קיבלתי במייל חוברת שכותרתה "מכתב לבני"ש". הכותב מנסה להסביר בארוכה מהי שיטתו של הרב שטינמן בהנהגת הציבור, ומהי השיטה ההפוכה, וכמובן מכריע ששיטת הרב שטינמן היא הנכונה/הטובה/החינוכית/היהודית וכו'.
לא עם כל הכתוב בחוברת אני מסכים, אבל יש בה הרבה דברים מעניינים והרבה נקודות למחשבה.
כמו"כ חבל שהחוברת כתובה בלשון די עילגת.
אבל יש שם קטע שממש נהניתי ממנו. הרי הוא לפניכם:
ערבוביא וניתוק מהמציאות – "מסורת הונגריה"
וכאשר "שיטת השמירה" היא בסיסמאות, לא זו בלבד שמתנתקים מכל מסורת גדולי הדורות ומחליטים בקלות ראש, אלא שגם מנותקים מהמציאות. ויוצרים ערבוביות מגוחכות של מושגים.
ולדוגמא, שיטת הונגריה, ושיטת ליטא:
הנה החינוך בהונגריה יועד מלכתחילה להכין את האנשים להיות כבע"ב טובים. וכבר בישיבות למדו באופן זה. וכל המבנה היה קהילתי, לתת לכל אחד לפי רמתו את המקום שלו בקהילה. ובהונגריה לא היה כלל מושג שלומדים כל היום כולו. (מלבד יחידים ממש). כולם למדו כמה שעות בבית מדרש, ויצאו. ובכך שמרו על כל הציבור, על ידי נתינת מקום בקהילה לכל אחד על פי רמתו.
ואילו בליטא החינוך הפוך בתכלית, שלא לאפשר לחלק מן הציבור להסתפק בלהיות בע"ב טוב, אלא לחנך את כולם לשאוף להיות ת"ח כדוגמת ה"וילנער גאון", אע"פ שבודאי לא כולם יגיעו לכך בפועל. וכמו שמספר הר' לורנץ:
שאלתי את החזו"א למה לא נפתח ישיבות גם בשיטה שהייתה מקובלת בהונגריה, שימת דגש על בקיאות והלכה שעי"ז יצאו בעלי בתים חשובים שהשכימו ללמוד בשעה שלש לפנות בוקר לפני העבודה. והשיב: עלינו מוטל לדאוג שכל אחד יהיה גדול בתורה. ולא להנחות מלכתחילה את מי שאינו כשרוני להיות בע"ב טוב". וזה כדרך רבותינו שבליטא. (במחיצתם).
כלומר ישנם שני מהלכי חינוך האחד מן החוץ אל הפנים, כמו בהונגריה, היינו להעמיד מסגרת שבה יהיה מקום לכל יהודי כשר ועד הרב שהוא גם ראש הישיבה, והרבה, כל אחד משתבץ במקום שלו לתפארת אלוקים וישראל. והמהלך השני הוא מן הפנים אל החוץ, כלומר השקעת כל האנרגיה בהעלאת הילדים לרמת הת"ח, והאנרגיה הזו שופעת לצדדים עד העגלון הפשוט שבוכה שבנו יהיה ת"ח.
והנה בהונגריה חינכו את הבע"ב הכשר. והתבדלו מהמהרסים לגמרי. ובליטא חינכו להיות גדול על מנת שכולם יתחממו לאור זה. ועכשיו יצרו "שיטה" חדשה, שמחנכים כליטא שכל אחד יהיה גדול. אולם מי שלא מצליח, נזרק החוצה, וזה דבר שלא שמענו מעולם.
וזה פשוט שעטנז לא מוצלח של שתי השיטות: מחד להקים מסגרות נוקשות לציבור. ומאידך לחייב שבתוך המסגרת כולם יהיו "וילנער גאון" וילמדו כל היום. ומי שלא הוא מ"הניאולוגים"...
וזוהי בדיוק צורת ה"שיטה". שאין כל התמודדות עם המציאות. כי כעת עולם התורה בנוי על מצב שלא היה בעבר, שכל אחד לומד כל היום. וכל מי שאינו מצליח בזה, נזרק לגמרי מהחרדיות. מבלי כל קהילה וכל בסיס חרדי מינימאלי. וזה דבר שלא יתכן. וצריך לפתור אותו. בהקמת אלטרנטיבות וביחס נכון וכו'. אולם לא מודעים כלל לכל זאת אלא ממשיכים עם הססמאות הלאה והלאה. גזורו. גזורו. ושכך המסורת ומהונגריה. וכו' וכו'
לתועלת הציבור העליתי את החוברת לכאן: http://www.jumbomail.co.il/Downloads.aspx?sid=4D5476692F2F505A596D513D
