני בניגוד לגרינשפן לא קיבלתי תקציב לעשות מזה סרט, ומעולם לא התיישבתי לחקור את הנושא ובטח שלא התיימרתי לטעון שאני היחיד שפיצח את שושני.
לאור כמות העיוותים שמצאתי בסרט, אני משער שמי שכל מי שחוקר / הכיר את שושני מקרוב דעתו יוכל לדייק את הדברים ולעלות פה נקודות נוספות על ״העובדות״ שהסרט מציג.
יחיאל נחמני
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2024 20:21 |
|
| |
דבר_תורה
| קסיו כתב: | | הסרט החדש על שושני הוא מופע של נוכלות ורמיה.
מבחינה קולנועית, זהו סרט סוחף ומהפנט ולכן מגיע ליוצריו שאפו גדול. אני מתאר לעצמי שהצלחת הסרט תביא בעקבותיה ממצאים נוספים על הביוגרפיה של שושני ועל משנתו, ולכן יצירת הסרט היא דבר מבורך.
עם זאת, מבחינה מחקרית, הסרט הוא מניפולציה עשויה היטב שמצליחה להטעות היטב את ציבור הצופים שלא מכיר את האמת על שושני. בכך היא גורמת עוול עצום לשושני, לתלמידיו ולחוקריו, כפי שאסביר להלן.
השיטה היא מתוחכמת: כריכת שני סיפורים אחד עם השני. סיפורו של שושני וסיפורו של ״החוקר״ הנועז מיכאל גרינשפן. החלק הראשון של הסרט מטפטף לצופה בדרמטיות שיש הטוענים שסיפורו של שושני מומצא ולא הגיוני (למרות שבפועל אין בנמצא אדם אחד שפגש את שושני וטוען טענה מופרכת כזאת). בו זמנית, ובאמצעות מניפולציות עריכה וקטעים מבוימים, הסרט מפמפם בלי הפסקה את עובדת ״מחקרו״ ההרואי של גרינשפן כעובדה קיימת שאין עליה עוררין.
אלא שמחקר כזה, כפי שהוא מוצג, לא היה ולא נברא. כמעט כל ״התגליות״ המשמעותיות שגרינשפן מייחס לעצמו, או שנסחבו מאנשים אחרים ללא נתינת קרדיט, או שכבר היו ידועים למי שרצה לדעת ואין בהן כל חידוש, או שמדובר בהנפצות שניתן להפריך בקלות.
לאחר שהסרט מציג קטעים אותנטיים של אישים דגולים כמו עמנואל לוינס ושלום רוזנברג, המפריכים את הטענה הדמיונית המתעקשת לעלות שוב ושוב (שכביכול סיפורו של מר שושני הוא רק דמיון), הצופה לומד לבטל את ספקותיו ולתת אמון מוחלט במספר, והסיכוי שהוא יעלה ספקות לגבי שאר ההנחות המובלעות בסרט, נמוך למדי.
להלן חלק קטן מן העובדות:
● מיכאל גרינשפן טוען בסרט ואף בראיונות שונים שנערכו איתו, שהוא זה שמצא לראשונה את הכתבים הסודיים של שושני. ⟵ האמת: הם היו גלויים כבר הרבה קודם שהחל לעסוק בנושא. מי שחשף אותם לציבור ונאבק על ההנגשה שלהם בספריה הלאומית היה בכלל פרופסור שלום רוזנברג.
● לקראת סוף הסרט, ולאחר שהוא כביכול נואש מלמצוא פיתרון ל״חידה״ (שכלל אינה קיימת), מיכאל גרינשפן ״פוגש״ אדם ״מסתורי״ בקברו של שושני שאומר לו לנסוע בחזרה לירושלים ולפגוש שם אדם בשם משה שוובר, שעליו גרינשפן לא שמע מעולם, ולקבל ממנו תשובות. ״בזכות האיש המסתורי מבית הקברות אני מגיע לעוזר הנאמן של מר שושני״ ⟵ האמת: מיכאל גרינשפן היה מודע לקיומו של אותו משה שוובר, ואף ידע על היותו דמות מפתח בסיפור, כבר מהשנייה הראשונה שהוא התחיל לעבוד על הסרט. קיומו של שוובר נזכר במאמרים הראשונים שנכתבו על שושני, לפני למעלה מעשור, ומצויים ברשת, ומיכאל בוודאי קרא אותם. אם כן, הסצנה מבוימת לחלוטין ורחוקה מהאמת.
(שימו לב שבשעה שהדובר המסתורי פוצח את פיו לספר את כל המעשיה הזאת, המצלמה זזה לצלם מצבות אקראיות ולא רואים את פניו של הדובר. ורק לקראת הסוף השיחה המצלמה מתקרבת לפרצוף שלו, ומייד באותו הרגע מתחיל סאונד רועש של גשם, הגורם לכך שאין שום אפשרות לשמוע את המילים ולהבין אם הם עדיין תואמות לטקסט שבכתוביות. זה לא הגיוני בשום צורה. הגשם ירד כבר בתחילת הסצנה, ואם המיקרופון מכוון טוב והצלחנו לשמוע את הסאונד בצורה ברורה למרות הגשם, אין שום הגיון שפתאום לא נשמע. בנוסף, המצלמה ניצבת מצד ימין של מיכאל, וכשהאיש המסתורי מתחיל לדבר היא משנה בבת אחת מיקום למרחק של כמה מטרים. פתאום היא מוצבת מול מיכאל = ובכן, או שלצלם יש כנפיים, או שהסצנה מבוימת. בנוסף המצלמה באורח פלא מתמקדת באותו אורח מסתורי עוד לפני שהוא בכלל התקרב למיכאל. למה, בעצם, המצלמה מתמקדת באדם זר שהולך בבית הקברות, ועוד שניה אחת אחרי שמיכאל אומר למצבתו של שושני ״נכשלתי״? תסתכלו שוב בדקה 57:18 אין לתאר כמה שזה הזוי)
● מיכאל לוקח את חבילת הכתבים שכיבול קיבל מאותו שוובר ומציג אותה לפרופסור רוזנברג. ⟵ האמת הפוכה ב-180 מעלות: הכתבים הללו היו ברשותו של רוזנברג, והוא הכירם היטב.
● בסוף הסרט מיכאל טוען שהוא האיש הראשון בעולם שהצליח לפענח את הכתבים של שושני, בכך שמצא את הנוסחה הסודית להבנתם. ⟵ האמת: הוא לא גילה שום דבר משמעותי. כל התגליות המשמעותיות נאמרו לו מפי פרופסור שלום רוזנברג או בשמו. הדברים מקוממים במיוחד כשרואים בסרט איך הוא ״מסביר״ לרוזנברג, מומחה גדול למחשבת ישראל המבוגר ממנו בכמה עשורים, איך לקרוא ולהבין את הכתבים של מורו ורבו שושני… אוי לה לאותה בושה. אגב: העובדה שרוזנברג לימד את הכתבים הללו במשך שנים רבות, כלל לא נזכרת בסרט.
● מיכאל מספר סיפור נפלא ומרגש איך הוא הצליח בעזרת חוצפתו ותעוזתו לרכוש את תשומת ליבו של אלי ויזל ובכך לשכנע אותו להיפגש איתו להצטלם בסרט. ⟵ האמת: האירוע, כפי שהוא מוצג, לא היה ולא נברא. כך מעיד במפורש מנהל הארכיון של ויזל מר יואל רפל. (צילום מסך בתגובות).
● מיכאל טוען בסרט שרק לקראת סוף ״המחקר״ שלו ואחרי שהוא כמעט התייאש, התגלו הכתבים. הוא טוען ״היה לי חשוב להראות את זה לויזל״ ואז אנחנו רואים סרט של מטוס ממריא בשמיים שבא לטעת את התחושה בלב הצופה כאילו הוא נסע שוב לאלי ויזל ⟵ את האמת, שקצת שונה, אפשר לראות בסרט עצמו: כבר בפגישה עם אלי ויזל, המוצגת בתחילת הסרט, גרינשפן מגיע עם הכתבים, ומציג לו אותם. מהפריים ומהבגדים הזהים לחלוטין, ניתן להבין בוודאות שהתקיימה רק פגישה אחת.
● וכאן אני מגיע לנקודה החמורה מכל: גרינשפן מציג שוב ושוב כאילו הוא האיש היחיד שחוקר את שושני במשך עשר שנים. זה עוול וחוצפה. ⟵ כי האמת היא שחוקרים רבים השקיעו מיטב זמנם ומרצם במחקר הזה הרבה לפני שגרינשפן ניגש לנושא, וגילו תגליות פורצות דרך, אשר גרינשפן השתמש בחלקן בסרטו ללא נתינת קרדיט, שלא כהוגן. בניגוד אליהם, גרינשפן לא גילה שום דבר מהותי שמקדם אותנו בפיצוח אישיותו או תורתו של שושני. אולי זו הסיבה שהוא בוחר לגמד את התגליות שלהם בצורה מתוחכמת ומיפולטיבית כפי שאסביר בהמשך.
● הסרט נפתח במילים ״משאלת ליבו של כל במאי סרטים היא לספר סיפור שעוד לא סופר״ ⟵ הסיפור סופר על ידי רבים, ביניהם אחי, משה, שפרסם מאמרים מקיפים על שושני החל משנת 2011 ב'מקור ראשון' ועוד, והעלה בפייסבוק עשרות פוסטים עם תגליות מגוונות על חייו של שושני-פרלמן ואף עסק בפענוח כתביו. כך גם החוקרת ד״ר יעל לוין (החל משנת 2015) חשפה פרטים מהותיים בביוגרפיה של שושני. ומה עם פרופסור שלום רוזנברג ז"ל, וד״ר הודיה סמט שחוקרת את כתביו? ומה עם הסופרים שכתבו ספרים על שושני, כמו סנדרין שוורץ? וכך גם עוד חוקרים ותלמידים שמשקיעים את כל מרצם וזמנם ללא תמורה ואחראים לרנסנס ולעיסוק המחודש בדמותו של שושני, כל אלו לא זכו לאזכור בסרט.
● בתחילת הסרט מוצג דף תוצאות חיפוש בגוגל ריק מתוצאות על שושני. ⟵ האמת: התמונה ערוכה בפוטושופ. גוגל מלא במאמרים ומחקרים על שושני, בדיונים ערים עליו בפורומים שונים, ועוד. גם לפני עשר שנים היו תוצאות עליו בגוגל.
● הסרט מתייחס לזיהויו של שושני בתור הלל פרלמן כאל טענה צדדית שיש אי אלו אנשים שטוענים, כביכול ללא ביסוס משכנע. ⟵ אך האמת היא אחרת: בכירי תלמידיו של שושני יודעים בוודאות שמר שושני הוא הלל פרלמן. שלום רוזנברג קרא לבן שלו הלל על שמו. כך גם נכדו של לוינס. אפילו אלי ויזל, שמביא בסרט את הסיפור המוזר על ״מרדכי רוזנבאום״ (להלן אדון בסיפור זה), נפגש עם משפחת פרלמן, ואף לא נמנע מלתאר זאת בספרו (מבלי להזכיר את שמם). אין לי צל של ספק שרוזנברג ואחרים, שרואיינו לסרט והוצגו בו, הודיעו ברורות למיכאל שאין כל חידה בזהותו של שושני, כי הוא הלל פרלמן, ומיכאל פשוט בחר לחתוך את הדברים מהעדות שלהם בסרט, בצורה מגמתית מובהקת.
● אחד הדוברים בסרט טוען בלהט שהוא יודע את שמו של שושני. לדבריו, שושני אינו פרלמן, אינו רוזנבאום, ואינו בן שושן. ואם כן מיהו? ⟵ עכשיו שימו לב להזיה: הקטע הזה הועלה ליוטיוב על ידי מיכאל כבר לפני מספר שנים כטייזר ל״מחקרו״ פורץ הדרך, וצבר צפיות רבות. תמונת הדובר טושטשה. הובטח שם כי הסוד הגדול יחשף בסרט. והנה מגיע הסרט, ומיכאל סוף סוף מסכים לשתף אותנו ב"סוד הגדול" על זהותו של האיש, הנחשף בהמשך הראיון הנ"ל. מהי רמת ההיכרות של אותו אדם? הוא "פגש את שושני בילדותו". אוקיי. ועתה, מיהו שושני? הדובר טוען כי… אינו זוכר את שמו האמיתי! אך בוודאי הוא "לא פרלמן או רוזנבאום"… ועל הטענה המצחיקה הזאת, ששווה לקליפת השום מבחינה מחקרית, מבוססת הנדסת תודעה שלמה ש״אי אפשר לדעת מי הוא שושני״.
● בפגישה עם אלי ויזל מוצגת טענתו של ויזל ששמו האמיתי של שושני הוא מרדכי רוזנבאום ולא פרלמן. הוכחה? שפעם אחת העלו אותו לתורה ושאלו אותו איך להזמין לקרוא לו והוא אמר 'מרדכי'. ⟵ האמת: אין שום משמעות הלכתית לשם שבו מעלים אדם לתורה. פשוט כך. ואם מיכאל היה טורח לברר את הנקודה הזאת עם רב, או אפילו סתם אדם שפוקד בקביעות את בית הכנסת, הוא היה חוסך מעצמו את ה"הוכחה" המביכה הזאת. ומשכך, ברור ששושני שמסתיר את זהותו בכוונה, יבקש לקרוא לו 'מרדכי' ולא 'הלל'.
● מיכאל טען שגילה את שמו האמיתי של שושני והוא ויקטור סושון. ⟵ האמת:, שושן, רוזנבאום, סושון זה בדיוק אותו שם בהטיות שונות, זה אופייני לאדם שכולנו יוצאים מנקודת הנחה שניסה להסתיר את זהותו האמיתית. המסמכים על ויקטור סושון הם טובים ונחמדים, אבל אין להם הרבה משמעות למחקר על שושני ובטח שהם לא שווי ערך לזיהוי שמו האמיתי - הלל פרלמן, אשר מגלה לנו את שורשיו ואת הביוגרפיה האמיתית שלו לפני שבחר להיקרא מר שושני, ובעצם חושף ומאיר לנו את רוב חייו של שושני.
● מיכאל טוען ששושני השתמש בשם 'ויקטור סושון' לפחות 12 שנה: ״עכשיו אני יודע איך שושני עבר את המלחמה, מה היה השם או הכינוי שלו במשך 12 שנה לפחות״ ⟵ האמת: מעדויות שיש לנו (בשפה העברית) על שושני אנחנו למדים שבין השנים 1933 ו-1936 הוא נקרא שושני, ואם כן הטווח האפשרי לשימוש בשם ויקטור סושון הוא רק משנת 1937 ועד 1945, כלומר 8 שנים בלבד. נוסיף לזה שמדובר בשם שיצר לעצמו כדי להטעות את הנאצים, כך שאין סיבה שהוא יוותר על שמו 'שושני' עד שהוא נמצא במצב הדורש זאת, קרי לפני 1939. הוי אומר: לכל היותר הוא השתמש בשם הזה 4-5 שנים. אם נזכר לרגע בסיפורים ששושני סיפר על עצמו בהזדמנויות שונות, כיצד ניצל מהנאצים על ידי הצגתו כגרמני או כחכם מוסלמי, טווח התאריכים של ויקטור סושון עשוי להצטמצם עוד יותר. כל טענה אחרת, המותחת את השימוש בשם זה לתקופה ארוכה יותר, דורשת הוכחה, מה שלא נעשה בסרט.
● ״טוב, אני כמעט נשבר, חלפו 5 שנים, פגשתי כ100 עדים וכולם סותרים זה את זה… אני מחליט לעשות עוד נסיון אחד״ מיכאל טורח ונוסע במיוחד עד לארוגוואי שם התגורר שושני בשנה האחרונה לחייו כדי לראיין אישה בשם תרזה פרושנסקי כדי לקבל מענה לספקותיו. היא טוענת שהכירה את שושני ומוצגת בסרט כמחברת ספר על שושני: ⟵ האמת: היא כותבת במפורש באתר שלה שזהו ספר בדיוני לחלוטין שכתבה בהשראת מפגש חטוף עם שושני. ובכלל, העדות שלה שמופיעה בסרט מסתכמת בכך ש״הוא היה הולך עם מזוודה ממקום למקום״. אז את מה בעצם משרתת הטיסה הזאת? שום מידע חשוב לא נוסף לנו. רק חוף ים יפה, ותו לא.
● מיכאל מראיין בסרט פסיכולוג בשם חיים בהאריר שטוען ששושני עדיין חי ונראה לאחרונה במונטווידאו ⟵ האמת היא, כמובן, ששושני נפטר בשנת ב-1968. כנראה שחשוב למיכאל לעשות דרמה ולהוסיף צבע יותר מאשר המחקר הרציני. הוא ייסע לקצוי תבל לפגוש אנשים אקזוטיים שכתבו ספרים בדיוניים בעקבות שושני, במקום ליסוע לירושלים האפרורית ולפגוש את החוקרים האמיתיים של שושני, אשר יוכלו לתרום לו מידע אמין ושפוי.
* עד כאן הצגתי כמה טעויות ושיבושים של היסטוריה, שישנם בסרט. לכאורה אפשר לחשוב שזה רק מאבק איזורטי בין חוקרים, בין מיכאל גרינשפן ליתר חוקרי דמותו של שושני. בשורות הבאות אנסה להסביר למה מדובר פה עניין מהותי מאוד.
במחקר שאותו מובילים משה נחמני וד״ר יעל לוין נמצאו כבר לפני שנים רבות ראיות ברורות לכך שששמו האמיתי של מר שושני הוא הלל פרלמן, בחור ישיבה שקדן הלומד בישיבתו של הרב קוק ביפו. עובדה זו מחייבת לכלול בסרט שמתיימר לחקור את חידת שושני מידע רב שאנחנו יודעים על הלל פרלמן, ובנוסף להשקיע את המאמצים בחיפוש ממצאים על פרלמן, במקום על טיסות דרמטיות וחפוזות ברחבי העולם.
למיכאל זה לא התאים משום מה. ולכן הסרט טורח ליצור מצג שווא של ״תחקיר״ מעמיק ולתת משקל רב לטענות כוזבות ומגוחכות בדבר זהותו של שושני בכדי שהצופה יתייחס לזיהוי של הלל פרלמן כאל עוד השערה מיני רבות, למרות שמדובר בעובדה מוצקה שהוכחה בצורה ברורה, וכל מקורביו של שושני יודעים את זה, וכן רוב ככל החוקרים כיום של שושני.
זוהי הסיבה שמיכאל נמנע במכוון מלראיין לסרט את משה נחמני או את ד״ר יעל לוין משום שהם מובילים את המחקר שמוכיח ששושני הוא פרלמן. (אנשים מכל העולם שחוקרים את שושני וכתבו עליו ספרים, פונים אליהם בתור ברי-סמכא כדי לקבל מידע עליו). לא רק שהוא לא הזכיר אותם בסרט, ואפילו לא ראיין אותם, אלא שהוא אפילו לא טרח להיפגש אתם, בשום שלב של התחקיר החובק עולם, כביכול.
⟵ לכן הוא גם נמנע לתת למשה קרדיט, למרות שקיבל ממנו בחינם מידע רב, והשתמש בו בהכנת הסרט.
⟵ לכן הסרט מראיין באריכות דמויות שלא הכירו את שושני בכלל ושאין להם תרומה משמעותית למחקר שלו, ומתעלם מחלק מהדמויות שהכירו אישית את שושני (אני יודע על כמה אנשים שהכירו את שושני מקרוב, ואף זוכרים תורות שלו, ולא זכו להיכלל בסרט).
⟵ לכן הסרט מביא כראיה את דבריו של אלי ויזל לכך ששמו של שושני היה רוזנבאום. (טענה שהסברתי הרגע למה היא לא נכונה ולמה ויזל עצמו לא הכיר בה). שוב כדי לערער את התפיסה שמדובר בפרלמן וכדי ליצור מצג שווא שיש מספר טענות סותרות לגבי זהותו האמיתית של שושני.
⟵ לכן הסרט מלא באפקטים מוגזמים: טיסות אימפולסיביות, שינויים תכופים בלוח שנמצא במשרדו של מיכאל (ברור שהכל צולם באותו יום ולא על פני עשר שנים כמו שהסרט מנסה להציג בקטעים מבוימים, שימו לב לבגדים הזהים שמיכאל לובש בכל הסצנות…), סופת ברקים ורעמים בבית קברות שבמהלכה מגיח זקן אלמוני צופן סוד; ראיון עם דמות שטוענת שפגשה לפני ימים ספורים את שושני, טיסה מיוחדת לארוגוואי שכל מטרתה להיפגש עם אישה שכתבה ספר בדיוני על שושני והצגה שלה כסמכות עובדתית ועוד ועוד.
⟵ל כן התמה של הסרט והיח"צ המטורף שלו מבוססים על הטענה שזה לא משנה מי היה שושני אלא מה תורתו אומרת. מילים יפות שמטרתם למחוק את זהותו האמיתית של שושני, את הביוגרפיה האמיתית שלו ובכך לעשות לו עוול.
* אבל למה בעצם מיכאל מנסה לערער על הזיהוי של הלל פרלמן?
אוכל להעלות 2 השערות:
1. שושני (בניגוד לגאונים יהודיים אחרים כמו איינשטיין למשל), היה תלמיד חכם שהשקיע את חייו ואת חכמתו הקיצונית בלימוד תורה, מתוך אהבה עזה אליה. מבוקר ועד ערב, במשך כל חייו, הוא למד תורה ולימד תורה. אפשר להתחבר לבחירה הזאת שלו ואפשר שלא. השמטת העובדה שמדובר בתלמיד הישיבה פרלמן, יחד עם בחירת מרואיינים תמוהה (אגב, למה רוב המרואיינים צרפתים? למה אין כמעט מראויינים מארצות הברית, תקופה בה הוא בילה חלק גדול מחייו (כ-15 שנה)? למה אין אף חרדי בסרט, למרות שבין שומעיו היו לא מעט כאלה), יחד עם הדגשת סיפורים איזוטריים ולא מבוססים על קשריו עם נשים, יחד עם נתינת משקל יתר להבנת שלו במדעים ובשפות, יוצרת נרטיב לפיו מדובר בסתם גאון מוזר ולא באיש שהקדיש את חייו ללימוד תורה כפי שהוא היה באמת.
2. אם מיכאל היה בוחר לקבל את העובדה שמדובר בפרלמן, כל סיפור המעטפת על ״התחקיר״ שמהווה את התמה המרכזית של הסרט, היה מתפוגג, שהרי מאמרים מקיפים על שושני-פרלמן פורסמו כבר ב-2011 ומכיוון שאין באמת עוד מה לחקור, לא היה אפשר להשתמש באצטלת הבילוש הדרמטית שעליה בנוי הסרט, התוצר היה מאוד משעמם ולא היתה כל הצדקה קולנועית להצגה של דמותו של מיכאל בכל פריים שני בסרט.
שימו לב גם לסתירה המובנית. מצד אחד הסרט ומסע יחסי הציבור שלו טוענים למחקר הרואי ולתגליות דרמטיות (ע"ע 'ויקטור סושון'), מצד שני, מסקנת הסרט שאין זה חשוב מי היה שושני והעיקר היא תורתו. אם הסרט מגלה תגליות חדשות, אז למה לבטל אותם במחי יד? התשובה הברורה היא שמיכאל יודע שהסרט לא גילה דבר. בתחילת דרכו ניסה לחשוף את "האמת", ששושני לא היה הלל פרלמן, ומשנכזבה תוחלתו - החליט ללכת על עניין ה'כתבים' ולקחת עליהם אחריות בלעדית.
* לסיכום: לפנינו סרט שמתחזה למחקר מדעי באמצעות מניפולציה הכוללת ראיונות עם מפורסמים וצילומי אווירה, כשבפועל הוא דורס את העובדות, את החוקרים ואת מורשתו של שושני, הכל למען בניית קו עלילה דמיוני המאדיר את פועלו של הבמאי. אם זה היה סרט בנטפליקס הייתי רק מברך על היצירה, אבל כשזה סרט שבא להציג ״מחקר" בשעה שהוא מפיץ בדיות, אני חש חובה לכתוב את דברי.
* למה טרחתי לכתוב את הפוסט:
משה משקיע את כל חייו למחקר היסטורי עצמאי. זה אומר: לקום כל בוקר ובמקום ללכת לעבודה ״רגילה״ הוא מחפש מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, קצוות חוט ושביבי מידע, מהם הוא יוצר מחקרים וספרים. אף אחד לא עומד לידו ומתעד את הרגעים הדרמטיים או מורטי העצבים של המחקר הסיזיפי, יום יום, במשך שנים. בניגוד ליוצרי סרטים או לחוקרים באוניברסיטה, אח שלי לא מקבל מאף אחד ולו שקל, עבור אורח החיים הזה. הכסף היחיד שנכנס שזה מהקהל שרוכש את פירות המחקר שלו, הספרים, אבל הוא לא מכסה אפילו את ההדפסה. אז הוא נאלץ לחלטר בכל מיני פרויקטים בכדי לפרנס את משפחתו ואת המחקר שלו. משה תמיד מנדב מידע רב לחוקרים ויוצרים, וכולם יודעים את זה. במהלך השנים שמעתי ממנו על שלושה ספרים לפחות, המבוססים במלואם על מחקר של שנים של אח שלי ועל חומרים שהוא מסר לכותבים ללא כל תמורה.
משה היה הראשון שחשב לחקור את חידת זהותו של שושני. במהלך עבודתו הוא מצא חומרים חשובים, ושיתף בהם חוקרים אחרים. כעבור כמה שנים התחיל מיכאל לעסוק בסיפור של שושני, וביקש את עזרתו של משה, אשר נאות למסור לו מידע חשוב על שושני, על אנשים שהכירו את שושני,ועל סמך המידע הזה מיכאל הלך וראיין אותם. ובכן, איפה הקרדיט? איפה התודה? מאיפה החוצפה לטעון על כל במה אפשרית ולבסס את הסרט על התמה לפיה שאתה החוקר היחיד של הסיפור, בשעה שיש אנשים הקדישו את מיטב זמנם לחקור את זה לפניך, ופרסמו את הסיפור במלואו? מאיפה הגאווה לתאר את עצמך כיחיד שפיצח את כתביו של שושני בשעה שמי שבאמת עשה זאת זה פרופסור מבוגר שפתח בפניך את ביתו פעמים אינספור ולא יכול להגיב כעת לסרט?
* זו דעתי האישית שלא מייצגת אף אחד, גם לא את את משה. כתבתי את כל הדברים האלו לאחר צפייה בסרט וזעם שהתלקח בי לאור ההיכרות מאוד בסיסית שיש לי עם הנושא ולכן ייתכן שנפלו אי דיוקים בדברי.
אבל, אני בניגוד לגרינשפן לא קיבלתי תקציב לעשות מזה סרט, ומעולם לא התיישבתי לחקור את הנושא ובטח שלא התיימרתי לטעון שאני היחיד שפיצח את שושני.
לאור כמות העיוותים שמצאתי בסרט, אני משער שמי שכל מי שחוקר / הכיר את שושני מקרוב דעתו יוכל לדייק את הדברים ולעלות פה נקודות נוספות על ״העובדות״ שהסרט מציג.
יחיאל נחמני |
|
שפתים ישק, בהיר ברור ומסכם, שכויעח!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2024 01:44 |
|
| |
על פניו ניכרים דברי אמת, הסרט כשלעצמו נראה דרמטי ומבויים להחריד (עצם זה שהוא מתאר איזו מציאות מוזרה, שבמאי לא דתי פתאום ניגש לכתבים שכל גדולי החכמים הרימו מהם ידיים, וכנשים נותנים לו אותם בכזו פשטות... בולט שהעל מבויים). מצד שני, עובדתית, הוא הראשון שהנגיש מאוד יפה את סיפור מר שושני לא עם כמה תיאורים כלליים עטופי מסטורין, אלא יותר עם משהו שניתן לגעת בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2024 16:41 |
|
| |
באיזה קיבוצים הוא היה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2024 16:45 |
|
| |
לפי הסרט הוא היה בסעד ובבארות יצחק אאל"ט, אולי היה בעוד מקומות שהסרט לא מספר עליהם (כפי שטוען נחשוני, שהרבה פרטים לא סופרו מכל מיני סיבות..)
|
|
|
|
|
