|
|
| נשלח ב-24/3/2014 15:46 |
|
| |
אחרחוק ידידי,
מי שישמע כבר איזה פרסום אנחנו עושים להם, רי"ש אלישיב לא נודע כבר בגילאי 30 בירושלים כגאון? סה"כ מדובר בפורום יחסית מצומצם שכל אחד מעלה שמות של גאונים צעירים שמוכרים לפחות בסביבתם, זה הכל.
[למעשה כבר כתבתי שאני מכיר אישית עילוי צעיר בגילאי העשרה (כולה קיבל עכשיו צו ראשון). הסיבה שנמעתי לפרסמו היא רצון הגאון הצעיר שליט"א וגם הטעם שהזכרת, בזה אתה צודק, אבל שאר השמות שהזכרנו מפורסמים דיו כך שאין לחשוש למה שכתבת].
בכלל גאונים צעירים נמצאים גם בקיאים, מ"מ כתבתי שאני אישית אשמח יותר לשמוע על אישיות שהיא בגדר חידוש, זה נדיר אבל היה כן לעולמים [אני לדעתי מכיר את הרוגוצ'ובר של הדור הבא, אולי גם אתה...], אני נשמע אולי קצת מוזר, אבל כן, זה נכון!
תזכורת למה שכתבתי כאן בעבר:
יש לי במגירה כתבה מושלמת (פרטים מדוייקים, פרופיל מקיף על האישיות מכל ההיבטים, תמונות, מבחר מחידותי"ו) על גאון חריג בגיל ישי"ק, אני מכיר אותו מקרוב מאד, מיוחד בעיקר בחכמתו ובעומק עיונו המבעית ובכישוריו, ידיעותיו אמנם רחבות מאד ועולות בכמה על בני גילו אבל כבר ראינו בחורים בגילו עם בקיאות גדולה משלו (אני מדבר על בקיאות ספציפית בהלכה ובש"ס, ידיעותיו הכלל תורניות, זאת אומרת, תנ"ך, מחשבת ישראל, ספרות וכו' עין לא ראתה). וכל זה מתגמד לעומת נתון אחד שהופך את נשוא הודעתנו לתקדים היסטורי, לא פחות. אתם סקרנים? תגידו תודה ששחררתי לכם פרומו [חלקי], הנ"ל מכיר אותי ואת האשכול ושומר בקנאות על פרטיותו, מה לעשות שהוא צודק. אין לי ספק שהנ"ל יפרוץ מתי שהוא לתודעה בקול רעש גדול, וזה בלתי נמנע לאור שיטת לימודו [סטופ! עד כאן].
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2014 17:59 |
|
| |
מאד נשמח אם יתגלו גאונים חדשים, אבל בדר"כ אלו שנתפרסמו בגיל צעיר מידי, אכזבו בשנותיהם המאוחרות, (יש דוגמאות למכביר, ואכמ"ל.) אלו שהתמידו בדרכם 40 או 50 שנה ויותר, הם אלו שהתפרסמו כגדולי ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2014 21:49 |
|
| |
יש בזה מן האמת, אבל כיום פחות יש לחשוש לזה כי עולם התורה כיום מסודר וממסדי יותר.
אקצר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2014 17:55 |
|
| |
אני מסכים עימך, אבל לא אוהב אפילו פירסום מועט יחסית משום שזה הפך בשנים האחרונות לתרבות. ערגה על ילד צעיר מתוך השערה בלתי מוחלטת שהוא בהחלט גאון הדור הבא (בד"כ בדרך זו מתפספס רוב 'הדור הבא' עצמו..) סיפר לי פעם ת"ח אחד שמפורסם בעיקר עקב היותו בן של אחד הגדוילים, שמוסד מסויים התפאר בידיעתם המוחלטת של מחזור מסויים איזשהו נושא יקר בתורה. במקרה הוא עבר ברחוב של המוסד הנ"ל ביום בהיר, ותכף התבקש להכנס 'לבחון' את התלמידים, וסירב בדחיה כל שהיא. סוף הסיפור היה שאותו מוסד סבל בהמשך מבעיות חינוכיות קשות במיוחד, בעיקר באותו מחזור. הת"ח הנ"ל סיים את דבריו אליי: "צעירים לא אמורים לקבל כבוד גדול כ"כ, מה גם שמה הם כבר יודעים; אז הם בקיאים ב..., אבל יש להם הרבה תורה ללמוד!" מ"מ הצגתי את שמו של ר' קשת משום שהוא פירסם עצמו, אם כי לדעתי הוא גילה אחוז מחוכמתו. אבל לגבי הנושא של הפרסום, לדעתי הוא מזיק להם הרבה, בפרט בזה שהם מתקשים להתעלות כל עוד הם צריכים ללמד.
בקשר לרוצ'ובר שלך, 2 נקודות שאולי יעזרו לך: . לא תמיד חלומות מתגשמים. גאונים עשויים להיות תמהוניים [אישית, למד איתי בישיבה בחור גאון אדיר שהיה בשניות לומד מה ש20 איש לומדים בשעה, ואני לא מגזים! לגופו של עניין, אם סיבות משונות והתנהגות קיצונית הוא הפך לאדם תימהותי. לפחות אני, כשרואה אותו ברחוב, בורח... - והוא לא נעשה טיפש..]. מה גם שלפעמים הם מגלים אמת אחרת משלך, והופכים לחסרי תועלת מבחינתך. 2. יש נטייה של גאונים לחיות תקופות קצרות תחת מעטה של מוזרות והנהגות שאינן מרשימות או אינן מתאימות להשקפתך. אז אנא, אל תפריע לו גם אם נראה לך שנס ליחו, ואל תכבד אותו יתר על המידה כדי שלא ימנע מהדרך השיגרתית לחבריו.
עוד מילה על גאונים צעירים: מי הוא 'גאון אמיתי'? -בד"כ מתמיד (שקדן, גם אם לא יושב הרבה זמן במקם) -עניו (הוא לא מודע מספיק למעלתו, ומוצא בכל חומר היולי את ההוה אמינא שלו) -נחמד, אם כי לא תמיד נעים שיחה -איננו מסביר את עצמו כראוי בשיחה (וכן, איננו מרשים בדיבורו) -בעל מידות טובות, איננו מתבלט -כנה (בלי כנות א"א לחקור כלום בעמקות)
ע"כ על קצה המזלג, ועוד חזון למועד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2014 12:36 |
|
| |
דבריך דברי טעם הם [כך בדיוק שמעתי מרבינו הגדול מרן הגר"ע יוסף זצ"ל דברים כדרבנות על עילויים שהכיר שהיו יכולים להאיר את העולם ואכזבו רק בגלל הנ"ל],
אם כי ברור לענ"ד שהבחור צריך זריקות עידוד בדמות כבוד והוקרה אבל הכל צריך להיעשות בפרופורציה ולפי העניין.
זה לגבי העניין החינוכי שנגעת בו.
לגבי העניין הציבורי כבר כתבתי לעיל. *** מדובר בבחור המעורה בחברה משפיע וכריזמטי, אם כי פחות שובב מהישיבשער הבליין המצוי (רח"ל), עיקר מעלתו היא בחכמתו ותבונתו, סוג של פיקחות שלווה ומדהימה, אינו מהתמהוניים, רחוק מלהיות כן, ניכר שמדובר באדם משכמו ומעלה.
כח חידושו מדהים, הוא כותב ללא הפסקה, לחידושיו טעם מיוחד של ישרות ובהירות [בתחום הזה אני חושב שהוא תקדים הסטורי, לא פחות!], לא רק בתורה הישיבתית המקובלת, ממחשבת ישראל ומוסר עיוני לתכונה ודקדוק שירה ופילוסופיה הסטוריה [תורנית ופוליטית] גאוגרפיה. אכן מתמיד, לא מתנהג כגאוותן, יורד לעם, נעים שיחה בצורה יוצאת דופן [משיב לכל אחד, חביריו סיפרו לי כי הם מפתחים איתו בהפסקות שיחות על ה-כ-ל מביאור רש"י מוקשה (הוא מומחה לרש"י) לפרטים על איזה ספר נידח שנדפס באירופה, ביקורת מוזיקלית על יוצרים חדשים תוך התרפקות על המוזיקה של פעם, סקירה פוליטית הסטורית על יחסי פרס - רבין ועוד] אם מאד מקפיד על התנהגות לא הוגנת, כושר הסברה מעולה אם כי לפעמים סבלנותו פוקעת מלהסביר [אינו מראה זאת ומתחמק באלגנטיות האופיינית לו], בעל מידות חמלה ורחמים על כל מה שזז. * גאונים מהסוג שהזכרת אני מכיר גם מכיר ואפשר למצוא אחד מעיר ושניים ממשפחה, הגאון שלנו יוצא דופן ולא בכדי אני יוצא מגדרי.
תוקן על ידי זיהוי ב- 28/03/2014 12:45:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2014 16:08 |
|
| |
טעות.
תוקן על ידי זיהוי ב- 28/03/2014 16:08:37
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2014 12:06 |
|
| |
תרשה לי לפתוח בזה שאני מסכים עם כל מילה שלך, ורק כמה הוספות וביאורים שלי:
א. זריקות עידוד צריך כל אדם בכל מצב - ובהתאם למצבו הרוחני, אבל צריך גם להזריק עידוד ליחסי בין אדם לחבירו. הם חשובים מצד עצמם ולא סותרים, אלא בונים את העידוד באופן של: עידוד לאדם בפני עצמו, ולא ביחס לחבריו; הדרכה כיצד לעזור לחבריו, ולא מתן מעמד של 'משיב' שחוץ מלהוסיף לו כבוד לא יתרום כלום [לצערי ידוע על כמה מקרים כאלו]. אני מוכרח לספר שלאחרונה נסעתי להתברך ע"י איזה צדיק שאני קשור אליו שנים רבות, אבל בשנים האחרונות לא יצא לי לבקרו בעצמי. - אותו צדיק, שהוא ת"ח גדול ומפורסם, היה זכור לי כאיש חביב וחייכן ואף נעים הקשבה ותשובה. בפעם זו נכנסתי לבית צפוף ובלתי מסודר [לי הפריע שגם מבחינת שעות קבלה ונוחות בהמתנה], השמשים הפכו לדוברים שלי ושל הצדיק, וגרוע מזה - שימחלו לי כל מלאכי מעלה - הרגשתי שג הצדיק השתנה לכיוון זה... מה שאומר, שהעילוי שלך ראוי לחינוך בגיל 14, כי אנשים שנפלו בזה בגיל 85 [עד כמה שידוע לי, זהו גילו המדוייק של הצדיק הנ"ל]. ב. דבריך שהבחור עוסק בענייני דעלמא, אותי באופן אישי ממש מרגשים, כי חלומי שהגאון יהיה אדם מן השורה - לצערינו, המצב כיום שכל היתר [הרבה הרבה תוירע] כנטול דמי [מבחינת כישורי חיים]. אמנם היה לי ידיד שהיה בקי בענייני דעלמא ובענייני דשמיא, והיתה סברתו מעניינת ונחמדה [וי"א גאונית מופלאה], עד שהעפילו ענייני דעלמא על ענייני דשמיא, ונשבה ארון האלוקים. ג. אם לא היה ברור, הסעיף השני שכתבתי לעיל, כוונתי שלפעמים הגאונים מרחיבים אופקיהם לתחומים שנחשבים היום למוקצים מסיבות שונות, כגון קבלה, ועי"ז אנו עלולים לחשוב שהנה הם נשרו מהמסגרת הנורמלית, ולא היא. ד. נושא חשוב ששכחתי לכתוב לעיל. בזמנו הכרתי בחור צעיר [בן 16 בערך] שהיה ידוע כגאון מופלג, וענה לכל ההגדרות באופן מדהים. עד שהייתי אני, הגדול ממנו בכמה וכמה שנים, נהנה 'לשאול' אותו על נושאים שונים בחומר שלמד, רק בשביל חיוכו הנעים וענוותו כשהיה משוחח בד"ת. מעיד אני שמים וארץ שתוך פחות מחודש מאז שהלך על תקן 'עילוי' ללמוד אצל ראש ישיבה מפורסם אחד, נס ליחו עד שענוותו התאימה לרמתו הלימודית! - והכל בגלל שניסה לפתח את מוחו ע"פ המוח של אותו ר"י, וכבר רוב חידושיו לא היו לגמרי שלו, וברוב חידושיו האמין לדברי ראש הישיבה לבי לחשוב אם הוא מסכים עימם [וזה לא קשור לשאלה אם היו נכונים]. וכך עברו שנים ונהיה העילוי לעוד ישיבעבוחר, וכדי בזיון וקצף.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2014 14:38 |
|
| |
א. מסכים.
קצת קשה לי לדון גדול בגיל 85.
העילוי דידן בורח מהכבוד כמאש ושומר בקנאות על זכותו להיות אדם מן השורה ומעורה בחברתו, מה שגם לדעתי, מוסיף לו נקודות.
ב. אני בהחלט מעדיף עילויים השקועים בתורתם, כן, ע"פ רוב הם הביאו ברכה לעם ישראל [הגרח"ק שליט"א אינו יודע צורתא דזוזא].
אם כי הדבר אינו מהווה סתירה לחכמתם [והמעשים עם גאון הדור בעל חזו"א יעידו].
ד. איך שאני מכיר את מיודעי העילוי, הוא יודע להבחין בין תכלת לקלא אילן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2014 11:27 |
|
| |
א. אתה חוזר להגדיר את גאונך כשאר הגאונים המוכרים לנו, זו גאווה גדולה, להכיר עוד גאון מדהים ומרתק שעשוי בע"ה להאיר את העולם בתורתו. כמובן שאני לא דן 'גדוילים' [למרות שעד כמה שידוע לי, כל אלו שדפקו לנו את הראש על 'אסור לדבר', אסור להשוות', אסור לפרש' וכיו"ב, הן הנה שתמיד פירשו, השוו ושפטו את הגדול של הצד השני...., ורמז לדבר, פוליטיקת 'פוניבז'']. ומ"מ למיחש מיהא בעי, כל עוד ראינו בעינינו דברים מוזרים. ב. לענ"ד אלו השקועים אך ורק בתוירע, הם חסרי כישורי חיים מחד, ואנשים בלתי ריאליים מאידך. לקוצר דעתי הם נקראים 'בעלי מוגבלות שכלית/אוטיזם/בעיות נפשיות', ולא לאלו נקרא 'גדולי ישראל'. בד"כ אנשים כאלו נתונים ללחצים נפשיים, לפרשנויות של עבודה בעיניים ע"י שמשים שונים ועוד כל מיני בעיות. מה גם שלרוב הם רחוקים מהלכה, כי אינם מבינים במכניקה וטכניקות שונות. ולולי דמסתפינא הוה אמינא שזוהי אחת מבעיות הדורות האחרונים, שרוממה את קרן ההשכלה והשלכותיה עד עתה. [באופן כללי - הסיפורים על הגרח"ק, בא נגיד בעדינות, לא לגמרי מדוייקים] ד. ראה א', אבל הייתי שמח שתסביא את עצמך, שאוכל להבין כיצד אתה רואה את הסיפור המזעזע שהתרחש מול עיניי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2014 00:03 |
|
| |
א. אתה חוזר להגדיר את גאונך כשאר הגאונים המוכרים לנו, זו גאווה גדולה, להכיר עוד גאון מדהים ומרתק שעשוי בע"ה להאיר את העולם בתורתו [לדעתי זה דבר שלא הכרנו, חכה חכה הוא עוד יפרסם את כתביו ויפרוץ לתודעה ובגדול, בכתביו ובכח חידושו הוא תקדים במלוא מובן המילה]. כמובן שאני לא דן 'גדוילים' [למרות שעד כמה שידוע לי, כל אלו שדפקו לנו את הראש על 'אסור לדבר', אסור להשוות', אסור לפרש' וכיו"ב, הן הנה שתמיד פירשו, השוו ושפטו את הגדול של הצד השני...., ורמז לדבר, פוליטיקת 'פוניבז'']. [אכן היו כאלה שהשתמשו בכך לצרכים פולטיים, אך זה לא אומר שזה לא נכון, דברים שרואים משם לא רואים מכאן] ומ"מ למיחש מיהא בעי, כל עוד ראינו בעינינו דברים מוזרים. ב. לענ"ד אלו השקועים אך ורק בתוירע, הם חסרי כישורי חיים מחד, ואנשים בלתי ריאליים מאידך. לקוצר דעתי הם נקראים 'בעלי מוגבלות שכלית/אוטיזם/בעיות נפשיות', ולא לאלו נקרא 'גדולי ישראל'. בד"כ אנשים כאלו נתונים ללחצים נפשיים, לפרשנויות של עבודה בעיניים ע"י שמשים שונים ועוד כל מיני בעיות. מה גם שלרוב הם רחוקים מהלכה, כי אינם מבינים במכניקה וטכניקות שונות. ולולי דמסתפינא הוה אמינא שזוהי אחת מבעיות הדורות האחרונים, שרוממה את קרן ההשכלה והשלכותיה עד עתה. [גדולי הדור אכן שקועים כל היום בתורה, אוכלים שותים ונושמים אותה, עיני ראו ולא זר. נראה שאתה מתכוון לסוג הפרופסורים המפוזרים, הרב שך אכן היה כזה ויצא ממנו רשכבה"ג (לא רק מההיבט הפוליטי), תרשה לי להסתייג בחריפות מדבריך, זה מריח לי סוג של התנשאות]. [באופן כללי - הסיפורים על הגרח"ק, בא נגיד בעדינות, לא לגמרי מדוייקים יכול להיות, זה שאינו יודע צורתא דזוזא זה ברור ומאומת] ד. ראה א', אבל הייתי שמח שתסביא את עצמך, שאוכל להבין כיצד אתה רואה את הסיפור המזעזע שהתרחש מול עיניי. [תמימות מסויימת ודי נפוצה].
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2014 19:08 |
|
| |
ראיתי היום את הספר "שיעורי מעשה אפוד" להגאון הצעיר ר"י שניאור נשוא האשכול ואכן הרשים אותי, כמובן שאין זה סותר את דברי בתחילת האשכול המצדדים בדברי ידידנו אחרחוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2014 12:13 |
|
| |
| זיהוי כתב: |  | א. אתה חוזר להגדיר את גאונך כשאר הגאונים המוכרים לנו, זו גאווה גדולה, להכיר עוד גאון מדהים ומרתק שעשוי בע"ה להאיר את העולם בתורתו [לדעתי זה דבר שלא הכרנו, חכה חכה הוא עוד יפרסם את כתביו ויפרוץ לתודעה ובגדול, בכתביו ובכח חידושו הוא תקדים במלוא מובן המילה]. ישנו ויכוח מפורסם בין ר' וסרמן לחזו"א בנושא גילויים מוגזמים בדורות מאוחרים [אגב, מעולם לא מצאתי אותו כתוב]. בכל מקרה, אם הוא גדול בתורה ונראה כגאון (במובן ההגדרתי, לא הדתי), זה ממש משמח ותפילותיי שרק יתעלה בקרבה לבורא ולימוד תורתו.
כמובן שאני לא דן 'גדוילים' [למרות שעד כמה שידוע לי, כל אלו שדפקו לנו את הראש על 'אסור לדבר', אסור להשוות', אסור לפרש' וכיו"ב, הן הנה שתמיד פירשו, השוו ושפטו את הגדול של הצד השני...., ורמז לדבר, פוליטיקת 'פוניבז'']. [אכן היו כאלה שהשתמשו בכך לצרכים פולטיים, אך זה לא אומר שזה לא נכון, דברים שרואים משם לא רואים מכאן אתה צודק, השאלה איפה כתוב שאסור לדון גדוילים? למיטב ידיעתי לא ראוי ובמצבים מסויימים אפילו אסור (מצד לשה"ר) לשפוט כל אדם. "לא לדון גדוילים" זה היפוטזה שדחפו לנו למוח באותו זמן שהסבירו לנו גם מי גדוילים ומי לא, ולפי זה נדע את מי אסור לדון. (אינני צריך לספר לכבודו שלפני 20 שנה, אם היו שופטים את הגדוילים לא היה זכר להשקופע הטהוירו...). בכל מקרה, כמוני כמוך, מעדיף לא לשפוט שום אדם - ומ"מ למיחש מיהא בעי, כל עוד ראינו בעינינו דברים מוזרים.
ב. לענ"ד אלו השקועים אך ורק בתוירע, הם חסרי כישורי חיים מחד, ואנשים בלתי ריאליים מאידך. לקוצר דעתי הם נקראים 'בעלי מוגבלות שכלית/אוטיזם/בעיות נפשיות', ולא לאלו נקרא 'גדולי ישראל'.
בד"כ אנשים כאלו נתונים ללחצים נפשיים, לפרשנויות של עבודה בעיניים ע"י שמשים שונים ועוד כל מיני בעיות. מה גם שלרוב הם רחוקים מהלכה, כי אינם מבינים במכניקה וטכניקות שונות. ולולי דמסתפינא הוה אמינא שזוהי אחת מבעיות הדורות האחרונים, שרוממה את קרן ההשכלה והשלכותיה עד עתה. [גדולי הדור אכן שקועים כל היום בתורה, אוכלים שותים ונושמים אותה, עיני ראו ולא זר. נראה שאתה מתכוון לסוג הפרופסורים המפוזרים, הרב שך אכן היה כזה ויצא ממנו רשכבה"ג (לא רק מההיבט הפוליטי), תרשה לי להסתייג בחריפות מדבריך, זה מריח לי סוג של התנשאות תראה את הקטע הבא:].
[באופן כללי - הסיפורים על הגרח"ק, בא נגיד בעדינות, לא לגמרי מדוייקים יכול להיות, זה שאינו יודע צורתא דזוזא זה ברור ומאומת] - אינני יודע מי בירר ואימת את הדבר. לענ"ד זו עוד יחצנות שלו ע"י אלו שרצו לומר לנו שלא צריך כלום חוץ מתוירע. במקרה יש לי ידידות עם כמה משמשי הרח"ק (שהם אנשים יקרים ומיוחדים מצד עצמם, וגם אם דברתי באיזו צורה על שמשים, לא עליהם דברתי) ולדבריהם הדברים המפורסמים עליו לא מדוייקים במיוחד. ולא דווקא בנושא זה.
בכל מקרה, הוא אשר דברתי, גדול אמיתי הוא מי שמבין בכל מיני טכניקות ורעיונות הומאנים וריאלים. אחרת גם הרמה ההבנתית שלו בתורה לא אמורה להיות מדהימה. ראיתי פעם סרט של ר' מחנם בורשטיין שסיפר על התפיסה הבהירה והכוללת של ר' מרדכי אליהו, שעם הסבר מינימאלי היה מבין כיצד מכונות מורכבות ומסובכות עובדות. - בעיקרון ככה אמור להיות רב גדול, גם אם לא בתחום הריאלי, יכול להיות בתחום ההומאני. - העיקר שההבנה הכללית שלו תוביל אותו להבנה בתורה. כי אחרת הוא כמעט מסורס, והסיבה לתופעה של הבנה בנושא אחד ויחיד בלי שום מקבילה היא, לצערי, אחת מהשלש שמניתי...
אגב, גם לדעתי יש הבדל בין ידיעת צורתא דזוזא לבין הבנה בזה אם יתבונן. כמובן שאינני סבור שהגדוילים חייבים להבין בעוה"ז, רק הם אמורים להיות אנשים שכל נושא שהם יתבוננו בו הם יבינו, גם אם בעוה"ז.
ולעניין ההתנשאות. אינני יודע למה אתה סבור כך. אני פשוט חושב שכל גדולי התורה האמיתיים הם כאלה, ואגב, כולל הרב שך, שדעתי היה אחד המנהיגים הבולטים והענקיים בתחומים כמו הטפה דתית, דמגוגיה, פוליטיקה ועוד. ואני בפירוש אומר זאת לשבח [אלא שאני סבור שמנהיג הדור מבחינה יהודית צריך להיות אדם עם כישורים בתחומים אחרים. אבל זה נושא אחר]
ד. ראה א', אבל הייתי שמח שתסביא את עצמך, שאוכל להבין כיצד אתה רואה את הסיפור המזעזע שהתרחש מול עיניי. [תמימות מסויימת ודי נפוצה יתכן, ואם כן יש להוסיף שאותם החריפים לא תמיד יודעים להעריך את עצמם ולהוקיר את מה שהם מכילים, עד שיסכימו להפקיר אותו לפני כל צרוע וכל זב (=חבריהם, לאו דווקא רבינהם)]. |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2014 16:22 |
|
| |
אחרחוק היקר,
א. אני לא מכיר את הויכוח הזה, אשמח להחכים.
ב. מי דיבר על פוליטיקה והשקפה? הגיון פשוט [אני לא מדבר על העניין ההלכתי], אפשר לכאורה לשפוט אדם הקרוב אליך במעלתו, אבל לגבי "גדול", אבל גדול אמיתי, שהמרחק הוא גדול מאד קשה וא"א לשפוט.
ואם כבר בפן ההלכתי עסקינן, ודאי שגם בזה יש יותא איסור באדם גדול מבחי' כבוד התורה הזהר בגחלתן וכו'.
אנשי ההשקפה רחוקים מלהיות כוס התה שלי. מ"מ אני מניח שאתה רומז על ניקוי האורוות שעשה הגרא"מ שך בתוך הציבור, הזמן שעבר הוכיח שהוא צדק בחלק גדול ממלחמותיו. אפשר לחלוק על חלק מהפעולות שעשה, אם כי ברור לי כאחותי [כבר אמר מי שאמר (יותר נכון כתב) "לא נולדנו אתמול", אכן, לא נולדתי אתמול, אל נא תחשוד אותי כמי שעבר שטיפת מוח ומושפע וכו', מה גם שיש לי מיגו, אני מתלמידי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל...] שכל מה שעשה עשה לשם שמיים ולא לשם כבודו או אינטרס אחר.
ג. תשאל את המשמשים איך הוא מחלק דמי חנוכה לנכדים.
ד. מי שהעמיק בתורה על כל חלקיה יש לו את הפוטנציאל להעמיק בכל תחום. לא יתכן אחרת!
אלו הם גדולי ישראל [לפחות אלו שאני מכיר...], אלו שעסוקים כל היום בתורה ורק בתורה.
כל גישה אחרת נובעת ממבט מתנשא אשר אפיין כל כך את המשכילים שעליהם כתבת, הזלזול בנשים נזיקין של בית המדרש הישן, תן לנו משהו אינטלקטואלי, להציע איזה פירוש בסוגייא בניחוח אקדמאי, משהו שנרגיש בעננים ליד הצולניקים מהכוילל הסמוך שלא טעמו טעם של תלמיד חכם שיש בו דעת...
והמדרון חלקלק...
ה. כבר שבענו מחריפים שעפים על עצמם. הם צריכים יותר להכיר את מקומם של האחרים מאשר את מקומם, דומה ששנינו מתכוונים לאותו הדבר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2014 21:49 |
|
| |
א. מפורסם שיש מח' לגבי רבנים מדור מאוחר, אם ניתן לומר בפשטות שהם גדולים (במובן ההירככי-הלכתי) משלפניהם. ר' אלחנן נמצא בקונ' דברי סופרים בשקוב"ש ח"ב (?) והחזו"א לא ידוע לי מקורו.. ב. אתה צודק. יש משהו כזה בחפץ חיים. תודה שהזרכת, זה חשוב גם באופן כללי. אני לא חושב, ועד כמה שידוע לי מגורמים הטוענים שהם מהימנים, גם הרב שך לא חשב שככה יראה המצב. אולי הוא צדק במישור העקרוני, כאז גם היום, אינני מרגיש ראוי להכנס בין ההרים, אך אני, וכפה"נ גם אתה, מבינים שבצד השני עמדו גדולי תורה מופלגים, שאצל רובם כיום כבודם לכלימה נחשב. - רמובן שלא באתי להעיר את תשומת ליבך כביכול דווקא אתה (לאפוקי ?) קיבלת שטיפת מח - התכוונתי למה שכולנו יודעים ומכירים. ג.לא ידוע לי בד"א, ולכן כנראה לא ירדתי לסוף דעתך. ד. זה לא סותר את היותם חכמים-שקדנים-בקיאי-מתמידים-מתמסרים שמשקיעים את כשרונם בתורה, ולא שהתורה הופכת את עצמה לתורה. אלו גדולי ישראל שאני מכבד [אני מכיר כאלו בסגנון שכתבת, איית, קשה לי להעריך אותם באמת..], ומעבר לזה לא ידוע לי הרבה. לענ"ד הגישה שלי היא השפלה והמתמקדת. זכורני שפעם נאם בפניי חזב"ת כלשהו שגדולי הדור בקיאים בכל התורה ישר והפוך, והרהרתי באותה העת במקרה שנוכחתי במבחן סיכה שנערך לאחד מגדולי ישראל זצ"ל [אכמ"ל בפרטי הסיפור המשונה] והוא לא הוכיח בקיאות סטייל ר' מאיר אליהו... - אבל אני מכבד אותו משום שהיה מוסר נפש וגאון מיוחד שחידש חידו"ת רבים ומקסימים! - הגישה ההפוכה היא בעיניי מתנשאת, שדורשת מגודל להיות ע"פ ציפיותיך. ה. כשנתפנה משאר הויכוחים נתמקד בסיפור הספציפי. הוא לדעתי משמעותי מאוד בהפיכת הגאונים לגדולי תורה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2014 23:23 |
|
| |
א. אני מתעצל לחפש, אולי תאמר לי רק מה סובר כל אחד.
ב. לגבי הרב שך, מה שכתבת נכון אצל ר"ח גריינמן ור' מיכל פיינשטיין הגרע"י וכיו"ב. את חב"ד הוא רצה לחסל כפשוטו. וכל מה שהוא אמר וכתב עליהם מתרחש מול עיננו.
אין ספק שרמ"מ שניאורסון ר"מ פיינשטיין הגרע"י ויבל"ח ר"ח גריינמן ה' יחזקהו ויחזירהו לאיתנו הראשון במהרה היו גדולי הדור ממש.
ג. שם אפשר לראות אם הוא מבחין בין שקל לעשר אגורות, והוא לא מבחין.
ד. לא ענית לי על השגתי.
גדולי ישראל לא נמדדים במבחני סיכה. זה מאד מרשים ומיוחד אבל ודאי שלא מעכב, אני מאד מעריך בקיאות איכותית סגנון רש"ז אוירבך אגרות משה רי"ש אלישיב וכו' [לא בטוח שכולם היו מצליחים לגמרי במבחני סיכה].
תוכל לגלות למי אתה מתכוון?
[זה לגבי החלק הבקיאותי, עניין העיון והחריפות המקוריות והחדשנות היא תורה בפני עצמה].
ה. כתבתי בזה קווים כלליים. נראה שהפרטים משתנה מנידון לנידון כך שקשה להצביע על אלמנט פרטי מסויים.
|
|
|
|
|