הגאון הצעיר ר' ישראל שניאור - מי האיש?

החצר: סאטמר 
האב: האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים 
הבן: רבי מנחם מנדל 
תאריך לידה: י"ט אדר ב' תשכ"ז 
תפקיד נוכחי: אב"ד סאטמר ויליאמסבורג 

בערב שבת קודש פרשת שמיני שנת תשכ"ז שררה שמחה גדולה בחסידות סאטמר בעולם: נכד בכור נולד לאדמו"ר בעל ה'ברך משה', אז אב"ד סיגעט, בן ראשון לבנו הבכור הרה"צ רבי אהרן טייטלבוים, כיום האדמו"ר מסאטמר. ההתרגשות הייתה גדולה, שכן לאדמו"ר בעל ה'דברי יואל' לא היו ילדים ובעל ה'ברך משה', בן אחיו, היה הקרוב משפחתי הראשון. 

שרשרת השמחות החלה בליל שבת, בשמחת ה'שלום זכר' שהתקיימה בבית המדרש סיגעט בשכונת בורו-פארק. בערב שבת פרשת תזריע התקיימה הברית, בהשתתפות הסבים - האדמו"ר בעל ה'ברך משה' והאדמו"ר בעל 'הישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל. בסנדקאות כיבדו את הדוד האדמו"ר מסאטמר בעל ה'דברי יואל', שהגיע לברית לפני התפילה, ולכן לא נשאר לסעודת הברית. כאשר הסבא ה'ברך משה' ביקש ממנו שלפחות יישאר להגיד 'תורה' - ענה: "הרי אבי הבן גם יודע להגיד יפה". 
הילד נקרא מנחם מנדל על שם אבי סבתו, הרבנית מוויז'ניץ. בד' חול המועד פסח המשיכה השמחה בשמחת פדיון הבן. 

כשגדל נכנס ללמוד במוסדות סאטמר בוילאמסבורג, שם כיהן אביו האדמו"ר כרב בית המדרש סיגעט. 
דודו, האדמו"ר מסאטמאר בעל ה'דברי יואל', חיבב אותו במיוחד ובכל שבת אכל סעודת שבת בבוקר בבית האדמו"ר, שבחן אותו על לימודיו מידי פעם. גם הסבא, האדמו"ר ה'ברך משה' חיבב אותו מאוד וכשהיה בן עשר קנה לו במתנה סט 'משנה ברורה'. כשהעניק לו את המתנה, ביקש ממנו שעד הבר-מצווה יבחן אותו על כל המשנה ברורה. 

בשנת תש"מ, חצי שנה אחרי שבעל ה'דברי יואל' נפטר, נחגגה שמחת הבר מצווה באולם 'קונטינטל'. היתה זו השמחה הראשונה שנחגגה אצל הסבא האדמו"ר, שהתמנה רק חצי שנה קודם. 

כבחור מורם מעם למד בישיבה קטנה סאטמר בווילאמסבורג, שם גדל על דרך אבותיו. בישיבה גדולה המשיך ללמוד במתיבתא בקרית יואל. מספר פעמים נסע לבקר בישראל את סבו האדמו"ר מויז'ניץ, שחיבב אותו מאוד. בשנת תשל"ח, בעודו ילד בן 11, הגיע לביקור בקרית ויז'ניץ בבני-ברק. כאשר הגיע, האדמו"ר סגר את הדלת באמצע קבלת קוויטלאך והתיישב ללמוד עם נכדו שעתיים ברציפות. רק אחר-כך חזר לקבל קהל. 

בפורים קטן תשמ"ד יצאו בחסידות סאטמר בריקודים סוערים: בחסידות הגדולה חגגו שמחת אירוסין. הסבא, האדמו"ר מסאטמר, היה השדכן לנכדו כאשר הציע לו את נכדתו הבכורה, בת חתנו הרה"צ רבי דוב בעריש מייזליש, כיום אב"ד סאטמר בורו-פארק - שלקחו לחתן. 

שמחת החתונה נערכה בחודש כסלו תשמ"ה. בין האירוסין לחתונה נסע החתן הצעיר בן ה-17 לארץ הקודש, לקבל היתר הוראה 'יורה יורה' מחברי הבד"ץ בראשות הגאב"ד בעל ה'מנחת יצחק' והראב"ד דאז הגרמ"א פריינד. חסידי סאטמאר שכרו עבור החתונה הראשונה של נכד הרבי את אצטדיון 'נאסי קאלסיום' בניו גרז'י. לחתונה הגיעו אורחים מכל העולם - כולל אדמו"רים, רבנים וחברי הבד"ץ. גם הסבא האדמו"ר מוויזניץ השתתף בחתונה, שנחשבת עד היום כחתונה היותר גדולה בעולם החרדי מאז השואה ועד היום. 

אחרי החתונה עבר להתגורר במשך שנתיים בשכונת בורו-פארק, ליד חמיו. 

שנתיים אחרי החתונה קיבל את התפקיד של אביו: לכהן אבד"ק סיגעט בווילאמסבורג, בבית המדרש הראשון בו כיהן סבו, האדמו"ר בעל ה'ברך משה' כרב. מאז, בכל שבת בבוקר, הוא אכל סעודת שבת אצל סבו האדמו"ר. 

באותן שנים ביקש ממנו ה'ברך משה' לקחת על עצמו את הוצאתם לאור של ספרי בעל ה'יטב לב'. הוא גם שלח אותו בכל שנה ליארצייט של ה'יטב לב' אל העיר סיגעט, ומאז הוא נוסע בכל שנה, ביום היארצייט, אל העיר שברומניה. כרב בית המדרש סיגעט עשה מאוד לטובת הקהילה, ופתח בבית מדרש כוללים בכל יום.

רבי מנחם מנדל טייטלבוים. צילום: ארכיון

סבו ה'ישועות משה' הגיע לבקר בביתו מספר פעמים, במהלך ביקורו בארה"ב, בעוד רבי מנחם מנדל נהג לנסוע בכל שנה ליארצייט של בעל ה'אהבת ישראל' זצ"ל בב' סיון בשנה האחרונה שנסע, בשנת תשס"ב, ביקשו ה'ישועות משה' שיישאר גם לחג השבועות, אבל הוא היה חייב לחזור לניו-יורק, לחגוג את החג אצל אביו בקרית יואל. 

בשנת תשנ"ג נפטרה חמותו, הרבנית חיה מייזליש ע"ה, בתו של ה'ברך משה'. הסבא חילק אז אחרי 'השבעה' לכל בניה ובנותיה 'בעקיטשע' פרחוני, אבל לנכדו לא נתן. "לך אני כבר אתן הרבה בעקישע'ס, אתה לא צריך לקבל עכשיו בעקיטשע", אמר לו. אחרי כמה שבועות רכש עבורו מעיל עם פרווה מיוחדת. את המעיל לא רצה ללבוש, כי היה עוד צעיר, אבל סבו אמר לו: לך נאה ויאה ללבוש בגד כזה מכל נכדי. הסבא רכש עבורו אז גם מקל עם ידית כסף, בו הוא לא משתמש עד היום. 

בשנת תשנ"ז שלח אותו סבו האדמו"ר מסאטמר לכהן כרב קהילת סאטמר באנטוורפן. בבית המדרש סיגעט התקיימה מסיבת פרידה לרב האהוב, והקהל ליוה אותו עד לשדה התעופה, משם המריא עם אביו האדמו"ר לאנטוורפן, למסיבת הכתרה. שנה אחרי ההכתרה הקים את הישיבה הראשונה וכולל אברכים. 

בערב פסח של שנת תשס"ב כבר לא הגיע ל'ברך משה' למכור את החמץ, כפי שהיה רגיל בכל השנים להגיע באור לי"ד ניסן. האדמו"ר לא רצה לגשת לבדיקת חמץ, לפני שהוא מגיע באומרו אז: "יש לי רק חמישה בנים ולמה הוא לא הגיע למכור את חמצו?" כאשר המשמש הגיב שיש לו רק ארבעה בנים ולא חמישה, הוא השיב: "ר' מנדל הוא בן שלי, לא נכד". 

כאשר אמרו לו על נכד אחר שגם הוא תלמיד-חכם עצום, ענה שאין זה חידוש שנכד לגזע התמרים (טייטלבוים) יהיה תלמיד-חכם עצום. זה דבר רגיל. אבל הוא - ר' מענדל - כבר חידוש גם בעצי התמרים ובנכדי ה'ישמח משה' וה'יטב לב'. 

בשנת תשס"ו כאשר נפטר ה'ברך משה', חזר מאנטוורפן וקיבל את תפקיד אב"ד סאטמר ויליאמסבורג, ומאז הוא מכהן בתפקידו כבנו בכורו של האדמו"ר - שהוכתר במקום אביו. 

אביו שולח אותו לחסידיו ברחבי העולם לפאר במעמדים שונים, כדוגמת 'שבת התאחדות' של הקהילה בירושלים, בכל שנה במירון, כמו גם באסיפות ציבוריות וכינוסים גדולים שהאדמו"ר אינו יכול להשתתף בהם. 

הוא לקח על עצמו את כל בניית המקוה טהרה בווילאמסבורג, שם גם הקים ישיבה לצעירים בה הוא מכהן כראש ישיבה. הוא מתפלל עם הבחורים בויליאמסבורג בכל יום, ומגיע פעם בשבוע להיכל הישיבה הגדולה בקרית יואל לומר שיעורים לבחורים. 

מתוקף היותו רב, הוא מתקן תקנות לקהילות, כדוגמת תקנות הבר מצווה שאסור להזמין יותר מ-30 אורחים לסעודה - וגם זה רק באולמות זולים שהקים במיוחד עבור כך בווילאמסבורג, בורו פארק וקרית יואל. גם בשמחת וואך נאכט הורה שלא להזמין סעודות גדולות ויקרות. 

יחס מיוחד מקבל רבי מענדל גם אצל גדולי הפוסקים והאדמורי"ם. הגר"ש וואזנר אמר לבנו, האברך הרב זלמן לייב, שהגיע להבחן אצלו לפני שנתיים כדי לקבל היתר הוראה 'יורה יורה': "על אביך רואים ששלשלת סאטמר נמשכת. לא מצאתי בימינו מתמיד ותלמיד-חכם בגיל של אביך. הוא יחיד בדורו". גם האדמו"ר מפשעו ורסק, שמכיר אותו עוד מאז כיהן כרב באנטוורפן, מחבב אותו והוא הרב היחיד שהאדמו"ר קם לפניו מלוא קומתו באומרו: "אם לספר תורה קמים קל וחומר לרבי מנחם מנדל חייבים לקום". גם גאב"ד 'העדה' הגרי"ט וייס מחבב אותו מאוד, עוד מהימים בהם כיהן כרב באנטוורפן. גם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק מחבב ואותו ואמר פעם לבנו הרב זלמן לייב: "אתה וויזניצער אייניקל, אבל אביך הוא המתמיד הדומה ביותר לרבי מויז'ניץ זצ"ל" - שהיה מתמיד גדול.