שפרי הופעתך... את במבחן

כן,יש בזה משהו. ברור.
אבל אני לא בלחץ מזה, אני הולכת בדיוק איך שאני תמיד(סוג של דווקא כזה)
מי שיותר בלחץ זה אמא שלי- תתלבשי נורמלי! תשימי עקבים! תתאפרי!תתחילי להתלבש אלגנטי!
(ולא,אני לא כזו מוזנחת בטבעי(; רק שאני שונאת גינדורי יתר)

בקיצור, זה עוד אחד מתופעות הלוואי של התקופה הזו(:
לא נותר אלא לקוות שנצלח אתזה בשלום,ונמצא חן ושכל טובבבב בעיני כל הדודות /השכנות/החברות של הסבתות/הנודניקיות למינהם

אני שמה פס רציני על הסביבה... אז לא באמת משנה לי, רק אמא שלי בגישה שאתלבש קצת יותר מסודר (על איפור/בושם וכו היא לא מדברת כי יודעת שלא שמה על זה...) ולפעמים כדי לשמח אותה אז מסתדרת יותר... אבל לפגישות באה איך שאני אוהבת...

אני לא חושבת שזה נכון להרגיש שכאילו את שמה פס על כל העולם וזה מה שאת- "לא אוהבת להתגנדר ולהראות שאכפת לך ממה שחושבים וכו'"
כיון שאם אני נראית טוב זה בגלל שאני עושה את זה בשביל עצמי בשביל ההרגשה שלי עם מה שטוב לי! וזה שזה לאחת יותר אכפת ולשניה פחות זה לא אומר שזה בגלל שיאמרו או יחשבו!!
זה הרגשה אישית, סגנון ואופי!!!

אבל קשה לי להאמין לכן שלא באמת מפריע שמסתכלים ובוחנים, כי זה קיים, א"א להתעלם מזה...
ולהראות טוב- זה תמיד טוב!! אם נשואים או מאורסים אז אדרבה!!!!

בס"ד
אני גם קצת מרגישה את זה..אך שמה פס ומתלבשת ועושה מה שבא לי.

ואיך מרגישה אשה נשואה במצב?

איך מרגישה אישה נשואה?

 את לובשת מה שבא לך
ולא מחשבנת מי מסתכל ולמה
(לא שלפני החתונה זה לא היה כך)
אבל יש מישהו אחד שמסתכל וזה הכי שווה...
ושלא תחשבו שיש אופציה לצאת מהבית לא מתוקתקת.. כי לבעל זה הכי חשוב שאשתו תראה מליון דולר