אכילת מן במדבר (חשיבה מחדש)
שנים שאני מנסה להבין מהי הנקודה העיקרית בסיפור המן. אוקיי אכלנו מן ארבעים שנה ואז מה ? האם זה דרך חיים והטבע שהאלוהים ייתן לנו מן ? כלומר אם זאת תהיה הטבע לעולם אז טוב ואם זה רק זמני וצריכים ארץ לזרוע ולקצור וכדומה אז מה ביג דיל ?
מצד שני העם התלונן
וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר: זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ:
ומשה מתייאש ורוצה למות
וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח: שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן: וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף יְקֹוָק מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי: הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו: מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה: לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי: וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי:
אם נחשוב בצורה הקלסית שהאלוהים פשוט עשה נס – המן היית נס - אז למה לא נס מושלם ? כלומר שתהיה להם דגה וקשאים ואבטיחים וחציר ובצלים ושומים וכו' וכו' ??? היד השם תקצר ???
ובאמת יד השם יכול להביא והוא הביא להם ואכלו ומתו. "ויך השם בעם מכה רבה מאוד"
נווו ? זה נשמע מטורף. אם אתה יכול, אז תביא מתחילה. ואם אתה כבר מביא, אז אתה הורג בהם ?
ועיקר השאלה חייב להיות למה שלא ייתן מן גם בארץ ישראל ? מה טעם בנס זמני ? ואפי' נס זמני שואלים כבר חז"ל למה לא פעם בשנה כלומר למה כל יום ויום בנפרד ?
יש גם בחז"ל שאומרים שגם במן היית קללת "בזיעת אפך תאכל לחם" כלומר המן היית משהו טבעי שצרכו להזיע בשבילה. (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח) דורשי רשומות אמרו מכאן שהיה במן בזיעת אפך תאכל לחם: וכמובן שהחז"ל של עשרה דברים נבראו בבין השמשות שכלול גם את המן, גם לא מסכים לנסים.
ברצוני לומר שכל הסיפור הזה רוצה להעביר לנו מסר אחר לגמרי. ואי אפשר לחשוב על הסיפור כפשוטו.
והנה התזה החדש שלי ואני רוצה לשמוע את דעת חכמי וחברי הפורום היקרים.
יש שני דרכים אייך לחיות כחברה אנושית.
1, הדרך הרגילה היום כאז במצרים, על ידי "כסף" כך שרוב האנשים לא מחוברים לטבע.
2, הדרך השני היא, לחיות רק עם הטבע בלי "כסף"
למשל: עד לפני כחמש מאות שנים, אימפריה האינקה הגדולה בדרום יבשת אמריקה התנהלה אלפי שנים בלי כסף. הכללה היית בנויה על בסיס טבעי ביותר. כלומר, ערך כל דבר היית השווי על פי עמל אנושית. שעת עבודה אנושית היא הערך הטבעי והאמיתי ביותר.
במצב כזה כל שעת עבודה\עמל נאכלת ומתבזבזת ולא נשאר למחר\לעתיד. והדבר הבעייתית באמת היא כמובן "סוגי הסחורה" אין הרבה סוגי סחורה ואין הרבה סוגי עמל\עבודות. על דרך "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ"
למעשה נראה לומר שהמן מייצג כלכלה בלי כסף. במצב כלכלי כזה - מסביר הרשב"ם בשם חז"ל – מה היית העינוי במן ? "זהו עינוי שאין פת בסלך, וחייך תלוים למרום בכל יום" כלומר חייך תלוי בטבע כל הזמן אתה לא יודע מה יקרה מחר. (מה שאין כן בכלכלה של כסף יש לך כסף המשמר את העמל שלך לאורך זמן, נסביר זאת בהמשך.)
לכאורה זה היית השקפת משה בתחילה ולכן ניבאו אלדד ומידד שהוא - משה - לא יכניס אותם לארץ ישראל. ומשה הבין שאין מנוס רק בשיטת הכסף אפשר לנהל את העם הבורגני הזה ולכן שמיטת הכספים וחיבור לטבע היית התשובה למצב החדש שהוא מסכים לה באין ברירה.
אם כך בואו נחקור למה משה לא רצה כסף ?
כידוע כל עמל האדם בטבע היא יש מיש, הוא לוקח יש מהטבע ומשתמש עם חוקי היש בטבע ומייצר משהוא חדש. למשל: חקלאות. לוקח זרע ושם באדמה ויורד גשם וצומח לו פרי וכדומה.
לכאורה אפשר לשאול האם הפרי שצמח, שלו ? הרי כל הטבע לא שלו אז מה כן שלו ? התשובה לכך היא שהעמל שלו !! שעת עבודה שלו הביא את הצמיחה = הפרי.
לפני הכסף, כל עמל שעה נאכלת ומתבזבזת. כך שכל אדם בלי יוצא מהכלל עסוק בעמל לעצמו והיא נאכלת ומתבזבזת לעצמו. אפשר חליפין כמובן, אבל כל מה שהחלפנו יש להם את אותו טבע, ששעת העמל מתבזבזת.
המצאת הכסף - שהגיע במקור להקל את החליפין, להחליף עמלי עם עמל שכני וכדומה - מייצר מצב חדש. הכסף משמר את עמלי לאורך זמן. כל כסף בעצם דורש בעלות על עבודה אנושית. שיש לי 25\35 שקל, אז יש לי בעלות על שעת עבודה אנושית.
תזכרו את הנקודה, זה מאוד חשוב, "כסף משמר את עמלי לאורך זמן"
אם כך - אומר כביכול משה רבינו - יוצא.
1, אין אפשרות לשמר עמל שעה לאורך זמן הרי זה לא טבעי כי אין בטבע משהו שנשמר לאורך זמן. יוצא שהכסף הוא רק דמיון ותו לא.
2, מישהו שולט על העמל שלך, = הכסף. העמל שלך עובר מיד ליד על ידי חליפין שזה רגיל או על ידי גנבה או הונאה וכדומה.
3, הלוואה, שאני לווה כסף אני בעצם מקבל בעלות על שעות עבודה עתידיות כבר עכשיו. אגם שבחברה בלי כסף גם כן אני יכול להלוות פרי וירק ואני בעצם מקבל שעת עמל בעבר על תנאי שאני עמל בעתיד ואחזיר.
4, והדבר הכי אבסורדי היא שאותו כסף = עמל שעת עבודה, מייצר ריבית. הריבית שנוצר בשקר (הרי כסף לא יכול לצמוח בטבע כמו פרי וכדומה) דורש בעלות על שעת עבודה שאין בכלל במציאות. מכאן שלעולם אי אפשר לשלם ריבית.
5, הכסף מביא את החברה לא להיות מחוברים לטבע, כך שבמצב איפר אינפלציונית טוטלי - שהכסף הדמיונית מחייבת להביא לבסוף – אנשים מתים מרעב ונוצר האנדרלמוסיה חברתית. הרי מה קרה ? האם האדמה כבר לא מצמיחה חיטה ופירות וירקות ? אין גשם או מה ? לא ולא !! פשוט אין אנו מחוברים לטבע כי בחברה כזו אין לנו נחלה ואדמה ומים, יש רק כסף שעכשיו לא שווה את הנייר.
במצב כזה - טוען כביכול משה רבינו - אין מנוס למלחמות תמידיות בין העמים ואנדרלמוסיה חברתית בתוך העמים.
יסוד המלחמות הן. או ביזת עבודה אנושית בהווה (שהכסף מקל מאוד על הביזה.) או חוב, שזה בעצם ביזת עבודה אנושית עתידית. דוגמא היסטורית היא המלחמה הידוע בין צרפת לבריטניה. צרפת היית מושתתת על ביזה ובריטניה על חוב.
היום שכל הכלכלות בנויות על חוב כך שאזרחי ארה"ב לא מצליחים לחסוך ודווקא הסינים חוסכים 30% מעמלם והם נותני האשראי לארה"ב ?! אז מה יקרה ביום שסין יפסיק את האשראי ?
לכאורה נעבור מחוב לביזה כצרפת בזמנו.
אי אפשר לדעת את התוצאה של מלחמה בין סין לארה"ב. אבל איך שלא תהיה התוצאה ברור שהחוסכים = הסינים, או שימותו על החטא שחסכו, או שיהרגו את הלווה ולא יהיה מי שיחזיר להם את החוב. בשני המצבים "הכסף" לא קיים.
נסכם את הנושא:
המן מייצג את הכלכלה החברתית בלי כסף, (על דרך מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים (תוספתא) ) כמו אימפריה האינקה הגדולה בדרום יבשת אמריקה התנהלה אלפי שנים בלי כסף. (כפי שהסברתי לעיל, הכללה היית בנויה על בסיס טבעי ביותר. כלומר, ערך כל דבר היית השווי על פי עמל אנושית. שעת עבודה אנושית היא הערך הטבעי והאמיתי ביותר.)
כידוע בירושלים ששאלו מישהו מה אכלת היום ? היו עונים "מן" !! תוספתא מסכת בכורות פרק ג ר' יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלם אמר לו אכלת היום אמר לו מן (?!) יודע שמהמעשר אכל "מה המן אין לו דמים" אף מעשר אין לו דמים:
היית ידוע שה'מן היית שיטה חברתית בלי כסף עד כדי כך שאלף שנה אחר כך השאילו את המילה "מן" למעשר, אדם אכל מעשר הוא קרא לזה "מן".
אבל החיסרון בשיטה היא כמובן שאין הרבה סוגי סחורה ואין הרבה סוגי עבודה ולכן נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" וכמובן "זהו עינוי שאין פת בסלך, וחייך תלוים למרום\בטבע בכל יום" כי הכסף זה כביכול "פת בסלך" שנשמרת לך לאורך זמן, מה שאין כן כל דבר טבעי נאכלת ומתבזבזת ומחר צריך חדש ואתה תלוי בטבע שיצמח לך חדש.
מצד שני הכסף משקר לנו את המציאות כי אין עמל טבעי נשמרת לאורך זמן, וק"ו הריבית שלא קיימת כלל במציאות. והכסף גורם לרוב אנשים לחיות בלי הטבע עצמו, אין להם נחלות והם לא מחוברים לטבע. ולכן במצב של איפר אינפלציה, פורץ אנרכיה ואנדרלמוסיה חברתית בתוך החברה ומלחמות בין עמים.
ולכן תשובת משה לדבר היא שכן נעשה כסף, אבל 1, חייבים לבטל את הכסף כל כמה שנים כפי שהטבע עושה לשעת עמל. אם שעת עמל = 35\25 שקל והיא שטר בעלות על העמל ? אז כמו כל עמל טבעי מתבזבזת כך הכסף חייב להיבטל. 2, חייבים להיות מחוברים לטבע כלומר לכל אחד יש את הטבע גם כן = אי אפשר למכור את הנחלה לצמיתות.
זה תוקף ההיגיון בשמיטת כספים. מכאן גם נבין למה שמיטה ויובלות היא קריטית לקיומינו בארצינו לנצח, מצד שני נבין למה התורה מנבא את כל הקללות והגלות אם לא נקיים שמיטה ויובלות.
והיות שכל תוקף החשיבתית של החברה היהודית היא שרידות נצחית של כל יהודי לאורך כל הדורות ולכן רלוונטי קיום כלכלי נצחי בארצינו ולא כלכלה עכשווית זמנית שלא מחזיקה הרבה דורות.
בהצלחה
Max maxmen