אחלה תמונה...... אגב זו כל הכתבה? יש את כל הכתבה ברשת? (לא מאוד נעים לבקש מאנשים לשמור לך "ידיעות"...)

ואז הופיע הקטע שדיבר על לימודיו ב"חדר הרב" באשדוד, ופתאום היה לי בינגו.
אני בן גילו, וזוכר את הבחור מבלה בתור ילד בן 12-13, ימים שלמים בבית הכנסת "בית שמואל" באשדוד. אהבתי גם אני ללמוד שם ובמקום זה יצא לי לערוך אתו הכרות. אני לא אעשה לעצמי אאוטינג מוחלט ורק אספר שכבר אז היה בו משהו בוגר ותחרותי מאוד מאוד ונוצר בינינו חיבור מסוים והוא פתח את לבו בפניי וסיפר לי קצת על הקושי שבלהיות "עילוי" ספרדי בולט בחיידר אשכנזי, ואני השתדלתי לתת לו כתף תומכת. בתקופה ההיא היינו מדברים לא מעט  "בלימוד" על סוגיות שונות בהן היה לו ויכוח עם בני כיתתו, והוא חיפש לשמוע את דעתי בבחינת "תנא דמסייע". 
מבחינת כשרון טבעי נטו, הרי שהוא היה מוכשר , אך לא בקנה מידה חריג מאוד. לצורך העניין, בגילאי 12-13 נחשבנו אני והוא לבעלי רמת כשרון זהה פחות או יותר. מאז תום גיל הת"ת דרכינו נפרדו, ולא פגשתי אותו עד לתמונתו כאן שנראתה לי מוכרת משום מה, עם קריאת הכתבה נפל לי באופן סופי האסימון שזה אכן הוא.
אם אכן כיום הוא נמצא במקום כה גבוה כפי שמתארים, הרי שמדובר כאן על עמל רוחני וקוגניטיבי יוצא דופן ולא רק כישרון טבעי. שהרי, כאמור בגיל 13 נחשבנו אני והוא לפחות או יותר זהים מבחינת כישורים, ולפחות אני ממש לא מתמודד על כתר "גדול הדור הבא" 



 

רבותיי,
חסידי הרב שניאור לא מפסיקים להפתיע!
ב"בקהילה" של חג הפסח הייתה כתבה על הגאון הצעיר שכולם אומרים, שלמרות שהוא לא ידוע לכולם – בסוף כולם יחשבו שהוא מגדולי הדור; "כולם", כך עולה מהכתבה, הכירו את הרב שניאור ע"י שיעוריו הרבים, שהוא נמנע מלמסור. (הכתבה נסובה מידה רבה על הוצאת ספרו, שלפי מה שהתפרסם כאן בפורום, יצא לפני מספר חודשים או יותר)
הכתבה, שע"פ סגנונה ניכר שלא כתב אומן יצרה וכי המחקר אודות הדמות גם הוא לא מעשה ידי אמן, (ואולי לכן היא מציגה את עצמה כ)נתמכת במספר מקורות רציניים במיוחד: הסכמת הרב גרוס על ספריו (מעניין מה היו אומרים אם היו רואים את הסכמות גדולי ישראל על ספריי...); מרן הרב גרטלר, שהינו קנה מידה סביר במיוחד למציאת ת"ח וגדולי ישראל; "הרב בוגרד, שהינו ר"מ בישיבה בני ברקית" (אין לי מושג מי האיש, אבל על ר"מ נורמלי אפשר לכתוב "הגאון". בלבול כלשהו בעריכה); ח., עד מדינה ששמו חסוי מחשש לשיבוש הליכי חקירה. (ככלל, הסתרת המידע לא ברורה, כבר יש עליו חסות של מלר? למה לא לכתוב איפה מתפלל הרב, באיזה ישיבה ר"מ הרב בוגרד, קצת סדר בסיפורים – מתי כל אחד מהם קרה וכו'?)
כמו"כ, נראה שהכתב טרח לפגוש את הרב שניאור הדגול, אך התקשה להאמין שמדובר באדם שנראה בדיוק כמו כל אדם אחר – מלבד שובל האנשים המסתרך אחריו. לצערי לא הבנתי מה הוא ציפה לפגוש? בעל כנפיים, או אדם שקרני ראם קרניו? – הרי לפחות אני לא שמעתי על אדם שהיה ניתן לזהות את מידותיו לפי מבנה גופו, מלבד פינוקיו, כמובן. (להלן אציין שהרב שניאור שונה בהליכותיו, ואם הכתב היה באמת פוגש בו, הוא היה רואה את השוני מיד.)
ראויה לציון עובדה נוספת, שמספר אזכורים בכתבה מפנים לעיתון "מעריב" – ככל הנראה, התמונות וחלק מהראיונות לקוחים מאותה כתבה (התמונות הן זו שהתפרסמה כאן מהכיכר, ועוד אחת שצולמה תוך כדי שהרב מפלל – בשתיהן התפילין מונחות באופן מעורר שאלות הלכתיות). מעניין יותר, שכל מה שמופיע בטשטוש פרטים, הם סיפורים שסופרו כאן בפורום – אם הסבר קצר, בד"כ מוטה ומוטעה, כמו הסיבה שהרב למד ב"חיידר הרב" באשדוד, כי המשפחה תכף בבואה לארץ התקשרה עם החברה הליטאית האליטיסטית (אני לא מדייק במילים, אבל זה היה רוח הדברים. קצת מזעזע במשמעות הגזענית); כאילו שלפני 20 שנה הייתה סלקציה גזענית בחיידרים של הפריפריה.
כנראה שהיחצ"ן-מכתיב הכתבה סמך עליי במידה רבה, עד שכמה עובדות נשענו על דבריי בפורום זה, עם טעויות גסות, כצפוי: (א) הרב היה משיב בכמה כוללים, אך למד כאברך מן המניין בכולל ראזדין – ברור שהמקור לזה הוא דבריי בתחילת האשכול, כי אפילו אברך פחות מעלה בהרבה מהרב שניאור לא היה לומד כאברך מן המניין בכולל ראדזין (מי שמכיר יודע). כוונתי הייתה שהוא משיב בכולל הנ"ל, וכנראה נתמך בגבירים הממנים את הכולל. (ב) מכאן הבנתי גם את הסיפור, כאילו הרב שניאור כשל במבחן סיכה, שסיפרתי לעיל – אבל לא על הרב שניאור. (ג) גם הסיפור על הסוגיה בקודשים לקוח מסיפוריי, אולם הפעם הוא כתוב כמעט ללא טעויות הבנה. (ד) היה כאן ויכוח איפה למד הרב בישיבה קטנה, ושוב הכתב הסתמך על דבריי שהוא למד ב"חדוות התלמוד" (כבר בפתיחת האשכול הדגשתי שאינני בטוח). ייתכן שטעיתי, ואם כן גם הוא...
אך לא פחות מהטעויות בביוגרפיה ודברי השבח, טעויות בביקורת. לקראת סוף הכתבה, הופך המכתיב את עורו ועובר לדברי ביקורת, כאילו גילו הצעיר של הרב הוא גנאי לידיעתיו התורנית וכי "עדיין אין לו דרך בלימוד". לדעתי כאן הסתמך המכתיב על מוטי היקר, שמפליא בביקורת על תפיסת הבקיאים כחוד החנית של גדולי ישראל. כמובן שאין למוטי בעיה אם זה שהוא צעיר, צעירות היא מחלה שחולפת עם השנים, הבעיה שלו היא עם סגנון הלימוד הבקיאותי ובשונה מהמכתיב, שניסה להשוות את הרב שניאור למרן (וכאן ציטט אותי 1,000 פעם, בזה שהוא לא שווה למרן בשום צורה ואף הזכיר את ראייתי, מהספרים והתפקידים שמילאו השניים בגילאים הרלוונטיים). הבעיה שמוטי מוטח ביקורת גם על מרן, ומעוד הרבה סיבות – שחלקן אינן קשורות לרב שניאור. ולי הקטן אין שום בעיה עם זה שהוא בקי, רק לא כ"כ אוהב שואו שעושים לאדם צעיר כ"כ, שעם השנים עוד יחזור בו מהרבה דברים שאמר וחשב וגם שזמנו יקר ללימוד התורה, וחבל שיתבזבז על יח"ץ (אגב, באותה תקופה שהכרתי את הרב שניאור, הכרתי עוד אדם שהיה צעיר ממנו במספר שנים וגדול ממנו בתורה עשרת מונים, ולשאלתי מדוע איננו מדפיס את החידו"ת שלו וכדו', הוא ענה כך). עוד מילה על הביקורת: הובאה כאן ביקורת ספרותית, שחלק משמעותי ממנה עסק בתופעת השאלות ה"לא רציניות" יחסית וכן ריבוי הבאת ספרי אברכים. באופן אירוני ומגוחך, שני פרטים אלו הובאו בכתבה כשבח לרב שניאור, גם אם ניכר שהכותב עצמו לא יודע להסביר מהו השבח...
ולקינוח, מה שעשתה השנאה והקנאה שלי (כפי שהואשמתי בפתיחת האשכול) עטרת לראשה, לא עשתה האינפנטיליות של המכתיב, ולו עקב לקרסולה. שתי עובדות חשובות, שלפחות מבחינתי הרבה יותר משמעותיות בחיי הגאון הצעיר הנ"ל, לא צוינו כלל בכתבה: א) אדם שעמד על הדברים מקרוב, יודע שר' ישראל שניאור הוא אמנם האח הגדול בתורה במשפחה, אך אחיו מצטיינים גם הם במידות המפורסמות שלו. כך היה מפורסם מאוד כשהכרתיו, איך הכתב מתעלם מזה לחלוטין? ב) לפחות מבחינתי, הרבה יותר משמעותי ממחסן הידע הבלתי פוסק שבמוחו הגאוני (גם אם הרבה דברים לא ידועים לו, אבל בזה לא נאריך), היא שקידתו על התורה. ראשית, מדובר במתמיד מיוחד שכמעט אין בנמצא. כשהכרתי אותו, לא הייתה שעה ביום או בלילה שהוא לא למד בה בעמקות העיון. שנית, חווית ה"לדבר בלימוד" עם הרב שניאור, כרוכה בשיגעון של ממש כשהוא נזקק להיזכר במקורות שונים; בלימודו ובשיחתו הוא עשוי לקפץ ולהשתולל ממש כדרך להיזכר ולחשב את דברי התורה. הפדנטיים אולי לא רואים זאת בעין יפה, אבל לי זה מראה במוחש את השחרת הפנים על התורה. חבל שבמקום להפך שוב ושוב בסיפורים הידועים, לא יכלו היח"צנים פשוט להוציא ג'וקר.

מסעי יחצנות מגעילים לחצרות הנגידים והעשירים, אפס שיעורי תורה, רק במחשב ובאוצר החכמה כל היום ורוצה להיות גדול הדור. כמה גאווה סרוחה יכולה להיות בבן אדם??

הדור הזה כל יום שובר את השיאים השליליים של עצמו, איך אפשר לקחת בחור צעיר בן 30 עם חלב על השפתיים שכל מה שיש לו זה שיעור אחד בלבד (בבית כנסת ריק מאדם), ולהשוות אותו למרן החזון איש ולמרן הרב עובדיה שכל חייהם עמלו במסירות נפש וכיתתו רגליהם להרביץ תורה בעם ישראל.. חברה, נפלתם על המח????? ולגבי הטענות המופרכות שכתבו כאן יחצניו שהוא מקבל בסבר פנים יפות כל אחד, מספיק עם סיפורי אלף לילה ולילה האלו, אנשים לא טיפשים, ניסו כמה פעמים וכולם יודעים שאין שום אפשרות להכנס אליו, הוא מפחד ובצדק שיתקילו אותו בכל נושא שיבחר..

תוקן על ידי טובליטובלי ב- 29/11/2019 00:28:04

בקיצור איך אפשר להשיג את ספריו בכדי לתהות על קנקנו

ועכשיו זורחת שמשו של "ינוקא" חדש, עוד יהודי בין 30+ שיודע את "כל" התורה (ככה אומרים...) נראה סגנון קצת אחר אבל באטתה נישה.

אומרים שזה חלום ושברו, המון יחצ ובסופו של דבר הוא "שהוא כמו זולתו, מהביל כמו שמהביל כל דרשן" (לשון הרמב"ם באגרת לתלמידו ר' יוסף). כמה פרפראות של "בדברי חידודין", ספרים לא מוכרים (הרי גם אני יכול לפתוח באוצר החכמה, בפרנציפ ספר לא מוכר. בינתיים לא הרגשתי שהוא בקי בכל מה שכן מוכר....). פה ושם פשוטי העם מעלים סרטונים שלו אומר כמה דברים פשוטים וסיסמאות. נראה לי שהינוקא הנל קרוב לדרגת תת-רעבאלע ותל"מ

תוקן על ידי הדיבוק ב- 25/02/2025 21:13:59

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3200446&forum_id=771

התפניתי לאחרונה לעיין מעט בעלון של הינוקא הנ"ל, הרבה חידושים כלליים כאלה עם כאילו מעט הבנה בכל מיני תחומים בתורה. לא נראה רע (בהנחה שאדם אחד כותב הכל), אבל גם לא נראה נדיר או מסובך בשביל אדם בגיל 37 שפנוי כל היום לכתוב כאלה ווערטאלאך. וכאמור, הרבה ניסיונות לשוות חוכמה רבה ע"י ציון של ספרים נדירים או לא מוכרים. לפחות לי, זה נראה כאילו איזה יחצן בוגר ישיבות מקשקש אותיות באוצר החכמה ומגיע חספרים שלא מוכרים לו ונראים ישנים, ופותח ומצטט משהו. בסה"כ הרמה של התוכן מאוד בינונית ולא מרשימה בשביל איזה ינוקא קדוש מרחם וכו'

האשכול מעודכן ללפני כ-10 שנים, ומאז כבר התפרסמו ע"ג המרשתת סרטי-וידאו מנשוא האשכול שליט"א, בהם ניתן לראות מחד את בקיאותו המדהימה שהיא פנומנלית ללא ספק: בתוך שניות ביכלתו לחשב כמ"פ מופיעה מילה מסויימת בתנ"ך או בש"ס (אפשר לפי מסכתות ואפשר בכל הש"ס), והכל יושב לו על הלשון.

עם זאת - בנותן טעם לציין את העובדה שהוא מסובב את כל באיו לשמוע חישובים מתמטיים בש"ס ולא מסוגל לומר 'ד"ת' נורמליים (לא הייתי אצלו, אני כותב לפי ההסרטות).

אין ספק שהוא נחמד ביותר ונעים שיחה מאד, זה בולט לעין; ויחד עם-זה: ניכר מאד שהוא מתעקש להראות את גאונותו (באחד הסרטונים ניתן לראות את ר"מ גנוט מבקרו והוא אומר לו "אתה שואל כמ"פ יש בש"ס המילה .." אומר לו ר"מ "לא שאלתי", משיב הרב "אז אני אגיד לך"...)

בקיצור - איש המתאים לשמש ב'בוחן' בתוכנית המזומנים של גור (מה שאכן קורה), פחות מתאים לרה"י במתרס הנגדי... [אגב, בנותן טעם להעיר שרוב הרבנים שהעידו בפלאיותו הינם רבני שכונות וקהילות ולא ר"י...]

הינוקא הוא ענין אחר קצת, ג"כ זיכרון פנומנלי כפשוטו, וגם בולטת העובדה שהוא נוטה להתעסק  בדברי אגדה ולא יכול לדבר בלימוד ממש, אך הוא נוטה לאדמו"רות, ומנגן בפסנתר וכו' (אני מפחד לכתוב את המילה 'תמהוני'...)

[אגב, בפסח תש"פ בתזמון מפתיע פרסמו עליו כתבה כמעט ראשית שני העיתונים החרדיים הגדולים (מה שכנראה נתן לו דחיפה גדולה בקרב הציבור...) זכורני שבאחד מהם פורסמו כתבים שלו מימיו כבן 9 שכתב כתב רמזים בקבלה וכו', ובתמונות ניתן הי' לראות את הכתבים המצהיבים (הוא הי' בן 32 - פחות 9 שווה 23, פרק זמן נאה להצהבת דפים...)]