| נשלח ב-18/2/2014 23:10 |
|
| |
משבר פסיכיאטרי עבר גם עבר, אבל מהסיבות שהזכרתי.
בהודעותיו באשכול אודותיו או במה שציטטו ממנו סיפר כי נפגע גם פיזית רח"ל מהמשבר הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2014 15:24 |
|
| |
[כתבתי הודעה והיא נמחקה, מצטער על העיכוב]הדגש מבחינתי היה שלדבריך עבר משבר פסיכיאטרי. לענ"ד מסתבר יותר משבר פסיכולוגי, גם בשל העובדה שקשה להאמין שתקופה קצרה יחסית לאחר משבר פסיכיאטרי החולה מסוגל לחזור לשיגת החיים הרגילה שלו (כתיבה והבעת דעות). אסביר את גישתי באופן כללי בעניין הרב יצחק-ניר: מבלי להכיר אותו אישית, וגם מאמרים שלו קראתי מעט מאוד. עשה הרושם שהוא מושפע מתורת ר' ברוך בער [עם דגש על בבא קמא, משום מה]. תורה זו, שמקובלת יותר בישיבות האמריקאיות, היא סגנון הלומד'ס החולמני, כלומר, פילפול רב בלי מסקנות מוגדות, ולרוב בלי ביאור מובן בסוגיות. בעולם הישראלי מקובלים יותר ר' שמעון ור' חיים [וכן הקצות והנתיבות], שתורתם מקורקעת/מוגדרת/מובנת יותר. ולכן תופעת משבר של האמריקאי מובנת יותר. כמובן, אני מדבר על אמריקאי החי בישראל, כי הצלחות אמריקה כרוכות בזה שהבחורים לא רק לומדים [וד"ל]. לפי הבנתי, סגנון המשבר מחולק לשניים: האחד הוא משבר גיל הארבעים. שיגרת חיים של פילפול בלבד משעממת, כמו כל שיגרה. כהעיסוק מרוכז בלומד'ס בלבד השגרה עשויה להכביד [בניגוד לתלמידי ר' שמעון ור' חיים, שמסוגלים לפתח עם הזמן סגנון הלכה, סיכום סוגיות, אוצר חידושים – ולכן חשש השיעמום פחות סביר]. הנושא השני הוא חוסר המסוגלות לפענח כל נושא עפ"י הפלפול. כשהרב יצחק הגיע לסוגיות עירוב רגש ושכל, כמו תפילה [שבהלכה עצמה יש נושא של רגש, וכמש"כ הרמב"ם שיהא הלב הומה וכו'] – ועירוב ההלכה עם הרגש התבלגן לו, הוא נקט צעד לא שיגתי. ופשוט נאלץ לפתח תורה נוספת מכליותיו, כדי להבין את מה שלא נתן הפילפול. משבר זה קשה מאוד, משום הבנאדם עמל שנים על תורתו ופיתאום הוא מרגיש מסורס. אם אני מבין נכון, אני לא מאחל לאף אחד משבר כזה [למרות שיש לי חשד קל שחלק גדול מהאנשים שלא לקו במשבר שכזה, גדלותם התורנית אינה הסיבה...]. {סתם לדוגמה: הרב יצחק פסק שאסור להתפלל היום. לפי הבנתי הוא למד את ההלכה ממה שכתוב בטוש"ע סי' קא שכוונה באבות היא לעיכובא, אבל מי שלא כיוון לא חוזר כי חזקה שלא יכוון פעם נוספת. ע"כ הביאור. והרעיון הוא חוסר התמודדות עם הטקסט שאומר הפוך. כלומר, בטור מדובר על מי שלא כיוון, וזה אומר שהוא כן מתפלל, למרות שחזקה שלא יכוון. ומשחקי הרגש בזה קלים, והבעיה כמובן היא שהרגש אינו משחק. אבל קשה להסביר זאת לתלמידי ר' ברוך בער} ובשלב זה הפך הרב יצחק לרב ניר, והחליט שמצא את המוסר הכללי, כתחליף לעולם הרגש, שהוא לא מצא בתאולוגיה שלימדו אותו. על זה אני בכרתי, כי נושא מציאת המוסר האובייקטיבי והכירות המרחב הפתוח לצורך סקירת נפש האדם הנטראלית היא משימה קדושה בעיניי. אגב, תקופה קצרה לאחר מכן ראיתי מאמר שלו, שפורסם בפורום שאין להגות שמו (אל תאמינו לי שהסתכלתי שם! "אין אדם משים עצמו רשע"), בו עסק בהגדרת 'עם' עפ"י לאום, גזע או דת. מסכנתו היתה שעם הוא הגדרה לגורל/תרבות. ועפ"ז הטיח דברים כנגד הספר 'תורת המלך'. מאז, מבחינתי, סר טעמו בכמה מובנים. משתי סיבות: א. זו לא הגדרת עם, ולמשימה החשובה הנ"ל הייתי שולח אדם שמספיק מלומד בתחומים שהוא בוחר לעסוק. ב. ספר תורת המלך לא עוסק בשום נושא הקשור להגדרת עם, ואפילו לא במקביל דמקביל.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 20/02/2014 15:28:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2014 15:44 |
|
| |
ידידי היקר,
לא הבנתי, מבחינתך סר טעמו [כמורך ורבך החדש, כפי שכינית אותו] רק בגלל איזה מאמר שלא נראה לך?
לא הפריעו לך דעותיו האחרות אותם מניתי לעיל?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2014 16:00 |
|
| |
| זיהוי כתב: |  | ידידי היקר, חן חן
לא הבנתי, מבחינתך סר טעמו [כמורך ורבך החדש, כפי שכינית אותו] רק בגלל איזה מאמר שלא נראה לך?
כבר שם הסברתי שהתכוונתי שהוא לכאורה פועל בנושא מעניין חשוב, וכאן כינתי את הנושא 'מקודש'.
כתבתי שבכמה מובנים סר טעמו מבחינתי. עדיין אני מאמין שהוא עושה דברים חשובים מבחינתו, וניתן להתחכם מחידושיו.
לא הפריעו לך דעותיו האחרות אותם מניתי לעיל?
אני רואה את הדברים באור אחר, ולכן הסברתי בארוכה את נושא התפילה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2014 20:56 |
|
| |
זה בסדר שהוא מתקרב לאבא שבשמים ישירות ללא המחסומים הרגשיים שיוצרת ההלכה המאובנת (עפ"ל)?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 14:28 |
|
| |
לא זכורה לי כל מילה שכתב שם. אחרי הכל עבר קצת זמן וכעת אין לי כוחות לקרוא שוב.
באשכול המקביל שאל רדקי למה יש לנו או אין לנו מדדים. לי אישית אין את המדד של 'בסדר', למרות שאני מסוגל להניח שמה שקיים בעולם הוא בהכרח בסדר.
כשאני כבר בוחר להתמקד בבדיקת דרכו של מישהו, אני שואל שתי שאלות מכוונות: א. האם הוא שלם עם עצמו [כלומר, האם הוא בטוח בעצמו או מתלהם/מרמה/הוזה]? ב. האם זה מעניין אותי.
שאלות אלו, מבחינתי, נכונות לכל אדם ולכל דרך, אפילו למשעמם והשיגרתי ביותר.
כבר כתבתי שאינני מסכים עם הרב ניר בכל מילה, כי אם הייתי מסכים הייתיו. אבל אני חושב שהתשובות לשתי השאלות הן חיוביות, וע"ז אני רואה בו סובייקט מעניין.
כיום אני פחות מתעניין בו בעקבות אותו מאמר. ואכמ"ל. אבל אינני רואה סיבה לזלזל בו.
[אגב, ה'חן חן' היה מכל הלב]
תוקן על ידי אחרחוק ב- 23/02/2014 14:30:01
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 16:13 |
|
| |
תסלח לי שלא ירדתי לסוף דעתך.
מבחינתך הכפירה שהוא השפריץ שם היא דעה תורנית לגיטימית?
שטרן עדיין ראוי לשאת בתואר "רב"?
[עברתי על מה ששלחת לי, לפו"ר דבריך נכונים וראויים להעלותם על שולחן מלכים ולא ראיתי מקום להעיר בהם. כה לחי!
מה עם מה ששלחתי לך?]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2014 14:13 |
|
| |
אני שוב מציין שאינני זוכר כל מילה משם, ולכן לא התמקדתי בניסוח שלך אלא ברעיון שזכרתי מאז, שהשתקף ממאמריו באופן כללי.
אישית, לאחר שנים של חקירות מהי כפירה ומה משמעות הגדרתה - פרשתי. כיום יותר חשוב לי התועלתי/נכון/אינטלקתואלי.
את התשובות לשאלות נתתי בדרכים שונות, כאן אסביר כמיטב יכולתי:
האם אני חושב שהוא צודק בדרכו?
לא. אם הייתי חושב כך הייתי נוהג כמוהו.
האם אני בעד מה שהוא עושה?
אני בעד שייעשה, אבל אני נגד כל אדם שעושה זאת. ואתן מספר דוגמאות:
האם אני בעד שהר הבית ייחקר מבחינה הסטורית-ארכיאולוגית? - הייתי קורא בשקיקה כל מחקר כזה, אבל במחינתי אסור לעשות את זה.
האם זה שאני נגד סיכון בנסיעה פיראטית לקבר יוסף אומר שאינני מוקיר את נושא העליה לקברי צדיקים? - לא.
האם אני בעד יבוא כתבים עתיקים מהותיקן? - כן, אבל לא הייתי מרשה לשום אדם לחרוג מגדרי ההלכה לצורך זה, החל מאיסור יציאה מא"י.
האם הוא ראוי לתואר "רב"?
אינני בטוח בהגדרת התואר הזה. אם התואר ניתן לאנשים מרוממים, אגלה לך שכאדם שמכיר לא מעט רבנים מפורסמים, רוב הרבנים אינם ראויים להקרא "קליפת השום".
אם התואר ניתן לאיש נבון שמשרת בתחום המחקרי/יוצר של היהדות, הוא בהחלט ראוי לתואר.
למה אני מתעקש לקרוא לו "הרב"?
בגלל שלענ"ד הוא עדיין בכלל המשבר, ויתכן שהוא עתיד לצאת ממנו. ורצוני לתת כבוד לכל אדם שעשוי לקרוא את דבריי וסגנון הכתיבה שלי עשוי להשפיע עליו.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 24/02/2014 14:13:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2014 14:28 |
|
| |
[בעניין מה ששלחת הסתכלתי בחלק הראשון, ובכל המאמר לא הספקתי לעיין כ"כ. בתחילה היה נראה לי שיש בעיתיות בפירוש שהעדפת (אולי המכתב לחזקיהו), שהר"ן סטה במזיד מלשון רש"י וכוונתו שבן העיר קורא בקול והם קוראים בשקט. גם בגלל שזה לא כ"כ מסתבר (בפרט שלא נכתב בפירוש), בעיקר בגלל שא"כ יצא שכל אחד קורא לעצמו, ומגילה שלא בזמנה צריכה עשרה, וידוע ששיטת החזו"א בזה שאינו נחשב 'עם ציבור' אם יושב וקורא בשקט מתוך מגילה כשרה. אבל קצת התחבטתי בזה. אח"כ חשבתי לבאר בע"א, שגם לרש"י בן עיר מוציא רק בהו"א דתקנתא דכרכים הוי, ומעין סברת הישועות מלכו לעניין ההיתר מכירה, שאם המכירה נעשית לצורך הישוב היא בהכרח מותרת, וכנ"ל לעניין בני כפרים. ומש"ה אינו למסקנא, ולפ"ז אין משמעות לסתור בדברי הר"ן, ואדרבה, הר"ן הדגיש שאין להם חזן, ומש"ה בעי' להתיר להם - כי כל הטעם משום חזן. ולפ"ז אפ"ל דמש"ה מגילה שלא בזמנה בעשרה, משום שעיקר התקנה היתה כדי שיוציא בן העיר את בני הכפר. עי"ל לפ"ז דמש"ה בסוגיית בן כפר שהלך לעיר ביכו"כ קורא עמהם, בדף יט., גרסי' הטעם 'כדי שיספקו מים ומזון', ובמסורת הש"ס הגיה דצ"ל "מפני שמספקים מים ומזון", כמסקנא דדף ד:. אבל אפ"ל דזמ"ש בתוס' שם ד"ה בן כפר, דלמה יקרא פעמיים, וביארו דה"ט שעיקר התקנה אינה קיימת, רק שאם שמעו ולא היו בעיר יצאו יד"ח. ונראה לבאר דר"ל דלכאורה קשיא כיצד קורא בן העיר, הרי אינו מחוייב בדבר, ותירצו בפשטות שהוא מחוייב, כי עכ"פ עדיין לא יצא יד"ח [ומעין ר' חיים המפורסם בדין אתרוג הדר ספק כשר], אבל את"ל כן כבר ישנו 'בן כפר' שיודע לקרות ואין מקום לתקנה, וע"כ שכל מה שהתירו אינו מקושר כלל לקריאה בזמנה, ומש"ה אותו בן עיר מתחייב פעמיים. וא"כ ע"כ ה"ה לבן כפר שהלך לעיר. וז"פ. הסיבה שלא שלחתי את דבריי עד כה היא 'סוף סמסטר', שמעמיס עליי עבודות רבות. ועדיין לא התישבתי בדברים]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2014 15:38 |
|
| |
איני רואה סיבה להלאות את הקוראים במו"מ פרטי בין שני ניקים לכן אני מעביר את הדיון בהודעתך האחרונה לתיבה האישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2014 14:23 |
|
| |
הקפצה [החייאה].
מחכים לגאונים צעירים נוספים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 16:43 |
|
| |
למרות שאני נגד פירסום גאונים צעירים: הרב אחיקם קשת, מח"ס קובץ יסודות וחקירות. בן 35 בערך. בקי בש"ס בבלי וירושלמי בעיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2014 22:06 |
|
| |
אני גם נגד, אבל סתם סקרן [בעצם, עיקר ההתנגדות היא לפרסום דוגמת ר' ע"ל שנידון לעיל ועל גבי כתבה מרוחה בידיעות, אבל פרסום כה"ג נראה דהוי בכלל וסוף הכבוד לבוא ודו"ק].
לגבי הרב קשת, אתה מתכוון לבקיאות רחבה או לפירוש המילים שכתבת? אשמח מאד לשמוע על "חידוש" על כל המשתמע מכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2014 22:09 |
|
| |
קובץ יסודות וחקירות הוא אכן כלי יעיל (זכור לי שהחלו למכור את המהדורה הראשונה במרכז הרב) אבל מה גאוני בו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2014 00:00 |
|
| |
זיהוי לא הבנתי כל מילה בדבריך. אני בגדול נגד סוף הכבוד לבוא בשלב כ"כ התחלתי. מכיון שאני מקווה שהגאונים האלה מצפים לתוכלת חיים סבירה ומקווים ליותר, ולא לפחות - וזה כמובן לא כולל את ר' עמוס, שניסו לחסל את אביו 4 פעמים השנה, לא כולל דודיו ובני דודיו.
עד כמה שידוע לי ר' קשת הוא אברך במרכז הרב. תקופה קצרה, עד חתונתו השניה (לפני 3 שנים בערך) הוא שימש כר"מ ביש"ק שלום בניך שע"י הר המור. הוא פעם טען בפניי שאיננו יודע את סדר קדשים על בוריו ישר והפוך, כי על שאר הסדרים הוא הוכיח בפני כל מי שמכיר אותו שהוא אכן בקי באופן מדהים. הנושא הוא כמובן לא הבקיאות כמו הבהירות והחשיבה המחודשת על כל נושא כאילו הרגע הוא פתח אותו פעם ראשונה לדיון (בד"כ הוא בכלל לא זקוק לספר כדי לדון בכל נושא). הוא בקי בירושלמי באופן מרשים, וחיבר ספר 'אמרי במערבא' שלדבריו, היפה עינים טוב ממנו [ועדיין יש תועלת כשאין יפ"ע]. הוא בעל ידע עולם וסברא הגיונית, וכעת לא זכור לי חידוש ממנו. רק סיפור נחמד אחד: לאחרונה נשאלתי ע"י רב קהילה וראש כולל מהו מרכז הדיון בנושא X שבש"ס. חיפשנו ביחד ולא מצאנו עד שהחלטתי להתקשר לרב קשת. הוא כמובן שלף את המקור בקלות, אבל ציין שיש גם אזכור חשוב במקום אחר. כשהחזרתי תשובה לאותו רב הוא עיין ומצא את המקור, אבל את האזכור המשמעותי לקח לו בערך 20 דקות לקלות - מה שר' קשת הצעיר שלף בין רגע...
 |
|
|
|
|
|